<r>קשה. קשה לחזור אחרי משבר.<br/> במסגרת בה היא מאושפזת יש גם אשפוז יום? מתוכנן לה תהליך שחרור הדרגתי? שחרור שכזה יכול להקל עליה כי הוא ייתן לה מסגרת ולוח זמנים ראשוני להסתגלות לחיים שבחוץ, שאחרי.<br/> גם אם לא, נראה לי ששגרה מסוימת נחוצה כדי להתחיל. לדעת שבחלק מהימים, יש לה תורים לטיפול, יש לה חוג ...

<t>מעתיקה לכאן, נראה לי שזה מקום מתאים לסיפור הזה.<br/> <br/> אני לא יודעת איך להתייחס לזה, אבל אני מרגישה שלילדון יש קצת חוש שישי, שהוא קצת יודע משהו שאנחנו לא יודעים (בן 3).<br/> הרקע הוא אחי וגיסתי, שאין להם ילדים, נמצאים בטיפולים ואנחנו ממש מתפללים ומחכים להריון.<br/> לפני שבוע ההורים שלי נתנו ל...

<r><U><s>[u]</s>איזה שבת רגועה? זה נראה לך רגוע?<e>[/u]</e></U><br/> קראת לזה עמוס, אבל שבת עצמה היתה עמוסה בטיול ופיקניק... <U><s>[u]</s>וככה בילינו לנו שם עד הערב. היה כייף מאוד.<e>[/u]</e></U><br/> יש שם גם המון שלווה (בעיני).<br/> <br/> לגבי ההתפרקות, אני נוטה להתפרקויות קצרות ורועשות. לפעמים זה...

וואו.
תני לעצמך את הזמן להתפרק, מגיע לך. לא פחות חשוב, מותר לך.
אני קוראת את הפוסט האחרון שלך, וחושבת כמה רחוק הגעת, איזה כברת דרך עברת מהיום הנורא ההוא לשבת הרגועה של אתמול.
את מדהימה. @}

חיבוקים לך ולבכור.
גם אם קצת באיחור.

<r>מזדהה מאד. אני מתמודדת עכשיו עם דברים דומים, עם תחושה של עומס, עם צורך למצוא את המקום שלי בכל מה שקורה מסביב.<br/> <br/> אני גם שונאת לעשות טלפונים. האינטרנט מבחינתי זו הצלת נפשות. כל פעם שאני צריכה מידע, לברר משהו, למצוא משהו, אפילו להגיד שלום לאנשים שאני מכירה, יותר קל באינטרנט. שונאת להתקשר לע...

תודה @}

אשמח לקבל את השם של המטפלת.
את יכולה לכתוב בבלוג, ואני אמחק אחרי שאקרא? אין לי כרגע מייל שלא יסגיר את זהותי.

שלום שלום
לפני כמה חודשים שלחתי לך מייל על הבלגן בחיים שלי. מזמינה אותך לקרוא את ההמשך ב בלוג בלתי אפשרי .

supermom
@}

<t>אין כמו משפחה<br/> את צודקת זה באמת קשור לנקודת המבט ביחס למציאות למצוות ולקשר ביניהן כמובן כל שאלה היא לגיטימית אבל השאלה היא מה יותר שכלי ולכך אין תשובה השאלה היא שוב מאיפה באים .<br/> וזה ממש קשה לצמק זאת לסוגיית ה'כיסוי לא כיסוי' ואולי כאן גם טמונה הסלידה ...<br/> אין כל רע בנוחיות, להפך, אך ...

<r>אני די חדשה פה ובהחלט לא קראתי את כל הדף אולם ישנו משהו עקבי בדיון שקצת מפריע לי<br/> הקושי ברור לי גם אני כשנישאתי כיסיתי בקלות והיום אחרי הלידה השניה אני מרגישה שזה מבגר (ואני רק בת 22- כן מהאלה שהתחתנו צוציקיות...אפרופו סטיגמות) ולא מחמיא ובכלל מאוד משתלב עם ההזנחה (לא צריך להתעסק עם השיער-משה...

<r>קצת מחוויות מ"ליס" (למרות שהבנתי שאת בירושלים):<br/> <br/> בשניה שהקטנטן יצא מתוכי, הדבר הראשון שעשיי זה להעיף מעלי את החלוק (הנה היתרון של הכיעור הזה, מתפשט בקלות <E>:-)</E>) כדי שישימו אותו עלי על הגוף, שנינו ערומים.<br/> לא זוכרת כמה זמן היינו ביחד בהתאוששות. אח"כ לקחו אוו לבדיקות, עם אבא שלו ...

<t>קודם כל, זה באמת טבעי בגיל הזה שתהיה חרדת נטישה, וזה באמת עובר עם הזמן, ככה שאני מקווה שזה יתן לכם תקווה.<br/> <br/> בשלב הראשון הייתי מוותרת לתקופה קצרה על הנסיונות להשאיר אותו עם אחרים, ואני מדגישה - קצרה. דבר נוסף שמאוד עוזר לתינוקות להתמודד עם חרדת נטישה זה כמה שיותר להיות איתו, כמה שיותר לקח...

<r>רחל,<br/> <br/> קודם כל בהחלט למדתי כמה שיעורים מאוד חשובים לגבי עצמי. לדוגמא - הצבת גבולות. דוגמא נוספת - ויתרתי על הצורך הבלתי נשלט שלי להמנע מעימותים, על הפחד שלי ממנו ומתוצאות של עימותים כאלה.<br/> אני מניחה, כמו שנאמר כאן מספר פעמים, שהמקום בו קשה לי הוא המקום בו אלמד הכי הרבה על עצמי, אבל ז...

<t>רחל,<br/> <br/> בדיוק בשבועות אלה אני בתהליך גירושים מבן זוג איתו היתה לי מערכת יחסים דומה מאוד למה שאת מתארת, ובאופן לא מפתיע גם אצלי זה דפוס שנמצא עם אמא שלי. חייבת להודות שלא קראתי לעמקו את כל הדף המדהים הזה.<br/> <br/> את שאלת בשלב מסויים איך יודעים שהגיע הנקודה בה מחליטים שלא מנסים יותר ונפר...