וכמה זה קשה להניק/להעניק מתוך כעס...
ואז, מתוך הקרבה הפיזית, צומחת שוב האהבה הגדולה.

<t>תודה תודה על התגובות<br/> בשמת, את צודקת. אני לא באמת רוצה להפסיק להניק. יש סביבי לחץ שדוחף אותי למחשבות האלו, וגם שירה קולטת את אותו הלחץ, ואת מה שהוא עושה לי, ומגיבה בהתאם. אני מודעת לכך.<br/> אני אוהבת אותה אהבת נפש. הלוואי והייתי חיה בסביבה שהיתה מקבלת את ההנקה בשלווה, ואפילו באדישות. אבל זה ...

<t>הי, אני שוב כאן. שוב עם צורך בתמיכה.<br/> היום עבר עלי יום קשה. טיילנו עם חברים בגן החיות. היה קצת חם, שירה (בעוד חודש בת שנתיים), היתה קצת עייפה. היא נראתה מאוד מאוד לא נהנית מהטיול. ישבנו לאכול, היא בקושי ירדה ממני. ביקשה לינוק. הנקה ראשונה. סיימה, רצתה שוב לינוק- אז הצעתי לה ללכת לראות את התוכ...

חשבתי שאצלי נשבר השיא...
כבר שנה ושמונה חודשים, ואני עדיין מחכה לו שיבוא, אבל גם מניקה בקצב מטורף.