<r><SUP><s>[sup]</s>+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+<e>[/sup]</e></SUP><br/> <br/> שלום לכולם ,<br/> בתי בת 15.5 ולומדת בתיכון.<br/> המסגרת מאד מאד מעיקה עליה והיא הייתה שמחה ללמוד בחינוך ביתי .<br/> מאחר שהיא גדולה , המשמעות היא שאני לא חייבת להיות נוכחת כל היום בבית , אני יכולה לשלוח אותה לקורסי...

<r><SUP><s>[sup]</s>+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+<e>[/sup]</e></SUP><br/> <br/> שלום<br/> אני בת 33 סובלת מדלקות גרון חוזרות.<br/> לפני מספר ימים סיימתי טיפול אנטיביוטיקה ולאחר שלושה ימים שוב חזרו הכאבים והמשטח חיובי. הפעם כל הבני המשפחה עשו משטח (בעלי ובנותיי בת חמש ובת שנתיים) ולכולנו המשטח ח...

עוד דבר מרגיז. חשבתי שסיכמנו שהוא משלם על הטיסות (אני גם ככה בקושי עומדת בהוצאות המחייה שלנו - גם עם ההשתתפות שלו - ומשלמת טונה כסף לבייביסיטר). אמרתי לו שהתאריכים שהציע מקובלים עלי ושהוא יכול להזמין כרטיסים. הוא ענה: וכשאני אבוא לכאן את תזמיני כרטיסים?

<t>אלוהים, מהתחלה חששתי שמישהו יחשוד בי בטרוליות, בגלל שהסיפור הזה כל כך קיצוני. זה קצת מייאש, אני מקווה שתאמינו בכנותי... אני אדם לגמרי אמיתי, ויש בטח בין קוראי האתר שמכירים אותי ממפגשי חינוך ביתי באזורי...<br/> <br/> כן, אמא שלי למדה את השפה שלו, כמו שהיא למדה שפות אחרות (היא דוברת 6 שפות). מוצאה ...

<t>כן, הוא רשום בארצו כאב הילד, ולילד יש דרכון של שם. אני מאמינה שזה מספיק כדי לרשום אותו כאן. אך הוא לא רוצה להיות רשום כאן. אני כרגע מקווה שנגיע להסכמות. אני מאמינה שנגיע. ברור לי שהוא לא רוצה בנתק, ומראה נכונות לגמישות והתפשרות (יחסית). אז כרגע אין לי רצון לנקוט בצעדים שהוא לא רוצה בהם.<br/> <br/...

<t>טוב, אז יש איזו התקדמות ופריצת דרך. אמא שלי רצתה לדבר איתו, לדבר על ליבו. הוא הסכים, ובאנו לצהריים. הם דיברו איזה שעה, בשפתו, שאמא שלי דוברת אותה. ולמרות שהוא עדיין נוקשה, נראה שהוא מוכן להתגמש.<br/> <br/> ההולכת בדרכים - נכון מאוד, אני באמת חושבת שהוא פועל על פי שכנוע פנימי אמיתי, ועל פי מה שנרא...

<t>אחת,<br/> <br/> הוא לא "הסכים" להביא איתי ילד (אני לא ביקשתי ממנו), וודא שזה לא היה "בכורח". הוא הלך על זה, איתי, כי רצה להיות איתי. אני לא "כפיתי" עליו מציאויות.<br/> <br/> הקשר היה עם אהבה גדולה, וזה היה הדלק שהניע הכל. בלי אהבה לא הייתי איתו והוא לא איתי.<br/> <br/> ואני מסכימה שאני אחראית להכ...

<t>תודה על התגובות שלכן.<br/> <br/> אני יוצאת מאוד מיואשת מהשיחות איתו. הצעתי לו שנעשה הסכם לחודשים הקרובים, שאני מוכנה לבקר בהם מדי חודשיים לשבועיים-שלושה. הוא לא מוכן לכלום, בלי שאתחייב שאני מסכימה לעיקרון הכללי של 50-50 מגיל שנתיים שנתיים וחצי או משהו כזה ועד עולם...<br/> <br/> מה אומרות הוועודת ...

<t>הפסיכולוג הציע שנעשה הסכם לחודשים הקרובים בשלב זה, או מקסימום לשנתיים הקרובות. כי אי אפשר לדעת לאן יתגלגלו הדברים. הוא אמר שחשוב שהילד יראה את ההורה שלא גר לידו כפעם בחודש לכל הפחות, כדי שימשיך להיות נוכח בחייו, ופחות חשוב לכמה זמן כל פעם. אני הבעתי נכונות לנסוע לשם פעם בחודשיים בחודשים הקרובים. ...

<t>לצערי אני מחדשת את הדף. אחרי שנפרדתי ממנו הרגשתי פשוט מעולה. ועדיין מרגישה שלמה מאוד עם הפרידה, זה היה צו השעה (כבר המון זמן) וטוב שזה נעשה. בשבועות האחרונים הוא לא היה כאן, ואנחנו שמרנו על קשר ידידותי בטלפון. בלי לדבר על הילד. אתמול הגיע, שמחתי לראותו, ומיד זה נעכר עם איזה ויכוח וריב קטן. היום ה...

<t>צוויל, תודה. זה חשוב מאוד לדעת ולזכור, שהוא צריך את הקשר עם אבא שלו. שהוא ידע מי אבא שלו, שהוא ידע שאבא שלו רוצה בקשר איתו, שהוא ידע שאבא שלו משקיע בקשר איתו (אני מאמינה שכך יהיה. בעצם בטוחה). אני מצטערת בשביל הילד ההוא, נגעת בלבי!<br/> <br/> איך ל' יוותר על הקשר עם בנו? בשביל מה? העבודה היא חייו...

<r>אני מאוד שמחה לקרוא את כולכם. וואו, אמא של טוסיק, קראתי בדף שלך. קשה לי לדמיין. מתחיל כבר לכאוב לי הלב מכל מיני דברים שאולי יהיו. אבל מי יודע מה יהיה. אני בעיקר רוצה להתייעץ עם פסיכולוג ילדים, והמטפלת הזוגית שלנו לשעבר המליצה על מישהו שעוסק ממש בדברים האלה וגם כתב על זה ונראה לי מאוד. אני רוצה של...

<t>תודה יפה יקרה...<br/> <br/> מצברוחי קצת דעך. דיברתי איתו עכשיו כשעה בטלפון. אז התקשורת בינינו טובה, שזה טוב. אבל אני שוב מרגישה לכודה בידו. כמו שהרגשתי בזמנים מסויימים בקשר. והרגשתי קצה של טינה ויאוש עולים בי, לשמע דבריו.<br/> <br/> אז אם לא ניתוק מוחלט - עניין ה-50%-50% בשבילו זו פשרה שלא יזוז מ...

<t>תשמעו, אני ממש בסדר, אפילו טוב לי! אני ממש מופתעת! במהלך החודשים האחרונים צל כבד ריחף עלי כל הזמן. כשעסקתי בלחשוב על אפשרות של פרידה נכנסתי לעתים ממש לדכאון. נתקפתי פחדים. חשבתי שאני שואפת ליותר מדי. הרגשתי אשמה כבדה. הרגשתי כאב לב. הרגשתי חולשה. היו ימים ששנאתי את עצמי.<br/> <br/> כנראה לא סתם ל...

<t>תודה בת ללא אב! אני מאוד מקווה שהוא רוצה קשר עם הילד. כרגע זה עוד לא ברור, כי בשביל זה הוא יצטרך לגלות גמישות וכרגע עמדתו די נוקשה. בכל אופן זה מעודד שהוא עדיין בקשר איתי, כי בעבר אמר שאם נפרדים - אורז דבריו ולא נשמע ממנו יותר...<br/> כדי שיתפתח קשר בינו לבין הילד רצוי שיתראו יותר מפעמיים בשנה......

הקלה - הוא עוד מדבר איתי, הוא לא כועס עלי. מקווה מאוד שנצליח להגיע לעמק השווה תוך רצון טוב וחיבה

<t>אלמונית - מדובר על מגורים בשתי ארצות שונות. קצת קשה לעשות משמורת משותפת של חצי-חצי כך, לא? אלא אם בעיניך סביר שהילד ינדוד כל הזמן מהורה להורה ומיבשת ליבשת ובגיל כה צעיר יתנתק מאימו לתקופות ארוכות. או לחילופין שאימו תנדוד איתו לאירופה חצי מהזמן בלי קשר לנסיבות חייה כאן.<br/> <br/> תודה עולם ומלואו...

<t>נפרדנו. נפרדתי מל'. אתמול בלילה. זה קרה. זה קרה באיחור של חודשים רבים, וחבל, אבל קרה. אני כל כך הרבה חייתי את הפרידה הזו בראשי, ובעצם גם איתו כשהיינו כמה פעמים על סף, כל כך הרבה בכיתי וכאבתי, שכשזה קרה – אז הייתי קרת רוח יחסית. עניינית. משהו נאטם בי.<br/> <br/> אני לא הייתי יכולה לחיות איתו. ועכש...

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אגב, עולם ומלואו - הסיפור שלך כל כך מקסים ומעורר השראה ותקווה...

<r><SUP><s>[sup]</s>+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+<e>[/sup]</e></SUP><br/> <br/> הייתי מאוד רוצה בלהתמקד בלעשות עוד ילד... אבל - איתו? אין אפשרות כזו מבחינתו.<br/> וכל אפשרות אחרת זה אומר פרידה. לקח לו שנה להשלים עם קיום ילדו בחייו ולשמוח איתו (כך נראה לי). אני לא רואה איך יקבל ילד שאינו שלו (מב...

<t>במשך כל השנה האחרונה ניסיתי להראות לו אהבה ונתקלתי ברתיעה.אני מחבקת - הוא נרתע פיזית. הוא אף פעם לא יוזם חיבוק. אני מביעה בפניו דברי הערכה על דברים שעושה בשבילי, הוא לא מגיב ואף פעם לא reciprocate<br/> <br/> הלואי שזה היה המצב, שהוא רוצה עוד ילד. זה מאוד רחוק מזה. הוא לא רוצה. הוא רק לא שולל שבבו...

אני אנסה לדבר איתו מחר, כי הבטחתי... אך איני מרגישה סגורה בתוכי על משהו ברור... ובינתיים, כל עוד אין הכרעה ברורה, זה מין מצב של לחיות בינתיים. זה בולם.

<t>תודה, יקרות.<br/> <br/> הולכת בדרכים - אני לא מאמינה שהוא אי פעם יחזור לכאן. לא בשביל לחיות כאן. קשה לי להאמין. הלואי שיבוא לבקר. אני לא פוסלת לחיות שם. בפני עצמו יש בזה גם משהו מושך. אני מדי פעם אפילו מהרהרת באפשרות לעבור לארצו ושלא נחיה יחד שם, אבל קרוב. אבל זה די מופרך. אין לי שם כלום.<br/> <b...

בת ללא אב, מה אני אגיד. זה נשמע נורא וכמו התגלמות סיוטיי. אני מאוד מצטערת על מה שעברת. מה אגיד.

<t>ואני כל כך מדחיקה. כל כך קשה לי לצלול לתוך העניין ולהסתכל על זה עם עיניים פתוחות ולהגיע להחלטה. אני כבר חודשים כאילו "מרוויחה" זמן של נורמליות מעושה. אני יודעת שאין בזה רווח של ממש. אבל אני צריכה לאסוף את עצמי ולעשות את זה. אמרתי לו שאגיד לו בסוף השבוע לאן אנחנו הולכים. כמובן שזה מציק לו, שהוא בא...

<t>בגלל שנטיית ליבי היא להפרד (כבר הרבה זמן), ברור שהאופן בו תיארתי את המצב (דחיסת מורכבויות וארועים של שנים לעמוד אחד) מוביל לכיוון זה. אם כי כמובן כל מה שכתבתי נכון, ואלה הדברים המשמעותיים ביותר בעיני. אבל כן חשוב לי גם "להגן" עליו ולתת תמונה מאוזנת יחסית...<br/> <br/> אני תמיד הרגשתי, ואני נחושה ...

<t>אני לחלוטין מבינה את חוסר רצונו להשאר כאן. אינני לשנייה מצפה ממנו להשאר כאן. אנחנו מזמן הסכמנו שנעבור לשם בבוא העת. והייתי עושה זאת בשמחה, לו הייתי מרגישה כל השנה וחצי האחרונות (לפחות) שיש לי שותף של ממש.<br/> אין לי כרגע טענות כלפיו, וגם לא טינה. יש לי חיבה ותחושת שיתוף מסויימת. אידיאלית, הייתי ...

<t>תודה על כל התגובות...<br/> <br/> אני מסכימה (ומקווה). שפרידה טוטאלית זה לא בהכרח מה שיקרה. אני לא מבינה איך אפשר לוותר על אוצר יקר ומקסים כמו זה שהוא זכה לו. וגם מה שהיה אולי אפשרי לפני שנה מבחינת המבנה הנפשי שלו, יהיה קשה בהרבה עכשיו, שזה ילד נמרץ ותקשורתי ומקסים, שברור שהוא אוהב אותו ונהנה ממנו...

<t>תודה רבה על התגובות. האמת שזה מה שקיוויתי לשמוע (אבל פתוחה לשמוע גם דברים אחרים).<br/> <br/> אני חושבת שהוא לא מחפש דרך מילוט בשלב זה. שלקח לו זמן רב, אך הוא השלים עם קיומו של הילד בחייו ורוצה בו. לאורך הדרך היו לו אלף הזדמנויות לפרוש והוא לא עשה זאת. הוא רוצה אותנו. אנחנו החיבור היחיד שלו לאיזשה...

<t>אני ובן זוגי כבר כמה שנים ביחד. הזוג הכי מוזר שיש. אין לנו כמעט כלום במשותף. אין בינינו שיחות עומק (חוץ מעל הקשר וכו'). אורח חיים שונה, חזון חיים שונה, וכו'. אבל היתה אהבה גדולה ותשוקה. יש בינינו גם פער גילים, ושנינו בכלל לא צעירים (בעיקר הוא...).<br/> <br/> אני החלטתי שאני "הולכת" על הקשר איתו, ...

<t>היי. יש לי קטנטן בן שנה ועשרה חודשים ומאז שנכנסתי להריון (שני שבוע 9) הורדתי בהנקות בגלל סטיגמות והפחדות שההנקה מסכנת את העובר. כמו כן הפטמות הרבה יותר רגישות וזה לא נעים להניק. הקטנטן מתחנן מידי פעם לציצי אך הסיכום הוא פעם אחת ביום ואין בלילה ובנתיים זה עובד אך קשה מאוד.!<br/> אולי אני קשה מידי ...