באופן טבעי

<r>בודדה יקרה. אין לי מלים. ממש מאחלת לך להתעשת, להתחזק ולהתנער מהאדם המסוכן וחסר התקנה הזה. אל תשקיעי אנרגיה בלחשוב איך הייתי צריכה לנסח דברים אחרת מולו וכו' - זה לא משנה. הנפש שלו מעוותת ונכה לחלוטין וזה בכלל לא קשור אליך. את שבויה בעולם החולני שלו, ומספיק כתבו לך על זה קודם דברי חוכמה. ...

הילד שלך בר מזל!

נכון, לא מדובר בחדר המתנה אקראי. מדובר בחברה יומיומית לטווח ארוך. נכון שקל יותר ליצור קשר, אבל המבחר ממש מוגבל...

עוד דבר שתהיתי - האם עדיף 3 ימים מלאים (8 עד 4) במקום קטן, אינטימי, משפחתי ונעים, או 5 ימים עד 13:30 במקום יותר המוני (18 ילדים)?

<t>בית זית לא קרוב אלינו. היינו בגן בקרית יובל. לא שהוא בעייתי - פשוט הילד שלי נפש חופשיה, אז להתחיל שיסתגל לכל הכללים האלה קשה לי לחשוב על זה. וגם האוירה הקצת כבדה, השירים האלה... אני מכירה די טוב את העולם הזה. אח שלי אנתרופוסוף רשמי וותיק... יש דברים שמדברים אלי ויש שלא. עוד דבר שתהיתי ...

<t>על המטפלת בגן הקטן אני סומכת במאה אחוז. אני בירושלים, ולא מצאתי גן רגיל שמניח את דעתי. לא מוכנה לשלוח לגן ציבורי (למרות שיש אופציה חצי אנתרופוסופית עם מישהי מקסימה. אבל 35 ילדים עד גיל גן חובה, ארוחת צהרים ב-2, לא ישנים... וכו'). הייתי באנתרופוסופי שנחשב מקסים וברחנו משם... יש עוד מה פרטיים אבל א...

ושהחברה הקבועה שלו (שלושה ימים בשבוע) תהיה שלושה ילדים - זה מספיק? בתקווה יהיו לנו מפגשים גם אחהצ עם ילדים נוספים שגרים קרוב.

סטטיסטית, יש יותר מגוון של ילדים, כך שיש יותר סיכוי לכימיה. לא?

אני ממש לא יודעת, אין לנו ניסיון בכך. אני תוהה...

<t>היום דיברתי עם גננת אנתרופוסופית שנשמעת ממש נחמדה. אמרה שנשארה עם בנה עד גיל 3 בבית, ואז חיפשה מסגרת שמאפשרת חלקיות. והתקשתה למצוא. וכשהיא פתחה גן, היתה נחושה לאפשר. ואחרי שנתיים כאלה, בהם חלק מהילדים באו רק 3-4 ימים בשבוע - היא אומרת חד משמעית שזה לא היה טוב לילדים. שהם לא השתלבו. שהם היו תלושים...

<t>ילדי בן 3, בגלל הצורך לעבוד (יחידנית) אני צריכה איזשהו סידור עבורו. האם להיות עם אמא ושני ילדיה (2 ו-4) ועוד ילד בן 3.5, 3 ימים בשבו ע - זה מספיק מבחינה חברתית? כרגע הוא רק מתחיל בדרכו החברתית ומתחיל להתעניין בחברים ולתקשר עם ילדים בצורה סבירה. אך אין סכנה שלא תהיה כימיה עם הילדים המעטים, ואז הוא...

<t>אוף, הגן החלומי נמצא קצת על כרעי תרנגולת... חשבתי שיהיו לפחות 7 ילדים, עכשיו מסתבר שזה יהיה בעיקר ילדיה של המטפלת (בני 2 ו-4), ואולי עוד ילד בן 3 וחצי. כלומר, זה יותר כמו שהוא יצטרף למשפחה לשלושה ימים בשבוע. האם זה מספיק לצרכיו החברתיים (שאינם רבים כרגע, אבל הייתי רוצה לחשוף אותו למגע קבוע עם קצת...

<t>מחייה את הדף... ילדי בן 3, ואני חייבת לעבוד כ-3 ימים בשבוע (יחידנית). הוא רק עכשיו מתחיל לתקשר בצורה יותר סבירה עם ילדים אחרים, ואומר "אתה רוצה חברים" (מדבר על עצמו בגוף שני המתוק). חשבתי שמצאתי לו מסגרת חלקית ומקסימה של 7 ילדים לשלושה ימים בשבוע, אצל מישהי מקסימה ששניים מילדיה גם יהיו שם. עכשיו ...

איזה כף, סוף סוף סיכוי למזג אויר סביר. אחרי הכבשן של שנה שעברה

מזדהה. גם אני חזרתי לירושלים אחרי שנים של "שדות זרים". ואחרי שעזבתי לפני שנים בטריקת דלת ועם מטענים קשים. לא קל...

נכון, הוא כבר מוותר עליה לפעמים.. כשהיא תיפסק, זה די יקל על תכנון הימים. אם כי כרגע אני אמורה לעבוד בעיקר בשעות היום, ואוהבת את הרעיון שאני עובדת כשהוא ישן, כדי לא להפסיד שעות ערות איתו...

<t>זה הגיוני דניאלה. אך אני עדיין מוטרדת לגבי השנה הקרובה, ולא רוצה לשים אותו במקום שאיני שלמה איתו, רק בגלל שאנחנו גרים קרוב למסגרת שאולי תתאים לו בעתיד. אני נוטה כן ללכת על הגן החלומי, למרות שבאמת לא ברור כמה זה בר קיימא מבחינת השנים הבאות... ולמרות שאני לא מסוגלת לחשוב על מעבר הדירה וכל הכרוך בכך...

<t>אה, והאופציה של הגן החלקי - זה גן שיפעל רק 3 ימים בשבוע לכל הילדים. כך שלא יהיה את העניין של להיות אאוטסיידר בגלל שבאים רק לחלק, כמו שכתבו כאן למעלה. זה נראה לי יתרון. וזו גישה שמדברת אלי. גן במינון נמוך - כן נותר את תחושת ההשתייכות לקבוצה, ילדים קבועים, אבל לא טוטאלי ומשתלט ומחליף את הבית בחשיבו...

<r>האבא שלו חי בחו"ל אז זה רלוונטי רק בביקורים הקצרים והלא תדירים שלו כאן, ושלנו שם. אז זה מעולה - הוא עם האבא רוב היום, ואני בסביבה ויכולה לעבוד. הבעייה היא שאני צריכה להיות נוכחת במשרד לפחות 20 שעות בשבוע, אם לא יותר. וגם כשאני בבית - זה לא ממש מוצלח לעבוד לידו. חלק מהזמן הוא אכן מעסיק את עצמו, אב...

<t>אני צריכה לעבוד לפחות 30 שעות בשבוע. אני עובדת חלק מהבית, בלי שקיבלתי אישור על כך ממקום העבודה, שנורא מתעקש על עבודה במשרד (בלי סיבה ממשית). אני עובדת על כך שיאשרו לי הרבה לעשות מהבית, כך אני רגילה ואוהבת. אני עקרונית יכולה לעבוד כשהילד ישן, אבל הוא הולך לישון די מאוחר ואני כבר מתה מעייפות אחרי ש...

<t>מתלבטת. חייבת מסגרת כלשהי לבני (יהיה בן 3 הקיץ) כי חייבת לעבוד (יחידנית). אם היתה לי אפשרות הייתי רק איתו בבית, או נגיד פעמיים שלוש בשבוע לוקחת בייביסיטר לבוקר כדי לעשות דברים שחשובים לי ואיני יכולה איתו. הוא לא חברותי במיוחד עם ילדים, יש לו את העולם שלו, הוא לא כל כך משחק עם ילדים אחרים. בחצי שנ...

פתחתי דף חדש, כדי לנסות לשפר את יתר מימדי חיינו הזקוקים לשיפור... ממש אשמח לתמיכה!
בונה לנו חיים

פתחתי דף חדש, כדי לנסות לשפר את יתר מימדי חיינו הזקוקים לשיפור... ממש אשמח לתמיכתכן!
בונה לנו חיים

<r>אני לא יודעת מאיפה להתחיל. כל כך הרבה בחיינו זקוק לשיפור... כלומר, אני ופעוטי. כלומר, אני. אני בתקופת משבר. חוץ מהצל של ענייני ל' (<PO><s>[po]</s>פרידה מבן זוג פרידתו מהילד<e>[/po]</e></PO>) חיי עברו עלי בנעימים מאז לידתו של ילדי. מה זה בנעימים, כולל תקופות של קרוב לאופוריה. כמו שכתבתי...

<r><s>[u]</s>אני הרגשתי שכתבתי, הסברתי באריכות ולא באריכות דברים עד אין סוף, ותמיד המסר לא נקלט או הובן לא נכון או הוצף בחשדנות שלו.<e>[/u]</e> כמה מוכר <E>:-(</E> <s>[u]</s>לדעתי, כשאתם באיטליה, אם התקציב מאפשר, בהחלט כדאי לך לפחות לנסות לישון במלון (דירות?)<e>[/u]</e>...

קראתי עכשיו הכל. את כותבת מקסים ובהיר. את אדם מיוחד ורבגוני. אין לי בכלל ספק שחלקים בך שעכשיו רדומים, או ממתינים, יפרחו בהמשך, כשיבשילו התנאים... אמהוּת לקטנים דורשת כל כך הרבה משאבים! שמחה לשמוע שהיא גם גורמת לך סיפוק, יחד עם הקושי. את ברת מזל, והאיזון בין רבדי אישיות יגיע בשעתו!

<r>גמד חיוכון יקרה! איזה יופי שהתייצבת לדגל כשקראתי לך <E>:)</E> תודה תודה! דברים כדורבנות! תשמעי, כשקוראים את כל הדף ברצף עולה הרושם שאני באותו מקום, לחוצה, מפחדת, עסוקה במה הוא חושב וכו' וכו'. רחוק מאוד מזה!!! כבר זמן רב. זה בכלל לא במודעות שלי ובמחשבה שלי ביומיום. אני טרודה ביומיום פול טיים (ורוצ...

<r><s>[u]</s>לצד היתרונות הברורים, בלינה משותפת בביתכם, יש בכך גם ללא מעט חסרונות. כי הגבולות מתערבבים שם, לכל הנוגעים בדבר<e>[/u]</e> ל' באמת לא אוהב את זה ורוצה היה אחרת. אך איזה פתרון עדיף שגם יאפשר מגורים בנפרד, וגם יאפשר של' יהיה עם בנו בסביבה המוכרת של ביתו של העולל, וגם יאפשר שאני...

אמא של טוסיק דבש - תודה, קראתי, ומחקתי לבקשתך. אכן מצב שונה. ילדי חי בינתיים בשלום עם הפרידות, ולא מביע געגועים. זה קצת גורם לי להרגיש כאב לב עבור ל'...

ואגב, קראתי קצת בדף איפה הייתי לפני שנה... כל כך רחוק..אני ממש לא שם. הוא לא מלווה את היומיום שלי ולא מעסיק אותי (יש לי דאגות אחרות

). אבל מרגישה חייבת קצת לענות על ציפיותיו באיזו ודאות להמשך. האמת שחבל לי עליו. איך אפשר ככה.

<t>תודה על התגובות. אין ספק שבייביסיטר איטלקיה שהוא מתראה איתה כמה פעמים בשבוע זה מצויין וחיוני. ממני כמובן הוא לא יכול ללמוד איטלקית... אם כי הפטפוט עם הבייביסיטר משפר גם לי את האיטלקית... הלוואי שהייתי יכולה להציג לו מחקרים שסותרים את עמדתו (של הפסיכולוג). אני יודעת אבל שיש פה אמהות שהילדים ש...

<t>לגבי האיטלקית- במשך שנה למדתי איטלקית (תכננו לעבור ביחד לאיטליה בזמנו, ובכל מקרה לא רציתי שבני ידבר שפה שאיני מבינה*, והלוואי שהיה לי עכשיו זמן וכסף להמשיך. אבל אני בהחלט יכולה לקשקש באיטלקית בסיסית ולהסתדר. יש לנו בבית הרבה ספרי ילדים באיטלקית. השבוע הצלחתי לארגן כמה מפגשים עם בייביסיטריות איטלק...

<t>ל' חסר אונים - הילד גדל כאן, מוקף בעברית, ואם אני לא אעשה מאמץ אקטיבי לחשוף אותו לאיטלקית (באמצעות מציאת בייביסיטריות) - הוא לא ישלוט בשפה, וזה גורם לבעיית תקשורת (כפי שהיה בביקורנו האחרון באיטליה) ולתסכול גדול לל'. אז כן, אני עמלה לפתור את זה, וזה עלול אפילו להשפיע על מקום המגורים שלי - כי אם אג...

<t>לא הילד - ל' תמיד רוצה שגם אני אהיה עם הילד חלק מהזמן. אבל זה גם קשור לחוסר הביטחון שלו. הפסיכולוג אומר שתיאורטית מגיל 3 ילדים מוכנים לפרידה מהאם. אני חושבת שהילד מוכן עכשיו להעביר לילה שניים בלעדי, בתור התחלה. וגם הסכמתי לעשות זאת כשהיינו באיטליה אבל ל' נסוג. יש גם בעיית שפ...

<t>כן אמא דבש יקרה, אני אאלץ להסתגל. התכוונתי שלהתחיל מכך של' יהיה עם הילד בביתינו בישראל, בהעדרי (אני אלך לישון ברחוב או משהו...) עד עכשיו בביקורים כאן ושם אני תמיד לנה באותו בית, אך במשך היום מהשחר עד הלילה ל' חופשי להיות עם הילד כמה שהוא רוצה (ובפועל הוא תמיד רוצה שגם אני אה...

<t>אני צריכה ייעוץ... מאז שכתבתי לאחרונה היינו עוד פעם באיטליה והוא היה עוד פעם כאן. זה סך הכל הולך טוב (אם אני מדחיקה כמה בעצם נורא היה הביקור האחרון שלנו שם). בכל אופן, בתהליך שלנו מול הפסיכילוג, ל' מביע שוב ושוב צורך באיזשהו ביטחון להמשך. איזו תכנית לשנים הבאות. משהו שיבטיח לו שהוא אכן הולך לבלות...

ברוך שובך! חזקי ואמצי. עוצמה והכרת ערך עצמי - כמה טוב וחיוני.

<t>חזרתי מאיטליה. הי לי ממש ממש מעולה, ואם לא היו לי התחיבויות, הייתי מאריכה את הביקור... הקשר עם ל' היה מצוין - חברי, אוהד, עם שיתוף פעולה ועזרה הדדית, ומאוד נעים ונוח. כך גם עם בני המשפחה השונים שביקרנו. לא שלא היו מעט חיכוכים וטיפונת מתחים, אבל ממש טיפה בים. האוירה בביקור הז...

יופי!!!!!!

אמא של טוסיק, ל' זה שלי...

גמד, אני ממש מזדהה. ואת ממש בדרך הנכונה.

<t>תודה חמודים וחמודות! זה פשוט לא יאומן - ביומיים הראשונים ל' היה חשדני ומסויג מאוד כלפי. זה התפוגג והוא נהיה ממש חביב, חייכן, דברן, עוזר - יש פה פשוט הרמוניה וכף! אני מקווה שאף אחד לא יתבלבל, כן? אבל אני ממש חושבת ומקווה שאנחנו יכולים להיות פרטנרים טובים להורות לאוצר הקטן שלנ...

<t>עבר הרבה זמן (מה, רק חודשיים??) ובעיקר המון שינויים. הכל כל כך כל כך השתפר. הנסיעה לחול באפריל התפוצצה, וטוב שכך. העמידה האיתנה שלי העמידה את ל' על מקומו והוא הפסיק לגמרי עם הטון המאשים-מתקרבן. הוא התחיל ללכת לפסיכולוג משפחתי, שגם אני פגשתי לפני שבועיים כשהגיע לארץ במקרה! ל' התחיל לתקשר איתי באופ...

שלום לך! הרבה זמן לא הייתי פה... משמח ומרגש לקרוא מה שאת כותבת! שבת שלום

אף אחד לא שואל אותך איך נכנסת להריון. מה שרלוונטי זה הגיל (רוב החברות לא מבטחות אחרי גיל 40) ושבוע ההריון

קשה מאוד. וטוב שאת קולטת מה אפשרת ומה לא תאפשרי יותר. מזדהה.
את חזקה וגיבורה,

<t>צוויל, אתה ממש עוזר לי להתפקס. כן, אני יכולה לבחור אם לראות עצמי מושפלת (ולחיות את הפוסט-טראומה של הפרידה ממנו, של להבין עם מה חייתי בשנה האחרונה, במה הסתפקתי, וכמה זה פוגע בהערכה העצמית, וכמה זה באופן מצער מזכיר לי את אמי) - או לראות עצמי כאישה חזקה שמנתבת את חייה, וגם אם מעדה ועשתה טעויות, התעש...

<t>מה שממש מדכדך אותי – החוסר תקשורת חברית מינימלית עם ל'. זה לא מפריע לי כלל בפני עצמו – אין לי שום צורך לדבר איתו או משהו (שזה מוזר, כי זה אחד הדברים שהתקשיתי להפרד ממנו בגללם, ההרגל לדבר איתו בטלפון כל ערב על איך עבר היום, איך הילד ישן ,אכל וכו'...) – אבל זה יוצר מצב שאני מרגישה בו מושפלת. כי הרי...

לא יודעת איך עושים קישור בראש הדף. אז כאן: פרידה מבן זוג פרידתו מהילד

קראתי אותך, והתייפחתי.. זה העלה כל מיני נשכחות. קשה, קשה מאוד. אני מקווה שיש לכם בסיס טוב וחזק, שיאפשר לכם לצלוח את תקופת הטלטלות הזו.

<t>נכון ים תיכון. אני כתבתי את זה שהייתי שקועה בייאוש, ב-3 בלילה... אני תמיד איתו נטיתי להיות אופטימית, ולהאמין שנצלח עוד ועוד מכשול אבל נגיע למנוחה ולנחלה. וגם כשכבר הוא לא בן זוג היו זמנים שהייתי אופטימית שנגיע לעמק השווה ונסתדר טוב. וגם עכשיו אני נוטה לזה לפעמים, אבל לפעמים אני חוששת שזו אשלייה. ...

איזה כף איש חמוד חדש! שימשיך להיות נעים וטוב.
וחג שמח!

<t>תודה... אבל, אני כל כך מועקת. אני לא יכולה להרדם. למרות שכל כך מאוחר. כל פעם שאני מנסה לישון אני מתמלאת מחשבות ומתחילה לבכות. כן, אני מרוצה מההתנהלות שלי מולו, אך מה שבאמת הייתי רוצה זה להגיד לו ללכת לעזאזל ולא לשמוע ולראות אותו יותר. אבל לא אעשה זאת כי הוא אב בני, ואני תקועה איתו לנצח...

<t>הוא כתב לי מייל, בו הציע תאריכים ש"הילד יבוא" ביוני. ביקשתי שיבהיר אם זה הילד, או הילד + אני, ואם אינו מתכוון גם לבוא לכאן, כמו שסיכמנו. אמר שגם אני, ושגם מתכוון לבוא לכאן לכמה ימים. הסברתי לו את מגבלותי באותה עת (דדליין ענק בעבודה), ושאלתי אם אפשר להזיז קצת. הגיב (כצפוי) בהאשמות ואיומים. שאני שמ...

וואו, איזה כף!

ממש תודה! איזו הפתעה! זה ממש מרגש...

שיהיה לילה טוב ושקט

אוי גמד, איזה סיוט! ואיזה מזל שיש לך כזו תמיכה. ונשמע שכל הצרות הללו לא שברו את רוחך...
הרבה בהצלחה

<t>המו"מ על הנסיעה התפוצץ אחרי שהודעתי לי שהעובדה שהילד נמצא בקרבתי בכל מקום שהולכים אליו אינה פתוחה לדיון, ושאיני מתרשמת מאיומי הנטישה שלו. עכשיו התקשורת שלנו מתמצה בלתאם מועדי התקשרות בסקייפ. הוא לא העלה שוב את נושא הנסיעה ואני מקווה שגם לא יעלה בזמן הקרוב. וגם אם כן - זה לא שאני ארוץ לנסוע, אני א...

<r>תשמעי, זה מאד רחוק מהמציאות מה שאת מתארת. את הדף הזה פתחתי כדי לתאר את לבטיי ותחושותי שקשורות <s>[b]</s>אליו<e>[/b]</e>, אז על זה אני כותבת פה. בחיים האמיתיים, יש ימים שנוכוחותו חזקה אצלי, יש הרבה ימים שהוא רחוק ממחשבותי, ויש ימים שהוא כמו עננה קלה, מטיל צל קל עלי. רוב הימים הייתי אומרת זו...

<t>אני גדלתי עם הורים שביניהם קשר רע שהלך והדרדר. רע מאוד לגדול כך... הם התגרשו כשהייתי בת 21. אני באמת חושבת שהיה עדיף לנו - הילדים - וגם להורינו, לו היו מתגרשים שנים רבות קודם לכן, ולא היינו גדלים עם הדפוס המעוות של היחסים ביניהם שחלחל לתוכנו. אז צוויל צודק כמובן. והיום הוא שוב דיב...

<t>כרגע אין שום תקשורת ביני לבינו, מאז שהוא קטע אותה בגסות ולא נענה להצעתי להמשיך בדיאלוג. אמא שלי מסרבת לקחת את תפקיד התיווך ולא מרגישה טוב עם כל העניין. היום כשהוא פנה בסקייפ, הוא דאג להיות כמה שיותר מתעלם ממני - לא שלום ולא כלום. אני לא נדחפתי להם לתמונה או לשיחה, רק אמרתי לו שלום לפני שניתק...

הוא עכשיו ביקש לדבר עם הילד בסקייפ! ממש שמחתי והתרגשתי! ועכשיו הם מדברים, וזה נחמד... ברור שהוא מתגעגע לילד. והילד נזכר בו בכל מיני הקשרים.

<t>והוא שלח עוד מייל לאמי. אנחנו קצת אובדות עצות... הוא נתן לה שם טלפון של ידידה שלו מארצו, אם חד הורית עם ילד בן 4, שמשאירה את הבן שלה "בבית" (עם הוריה??), ועובדת ברחבי העולם. ולדבריו "היא מרוצה והילד בסדר". והיא אינה אם רעה אלא אחראית . עכשיו היא כאן והוא מציע לאמי לדבר איתה. בתור מה?? מופת להורות...

לגמרי מותר לך!
ומה שאמרה הדיירת

<t>את החברים שלו עזבתי. אבל ממש יושבת לי מועקה בלב ובבטן. אמא שלי כתבה לו שאינה רוצה להתערב בדיונים בינינו, שאנחנו אנשים בוגרים. ושהיא חוזרת על כך שלטובת נכדה האהוב חיוני שבשנים האלה הוא יהיה עם אימו, ושכך היתה אומרת גם אם היה מדובר בבן של בנה. ושהיא חושבת שזה טוב שננסה לערוך ביקורים הדדי...

<t>החברים גרים כאן, אך הם מארצו. הם רצו בזמנו לדבר איתי, מתוך דאגה לל'. וגם אני רציתי לדבר איתם, שיבינו מאיפה אני באה וישמעו ישירות ממני ולא דרך ל', שלא סמכתי על האופן בו הוא יציג את עמדתי. זה פשוט נורא מקומם אותי שאנשים יחשבו עלי דברים רעים שלא בצדק... זה אחד הדברים שהקשו עלי להפרד - זה ...

<t>אמא שלי שלחה לי מה שהוא כתב לה - תלונה ארוכה על כך שאיני מוכנה לשמוע מי שאיני מסכימה לדעתו. ולראיה - העובדה שנפגשתי עם שני חברים שלו, שעמדו על נוקשותי, והעובדה שלא סיפרתי לו על הפגישות הללו, ושהיה רושם שמה שדעתם נראית לי ואז "מחקתי" את זה. כמובן שכל זה זו עלילה. אני נפגשתי עם חברים שלו...

אמן!

וואו.

קשה, קשה, קשה. לבי איתך. לאט לאט, לאט לאט ישתפר... עוד תהיה הנאה גדולה...
"תמיד הכי חשוך לפני עלות השחר" כתוב למעלה.

<t>אוף, זה מתחיל ממש להעיק. אמא שלי עוד לא ענתה לו (למרות שרמזתי לה שלא כדאי לחכות מדי. אני יודעת שהוא מלא בכעסים), ובסופש הזה נסעה להיות עם הילדים של אחי בצפון. לפני שיצאה מהבית, ראתה של' כתב לה שוב. מכתב כעוס. למה לא ענתה, ועוד כל מיני טענות ומענות לגביי. אמרה שזה היה נראה מבולבל ולא קוהורנטי, ושב...

אני לא ממהרת, שיקח את כל הזמן שלו, ובלבד שכשישוב יהיה מלא רצון טוב. כף לי שאיני צריכה לחשוב עליו עכשיו.

את הפריחה כבר הזכרנו?
מזל שבקרבת ביתי יש פרחי בר למכביר! אחרת בכלל הייתי מחמיצה את האביב הזה.

עוד רמז לזה שהוא אולי מגיח מההעלמות שלו - לראשונה היום הוא הופיע כ"זמין" בסקייפ. כלומר לא זמין, אלא "עסוק", אבל online. בכל מקרה, אני רגועה וחיה את חיי וטוב לנו...

אמא יקרה, לבי איתך, קשה מאוד מאוד, ואפשר לצאת מהדעת... אני מכירה תינוקות כאלה שבכו הרבה הרבה, ובהדרגה זה פסק, והם הפכו ליצורים מתוקים וחייכנים. צריך המון אורך רוח, וכל יום שעובר בשלום לטפוח לעצמך על השכם, ויום שעובר פחות בשלום - לזכור שלמחרת יכול להשתפר.
זה רק ילך וישתפר...

<t>אז היום היתה התפתחות מפתיעה. לא, הוא לא יצר איתנו קשר (כל פעם שהילד רואה את המחשב הוא אומר: אבא! בשפתו. ואני אומרת: אבא בעבודה, אבא ישן וכד') – אך הוא כתב מייל לאמי... כתבתי שלפני נסיעתו היא עזרה לגשר בינינו קצת. כתב לה משהו כמו: "תראי מה היא כותבת, מתייחסת אלי כמו נתין שצריך לציית לה, מצטער אך א...

אני מקווה... וגם די מאמינה. בינתיים קול דממה דקה. הוא מנסה ליישם את מה שתמיד אמר שיעשה, אם... - להעלם. אני לא יודעת מה להרגיש. אז אני לא מרגישה הרבה כרגע בנוגע לזה. החיים מספיק עמוסים גם ככה. ולפחות יש לנו שלווה. ונחיה ונראה.

תודה גמד יקר. בהחלט. אני מניחה לו. מקווה שהוא בכלל קרא מה ששלחתי ושמבין שהדלת פתוחה (עם תנאים מסויימים...). אני חושבת שאשמח אם יצור קשר... איני נוטרת... ובכל זאת עצוב לי , שיש לו בבית את הכסא לאוטו שהוא קנה לו, וקסדה לאופניים שאתמול קנה לו.. מסובך...
אני הולכת למיטה היום עד 22:00! לילה טוב

ותודה גמד! אני גם חושבת שהכעס שלו הוא תגובה על העמדה שלי. ואני גם רוצה לתפוס תור במדור של צויליך

זהו, הוא בינתיים נעלם. הוא כנראה ממש כועס. הוא לא יצר קשר ולא היה זמין בסקייפ. עצוב לי. אני יודעת שלפחות בשבילי העדר קשר איתו עדיף על המאבקים הבלתי פוסקים על כל דבר, אבל בכל זאת, עצוב. ובכל מקרה, אי אפשר לדעת איך דברים יתגלגלו. בכל מקרה, עצוב.

<t>הוא הגיב מאוד קשה. הפסיק לקרוא אחרי כמה שורות, טען שאיני רוצה כל פשרה והסכם אלא רק שהוא יקבל כל מה שאני אומרת, כמו מלך ועבד. ואז אמר משפט ממש חריף ואכזרי שאיני רוצה לחזור עליו, ועוד איזו הקנטה, ו"אני לא יכול לעשות יותר כלום". קראתי שוב מה שכתבתי ובאמת שזה ענייני ופותח אפשרויות, אך כן, גם מצהיר כמ...

<t>תשמעו, אולי זה לא ברור מקריאה כאן, אבל דברים שהרגשתי נורא חזק לפני חודש ושבועיים, ממש שככו ודעכו. הפחדים שהילד ידע שאביו לא רוצה לראות אותו, הכאב עליו ועל אביו שיפסיד אותו, כל זה - כבר ממש לא חי בי. זה התחלף לפחד שאני תקועה לנצח עם האיש הזה שאי אפשר לתקשר איתו בצורה סבירה וכל החיים יהיו מאבק והתנ...

אם הוא לא נותן לילד לצאת מארצו, הוא נחשב חוטף לפי אמנת האג. בכל מקרה אני לא חושבת שזה הולך לקרות... כרגע...

ובגלל שהילד חי בארץ, מה שחוק עליו זה החוק הישראלי, שהוא לטובתי

אגב, ממה שהבנתי, לפי החוק שם - הדיפולט זה משמורת משותפת, אלא אם זה נגד טובת הילד. וגם דמי המזונות מתחלקים בין ההורים.

<t>חה חה חה.. לא, זה באירופה.. ראש המחלקה המשפטית של נעמת אמרה שהיא טיפלה באישה ישראלית שברחה משם עם הילדות, אחרי ששמעה שקובעים משמורת לפי ההורה שמשתכר יותר. לשתינו זה נשמע לא יאומן. אבל היא לא מכירה את החוק שם. ניסיתי קצת לקרוא דרך גוגל, ולא מצאתי שום דבר שקשור לכסף. בכל אופן,...

<r>תודה <E>:)</E> כמובן שישר התחלתי לכתוב כשכולי בסערה. לא רציתי לדחות את זה למחר - אני צריכה לעבוד ממחר ולא יכולה להתחיל להתעסק עם זה. הערב הזה בין כה אבוד, וידעתי שלא אוכל להרדם כי זה יאכל אותי. אבל בהדרגה באופן פלאי נרגעתי, ומחקתי כל התלהמות וכל ביטוי של פגיעות והתנצחות, השא...

<t>צוויל יקר! אתה צודק. אתה צודק. וזה עוזר לי להתפקס. ואגב, הייתי בפגישה עם ראש המחלקה המשפטית של נעמת. ומה שהכי נכנס לי לראש זה שמצב העניינים עכשיו הוא לטובתי, ואני צריכה להזהר שזה לא ישתנה! כלומר, עכשיו מרכז החיים של הילד הוא כאן, איתי, זה ברור. אך מספיק שהילד יבלה שנת לימודי...

<t>והערב בסקייפ הוא הראה לנו שקנה שם כיסא לרכב... ומשהו בליבי קצת צנח.. ואני דואגת. אבל אני אוהבת מה שיש לי, ומנסה להתמקד בזה, ולא לתת לו להאפיל על זה. מוזר, כשהיינו "זוג" והרגשתי הרבה זמן לכודה איתו, רוב הזמן יכולתי להדחיק את הבעייתיות, להנות הנאה מלאה חיי כאמא, ורק מעת לעת (בסופי שבוע כשהוא היה בא...

הוא עובד 5 ימים בשבוע, בערך מ-9 עד 3 או 5-6.. כך שיוכל להיות איתו אחהצ, אולי קצת בבוקר אם יקום מוקדם, ובסופי שבוע כל היום. אולי הוא מתכנן לקחת חופש כי הוא דיבר על נסיעות למשפחה (נסיעה שמצריכה טיסת פנים), ועוד ביקורים לכל מיני קרובים וחברים, שנוכחותי תהיה בהם מאוד בעייתית, לדבריו...

בהחלט, אמרתי לו שהוא חופשי להיות עם הילד מהבוקר עד הערב.. האמת שבביקור שם נצטרך לקחת בייביסיטר לשעות בהן הוא עובד, כי אני חייבת לעבוד...

<t>אז דברים קצת מתבהרים לחודשים הקרובים. הוא מבין שאני צריכה לגבש את עמדתי ולהתייעץ וכו', וסיכמנו שאבקר בסביבות פסח לכ-3 שבועות והוא יבוא לכאן לרוב יוני. הוא מדבר על חצי שנה שנראה איך אנחנו מתקדמים ואז נראה. הוא השאיר לי סכום כסף נאה ביותר שיעזור לנו לשרוד כלכלית עד אוגוסט. אני כבר הרגשתי...

<t>שניתי את הכינוי שלי... היום היה ממש מוצלח. יש בינינו אוירה טובה, עזרנו אחד שני בכל מיני דברים, ואפילו היינו אחהצ עם הילדון בשפת הים וניהנינו לראות אותו משחק בחול. תמיד אהבתי לראות אותם יחד, ואין ספק שהילד הולך ונקשר אליו, והייתי מאוד רוצה שהקשר הזה יימשך. היום דיברתי עם משרדים של כמה ע...

החיפוש הניב 88 תוצאות