<r>ממשיכה להתבגר...<br/> ההריון שסיים כאן את הדף הסתיים למרבה הצער בהפלה (כפי שתואר בדף <PO><s>[po]</s>אמא מתבגרת בהריון חדש<e>[/po]</e></PO>).<br/> היה לאחר מכן הריון נוסף, שהסתיים גם הוא בהפלה, כמה ימים לאחר גילויו.<br/> לפני חודש וחצי עבר יום הולדתי ה- 45, כך שנמחשבה על הריון נוסף הולכת ונמוגה.<b...

תודה שרה!!

<t>אין עדיין עדכונים - רק שלא השתנה דבר, כלומר אין סימנים לבעיות. אין לי עדיין בחילות, אבל זה סביר באמצע שבוע 5. למיטב זכרוני גם בהריונות הקודמים זה התחיל קצת יותר מאוחר. יש לי עדיין תחושות של "רגע לפני מחזור" בבטן תחתונה, שגם זה זכור לי מתחילת ההריונות הקודמים.<br/> יש לי תור לרופא נשים ביום שלישי ...

<r>שרה, אני עוקבת אחריך בעיניין רב, (וגם הגבתי פעמים רבות בשם אחר), ולאור ידיעותייך הרבות בנושא לידת בית הייתי רוצה לשאול אם יש לך מידע על לידות בית אצל אמהות מבוגרות. אני בהריון, יש לי כבר ילדים. הלידה האחרונה היתה בבית. בלידה האחרונה הייתי בת 40. הפעם, אם הכל ילך כשורה, אהיה קרוב מאד לגיל 45 (תארי...

<r>החלטתי לפתוח דף חדש, כי השם של הדף הקודם ( <PO><s>[po]</s>אני בדכאון<e>[/po]</e></PO> ) כבר לא נראה לי מתאים.<br/> תקציר - הייתי בדכדוך כי הבנתי שכבר לא אוכל להכנס להריון וללדת מפאת גילי המתקדם. יש לי כבר ילדים, אך מאד רציתי לחוות שוב הריון לידה והנקה, והיה לי קשה לקבל את העובדה שצריך להתקדם לשלב...

<r><PO><s>[po]</s>לנורית ד<e>[/po]</e></PO> - האמת שנכון, כרגע אני כבר לא מרגישה בדכאון. התחושה של הבכי בגרון כבר לא היתה כמה ימים. אפילו כשאני עם תינוקות - זה לא קורה. אני לא יודעת אם זה באמת השלמה עם המצב, או אולי הדחקה. או אולי בכלל זה פשוט בגלל שהתרחקתי מהוסת האחרון, ובעוד שבועיים כשאקבל שוב, שו...

<t>אז זהו בשמת, שגם אני הייתי באשליה הזאת, ובעצם כל חודש מחדש הייתי באבל. כל ההריונות שלי היו מתוכננים, וברובם נכנסתי להריון בנסיון הראשון. ולכן כשזה לא הלך עכשיו זה היה לי מוזר. למרות מחזור סדיר ותקין. אז כל חודש מחדש פיתחתי ציפיות במשך חצי חודש, חשבתי על מתי יכולה להיות לידה אם נכנסתי להריון בחודש...

<t>עדכון אופטימי - היום הרגשתי הרבה יותר טוב. כאילו עברתי איזה שלב. כאילו הבנתי שזהו, אין מה להסתכל אחורה, ומה שהיה הוא נפלא, ואני מרגישה בסדר עם זה שעכשיו הולכים קדימה. אני חושבת שאחד הדברים שעשו את זה , זה בדיקות הדם שהראו שבאמת כבר לא סביר שאוכל להכנס להריון. בהתחלה זה היה מדכא נורא, אבל לאחר כמה...

<t>בהחלט לא כל עיסוקי הם הילדים. תמיד חזרתי לעבוד, אפילו חלקית, אחרי שלושה חודשים, למרות שכולם ינקו בין שנה וחצי לארבע וחצי שנים. זה לא שאני עקרת בית, שחוששת שלא יהיה לי מה לעשות כשהילדים יגדלו. אבל משום מה הקטע של התינוקות הוא מופלא בעיני, ואני עוד לא מצליחה לחשוב על משהו שיכול למלא את החסר הזה, הצ...

<t>זו באמת השאלה מה זה דיכאון. יש דכאון שהוא מחלה, ואז באמת אין תפקוד, ואפשר כל היום לשכב במיטה (ראה התאורים של עמוס עוז על אימו בספר "סיפור על אהבה וחושך"). ויש דכאון כמו שאני מרגישה, שזה עצבות גדולה, עם תחושה שכל רגע עלול להתפרץ בכי, ובעיקר אם אין לזה סיבה ממש טובה, כלומר, הרי חס וחלילה לא קרה שום...

<t>כן, נכון. באמת הפעם הראשונה שחשתי בדכאון היה לאחר ההפלה הזאת. פעם ראשונה שבכלל העליתי בדעתי שאולי אני בדכאון. פעם ראשונה שחוויתי את התחושה הזאת שאני יכולה להתחיל לבכות בכל רגע נתון. בהמשך היתה תקופה טובה, אך בשבועות האחרונים זה שוב חוזר אלי. אני יודעת שאני לא באמת בדכאון חולני - אני מתפקדת היטב, ...

עודד, תודה. (כמובן גם לכל האחרים שמשתתפים איתי). האמת שהעבודה שלי זה לעזור לאחרים, ואני באמת מאד נהנית מהעבודה שלי. ויש לי הרבה סיפוק ממנה. ובשעות שאני עסוקה באמת אין כל כך קושי.

<t>שירי, את ממש צודקת. אני באמת לא מרשה לעצמי בשום שלב לשקוע בזה. כל הזמן עומד לי בכי תקוע בגרון ובחזה, ואני נושמת עמוק, כדי שזה יעבור. אני גם לא רוצה להעיק על בן זוגי האהוב, לגרום לו תחושת חוסר אונים. אני גם חושבת שהוא לא יבין. אצלו אין את הדחף הזה לילדים נוספים. אני זאת שרציתי עוד ילד בגיל ארבעים,...

<t>מעולם לא האמנתי שזה יקרה לי. תמיד שמעתי על משבר גיל הארבעים, אבל חשבתי שזה קורה רק לכל מיני אנשים מסכנים שגם ככה הם בודאי בדכאון. והנה זה בא.<br/> כל חיי רציתי ילדים. מאז שהייתי קטנה תמיד חלמתי על התינוקות שיהיו לי. ותמיד רציתי מקצוע מלא אחריות ועיניין.<br/> ויש לי את הילדים שרציתי. ויש לי את המק...