<t>אנחנו גם גרים במושב, פסטורלי וכל זה<br/> ולמרות שיש באמפרים בכבישים הפנימיים עדיין יש אנשים שטסים כמו משוגעים<br/> שלא לדבר על נערים עם כל מיני אופנועים מאולתרים<br/> ותאילאנדים עם טרקטורים<br/> ובקיצור,<br/> לא, אני לא נותנת ללכת לבד<br/> וגם אם משאירה אצל חברים אני דואגת שההורים יחזירו אותם הבי...

ליבי

<t>אנחנו נוסעים באוטו<br/> שירה (4.5) מאחורה<br/> אני והאיש משוחחים מקדימה,<br/> שירה: "אבא, אמא תהיו בשקט, אתם מפריעים לי."<br/> אני מתפלאה: "מפריעים לך במה?"<br/> שירה: "אני בדיוק מתמלאת במחשבות..."<br/> <br/> כמובן ששתקנו מיד.<br/> לאחר כמה דקות נשמע קול מאחורה<br/> "אפשר לדבר, אני כבר התמלאתי......

רוב הילדים הם מדהימים.
לא לכולם יש הורים שיידעו לראות את זה כמוך.
הבנות שלך בורכו.

נעים לי להגיד לך, שלא משנה מה ועל מה את כותבת - זה כמו עיסוי לנשמה ולמחשבות וללב

<t>הוי, אני קוראת ובוכה. גם אני מניצולות הלינה המשותפת (מעניין: הקלדתי לינה משותפת ויצאו כל כך הרבה קישורים עם צירוף המילים הזה).<br/> (עד שנולד בני הבכור ובום!!! ) אחרי הולדת בתי הבכורה ישבתי ובכיתי איזה 3 חודשים - והיה לי ברור שזה לא רק מההורמונים. פתאום הבנתי מה החסירו מאיתנו. מה החסירו הורינו. ע...

יה, איזה כיף לגלות שחזרת. כבר הפסקתי לנסות - כי כל פעם שהייתי בודקת הייתי מתאכזבת. ועכשיו, ממש במקרה זה נפתח לי והשמחה רבה.
ועוד דבר: איך זה שלכל בעלי המכולת קוראים או דוד או ניסים?

שוב אני, שוב קוראת.
את צריכה להוביל תנועת נשים המונית, שתחזיר אותנו להיות מרכז הבית ("עיקר הבית". אהבתי) בלי רגשי נחיתות.
במחשבה שניה, זה בדיוק מה שאת עושה.
את בטח גם נורא יפה

<t>הבנות שלי קוראות לי אימו, בשורוק (להבדיל מ-אבו, בשורוק גם, שזה אבא שלהן, בעלי, אהובי) - ומאחר שזה בעיקר מה שאני היום, אימו (לשתי בנות קטנות ותינוק) במשרה שממלאה אותי לגמרי, כך גם אשאר כאן.<br/> אני קוראת (וקוראת וקוראת) את הדברים שלך, ולא מצליחה להיזכר מתי כתבתי - ועוד כל כך יפה ומצחיק וחכם- את מ...