עבר כל כך הרבה זמן מאז שביקרתי באתר אבל הכל עדיין כל כך חזק ומרגש.
כל מפגש עם אלואה מרגש אותי ומחזיר אותי לשעות שבהן הייתי נוכחת בחוויה המדהימה בחיי.
אני מאחלת לכל אחד משפחה כזאת, חברים כאלה ואהבה כזאת גדולה.
ניבי, ליאתי אלואה תודה ליקום שעשה שניפגש.
אהבה גדולה.

ליאתי מוסרת שהיא בסדר גמור מתרגשת , סבתא יקרה היא תתקשר ברגע שהיא תצא מהמים.

<t>איזו שלמות, איזה ילדה מדהימה. פופה עכשו בידיים של אבא שלה כל מי שמכיר את ניבי יכול לתאר את התמונה.<br/> מינו אותי לצלמת ואני מודה זה לא פשוט להתרגש, לבכות, לעודד, לתמוך, לביים ולצלם... מקווה שיצא טוב אבל מה אני מתלוננת על קושי כשיש לידי משפחה אמא, אבא ותינוקת שעברו את השעות האלה.<br/> אוהבת אותכם...

עמליה יקירה זה מתחיל לקרות, האנרגיות פה מראות לנו שזה קרוב.
עוד לא הרבה זמן תהפכי לסבתא מדהימה כמו שאת אמא מדהימה, אוהבים אותכם.

ניבי הלך לישון קצת, אני מקווה שהוא מצליח. ליאתי ממשכה להדהים, מנסה לנוח בין הצירים ומתמודדת בגבורה עם כל אחד שבא.
אני אוהבת אותך כל כל אחות אמיצה שלי.

בשם ניבי, ליאת וכולנו כאן, תודה לכם שאתם שותפים בחוויה הזאת, אנחנו מתחזקים עם כל אחד ממכם.
אתם נפלאים.

ליאתי המדהימה ממשיכה עם כל העייפות, קשה להבין ולתאר איזה כוחות יש לאישה הנפלאה הזאת.
שרה'לה מרגישה את הראש של התינוק והפתיחה גדלה.... אנחנו מחממים לליאתי את הבריכה.

ליאת וניב חזרו לבריכה אנחנו ממשיכים לנשום....

הצירים מתחזקים ומגיעים אחד אחרי השני. ליאתי גיבורה אמיתית.

זה לא יאומן, איזה כוח,איזה אומץ.
ניב וליאת שוכבים במיטה מחזקים אחד את השני ומנסים לנוח בין ציר לציר.
איזה שלמות לראות אותם ביחד אוספים את כל הכוחות להביא לעולם את השלם שלהם.
אנחנו שומרות עליהם ומעבירות את כל האהבה שאתם שולחים, תודה אהובים.

איזה אישה אמיצה, איזה יפה היא, פשוט מלאכית.

ניב וליאתי הלכו לטיול,שהטבע מסביב יחבק אותה ויחזק אותה.
הכל פה כל כך הגיוני, אנחנו בבית, על הערסל בחוץ, אוכלים ארוחת בוקר, הכל רגיל ואז מגיע ציר ואפילו אז בכאב הזה שאני בטח לא יכולה לתאר אותו היא מדהימה!

השמש בחוץ כבר מלטפת אותך אהובה, היא שומרת עליך ועל הדבר המופלא שאת וניבי יצרתם. אני פה לידך לא ממש יודעת מה לעשות אבל עוטפת אותך באהבה וסבלנות... לכולנו.

איזה בוקר קסום זה, התרגשות ללא מילים, אני אוהבת אותך אחות שלי עד השמש וחזרה.... ושוב