<t>תודה אילה,<br/> הבקשה לקצת שקט עשתה פלאים (כמוה גם הבקשה שישחק קצת לבד).<br/> יש לי תחושה שלאו דווקא הבקשה עשתה את ההבדל אלא הכוונה (שאגב, עד כה, עשתה את ההבדל גם במקרים אחרים). יותר נכון - התובנה - שבני, אהובי, לא מעוניין לעשות לאמא 'דווקא' כדי שיהיה לה רע. איכשהו, כל פעם כשאני נזכרת בזה, הכל חו...

<t>בני בן השנתיים, דברן בלתי נילאה ומפקד חדש בשטח, פשוט משלב בין השניים - ה"פקודה" (שכמעט תמיד קשורה באוכל) חוזרת על עצמה ללא הרף וללא הפסקה. כשתהיתי איפה טעיתי? אמרו לי שפרוייד טען שזה נורמאלי. כשהסברתי לו שאמא צריכה קצת שקט, קיבלתי אותו לזמן קצר (ששבה את ליבי כמובן). כשבשעת "אטרף", פשוט קמתי והלכת...

<t>תודה לכולם על התשובות בדיון. בנתיים המצב משתפר, אבל לא לגמרי. אני מסבירה באסרטיביות (אך בנועם כמובן) שלא יונקים כשהציצי כואב ויש ציצי אחד שלא כואב ואפשר ממנו. אם מתקבל בהבנה - מה טוב, אם לא, אז לא. אני לא מוכנה לדמם כדי שהילד שלי ירדם. גם אני פה בתמונה.<br/> אני חייבת לשתף אתכן(ם) בעוד בעיה שלי: ...

<t>הילד שלי בן שנתיים. הוא נמצא בגיל כזה "נורא" (כמו גיל ההתבגרות), אסרטיבי, דעתן ועקשן.אני מרדימה אותו עם ציצי, אבל לאחרונה הוא רוצה רק ציצי בצד אחד ומסרב להירדם עם השני. כשהציצי הראשון מתחיל כבר לכאוב אני לא נותנת לו להמשיך ומציעה לו את השני ואז מתחילה מסכת בכי, צעקות, זעם, יכול להימשך גם חצי שעה ...