באופן טבעי

הו!

זו הוצאה עצמית. אם תרצי אוסיפך לרשימת המזמינים.
הקישור הנכון: כבר כמעט בבית

תארי לך, יצאה מהגליל למטע בצפון הגולן לפנות בוקר, עבדה בדובדבנים, חזרה הביתה ניקתה את כל הבית טיפלה בילדים, יצאה לעמוד בבאסטה מי יודע עד מתי בערב. אני מקווה מאוד שזללה קצת דובדבנים.

כן, בשמתי, יודעת, אבל הרגשתי שהיא כן אכלה מאלה ממש, שקטפה באותו הבוקר. עליהם הצביעה ומהם התלהבה ועל זה נבהלה ומיהרה לתקן. ואני מקווה שאכלה מהם! בבוקר!

נכון, אני ממש רוצה נייר כזה! מקווה שזה לא ייקר את כל העסק יותר מדי. ( אולי אמרת בצחוק אבל אני ממש רציתי נייר כזה ועכשיו בעזרתך הבנתי למה.)

אמא של יונת יקרה, אני מזמינה אותך אל כמעט כבר בבית

כן, בפייסבוק שלי - ענת גביש. תודה רבה

תודה רבה גאיה, תודה רבה פלונית, עדיין לא ידוע לי אם ייצא עותק דיגיטלי. קודם שיוולד זה, יאללה כבר איתו. אחרי זה נראה מה הלאה.

תודה

<r>רק עכשיו ראיתי שפלונית אלמונית שאלה. תודה לך. <PO><s>[po]</s>בלוג החיים בבית<e>[/po]</e></PO> <PO><s>[po]</s>בדידותו של בוחר האבטיח<e>[/po]</e></PO> <PO><s>[po]</s>גשמי ברכה<e>[/po]</e></PO> <PO><s>[po]</s>דג חתול<e>[/po]</e></PO> <PO><s>[po]</s>חיוכה של בוחרת המלונים<e>[...

דפים נוספים: טרנקילה והרעש, לא הייקו. כוחו של הטיון,

והספר שלי שיוצא תכף, ''שימי קצת כורכום'' שמו.
תודה על דרישת השלום היקרה לי מאוד

אמא של יונת יקרה, יולי קו יקרה, בשמתי יקרה, היי

כמה נעים להיקרא לכאן

<r><s>[sup]</s>+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+<e>[/sup]</e> ראיתי בפייסבוק מודעה, מין מודעת אבידות ומציאות כזאת. וכך היה כתוב בה: "בעלי מצא טבעת על קרקעית הים" וואו. בעלי מצא טבעת על קרקעית הים הביט כה וכה , השליך אותה ושט משם...

ענבר מים!
איך זכרת ענבר מים?

עדיין לא הצלחתי להסביר מה זה אבל אני מבטיחה להמשיך לנסות.

באתי גם להתלהב (-:

הו!
תודה. התרגשתי מאוד.
( למבררים: יעלצי עם סימן שאלה כי היא עם סימן קריאה בפייסבוק. היא אושיה שם. )

באשר לתקשורת, אני לא הייתי נותנת לה כל כך הרבה כוח, בדיון לפחות.
ה"תקשורת" במובן המדיה של טלויזיה ועיתונים, היא מוצר צריכה שמישהו מעצב משווק ומוכר, היא לא תמונת המציאות של אף אחד .
לא חייבים לצרוך תקשורת.

<t>כן, רוזמרין. צינית, היינו כאן, מה נראה לך . כשתים עשרה שנים של חמימות קהילתית, מדומה או לא מה זה משנה, העיקר חמימות. ואם פספסת את שנות השישים אז בסוף נגלה שהגיל שלך הוא הגיל שלנו ושאת לא כזאת זקנה (-: <שיחות מדברת ברבות משום מה. שהאמת, זה מתקשר לדיון. "אנחנו כאן, חושבים, נוקטים ב.....

צינית איפה היית כשניהלנו מריבות עקובות מדיו נגד גננות וכל מיני שליחי ציבור אחרים שנקלעו לכאן שלא בטובתם? מה הפלא שאת שמה נצנצים בגיל מאה, תראי באיזה איחור בלתי אופנתי את מגיעה לאתר! בחיי.
רציתי בבקשה להפנות אותך ברשותך ל געגועים לשנות השבעים

<r><s>[u]</s>הקהילה היא זו שמקרינה לך חזרה את דימויך הציבורי.<e>[/u]</e> נגעת פה במשהו מאוד חשוב. קהילה היא לא דבר מובן מאליו. אלא אם כן זו קהילה הומוגנית כמו שכונה חרדית או כפר ערבי. אגב, לא התכוונתי שעלינו להתאים לטעמו של כל זר. אלא שהפחד מצוי בשאיפה הלא רציונאלית שכל הזרים יקבלו ...

<r><s>[u]</s>אני שמה לב שאת מייחסת משמעות רבה לניראות ע"י עיניים זרות, ותגובת האנשים הזרים האלה משפיעה עלייך עמוקות. מדוע?<e>[/u]</e> לדעתי: כי אנחנו רוצים להיות בטוחים שמקבלים אותנו. אי קבלה הוא סכנה הישרדותית בזיכרון הגנטי שלנו. מי שקרוב אלינו אנו כבר יודעות מה הוא חושב. לגבי דעת הזרים...

(רק למקרה שאת באמת חדשה פה: אם מבקשים ממך בלוג במקום כתיבה אקראית בתפזורת, זה אומר שאת שווה (-: )

תודר הצינית לבלוג פרטי משלה, לאלתר! ותכתוב בו מדי יום!

מגניב לגמרי. כיף שעבר.

אופס. כתבנו יחד.

היי צינית יקרה, אני בכלל לא קראתי את דבריה של אמא של טוסיק דבש ככה! נראה שהיא נהנתה מדברייך ורצתה לספר לך על קיומו של הדף ההוא, שאולי יעניין אותך, כי את מביאה אספקט נעים ומרענן על התבגרות נשית.
מהמרת על מחצית שוויי שהכוונה הייתה טובה וידידותית.

חבל על מי שמת. הכל לטובה.

כדאי לקחת את טבע האדם בחשבון. לא לפעול נגדו, או להתכחש לו.
וואי זה מוכר לי מאוד, איפה זה היה?

הקישור הזה?
שווה! שווה ביותר. כל מי שנולד לפני שנת שבעים- שווה במיוחד!
תודה לך מיניקה ביד אחת מעל אסלה וכולי.

<ריווחתי את הטעון ריווח, זה בסדר?>

<r>באיזה גיל זה עובר? מתי החלטנו שהחברות והחברים הבוגרים לא זקוקים לשמוע מילה טובה? כמה היינו חיים טוב יותר אילו שמענו מסביבתנו הקרובה פירגון ומחמאות, לפחות כמשקל נגד לטרטור התמידי לרזות, להתאפר, להחליק, לצבוע, לתלוש! לא היינו מרגישות יותר שוות? אני הולכת לנסות את זה. <PO><s>[po]</s>פלוני ...

לדעתי זה רעיון מצויין. במסגרת חוק השוות יוקם גוש שוות אליו ישובו כל מי שצריך לישוב.
<אני מה זה מקווה שאנחנו לא מעצבנות את חן חן ! הכל נכתב באוירה חמימה ואוהדת ושווה לכל נפש>

לא ידעתי שיש באתר כבר שוות נפש,
the more the merrier (-:

<r>פלונית יקרה, האם את מודעת לקיומה של רתיעת הציבור מ <PO><s>[po]</s>תגובת גוש<e>[/po]</e></PO> ? מאז העירו לי על כך אי אז לפני עשור פלוס, והועילו לי מאוד, אני רואה את זה כחלק מחובת אחוות הנשים השוות, להעיר מתנומתה כל משיבת גוש ולקרוא לה לסדר (את השורות והרווחים.) ואם רוצה נעזור לך בצ'יק.<...

הוי יקירתי, חיכיתי לך כאן כבר כמעט עד בוש. בדרך שכחתי איך לבשל, דפקתי את הראש בקרש של המחשב, אמרתי דברים לא נכונים והפכתי נרגנת. אני מזמינה אותך להקים איתי את ניר גנים, ישוב אנטי אקולוגי ואנטי שוויוני ובו יגורו כמובן רק נשים שוות $יון, וימתינו.

בגלל העמבה?!!

הוי! עד שפיצחתי את זה. (שמן קוקוס..? לא קשור. לחות אורגנית קפואה? לא, לא קשור. עגבניות אורגניות...שמן מנועים אולי שמשמש פלאפליות מסויימות..למה לעזאזל התכוונה אלמונית?)
ובכן, בשמת התאפקה עם העמבה, אבל לעמבה חיים משלה.

פלונית , נהניתי לקרוא. רהיטות ודיוק. עקפת בחארקה את כל הצורך להגיד אין דבר כזה והלכת ישר לעניין. כנראה שזה העניין.

הונדה זה שם משפחה יפני.
(וזה היה הונדה (-: בדקתי בגוגל. )

<r><s>[u]</s>היא שאלה שאלה די פשוטה.<e>[/u]</e> היא שאלה שאלה שאין לה משמעות בשפה העברית. זה ביטוי קיים אמנם, אבל עילג, וטעון בעייתיות. (חן חן, אני מרגישה שבכוונה בחרת כך, כי חקירת הביטוי הספציפי הזה, היא בעצם חקירת דפוסי התנהגות וחשיבה בעייתיים בחברה שלנו. אני בכיוון?) _...

לגמרי יתכן שבזה אהבת! התקטננתי על עניין הקוטצו כי התרגשתי כשזיהיתי וזו הייתה הזדמנות לשתף. מבחינת כל השאר- עצם זה שהכל עובר כל כך מעולה, ושרד תרגום אולי כפול אפילו- מיפנית לאנגלית לעברית- מראה לגמרי שהתרגום מעולה.

<t>פרדוקס צודק. יש כאן בעיה בעברית, מה שלא מאפשר לענות בצורה מכבדת לשאלה ומכבדת לעצמך. "אשה שווה" זה ביטוי קיים, והוא ביטוי נמוך, בעברית קלוקלת. חן חן האם ביקשת התייחסות לביטוי הספציפי הזה, כמו שהוא? או שהתכוונת, למשל, מי היא אשה בעלת ערך עצמי, או ערך בעיני הסביבה, וכו'. כי, פרדוקס, שים לב...

הונדה! קראו לו הונדה. לא?

<r><URL url="https://www.google.co.il/search?hl=iw&site=imghp&tbm=isch&source=hp&biw=1440&bih=785&q=traditional+kotatsu&oq=traditional+kota&%5Bpo%5Dgs"><LINK_TEXT text="https://www.google.co.il/search?hl=iw&s ... ota&[po]gs">https://www.google.co.il/search?hl=...

<r><s>[u]</s>וגם ממש התפעלתי מהתרגום.<e>[/u]</e> היה איזה עניין, עם האיש הזקן שהוא הולך לבקר עם אשתו, אולי אתן זוכרות? ובכן שם הייתה התפלקות עם התרגום, שבאמת קשה היה, אני מניחה , לצלוח אותה. (וואו כמה קשים חיי המתרגם! צריך ממש ללכת לחיות במקום כדי להבין על מה מדובר, לפעמים. וגם אז רק אם ...

<t>כי הייתי בכאלה התרגשויות מהספר הזה, ופתאום עוד מישהו. אני לא מצליחה לקרוא מאז שאני אמא. קראתי אולי עשרה ספרים מאז שאני אמא. ואני אמא כבר המון שנים. חמש עשרה. לא מצליחה לקרוא. (גם בלוגים, כתבות, אריזות קורנפלקס הגותיות במיוחד..לא קוראת.) נהייתה לי בעיה כלשהי שקשורה בריכוז. פעם זללתי ספרים בתשוקה ג...

ברור לי.

מותר לשתף אותך ב "שר**טת תנשמות" , נכון?
(כל אסוציאציה והמעוף שלה)

קן לציפור חכי רגע אל תברחי,
נכון את כתבת כאן פעם "לגמרי" אחרי שכתבתי "קורות הציפור המכנית" ואחר כך מחקת?

(#הארץ#אסטרולגיה)

די נו

!

<r><URL url="http://www.upworthy.com/dustin-hoffman-breaks-down-crying-explaining-something-that-every-woman-sadly-already-experienced-3?g=4"><LINK_TEXT text="http://www.upworthy.com/dustin-hoffman- ... nced-3?g=4">http://www.upworthy.com/dustin-hoffman-breaks-down-crying-explaining-something-that-e...

<t>התכוונת אולי לביטוי " זאת אשה שווה, משהו משהו" שזה בדרך כלל ביטוי שבא להצביע על תכונות באשה (או בחפצים אחרים (-: ) הצפויות, להערכת המשתמש בביטוי, ובאשה, לשמשו באופן משביע רצון לדעתו. יש גם "גבר שווה" או "תיק שווה" או "דיסק שווה" <גילוי נאות: כן קראתי את קודמותיי. סליחה.> ...

תודה נשמות
פתאום בערפול ובהתעמעמות מאוד, זה נקרא לי כמו "תנשמות". שזו מילה מרגשת כזאת, לא?

<r>תודה <E>|L|</E> נכון שזה סיפור מיוחד? זה פשוט מכניס בי חוסר שקט, לחשוב שמסתובבים בינינו נושאי סיפורים כה רבים, כה רבים, ככה, אנונימיים, בלתי נראים, אנשים רגילים ברחוב....והסיפורים, מניינם כמניין הבעות הצער והשמחה שהשתקפובחלונות של כל מיני מינים משונים של כלי רכב או אגמים וימים או סתם עיניים ...

<t>עוד זה יוצא וזה בא. נכנס, מדבר. איש כבן שבעים. מדבר מדבר אני שואלת אותו אתה מירושלים? אומר לי לא. אבל בקול שלו אני שומעת את סבתא שלי. אפילו לא אותה בדיוק. כמעט רוצה להגיד: את הזכרונות שלה, שככה הגברים מדברים בזכרונות שלה. מכאן לשם, נפרש לפני סיפור היהודי הנודד, שהוא אף פעם לא דומה, אף פעם לא...

אני רק יכולה לדמיין איך קמים עלינו, מטרוניתות כבודות ומעפעפות ביום סיור במוזיאון תרבויות מטעם ועד העובדים של הבעל שכמונו, שניים, אחד קווקאזי אחד גרוזיני, ואומרים ממש בקול אחד (די דומה, לא איזהר ואומר:) למי אמרת אוכל דומה?!

<t>אל יש משיח הגיע סוכן חומרי בנין. הוא לא בא לאכול אבל ישב לאכול בסוף. אמר לי, אני, אל תראי אותי ככה. אני אוכל כל יום שלישי אצל הבן של אלופת הארץ בבישול ביתי. מאיפה היא? אני מתעניינת. איך קוראים לה? והוא אומר לי את שמה, שמצלצל כמו משהו ערבי. דה נור. מה זה דה נור? ואז אומר לי, היא, כל שנה נוסעת לחוד...

<t>לפני איזה שנה הלכתי עם האיש שמתעקש להיות איתי (אין לי הגדרה יותר רומנטית כרגע, עמו הסליחה) למסעדה הודית ידועה במרכז הארץ. הכל שם היה עם עגבניות! הכל! מה זה התבאסתי. כל דבר אצלם היה שקשוקה עם קארי מתקתק, אפילו לא היה חריף! והעיקר הפוזה של בעלת הבית מפה עד הודעה חדשה. הערתי לה משהו, התנפח...

אה, ואז?
בעכבר הבריטי, נכון?
<כל מי שלא צחקה עגבניה רקובה אז מזלך>

מתי מומלץ להכנס לכוננות ספיגה?
בטון הכי מאנפף שתוכלי לדמיין:
"את כבר תדעי ממי..."

<t>וגם, הכנתי סלט כל כך כל כך טעים, ואני מרגישה שהטעימות שלו נבעה מאופן ההכנה , אז מפרטת כאן: רבע כרוב גדול, קצוץ לחתיכות לא פיצפוניות ולא גדולות. עליו, בקערה,שמן שומשום, ושפע מיץ מלימון שלם. ומעט מלח. שתרד לו העקשנות. אחר כך (כשכבר קורים לכרוב תהליכים שאנחנו פחות רוצים על שאר המרכיבי...

<t>היום קרה משהו, שאולי קרה בפעם הראשונה. (זה בהמשך לענייני התבגרות. ) קרה איזה משהו, ששמעתי עליו, שקשור באופן מאוד עקיף לבטיחות של הבת הגדולה שלי. משהו שולי, אבל חשוב, למקרה ש יצטרפו מקרים וזה יהיה רלוונטי.. הדבר קשור גם במידע מביך על קרוב של מישהו שיקר לה, שלא היה אמור להגיע לאזניה ...

<r>את יודעת, כתבתי אסכמה בטעות ואז חשבתי למה לתקן בעצם? זה זה. כמו אחזקה, ואלה. תודה על ההמהומים. <s>[u]</s>אני חושבת שאמהות למתבגרות הן סוג של גיבורות-על<e>[/u]</e> ממש. ממש. הבה נלך על הערצה עצמית במקום על קמטוטי הרחמים העצמיים. ושלא באותו עניין אם כי וכולי: הבן שלי...

אחוות לא זוכרי המילה מוסאקה, כמובן.

<r><s>[u]</s>זה כל כך מורכב.<e>[/u]</e> נכון. זה כמובן נכון. אם כי, אני מרגישה שלפעמים, הכל תלוי במידת הלהט של המורה לנושא אותו הוא מלמד. המורים הזכורים לי לטוב הם המורים שנהנו. בלי קשר בכלל לנושא או למידת העניין שלי בו. מזכיר לי, שלא מזמן כתבתי לחבר מבוגר ותיק מאוד, (האיש מאחו...

<t>במסיבות הסיום, אני מחוסלת. מתחילה לבכות עוד כשמסדרים את הכיבוד במבואה. גם הכרת התודה על המקום השפוי שהגענו אליו, לא מכילה אותי כבר, נעזוב שאני עדיין כבר לא יודעת להכיל אותה. גם כל העסק, ההתרגשות של הקטנים, ההתרגשות של המחנכים, התחושת סיום של משהו שהיה טוב ולא רצית שיסתיים, בקיצור כל העסק. אני לא ...

<t>נסענו באוטו, ובמבט לאחור ראיתי את בני הקטן יושב בשילוב ידיים. מה אתה יושב בשילוב ידיים כמו איזה מנומס? שאלתי אותו. ולפתע הכה בי זיכרון מחוק, שאי שם בכתות הראשונות של בית הספר, לפני שעברנו לאיזור יותר שפוי, צווה עלינו לשבת בשילוב ידיים. כשלא כותבים או מצביעים, משלבים ידיים. או שמא זה היה בגן? כך א...

קראתי שוב , וכן, אין בזה שום חיזור גורלי, ואת נשמעת בת ארבעים נפלאה בשלה וישירה, שלא משחקת כלום חוץ מאת אמיתיות החיים שלה. מצדי, לשלוח. לא שזה כ"כ משנה. כאילו שזה מה שמשנה (-:

<r>קראתי בעניין את המאמר בקישור שהביאה טנא, והמשפט הבא <s>[u]</s>המים בבריכות הציבוריות הינם מים באיכות גבוהה המנוטרים באופן תדיר להימצאותם של נגיפים וחיידקים אשר עלולים לסכן את האוכלוסייה ומכילים בעצמם חומרים לשמירה מפני זיהומים נגיפיים, כמו כלור.<e>[/u]</e> אינו מובן לי. כלור הורג...

<t>שיו! יש לי צמרמורת התרגשות (ז"א הייתה לי אבל אז נמרחתי בהתרגשות על כל התגובות...אז כבר אין לי צמרמורת, סתם התרגשות.) אוי אהובה יקרה איזה יופי. אני שמחה מכל מיני זוויות וכל אחת משמחת בפני עצמה. אני אוהבת אותך. והלוואי ותשלחי ליהלי סובול את המכתב ככה. אם הייתי הוא הייתי מאושרת לקבל אותו.<...

עזבי כבר הבנתי לבד. הכל בסדר. נראה לך שלא עצרתי לגשש ולבדוק ולתהות ולהסתכל מהאוטו? עדיין, מה שהיה שם יהיה לתמיד. זה ברור לך אני מקווה.

את זה ברור. האלוהים הבן הוא זה הנוקם ונוטר, לא? אבל תודה בכל אופן (-:

איזה מצחיק שאנחנו מדברות בבאופן. טוב נו שאלוהים יסלח לנו על זה.

<t>מה פתאום הכבידו. הם מקסימים. אני עכשיו מפנה הרבה דברים כי הבית שלנו מלא מדי, ובעקבות התכתובת בינינו נזכרתי גם בהם. לא הייתי מעלה בדעתי להעביר אותם לשום ידיים, חפצות ככל שיהיו. שמה אותם באוטו. לא, אנחנו לא בסביבתכם. כשתהיו בצפון, אם יתאים, תודיעו ונבוא לביקור. אני באותו מס' נייד. לשני יש אותו...

זוכרת את הפיל והקרנפים שהשארתם אצלנו למשמרת? אפשר כבר להחזיר לכם אותם?(-:

<r>עננים יקרה, פתאום ראיתי שהדף נסגר והסתיים. רציתי להגיד לך תודה על השירות המופלא שנתת כאן, בכל כך הרבה זמן יקר , קשב, סבלנות, תבונה, אהבת אדם, הומור, חוכמה נשית וזמן יקר...אני מקווה שאנשים ימשיכו למצוא אותך ןשהממלכה הטיפולית שלך תתעצם ותתרחב לפי מה שאת רוצה ושהיא צריכה. זה באמת דבר מיוחד במינ...

ועוד אחד לאותן הן. http://www.youtube.com/watch?v=i2A3T1sa-BI

<r><URL url="http://www.youtube.com/watch?feature=endscreen&v=0VuKozzAPXk&NR=1"><LINK_TEXT text="http://www.youtube.com/watch?feature=en ... zAPXk&NR=1">http://www.youtube.com/watch?feature=endscreen&v=0VuKozzAPXk&NR=1</LINK_TEXT></URL> מוקדש לאוהבות זמר עברי, דרמטיות ...

יודעת, יודעת.
שבוע מעולה.

נכון! תודה אמא בבית.
ותודה גם על הצחקוק של מימה. ההומור הבריטי כולו קד לך בארשת כאב מפוייסת.

איפה הימים שלא ישובו עוד?
אצלנו בלב. ואצל הילדים שלנו גם.

התכוונתי מתקשרות בלב ובנשמה. פתאום הבנתי אתמול שאני זוכרת שם את העצים , אולי אחד אחד את כולם. מלפנים מהצד, מאחורי, מאחורי רחוק, ומליד מירי.

נו, נראה שאנחנו מתקשרות למרות הכל.
אני אוהבת אותך.

איך עשית לי לבכות עם שתי מילים. שתי מילים וזהו. וותיקים ואהובים. כל המילים שבעולם לא יתארו את זה טוב מצמד המילים הזה.
איזה דבר דפוק זה געגועים ונוסטלגיה, אני אומרת לך.

חצר נחמדה עם עצים וותיקים ואהובים

אני דווקא חשבתי על עמרי שדה.
בעצם מה אנחנו מנחשות לה את המדקר? (-:
מיכל אהובה יקרה שולחת חיבוק לכבוד שבת

oa]סרטון על המצאת הספר hiLXLbTc[/po]
מוקדש לך באהבה

למקרה שלא הובנתי נכון:
זה ממש מצחיק הקישור למעלה.

החיפוש הניב 889 תוצאות