תודה,
מסכימה עם הצורך לשהות ולהקשיב, לפתוח פתח. לבוא כמה שיותר נקייה ממשיכה לשיח.
אבל מסייגת שאני מדברת על קשרים קהילתיים והיכרות די קרובה של שנים.
מתוך כך עולות תחושות של שותפות מסויימת וגם של אחריות...

באופן אישי אני לומדת המון מהנשים האחרות כל הזמן .

<t>תודה על התגובות!<br/> שמנדובה,אכן מדובר על לדבר עם האם ,ולא לדווח למישהו חיצוני, אני ממש מתנגדת להתערבות באוטונומיה המשפחתית, וגם מאמינה בכל ליבי שאין כמו אמא.<br/> אשה במסע, נכון, זה עלול להרחיק ולפגוע יותר.<br/> נוודית, תודה על ההפניה.<br/> יונת, לגבי העצה של פשוט להקשיב, אני מתחברת, וגם אולי א...

תודה על כל התגובות,
אכן בדרך כלל אין כמו הזמן והאהבה לאפשר לילד לצמוח בדרכו.
ואכן התבוננות אוהדת עדיפה על ביקורתית.
חמולה הייתה וודאי מאפשרת יותר תמיכה.

שאלה שעולה בי: להפגש כל שבוע עם אם אחרת ולא לומר את מה שנראה לי חשוב, לא מציב ביננו איזו חומה?

מסכימה איתך, ואכן אמהות החינוך הביתי שאני מכירה, הן אמהות נפלאות באמת(וגם האבות) אך עם זאת , האם לא הייתי רוצה לקבל פעם משוב מועיל מאחרים? אני ממש לא יודעת. לפעמים פרספקטיבה שונה יכולה להועיל , להאיר פינות .

מצד אחד,אני חושבת שהתערבות אינה עוזרת ,מצד שני אני מרגישה לא נוח עם עצימת עיניים.

כן,אני מרגישה שיש הבדל,כיוון שאנחנו לוקחים את האחריות על עצמנו,אין גננת/מורה/יועצת שיפנו לאבחון למשל.
נוסף על זה,אנחנו כופרים בסטנדרטים המקובלים, מה שגורם לי להיעדר סטנדרטים בכלל,או נורמות.

<t>אני רוצה לפתוח דיון בנושא ולשמוע דעתם של הורים נוספים בחינוך ביתי.<br/> אנחנו חיים חיי קהילה מסויימים ומכירים פחות או יותר איך משפחות אחרות מתנהלות,מה מצב הילדים וכו.<br/> <br/> הרבה פעמים אני שואלת את עצמי האם תפקידי לומר\לעשות משהו כאשר אני רואה בעייה שמתעלמים ממנה.<br/> האם רלוונטית נקודת המבט...