איזה כייף לקרוא!
שמחה מאוד בשבילך, ומאחלת לת שחג החופש והחירות ימשך אצלך כל השנה...

<r><U><s>[u]</s>איזה אומץ.<e>[/u]</e></U><br/> ישבתי בחוץ, הסתכלתי מסביב, ןפתאום זה היכה בי - איזה אומץ זה היה לחזור לקיבוץ!, עשיתי את זה בשביל הבת שלי ,כדי שתהנה מהדברים הטובים שחוויתי פה - הירוק מסביב, המרחבים, הטיולים בטבע, החיבור לטבע ולחי.<br/> אני אמיצה. וזה נכון ואמיתי ולא מרגיש כמו מסכה. ואנ...

<t>אני מרגישה שאת כותבת אותי, את מה שעברתי בשנה האחרונה.<br/> האמהות שאבה ממני המון, והיחסים עם הבעל הגיעו לשפל רציני, הרגשתי מרוקנת ועל סף דכאון.<br/> היום הקטן כבר בן שנה וחצי ובעלי הולך איתי לטיפול,ואני מרגישה שדברים מתחילים להסתדר, שקצת מתפנה לי זמן להקדיש לעצמי ,למי הייתי פעם לפני שהפכתי להיות ...

תודה לכל מי שקוראת ומקשיבה!
זה נותן לי הרגשה טובה, פחות בלתי ניראת ויותר בעלת ערך.

<t>חילזון -תודה על מה שרשמת<br/> אני חושבת שכך חייתי רוב חיי,<br/> שמה מסכה על הפנים ומשדרת שהכל בסדר, אבל כל הזמן מפחדת מהרגע בו מישהו יגלה שזו מסכה ויחשוף את האני האמיתי...<br/> בזמן האחרון אני מודעת לזה ,ולא רוצה להמשיך ככה,<br/> רוצה להיות אני שבפנים ,גם כלפי חוץ. בלי פחד ומתוך אהבה עצמית. לקבל ...

<t>אוף. ארוחת ערב אצל חברים בתוספת זוג חברים שהיא בת כתתי. יצאתי עם הרגשה לא טובה, שאני קטנה ,לא ניראת, חסרת ערך, ועם גוש דמעות חונק בגרון.<br/> שתיהן דיברו וקישקשו וזרמו, ואני הרגשתי לא שייכת.<br/> מתקבצים סביב השולחן לאכול, אני כבר שמה שניצל בצלחת של הילדה, ואז מסתבר שהם עושים קידוש...<br/> מרגישה...

<r>גדלתי בקיבוץ בלינה קבוצתית, עם הורים ששמו את רצון המערכת הקיבוצית וריצוי האנשים בה לפני הרצונות שלי<br/> חוסר הפרטיות וההרגשה שאני חשופה לכל הסביבה בכל רגע ורגע, גרמה לי להתכנס עמוק פנימה, ולהמנע מכל הבאת רגשות.<br/> היום אני מחפשת את הדרך לזהות את הרצונות שלי, לעמוד על שלי מול אחרים ובעיקר איך ל...

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

דף בית אישי

אני בת 37 ,נשואה, אמא לשניים
עוברת תהליך פנימי ורוצה מקום לשפוך בו את המחשבות...