<r>תודה לך <PO><s>[po]</s>אמא נמרה<e>[/po]</e></PO> , זה נחמד לי לשמוע...<br/> אני באמת חושבת שהקשר שלנו וההבנה והסבלנות של אהובי זה מה שנותן לי שם כוח. ואני גם חושבת, יחי האירוניה, שלווסטבוליטיס היה חלק גדול בהפיכת הקשר שלנו לכל כך פתוח, חם ומיוחד... פשוט למדנו לדבר על הדברים הכי אינטימיים וכואבים ...

<r>קודם כל רציתי לומר שגיליתי שיש פה מישהי שכבר קוראת לעצמה קלמנטינה והייתי שמחה לשנות את הכינוי שלי אבל אני לא בטוחה שאני יודעת איך... אבל בכל מקרה כדי שלא יהיו אי נעימויות- אני לא היא והיא לא אני <E>:)</E><br/> <br/> תודה על החיבוקים ועל ההקשבה. להפתעתי זה עוזר ונעים..<br/> <br/> ולשאלתך, <PO><s>[...

<r>אני חושבת שאני רוצה לכתוב קצת על החוויה הזו של לחיות עם ווסטבוליטיס, ומגלה שזה יותר קשה ממה שחשבתי...<br/> <br/> אפילו לדבר על זה יותר קל לי, כי אז אני מסבירה, קצת מחייכת, מרגיעה, לפעמים בוכה.. אבל מאוד בשליטה. פתאום כאן, מול המקלדת, מרגישה כאילו זו הפעם הראשונה שאני יוצאת עם הידיעה הזו על עצמי ל...

<t>לאילה<br/> תודה. תודה רבה על תשובתך המפורטת.<br/> חיזקת אותי בדרכי האינטואיטיבית להעניק לו את תשומת הלב שהוא זקוק לה וחידדת כמה דברים.<br/> אני באמת עושה המון דברים איתו כשהתינוקת עלי (יונקת או במנשא).<br/> אבא שלנו נקרע בין הצורך לפרנס ובין הרצון להיות נוכח. הוא עובד בתחום מאד תובעני וזה קשה לכו...

<r>קראתי חלקים גדולים מהדף הזה והזדהיתי עם חלקם.<br/> <br/> ילדי בן ה - 3 נמצא איתי בבית, מאד קשור אלי, אבל גם יודע להעסיק את עצמו יפה מאד. הוא מסוגל לשחק באופן עצמאי לפעמים שעתיים ויותר (!).<br/> הקושי הוא שהוא לא מוכן שאף אחד "יעשה" בשבילו דברים- אמבטיה, אוכל, ליווי לשירותים, כלום. אפילו דברים קטנ...