אני אחדד. אני מחפשת משהו נוסף ובכיוון של "התאהבות - אהבה היא בחירה" של איילה מלאך פיינס

מחפשת המלצה על ספר/ים שעוסק/ים בתחום "אהבה ו/או אכזבה".
תודה מראש

...ואני, רק הבוקר אמרתי לבעלי שהמדף של המצעים אצלנו תמיד מבולגן. האמת, שאף פעם לא הולך לי עם המדף הזה. לא מצליחה לארגן אותו. ובכל זאת, יש ערימה של ציפיות (לכריות), ציפות (לשמיכות) וסדינים - אוף! - אלה עם הגומי ממש קשים לקיפול.

ניצבט לי הלב. התרגשתי מאוד מהדברים. ניזכרת באהבות של פעם. תמיד התאהבתי באלה שהם ברי השגה. אוף! זה מעצבן. זה קשה להתמודדות.
לדעתי, כדאי לתת לזמן לעשות את שלו. פשוט לא רוצה שתיפגעי. גם ככה עברת מספיק. המחשבות המנדות בראש ולא מרפות ממך. תנסי להיות כמה שיותר את כאשר את ניצבת איתו בשיחה.

<r>יוהו. אני בשוק מעצמי. איך לא שמתי לפרטים החשובים? לפעמים צריך לקרוא פעמיים לפני שמגיבים. אני שוב נורא מצטערת. <E>:-(</E><br/> בכל אופן אני לא מאחלת לאף אחת חוויה כזו שחווית. וכן, אני מקווה שתוכלו לארגן תקציב מתאים לטיפול וכמה שיותר מהר, כדי שדברים לא ימשיכו להרחיק לכת.<br/> איזה פושעים יש בעולם ה...

סליחה אם פגעתי.
באמת, לא התכוונתי.
טוב, אז רק חשוב להתייעץ לפני שמבצעים לידת-בית.
והעיקר שהכל יעבור בשלום גם ההיריון, גם הלידה וגם החיים עם הבעל.

המעצבן הוא שאנחנו (או בעצם אימי) שומרים על הכלב בבית כדי ש-1) לא יתלכלך 2) לא ינשך ע"י גדולים ממנו (וזה קרה). יוצאים איתו החוצה בליווי ועם חגורה. ובכל זאת הוא מתמלא מהסביבה בקרציות, תוך כדי מפגש עם מלאי קרציות כמוהו, ותוך כד השתובבות בדשא - הדשא זה מקום מאוד מסוכן לכלבים. הוא מלא בגועל.

נורא כואב כשצוחקים (או בוכים). אני זוכרת שצחקתי צחוק קטן (כי אי-אפשר גדול, בגלל הכאבים) ותפסתי את הבטן כאילו צחקתי צחוק גדול.

<t>נ"ב<br/> קרוב לודאי שתחווי ב"דיכאון שאחרי לידה" גם כך וגם כך. לפי מיטב ידיעותיי כל אחת חווה דיכאון כזה, אם כי אצל כל אחת הוא מתפרץ ברמה אחרת. הדמעות האלה שזולגות בלי פשר לקשר מופיעות ביום-יומיים ואולי אף שבוע ושבועיים שלאחר הלידה.<br/> מכירות את זה? מקרוב? רוצות לספר? יש לי גם הסברים לתופעה הדיכא...

<t>הקשיבי לבעלך או לבני ביתך. התעלי על עצמך ועשי טובה לעצמך ולעובר. ומה יקרה אם יהיו סיבוכים, כגון: מצב עכוז, רוחבי, או כל תנוחה שהיא ולאו דווקא מצב ראש; חבל התבור מקדים לעובר, ואז עשויים לבקוע המים לפני שתהייה התקדמות (פתיחה ממשית) - העובר עשוי להיחנק.<br/> נכון. אני מאמינה שצריך לחשוב מחשבות טובות...

יפה. השאלה היא האם זה מה שאנו רוצים להביא על עצמינו.
ואולי זה שייך לדף אחר - לשמר את מה שיש לנו או לפתוח דרכים חדשות? לא יודעת. צריך לחקור, לבדוק. מהן ההשלכות העתידיות?

<t>גם אני ילדתי בקיסרי. ניתוח מתוכנן בגלל מצב רוחבי שהתגלה בבדיקה שיגרתית בשבוע 38. ב-39 וחצי ילדתי.<br/> עצות להחלמה מהירה: יש ללכת כמה שיותר. בהתחלה, עוד בשעות הראשונות ובימים הראשונים, כשנמצאים עדיין בבית-חולים, אז ללכת לאט. בקצב של היולדת, לא למרחקים ארוכים. לא לאמץ מדיי את הגוף, אבל גם לא לרחם ...

<t>איפה העניין שמייחד אותנו כעם. עם סגולה ולא עם כשאר העמים. נכון, ברית-מילה זה לא הדבר היחיד שמבחין בינינו לבין עמינו, אבל, תסכימו איתי, זה חלק גדול. למה לזרוק את הייחודי והמיוחד לפח? אם כבר ניתנה בידינו הזכות לעשות ברית-מילה, אז למה לוותר?<br/> כידוע, לא רק היהודים עושים ברית-מילה. גם הערבים, למשל...

על מה אתם שחים?!
אני חושבת שאני אישית הייתי נרתעת אם היה מזדמן לי לשכב עם בן-עורלה. אולי זו גישה פרימיטיבית? יכול להיות.

אני לא יכולה לראות את הבית שלי בלי טלויזיה.
הנה, למשל, עכשיו אני משוטטת והטלויזיה דלוקה. בעלי בעבודה. המתוק-הקטן ישן והבית שקט, אז כדי להכניס קצת עירות הדלקתי טלויזיה, כדי לשמוע בירבורים. בשעות האלו (שעות החשיכה) אני מפחדת מהשקט.

אולי תספורת, קצוצה-קצוצה תעזור. כדאי לנסות.

"היום יבוא המרסס" - במה מדובר? הדברה גם נגד חרקים, מקקים וכאלה? או שמא יש מדביר נגד קרציות?

<r>אמא שלי כבר שבועיים נלחמת בהן. אבקות, אבקות, אבקות... יש גם טיפות שמטפטפים על בעל-החיים עצמו. אבל בינתיים היא לא השתמשה בהן כי צריך לחכות פרק זמן של שבועיים בערך אחרי שמשמשים באבקה. היא פיזרה אבקה על הכלב, על הריצפה, על המצעים, על המזרונים, על הספות, אפילו על הקירות. כן, הן מטיילות על הקירות. לפע...

אני אוטוטו אתחיל עם "אוכל מוצק". ...
נראה לי שגם אם אין שיניים אפשר לתת תפוח. פשוט לבלנדר (מלשון בלנדר) אותו עד שנהיה עיסתי. עד כמה שאני זוכרת זה גם טעים.