באופן טבעי

<r>תראי איזה זריזה אני... כבר דיברתי איתו... <E>:-)</E> כרגיל, הוא מפנה אותי לעצמי, לשמחתי. למקום שהכי קשה לי שהוא לבקש את מה שאני רוצה לעצמי. או יותר נכון לברר אותו ולהרגיש אותו קודם ולא בדיעבד. הוא כשלעצמו שאל באותו בוקר מה התוכניות, אך אני כנראה חיכיתי שיציע לי לחגוג את היום הזה אי...

אה, ועוד נקודה... אני חושבת שלא חשבנו על זה כי זה לא היה היום שלי איתה. וכשזה היום שלו איתה, ואני מגיעה, אז היא חוזרת איתי. ואז היא לא איתו.
בקיצור, טיפה מסובך, אם ממש מתעקשים שזה יהיה ביום ההולדת עצמו.

נקודות, אני בהחלט יעלה את הנקודה הזו בפניו. אולי יקבלה.
כמובן, אם זה רצון בעל/ת היומולדת.
לא רלוונטי לעכשיו, אבל מעניין מה יקרה כשיהיו עוד אנשים בתמונה (בן/בת זוג...).
אבל, כאמור, כרגע זה לא האישו. אדבר איתו על זה.
תודה

קיבלתי שיר - מתנה במייל מחברה - של ג'לאלדין רומי -

_"העז לרכב על אוכפה של אהבה פשוטה,
העז לקרוא שיר משובש בדרך הנכונה.
עכשיו כשמקומך מצאת בבטחה,
למד: האהבה שלך אינה זרה לך;
האהבה שלך, ואין להתכחש,
זה כל מה שאתה, כל מה שיש."_

<r>יום ההולדת שלי היום. התחיל אמש בביקור חברים כייפי אצלי, אל תוך הבוקר השמשי, ביקור חברה, סידורים, פרחים הביתה וקניית עציץ גדול - עץ האהבה. הרבה איחולים מחברים וירטואליים שהפכו ממשיים ומחברים שהכרתי שהפכו וירטואלים. היום כולו הרגיש לי נעים. הרבה טלפונים של משפחה וחברים, הרבה פירגון, ...

<t>טליה, חשבנו על זה. עוד בהתחלה. אבל תחשבי... יום אחד במיטה הזו, ויום אחד במיטה אחרת. היא ילדה שלוקח לה זמן לנחות במקום מסויים. תמיד היום השני אצל שנינו יותר מוצלח. כאילו התבייתה דרך היום הראשון. זה הרעיון של הרצף שנראה לנו מתאים לה. אבל כאמור, נראה לי שעוד מעט היא תוכל לראות אותנו ב...

הקטנה, עושה רושם, שממש טוב לה עם כל אחד מאיתנו. אני חושבת (וכבר העליתי בפניו) שבעתיד הלא רחוק, נוכל לראותה גם בזמנים שהם לא שלנו, כשכמובן כפי שכתבתי, יהיה יותר קשה כשאני אגיע אליהם כשהיא לא אצלי. בינתיים היא לא מראה סימנים של סטרס, אלא של קושי מובן בסיטואציה הזו.
מנסים להכיל אותה.

עכשיו אני מחפשת ניק חדש לדף הזה.

<t>גשם יורד, בעדינות, כמו ברכה על ראשינו. כשניפרד, אחרי בית המשפט הוא יגיד: "זה כמו ביום החתונה שלנו. השמים נפתחים. מברכים..." אוספת אותו לבית המשפט. למה להגיע למקום כזה צפוף עם 2 רכבים? מדברים בדרך על העצב, על ההכרה שבתחושת הנצח של הקשר, ואיך מתירים אותו מההסכם שעשינו לפני 8 שנים. מ...

בימים של שגרה, אני, למשל, מביאה אותה לגן בשלישי בבוקר ואוספת אותה בחמישי.
וכשזה סוף שבוע שלו, אז אני מביאה אותה לגן בשישי ואוספת בראשון. אז זה מן יומיים וחצי כאלו.
בגלל זה שמחתי שהוא עסוק הערב, כי הוא הביא אותה אחה"צ, ואני רואה אותה כבר היום ומחר בבוקר, ולא מחכה עד מחר בצהרים.

<r>תודה לך, נקודות, שאת מלווה אותי מאי שם במעלה הדף. זה מאד נעים לדעת שיש פה תמיכה גם אם את לא לגמרי מבינה/מסכימה לדרך <E>:-)</E> זה מרגיש כמו תמיכה נקייה, ללא דעות. אני כרגע לא הייתי יכולה לגור קרוב אליו, אל פרודי, ולו בגלל הרצון שלי לבנות משהו חדש והידיעה שהוא גם יבנה משהו חדש. לא יכולה לחשוב...

<r>שוב סוף שבוע לבד. לשמחתי, הפרוד צריך את הערב, אז הוא מחזיר אותה היום. בחודש האחרון, אני חווה יותר את הגעגועים אליה בזמנים שהיא לא פה. את חוסר האיזון שבין - ימים שהם 100% סביבה, לבין ימים שהם 100% בלעדיה. וזה לא שאין לי מה לעשות. יש ויש. אתמול יזמתי יום כיף עם חברה. שהיה כיף מאד. אב...

<t>נעמה, אתחיל ואומר שלמשמורת משותפת צריך 2 תנאים בסיסיים: יחסים טובים בין ההורים וקרבה פיזית של המגורים. ומעבר לזה, לדעתי יש פה המון מידע, במעלה הדף, משהו כמו עד אפריל. (ואולי גם אח"כ). דעות לכאן ולכאן, וגם בשביל זה פתחתי את הדף. כדי שמתלבטות כמוך יקראו ויראו. אמנם הוא מתמקד במש...

ראיתי והגבתי, נקודות. בקצרה.
מאחלת סוף שבוע גשום ורגוע לכולנו, כמו שהתחיל...

נקודות, חיפשתי את הפוסט הארוך שלך אצלך, לא מצאתי.
את מוזמנת לקשר אותי לשם, או להעתיק לפה.
אנחנו ממש יומיים לפני סוף החודש. עוד שבועיים...

מתה לשמוע...

<t>ועוד הרהור על כאב: ביום שני האחרון הזמנתי את המשפחה שלי להדלקת נרות. חנוכת בית בחנוכה (לכבוד הבית "החדש" שלי). בשנים האחרונות כמעט ולא הזמנו. אבל כשכן, היה תמיד לחץ באוויר. אני צריכה שהדברים יהיו מוכנים קודם והוא תמיד אח"כ. אז קצת הייתי מתוחה לקראת יום שני. ההכנות כולן עלי, והבת של...

<r>אהבה, על זה יש התאבלות מודעת כל יום <E>:-(</E>. לעצב הזה אני מודעת. אבל עם הבנפרד שלי החלק המתאבל לא כל כך באור, כי יש חלקים אחרים שמרגישים הקלה, ושמחה, ותקווה למשהו אחר בשבילי. יכול להיות שהפרידה הכללית בחיי (ממנו וממנו) יוצרת את העצב הכללי הזה שאני מרגישה. והחלקים האחרים, גם נותנ...

<r>כן, בטח. התלבטתי אם לכתוב אותה. אבל זו המציאות כרגע. כנראה לא יתממש... ועוד - עצובה על שהבת שלי צריכה להחליף מיטה כל יומיים, שאין לה חדר אחד משלה. רק לאחרונה מרגישה שאני מתחברת למקום המתאבל, על הנושא הזה. כן, גם אני מתאבלת על פירוק המשפחה בשבילה, בשבילי, בשבילו. מת...

<t>תודה לכן, המקשיבות, הקוראות, המגיבות. אני חושבת שבימים אלו, אני סוף סוף מתחילה להפרד גם ממנו, מהבנפרד שלי. אולי הכעס של הימים האחרונים (שנגמר בשיחה מתוקה) עוד יותר הבהיר לי את זה. שעוד לא לגמרי נפרדנו. וגם הוא, פתאום בשוק מזה שכבר עברה כמעט שנה מאז שהחלטנו. ואני מוצאת את...

<r>תודה טליה. יש משהו בדבריך. ההליכה על ביצים. מצד שני, הצעקות שהיו בטלפון היו רחוק מזה <E>:-P</E> כן, זה התהליך שלי, ההתחזקות, ההבנה העמוקה שלי, שיש לי דחפים של אמא שהוא לעולם לא יוכל להבין. ואני צריכה לקבל אותם באופן מוחלט. יחד עם זאת, מבינה אותו, שלאמא שלו גם היו דחפים ש...

<r>תודה יקירתי על העידוד. האמת היא שזה בהחלט נותן לי פרספקטיבה ה - <s>[u]</s>הצורך בשליטה נראה כאן ששייך לו.<e>[/u]</e> חוץ מזה, שאחרי השיחה הטובה אתמול, הוא אמר, תתקשרי פשוט. אז התקשרתי. פשוט. הבוקר. שאלתי אותה מה שלומה ומה עושה. סיפרה לי בשתי מילים והעבירה את השפורפרת. זה ממש...

איל, תודה. רוצה לפרט קצת?
אני בהחלט אשמח לשמוע על האופציות השונות של משמורת משותפת - בשבילי ולטובת על המתלבטים למינהם

<t>אני אחרי כמה ימים מתישים נפשית מול ה-אוטוטו גרוש. אחרי מסיבת החנוכה התפוצצנו. בטלפון. כמו שרק פעם יכולנו לעשות. צעקנו, צרחנו אחד על השניה. הנושא הוא - טלפונים לבת שלי, כשהיא אצלו. הוא לא מבין למה אני צריכה לדבר איתה כשהיא אצלו. יש בו חלקים שעדיין מרגישים שאני זקוקה לשליטה - לדעת מה...

לנו ב-28 בדצמבר (גם אני קיבלתי זאת הבוקר...)
זה בעיקר כדי להתחיל שנה חדשה, נקייה, עם רגל ימין.
(למרות שיש עוד את הרבנות לעבור :-\)

<r>הערב היתה מסיבת חנוכה לקטנה בגן. היא היתה אצלו כבר מאתמול, והיה צריך להביא אותה. אני הגעתי קודם, הבאתי קצת אוכל, וכשהגיעו כל ההורים עם הילדים, ושאלו אותי איפה האפרוחה שלי, הרגשתי לא משו. רציתי לצאת ולחכות להם, כדי להכנס איתה. רציתי לפגוש אותה בחוץ ואותו, ושנכנס יחד. ככה, גם בשבילה. ...

הבוקר הודיעו לנו שיש תאריך לאישור בית משפט. סוף השנה. ממש. 30 לדצמבר.
זה כל כך סימבולי. בינואר החלטנו להפרד, בדצמבר מאשרים לנו.
התחלת הסוף

תודה יקרות על התגובות. כמובן מסכימה עם הכל. זה הרי ברור כשמש.
רק המעשה, איך לומר, עד כה היה קשה ליישם, עם כל ההבנות.
טוב, נו, שיגיע הגואל, שירצה לעשות איתי עבודה ואני איתו, שתהיה בינינו אהבה ומשיכה וקשר שאמור להיות...
נו, אז, אולי אצליח לגדול גם לתוך זה...

תודה בנות על התגובות. כן, יכול להיות שזה לא היה זה. אבל בהרגשה שלי זה עמוק יותר.
משהו בקשר נמחק בי. ואז עולה המרירות. ואין אופטימיות. זה גם קשור למשפחה הגרעינית ממנה אני מגיעה.
בגלל זה, אני מתפללת לריפוי מלא. גם בתוך עצמי.

<t>הרבה זמן לא כתבתי. אני בתקופה מכונסת, טובה, שקטה. לעיתים רגשית, אבל בלי שם. מן גלי רגש ללא שם, ואז נרגע. כמו על שפת הים. גלים באים והולכים, מהים לחוף וחוזר לים. הים שקט, דגל לבן. הוזמנתי לקבוצה ביחידת הסיוע של בית המשפט. קבוצה להורים גרושים/בתהליך גירושים - 4 מפגשים כשהמ...

<t>הרבה זמן לא כתבתי. אני בתקופה מכונסת, טובה, שקטה. לעיתים רגשית, אבל בלי שם. מן גלי רגש ללא שם, ואז נרגע. כמו על שפת הים. גלים באים והולכים, מהים לחוף וחוזר לים. הים שקט, דגל לבן. הוזמנתי לקבוצה ביחידת הסיוע של בית המשפט. קבוצה להורים גרושים/בתהליך גירושים - 4 מפגשים כשהמ...

<r>זהו, חתמנו. ערב קודם דיברנו בטלפון. הוא מבולבל, קשה לו, ולא ממש מצליח למצא את הציר של עצמו. שאל אותי איך אני מרגישה לגבי מחר - יום החתימה. בעיקר שכך אני רוצה, להתקדם. גם הוא. ומבינה יותר ויותר שבכל רגע אפשר לפתוח את זה מחדש. לדיון וחתימה מחודשת. למרות זאת הבאתי איזו סוגיה אחרונה לשנות ב...

<r>יום שבת, טיול בטבע עם חברים. טבע מקסים, יער, סלעים. הבת שלי, בצמאון שלה, רק איתי. "יש עצים אפרוחית שלי, יש אבנים. אולי תאספי אבנים?" לא, היא רוצה רק עלי, לטפס עלי. אחרי עשר דקות, מגיעה לפני הקצה שלי (אחרי יום של "טיפוסים" עלי והרחבת ההבנה שלי כלפיה - הגעתי קרוב לקצה...) "תראי ...

לא, עדיין לא. ביום שני נחתום, ואז נגיש.
מה שאמרתי, זה שאת כל תהליך הגישור ויצירת המסמך המשפטי, זה דרך בית המשפט (יחידת הסיוע).
שבת שלום

ביום שני אנחנו חותמים על הסכם. לא יודעת למה הבטן מתהפכת, אולי כן יודעת. אבל הולכת לעשות את הצעד הזה.
בשבילי, זו הצהרה פנימית לסיום.
משהו נגמר, משהו אחר יתחיל. בינינו.
זה חשוב לי מאד.

<r>ימים שקטים עוברים עלי. ימים של התכנסות, של שקט פנימי, של עיבוד החוויות בדרך לא מילולית. אולי זו הסיבה שכמעט ולא כתבתי. יש ימים שבהם אני מאד רגישה, בוכה, מתכנסת. יש ימים שפשוט שמחה להיות פה, עכשיו, במקום שלי בחיים. עדיין לומדים את החד הוריות. בגלל איזה קורס שאני מארגנת ומשתתפת...

<r><s>[u]</s>מן הסתם יש לה להתחשבנות הזו איזשהו תפקיד עם האצלינו - יש צורך להפרד יותר<e>[/u]</e> יכול להיות, לא חשבתי על זה כך. מצד שני, אני הייתי 7 שנים בצד המתחשבן. אבל כמו בכל תסריט של "לבסוף מוצאים אהבה" טוב, מיד אחרי שנפרדנו, הוא גילה את כל הצדדים המתחשבנים שלו. ...

<r>נשים יקרות, תודה על התגובות. אנחנו שילמנו 500 ש"ח ועברנו תהליך של גישור ביחידת הסיוע של בית המשפט (בלי לשלם), ואחרי שנחתום זה יעבור לשופט. אני יודעת, שהצעד הזה הוא ברמה הסימבולית הכרחי. עוד שלב בפרידה. המגשרות אמרו שאם יש שינוי בהסכם, עד חצי שנה אפשר לשנות בלי לשלם ואח"כ מקסימום פותחים ...

<r>תודה גל. ריגשת אותי. כן, ידעתי שזו המאהבת שרוקדת. מצד שני - ציטוט מתחילתו של הדף: _מבחינתי הגענו לסופו של אחד מהתהליכים שהחלו ביום שנפגשנו. אז - הוא הציע שאהיה המאהבת שלו ולא חברתו. ואני - חיזרתי, רציתי, האמנתי._ <E>:-)</E> חשבתי לרקוד את התפקיד שייעד לי מלכתחי...

האם זו תגובה טבעית ל-לפני חתימה על חוזה?
לפני גירושין?
אני חשבתי ש "אני ארקוד על מדריגות הרבנות" או יה. בחיי. זה התסריט שהיה לי בראש.
טוב, אולי ימים יגידו. מזל שזה לוקח זמן: לחתום, לעבור אצל שופט, לפתוח תיק ברבנות ואז...
יש בכלל מדרגות ברבנות פה בעיר?

<r>ימים לא קלים. החלטתי לעצור רגע את החתימה על החוזה בגלל שפתאום קלטתי, בימי חום גבוה של בתי, שאולי זה בכלל לא נכון כל התהליך. קבענו פגישה אצל הפסיכולוג שאנחנו מתייעצים איתו. פסיכולוג ילדים. כבר היינו בשתיים. הפידבק שקיבלנו היה מורכב: אצלינו זה ממש אפשרי. כוחותיה של בתנו מראים על הסתגלות ט...

תודה יקרה. גם לך מאחלת שנה מופלאה, מלאה ופוריה.
נפגש בקרוב, יש לי רעיון למקום, ליד אזור הקניות המבוקש שלך...
אגב, היום אני מפסידה את המפגש הראשון עם רותם. מקווה שאוכל להצטרף לשאר (כי הבת שלי חולה).

<t>לפני 3 ימים בבוקר: אני מביאה בגדים לבת שלי, שתתלבש/אלביש אותה. היא מצידה אוספת אותם וזורקת על הרצפה. אני מסתכלת עליה ואומרת: "לא אהבתי את מה שעשית עכשיו". היא מסתכלת עלי עוד רגע ואומרת חזרה: "אבל אותי את אוהבת"... אחחחח. נתנה לי הזדמנות פז לחזק ולאשר את זה. ולהפריד בין הא...

<r><s>[u]</s>הצעד הבא לקראת החופש ,הוא לשחרר לגמרי את ההרגשה שאת צריכה גם בן זוג עכשו<e>[/u]</e> יקירה שווה, כן, אין ספק שזה הצעד הבא אל החופש. ומה אני מזמנת לי? בדיוק את זה. התקשרתי אליו הערב לברר משהו, והוא לא היה פנוי לדבר איתי. כי הוא עסוק. נו, "עסוק" הזה - פתאום תפס לי את ...

<t>אהבת, זו לא שאלה מכאיבה. יכול להיות שהוא מרגיש שאוהב אותה. ויתכן שלא נעים לו ממני. אבל, תודה לאל, הסרט הזה הוא לא שלי. אם הוא יודע או לא, אם הוא רוצה לחיות ב"נעים לי" או לא, וכל מהלך אחר שלו - זה ממש עניינו. אם ירצה ישתף, אם לא אז לא. ואגב, אני באופן אישי, חושבת שהוא באמ...

<r><s>[u]</s>מה זה, תחרות?<e>[/u]</e> מה זה לא??? <E>:-P</E> עכשיו היתה לי שיחת סוף יום איתו. אמר שנעים לו לדבר איתי. שהוא משוחרר יותר ולא מרגיש אשם/כועס/נחקר... סיפר לי שבעצם הלכו הוא היא והילדה שלי לטיול בטבע. קצת צבט לי בלב, אבל שאלתי אותו איך הן היו, והוא אמר שהם שיחקו יפה...

תודה יקירתי על ההזדהות והאיחולים!

איזה כיף שאפשר לשלוח חיבוקים!

<t>אתמול בערב קרה לי משהו... איך לומר, מעניין. פרודי התקשר בערב, לעדכן על הבת שלי, וסיפר לי כאילו באגב, שהוא ממשיך להתראות עם זאת שהכיר אותה בפורים שעבר (כשפתחתי את הדף הזה... וואו כמה זמן) ושמחר, כלומר היום, הבת שלי תראה אותה באיזה אירוע. ובאותו רגע קרה דבר מעניין. הרגשתי את עצמי צפה מעל ...

<r>נקודות יקרה, חג שמח, את מעלה נקודה חשובה, אבל טיפה מקדימה את זמנה <E>:-)</E> <s>[u]</s>אני הייתי מתקשה לקבל בשוויון נפש עקשנות מצידו למשמורת משותפת כשבסופו של דבר לא כך הם פני הדברים<e>[/u]</e> גם אני, אך עדיין אלו לא פני הדברים. אנחנו ממש בתחילתו של תהליך. והשיעור שלי איתו ...

<t>תודה גל על השאלה. אכן אנחנו במשמורת משותפת. אנחנו הולכים ליעוץ אצל פסיכולוג ילדים שמאד המליץ לנו לעשות את זה הדרגתי. מה שאומר, שבכל הקיץ היא ישנה אצלו 90% מהזמן שהיתה צריכה, ונסיעות לטיולים הקלו על העניין. אך מה שקורה בזמן האחרון, מאז שחזרנו לשגרה, שהוא- פרודי - נפל לדכאון וחרדות, ואף ב...

<r>תודה יקירות. <E>(())</E> <s>[u]</s>אתם מחזירים לי את האמון במוסד הגירושין<e>[/u]</e> <E>:-D</E> הפלת אותי עכשיו... יחד עם זאת, בעודי משילה מעלי את תפקיד המיכל, אני לומדת על בשרי בסוף שבוע הזה איך אני נופלת אליו מבלי משים. מסכימה לבלבלות שלו, שמייסרות אותו ושעד לא מזמן ...

<r>היום, יום שישי שבין ראש השנה ליום כיפור, היה יום הנישואין שלנו. לפני 6 שנים. זה היה יום קסום, לכל הדיעות. היום, 6 שנים אחרי, הלכנו הוא ואני להופעה, לפתיחת הלב. לא כל כך פתח למען האמת. הבילוי המשותף עוד כל כך מוכר. יחד עם זאת היה מוזר. אני השתדלתי ברמה הפיזית להיות טיפה מרוחקת (כי יש לנו...

תודה גל

"התקשרו מבלוקבסאטר. ביקשו שתחזירי את הסרט"
אז, תראי, אם הוא מכיר את בעלי בלוקבאסטר, אשמח לדעת רק מי התסריטאי והבמאי...

כעץ בשלכת
המשיר עליו
זה מכבר נפרד מפירותיו
נע וזע ברוח הקרירה,
ערום ועריה.

ישאל ההלך, המת העץ?
לא מת הוא, כי אם נח.
שואב כוחו
מעומק שורשיו
נושם לאיטו אויר של סתיו
את כוחו ישיב
עם בוא האביב.

כעץ בשלכת
כך אני.

<r>יקרות, איזה כיף לחזור גם למגרש הזה! נקודות, גם אני מבקרת אותך, עד כמה שאפשר עם הדפים האלה שעולים ל----א----ט כל כך! שנה טובה גם לך יקרה! וגבירתי, בלתי נמנע אינדיד. נראה לי אחרי החגים ניזום משהו אמיתי. מה דעתך? הפרח מקסים. כמוך. נחל, כיף לראות אותך גם כאן. גם לך שתהיה שנה של קסם, של...

אני יודעת משהו שאת לא יודעת עדין, תהיה לך שנה נהדרת. את תתחזקי ותצמחי ותהיי מוקפת באהבה
משמורנית, איך התגעגעתי... העלית דמעות בעיני...
טוב, נו, זה לא כל כך קשה בימים אלו...

את תמיד חיובית שכזו, בחיי.

תודה על הברכות.

<t>בתי המתוקה מסתגלת נהדר לגן החדש. הפרידות בבוקר טובות ממני, פחות מאביה. אני רואה, שבכל מה שקשור לפרידות, ברגע שהוצאנו את עניין הפרידה מן הארון אל החיים, היא לוקחת פחות על עצמה. במעברים בינינו היא יותר בקושי. יש לה עדיין קשיים של להיות אצלו כשהיא רוצה להיות אצלי ומשפטים מתוקים וחכמים שבהם...

<r><s>[sup]</s><s>[b]</s>תחילת הסתיו, שבוע שני של ספטמבר<e>[/b]</e><e>[/sup]</e> בימים קצת יותר טובים. מתחזקת כנראה גם גופנית. מוצאת את עצמי מקבלת החלטה לחתוך את הקשר עם המאהב. הקשר בינינו הוא לחלוטין חד צדדי לנוחיותו, ומה שעצוב שהוא לא מצליח לראות את החד צדדיות. יש...

<t>המאהב (לשעבר?) מגיע לבית חולים אחרי הניתוח בערב. הוא מתייחס אלי כמו אל סינדרלה. נועל לי את נעליי כשאני צריכה לרדת מהמיטה, מוציא אותי לסיבוב בחוץ, לשאוף אויר על כסא גלגלים (בררר...), שוכב לידי על המיטה בבית החולים ומספר לי סיפור לשינה. ביום השחרור, למחרת, אוסף אותי לביתי, לוקח אותי לקנות...

<t>האוטוטו גרוש שלי היה שם בשבילי. אליו התקשרתי מהשירותים של הקניון להגיד שאני נהרות של דם, ושיעזור לי כי אני פשוט לא יודעת מה לעשות. והוא, נתן לי הוראות הפעלה שמאד עזרו. דאג לביתנו הקטנה, והביא לי בגדים מהבית, והחזיר אותי פעמיים מהמרכז הביתה. אנחנו עוברים מהלך של פרידה בו אנו ב...

<t>רגע לפני שנכנסתי לפרוצדורה להפסקת ההיריון, אמרתי לעצמי שאת השיעור שהילד הזה יכול להביא עבורי, אני מתנגדת לעבור. ואני בטח אעבור אותו בזמן אחר. בעודי אצלם, עם הנזקקות הרגשית הזו, שואלת את עצמי האם זה השיעור שלי. ואם כן, איך הכי נכון לעבור אותו. לא מצליחה לגייס את מלאי הסליחה והקבלה למולם....

<t>כשבועיים לאחר האירוע הטראומטי, אני מבלה לא מעט אצל אבי ואשתו, כדי שאוכל להיות עם ילדתי מבלי שאצטרך לטפל בה ממש. כמה קשה לי להיות שם. עדיין מהדהדת בתוכי השיחה הנוראית מלפני 3 חודשים, בהם הוקיעו את רעיון ההיריון. כל כך קשה להם עם הכאב שלי, עם החולשה. שוב ושוב הם הופכים לרופאים שיש להם שלל...

<t>השבועות שמגיעים אחרי ההלם לא ממש מצליחה להיות עם בתי. הכניסה מאוחרת לגן. זה בכלל לא מטריד אותי להפך. "אמא, אני לא רוצה שיטפלו בך, אני עצובה שאת איננה, אל תלכי"... אני צריכה להתאושש בבית אבי, שם יעזרו לי איתה ואוכל לשכב, כפי שהורו לי, לעשרה ימים. סופו של קיץ ותחילתו של הס...

<t>בסופו של הקיץ, מוצאת את עצמי מסדרת את הבית, משפצת מחדש, מנסה למצוא בתוכי כוחות לשנות את הקיים. רוצה את הבית שגרנו בו קצת אחר. מתחילה לשפץ. הולכת בשמחה, שצריכה למצוא בתוכי, לקנות צבע חדש לקירות. שיהיה לפני שהקיץ נגמר. לפני שהחופש נגמר. ואז פתאום, בתוך החנות מתחילה לדמם. מ...

<r><s>[sup]</s><s>[b]</s>אמצע אוגוסט<e>[/b]</e><e>[/sup]</e> אומרים שהסבל הגדול ביותר נגרם מההתנגדות לשינויים. מרגישה את זה, יום יום בשלושת החודשים האחרונים. ואם היתה לי התנגדות להרגיש את הסבל מהפרידה מהבן זוג, אז סדרו לי את הפרידה מהעובר. סידרתי לי אותה. ככה היטב היטב.<b...

רוצה לעדכן בדברים שקרו בחודש האחרון, שלא הספקתי או יכולתי לעדכן, אך לעצמי כתבתי וחשוב לי שיהיו בדף זה.

<t>ערב ראש השנה בחיק משפחתי. קשה לי אפילו להגיד "חיק". שזה נשמע מקום רך, נעים, מפנק. אני עדיין כל כך רגישה שהמקום הזה שלהם, שאליו אני מגיעה, לא מרגיש לי כ'חיק', אלא כשדה בור, או קרב, או משהו שצריך לברור כל צעד. נכון יותר שביליתי בערב ראש השנה בקרב משפחתי. (שורש המילה יותר מתאים) ואולי אני מגזימ...

<t>איחולים לשנה החדשה. שפע וכל טוב בכל יום מימי השנה, שרגעי הקושי ילוו ברחמים ובחמלה, שאבוא בשעריו של החסד הגדול ושאוכל להעביר בשעריו את מי שיכול. שיתמלא ליבי רוך ואהבה שאדע את דרכי ללכת בה. שאדע לזהות את נכונות הרגע ואדע לגעת בו, כל דקה, כל רגע. ששאריות ...

<r>_תודה על הדרך הארוכה שבה אתה מוליך אותי. תודה על כל המכשולים. תודה על הדובים והיערות תודה על הקוצים ועל האבנים, תודה על המקלות בגלגלים. תודה על השריטות, והמכות היבשות (שלוקח להן המון זמן להחלים…), תודה על כל הפולידין. על חומרי החיטוי, ומשככי הכאבים. תודה על הנפילות שמכריח...

תגידי, יום חמישי הקרוב, חסום לגמרי מהבוקר? אולי קפה איפשהו בבוקר?
מה זה חסום, חנוק. לצערי. הייתי מתה לקפה בבוקר איתך.
אבל עוד יצא, בטוחה בכך.

_נסתרות דרכיו.
בהחלט נסתרות... מצחיק התאום. בדיוק כתבתי עליו גם אני בבלוג.
נורא רוצה כבר לפגוש אותך_
קראתי, גם אני הופתעתי.
גם אני רוצה נורא לפגוש אותך

מצחיק, קראתי קצת בדף על מים אפורים וראיתי שאני לא ממש יכולה לעשות את זה, זה מזהם.
עדיין, הסתימה נפתחה, לא?
ניצול של מים אפורים יהיה בבית שלי, העתידי. אמן.
<אופטימית>

<t>נסתרות ונפלאות דרכי האל. בחיי. אין עליו, אין! שנים שאני מבקשת מבעל הבית שלי למחזר קצת מים אפורים. איך? לא יודעת, אבל שביחד נחשוב. שנים שהוא לא מסכים. קצת לפני שהפרוד שלי עזב את הבית, הכיור במטבח החל להסתם. זה הגיע לשיא השבוע של בריכה כל פעם שאני רוחצת כלים. כבר ניסיתי לפתוח אל...

<t>סוף שבוע מעייף. אתמול בערב הגעתי לפרוד ובתי, לביתו - לארוחת ערב. חשבנו הרבה לפני אם זה נכון או לא, והגענו למסקנה שאם לא ננסה לא נדע. הסיבה הרשמית היתה שהיינו צריכים אחר כך לסכם ביננו די הרבה דברים, אז שיהיה כבר עם ארוחת ערב. היה לא פשוט. הבת שלי רצתה לחזור איתי הביתה. וכשהרדמתי אות...

הגיע מחזור ראשון אחרי ההפלה.
נפלתי למשכב וחום גבוה במשך יומיים שלא רצה לרדת.
התחלתי עם התמציות של באך.
חזרו קצת הנמלים (פתחתי פה...)

<הכל קרה יחד, הכל קשור ולא קשור>

<r>משפט שנגע בי (מבין הרבה) כשקראתי אותו אתמול. עדיין מהדהד בתוכי: "תן לנו לאהוב את עצמנו בלא שיפוט, מפני שכשאנו שופטים, אנחנו נושאים אשם ואשמה, ואנו חשים צורך בעונש ואנחנו <s>[b]</s>מאבדים פרספקטיבה של אהבתך<e>[/b]</e>" <s>[sup]</s>(דרך האהבה, דון מיגל רואיז)<e>[/sup]</e></SUP...

<r><s>[u]</s>זו הייתה דוגמא יפה עם שני הקנקנים<e>[/u]</e> עלית על השריטה שלי, אהבת. יש לי מין שריטה שכזו. כמעט כל דבר שקורה בחוץ אני אוהבת להמשיל לבפנים, או לראות את זה כמראה צלולה לעכירות הפנימית. כאילו הבחוץ בא להראות לי משהו, שאני רואה או לא רואה בבפנים שלי. לפעמי...

את עוזרת לי לברר גם אצלי דברים
גם את, תודה. מייצגת את הקול המיואש, המתקשה שלי...
שבת קסם גם לך, נקודות

ובמחשבה שלישית.... התה היה הרבה יותר בריא לי ונכון לי לגוף...

ואגב, התה לא היתה פשרה ריאלית.
באמת שגם זה התחשק לי. אחרי שראיתי שמיץ האשכוליות לא זמין (למשל המאהב, הנשוי) אז התה מאד נעם וטעם לי...

<r>עכשיו אני יותר מבינה... בואי נגיד ככה. רציתי הריון, קיבלתי. רציתי פרידה קלה ופשוטה, קיבלתי. אבל אז אני עוצרת ושואלת את עצמי: אני רוצה רק הריון? מה עם אבא פעיל וחי וקיים לעובר? כמו שאמרתי, אני לא יודעת אם הרעיונות האלה הם רק יפים או גם ישימים. אני כן יודעת מחיי, שהאמ...

<r><s>[u]</s>רצית בהתחלה מיץ אשכוליות ואין, אז איך את מסתדרת עם הדיסוננס שנוצר<e>[/u]</e> נקודות, זה מה שהיה מעניין... רציתי מיץ אשכוליות כי התחשק לי משהו קצת מר. ולא היה. אז הזמנתי תה יסמין שהוא גם מר. לא הרגשתי שויתרתי ולא הרגשתי דיסוננס. (אלא אם כן אני לא מבינה מה שאת שואלת)...

<r>הקטנה הסתובבה הרבה בלילה. שמעתי אותה מהחדר שלי, וכך שגם אני לא ישנתי בלילה. ראיתי SMS בטלפון. האקס נוסע לסיני, למרות שהוא בבלבלות עם עצמו, למרות שהוא חרד מההתראות החמות. הקטנה ביקשה אותי, ואני עונה לו. עוברת ממנו אליה, וחזרה. רוצה לשאול האם נוסע לבד, והטלפון פתאום, מעצמו, מושבת. מת...

<r>פגישה חשובה בבית קפה. נושא השיחה: מה אני רוצה לחיים שלי. מה אני מזמינה מהיקום. מה אני מרגישה שמותר לי לבקש בכלל. מבלי להתבייש. המלצרית מגיעה. לא אין מיץ אשכוליות, זו לא העונה. טוב, אז את התה יסמין שלכם. אבל בבקשה, אתם עושים אותו טיפה חזק לטעמי, אז אם אפשר להביא לי א...

יום ארוך מבוזבז. לא מצליחה להתמקד במה שאני צריכה לעשות.
השרשרת שקניתי לעצמי אחרי ההפלה, הסוגר נקרע. החלפתי אותה היום, כי חשוב לי לענוד אותה, להרגיש אותה עלי.
החליפו לי בשמחה. הגעתי הביתה, שוב הסוגר נקרע.
לא מצליחה להבין.

<r><s>[u]</s>ראיתי שלא כתבת שאת מתגעגעת לבן הזוג לשעבר.אז חשבתי שלפחות זה משהו שאת יכולה להגיד שמאחורייך, לא?<e>[/u]</e> כן, גם אני שמתי לב לזה אחרי שכתבתי. כנראה שכן. תודה גבירתי על החיבור בין געגוע לפרידה. מתוך מסך הגעגועים והכאבים, לא הצלחתי לחבר בינהם. לפעמים צרי...

<r>אני בגל של געגוע. שמה לב לגל הזה, שכמעט שוטף כל חלקה טובה בתוכי. הכל מהדהד עם הגעגוע. מתגעגעת לעובר שלא יהיה. מתגעגעת לאבא שלו, שחיזר ונגע והיה (כשהיה) כל כך איתי. מתגעגעת לאנרגיה המיוחדת שהיתה לעובר, לאבא שלו ולי - כשנפגשנו כולנו. מתגעגעת לבתי כשהיא עם אבא שלה. מתגעגעת ל...

<r>_תני לעצמך זמן להחלמה. להרגשה הרעה - להיות בה כמה שצריך. זה כואב. זה קשה. לא כל החלטה נכונה שאנו לוקחים היא קלה.לקחת את ההחלטה שנכונה ביותר עבורך, כמו שאת, איך שאת, בזמן הנוכחי, בנסיבות חייך - כרגע._ אוף... כמה זה קשה לי. ואני מוצאת את עצמי בקושי לספר על הקושי. מתביישת בו.<br...

<r>תודה למלוות. אני צריכה לסמוך על עצמי יותר בעניין זה. לא תמיד מצליחה. הנה סוף שבוע ללא בתי נגמר עוד מעט, ואפגוש אותה מחר. אני כל כך בסדר בזמנים שאני בלעדיה שיש זנב רגש אשמה על כך. מיד אני קוצצת אותו. אני יודעת שהיא בידיים טובות ושכיף לה. וגם לי. אז מה הבעיה? זוכרת איך רצי...

<t>אני בכוונה לא מעדכנת לגבי ההתקדמות בגישור ובמסמך המשפטי בינינו. אך הוא לקראת הסוף, לקראת החתימה. היינו צריכים להכניס את עורכי הדין שלנו לתמונה כדי לאשר את המסמך המורכב והמאד לא קונבנציונאלי שלנו. מיד זה העלה מתיחויות. מיד עלו כמה נושאים שמעלים את הקונפליקט בינינו. ושנינו - גם ...

אורורה, כל מילה. מזדהה ומבינה לגמרי.
אכן זהו המסע. קשה ומשחרר בעת ובעונה אחת.

יודעת שיש עוד דרך לעבור. עוברת אותה.
תודה

החיפוש הניב 147 תוצאות