יונת, כן. יש פארק כזה ואני הולכת אתם לפחות פעם בשבוע.

<t>לכולכן, תודה רבה רבה על האכפתיות, הנדיבות והחמלה. כמו שגשם כתבה, העצות שלכן טובות והכוונות טובות, אבל בשביל אדם במצבי הן קשות מאוד ליישום. אני אשתדל לעשות כל מה שאני יכולה. לא פחות מזה אבל גם לא יותר.<br/> <br/> וגשם, איזה מזל שבאת. העתקתי את הדברים שכתבת ואני בטוחה שהם ילוו אותי הרבה בשנים הבאות...

פלוני אלמונית, בול, לזה התכוונתי. וכאמור, מבחינתי מה שהכי קשה הוא ליזום את המפגש. יש בגן קהילה (בעצם - כמה קהילות, כמה מעגלים) ואני אפילו לא בשוליים, אני לגמרי בחוץ, בלי אינטראקציה מינימלית ביותר, בלי "שלום שלום". זה מה שהופך את הכול לכל כך קשה וכואב.

לאמא לבת 20 חודשים, תודה. לפעמים אני באמת מסתכלת על הילדים שלי והם נראים מאושרים ואני נרגעת קצת. אני יודעת שהחוויות הקשות שלי צובעות את הכול בשחור, אולי המצב לא כל כך נורא. אני מקווה שלא.

<t>איזה מקסימות אתן. כל כך חיממתן את ליבי. אענה לכן:<br/> <br/> תמרוש, תודה רבה לך על המילים הטובות. את לגמרי צודקת, וזה באמת מה שמחזיק אותי כשאני נשברת - יום אחד הילדים יוכלו לעשות את זה בעצמם, בלעדיי. רק לשרוד עוד כמה שנים ודי...<br/> <br/> פלונית, אני יודעת בראש שזה נכון. אבל איך עושים את זה? הענ...