<t>היי אורן,<br/> אני לא רוצה לאחל לך ברוך הבא, מפני שהלוואי ולא היו עוד אנשים שחוו את חוויות הלינה המשותפת והקיבוץ בכלל.<br/> יחד עם זאת, רציתי להגיד לך שאתה לא לבד. גם אני בת גילך עם חוויות דומות. את המסע שלי אל עצמי (כך אני מגדירה את התהליך שאני עברתי ועוברת) התחלתי לראשונה בגיל 19. התחלתי בהתחלה...

<r>כשפתחתי את הדף הזה בתחילה השבוע, חשבתי לשתף ולכתוב על חיי, על מה שקרה לי, ועל מה שעבר עלי בילדותי בקיבוץ, כי האמת, זה מה שיושב לי על הלב. מכיוון שאני גרה בארצות הברית , אין לי עם מי לשתף ולשוחח על הנושא הזה כי זר לא יבין זאת, בעיקר אמריקאים. אך כרגע אני לא בטוחה שאני מסוגלת להפתח וספר. עולה בי הש...

<t>אני חושבת שהערך של סובלנות ואהבת השונה והיחודי נכנס לתודעה הקיבוצית בשלב יותר מאוחר, נאמר אמצע שנות השמונים, רק אחרי שהופסקה הלינה המשותפת, ואחרי שהכנסה הטכנולוגיה לקיבוץ (למשל טלוויזיה במועדון וטלפון). עד אז הדגש בחינוך הקיבוצי היה כשמו ? קיבוץ, איחוד של אנשים, למטרת קיום ועצמאות. לא היה מקום לש...

<r>היי שרית, אין לי שום בעיה לענות לשאלות בכנות, קשות ככל שתהיינה.<br/> אני מסכימה עם <PO><s>[po]</s>אילה א<e>[/po]</e></PO>, שבעיר יש יותר חופשיות למצוא מסגרות חברתיות אלטרנטיביות. בין אם זה להתחבר לילדים אחרים בשכונה, בשכונה אחרת, ללכת לבית ספר אחר, או ללכת לחוגים בשעות הצהריים וכדומה. בקיבוץ לא ק...

<r>כפי שכבר אמרו לפני, אני חושבת שהכי חשוב עקביות. דברו עם הילד בשפה שאתם שולטים ומרגישים בה הכי נוח. ילדים הם כמו ספוג, והם יספגו הכל, גם את השפה של הסביבה שלא מדברים בבית. הקפידו לחשוף אותו לשפה באמצעות ספרים וסרטים. אני מאמינה שכל השאר יסתדר מאילו.<br/> אני מגדלת את בני בן החמש בארה"ב על ירכתי הש...

אני לא מכירה את המקום הזה, אבל בהחלט נשמע נחמד. אולי נוכל להפגש בשבוע הבא, בחופשת חג המולד. עם הילדים או בלעדיהם?

<t>מבחינת ההתעללות שאני עברתי, זה היה הכל. מינית (על-ידי ילדים אחרים בלינה המשותפת), פיזית (שוב פעם הילדים, גם בגילאים היותר מאוחרים עד כיתה ז היו מכים אותי, בועטים, מרביצים, אם "הפרעתי" להם), נפשית (הייתי השעיר לעזאזל ומנודה חברתית לא רק של השכבה שלי, אלא גם לשתי השכבות גם מעלי ומתחתי).<br/> אם זה ...

היי דרך עפר,
תודה, עניתי לך אצלי, אך שתדעי שאם אי פעם תרצי לדבר הדלת שלי תמיד פתוחה. [email protected]

<t>היי דרך עפר,<br/> תודה על ההזדהות ששלחת לי, זה כל כך חשוב לי לשמוע. שנים הרגשתי שאני היחידה בכל הסיוט הזה. לא שצרת רבים חצי נחמה חס וחלילה (הלוואי ולא היו עוד) אבל זה מחזק אותי לדעת שאלו הם לא חוויות יחודיות רק לי, שזו לא אני שהייתי לא בסדר.<br/> כשאת מרגישה שאת רוצה ויכולה לדבר יותר, הדלת שלי תמ...

היי ענת,
אני גרה בלמינסטר שזה בערך שעה נסיעה מערבה מבוסטון. נאלצתי להשתמש בהכללה הגסה של בוסטון רבתי מפני שלרב אנשים לא מכירים ערים אחרות, כמו ווסטר לדוגמא שהרבה יותר קרובה אלי. מתי גרת כאן? מה הביא אותך לכאן? ומתי חזרת לארץ?

<r>בוקר טוב לכולם,<br/> רק לשם הבהרה, אני גרה בעיר קטנה שנמצאת בערך שעה נסיעה מערבה מבוסטון בשם למינסטר. בדרך כלל אף אחד לא מכיר או שמע על המקום הזה, כך שאני משתמשת בהכללה הגסה של בוסטון רבתי מפני שרוב האנשים לא מכירים ערים אחרות, כמו ווסטר לדוגמא שהרבה יותר קרובה אלי.<br/> אין כאן עוד ישראלים (שאני...

<r>היי הילה,<br/> אני לא יודעת אם אני הבחורה המתאימה שיכולה לעזור לחברה שלך להתאקלם, כמו שכתבתי בדף הבית שלי, אני גרה בבוסטון רבתי. למעשה, בוסטון רבתי זו הכללה די גסה כי אני גרה בעיר קטנה בערך שעה נסיעה מערבה מבוסטון. אני לא מעורה בקיהלה הישראלית\יהודית בבוסטון, אך אני כן מגיעה לבוסטון מדי פעם עם הב...

תודה רבה לכולן, איזו קבלת פנים נחמדה

<t>וואי וואי... איזה דיון מתחולל כאן!<br/> הדיון הזה מעסיק אותי כבר הרבה זמן. אני גם שורדת של הלינה המשפחתית וסבלתי שם המון. למעשה, הדחקתי את כל מה שקרה לי (בגן בעיקר). למרות שהלינה המשותפת הופסקה בקיבוצי כשהייתי בכיתה א, המשיכו להתעלל בי עד לגיל הרבה יותר מאוחר. בצבא בפעם הראשונה בעצם הייתי עצמאית ...

<r>שלום לכולם,<br/> זהו הנסיון הראשון שלי בלחבר <PO><s>[po]</s>דף בית אישי<e>[/po]</e></PO>, אז אני מקווה שזה יעבוד לי <E>:)</E><br/> שמי הוא ננסי ואני גרה בבוסטון רבתי.<br/> זהו לא שמי האמיתי כמובן מטעמי פרטיות, אז זהו כינויי שהודבק לי בשרותי הצבאי ואני נהנית להשתמש בו עד היום. נולדתי בקנדה, אך גדל...

<t>מישהו אמר פה לפני, אין הרבה חומר בנושא של ההשפעות וההשלכות של הלינה המשותפת, ולכן אני כל-כך שמחה למצוא כאן את השרשור הזה. גם אני תוצר של הלינה המשותפת, ואני נושאת עמי המון מטען, כעס וחשבונות פתוחים כנגד הקיבוץ.<br/> היה לי ממש טוב ומרגש לקרוא את כל מה שנכתב כאן והזדהתי עם הנאמר ועם הרגשות שהועלו....