<t>טוב אז לגביה כתבתי קצת.<br/> <br/> אני אישית עוברת מסע מרתק של יציאה מעבדות לחירות. מקורבנות לאחריות. מנסיבתיות לבחירה וכוונה.<br/> אני חושבת שהתהליך שלי עוד יותר מקצין את התהליכים או האי-תהליכים בצד האחר. זה מחדד את המצב ומבליט שאני כבר לא משמשת בתפקיד המציל במשולש הקורבן. אני סופסופ מוכנה להיתפ...

<t>תודה על היותכן. זה תומך ועוזר בתהליך הנגיעה והחפירה בכאב הזה.<br/> <br/> <br/> אני חושבת שיש כאן שנימישורים:<br/> אמא שלי והקורבנות שלה מחד, ואני מול עצמי ומול העולם מאידך. וכמובן שיש את נקודת המפגש, שיש לה את החלק הכי מעצב ומשמעותי.<br/> <br/> אמא שלי - היום, מהמקום שבו אני מסתכלת עליה או "מנסה ...

<t>אנחנו גרים קרוב להורים. מרחק של כ- 8 דקות הליכה. אני מרגישה שמאז שהתקרבנו כל-כך המצב נעשה יות רויותר גרוע.<br/> במנוחת צהריים של היום הצלחתי לשים את האצבע על הסיפור: הכל שאלה של ציפיות. אני חושבת שכשהיינו רחוקים פחות ציפיתי ופחות הפיחו בי ציפיות.<br/> עכשיו כשאנחנו כל-כך קרובות, אני מגלה שיש דברי...

סליחה על החשדנות. את מוזמנת לכתוב ולשתף בכל מה שעובר עלייך.

סליחה סליחה

<r><U><s>[u]</s>שוחחתם, את והאחים, עם ההורים על המצב?<e>[/u]</e></U><br/> <br/> שוחחנו ביננו הבנות, אחרי סיפור פסח. עם האח שלי ממש קשה לדבר. אבל חזרנו על אותה טעות כמעט.<br/> בהתחלה, רציתי לצמצם נזקים והצעתי לחלוק איתה את כל ארוחות החג. אחר כך קלטתי שאני שוב חוזרת על הטעות הנפוצה שלי, להיות המצילה ש...

מצטערת פלונית, אין בדף הזה בשום פנים ואופן מקום לקולות שיצרמו לי או יעשו לי לא נעים לכן ערכתי אותך החוצה.
אולי צריך לכתוב גם דף תמיכה

<t>יש את הקטע הזה של משפחה. את המיתוס הזה ש: "משפחה היא מעל הכל". פעם העזתי להגג בקול שאצלנו זה לא ממש ככה, ושאני לא יכולה להעיד שמה שלא יהיה אני אוהבת את בני משפחתי יותר מהכל או מכל אחד אחר. אמרו לי שאני לא יודעת על מה אני מדברת...<br/> <br/> שנים ועדיין עסוקה בלנסות להבין מה לא בסדר איתי. ולמה מער...

<t>את החג הזה פתח אבא שלי בנאום לאומה, על כך שזו השנה האחרונה שעורכים את ראש השנה במתכונת הזו. שהם כבר שניהם עייפים ואם רוצים לעשות יחד אנחנו, הילדים חייבים להרתם יותר לעזור להם. הם נופלים מהרגליים.<br/> חשוב שאציין, שהשנה, בשונה מאי פעם, הכנו כל אחד ארוחה שלמה לחג.<br/> <br/> במהלך החג הציניות עלתה...

<t>מוצאי שבת, אחרי חג ארוך במיוחד.<br/> <br/> הכל היה שם בעצם עוד הרבה לפני.<br/> אחותי כבר רמזה לי שאמא שלי הייתה מעדיפה שלא נהייה כאן בחג, כדי שלא תצטרך לארח אותנו.<br/> בהתחלה, כשרמזה לי, כעסתי. גם על אחותי שציטטה דברים שלא נאמרו ישירות אליי וגם על אמא שלי.<br/> <br/> התחלתי להחרים אותה בליבי ולה...

<r><PO><s>[po]</s>דף בלוג<e>[/po]</e></PO><br/> <PO><s>[po]</s>דף תמיכה<e>[/po]</e></PO><br/> <br/> הנה אני עוצרת להתייצב מול הכאב. הפצע הפתוח שחוזר ונפתח ומדמם כל פעם מחדש.<br/> <br/> אמא שלי. אבא שלי. ההורים שלי. כל מה שהייתי רוצה שיהיה, כל מה שהובטח ואינו. ואולי דרך הנגיעה בכאב אצליח סופסופ להכיר...