אני אוהבת לדמיין שהתקרה היא הרצפה שלי ואז להלך כך בבית בדמיוני, זה כייף לעשות זאת כששוכבים ומביטים למעלה. תנסו!

<t>נראה לי שבורכת ביכולת להיות בדבר ברגע נתון. נראה שאת גם יודעת מה את רוצה ואולי מה שנשאר זה ללכת לשם .. ולהאמין שהכל יהיה בסדר. זה קשה להגיד: אני יודעת ללדת ואני זקוקה לך, מילדת, שתהיי, שתשמרי ממרחק, שתהיי עדה אוהדת תומכת ואוהבת ושתתני לי ללדת. אולי צריך לחזור קצת אחורה ולבסס את התחושה הבסיסית שלך...

<t>הלידה השלישית שלי הייתה בבית. כשפגשתי את המיילדת שלי היא אמרה בפשטות ובאמונה שלמה שאני לא צריכה אותה כדי ללדת ושהגוף פשוט יודע ויכול. אכן כך היה. זה הכוח שהמילדת שלי נתנה לי,זו המתנה שקבלתי ממנה. נראה שאת זה את כבר יודעת... ובכל זאת היא הייתה שם, לצידי בלפני ובאחרי היא חלק מהחיים שלי בעצם נוכחותה...