באופן טבעי

<r><s>[sup]</s>+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+<e>[/sup]</e> אני חושבת שאחרי הלידה ההיא הייתי ממש במשבר עמוק עמוק ובמקום לא מתנחם וגם לא רוצה. אתן חיזקתן אותי מאוד. ורסיסים אני כל כך שמחה שאת שוב כאן!! היום אני מחבקת את השוםשום הקטן שלי והוא ממלא את כל כולי בכל מהות...

<r><s>[sup]</s>+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+<e>[/sup]</e> דני, יקרה שלי! אני כל כך איתך וכל כך מבינה. רוצה לחבק אותך חיבוק ארוך ומחמם מאוד. ועוד אחד ועוד. זוכרת במוחש את הפחד, הכאב העמוק והחותך והחרדה מהעתיד. וכל החילופי רגשות האלו, מהחלק של השליטה במצ...

<r><s>[sup]</s>+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+<e>[/sup]</e> שלום לכולן! אני פה בחזרה. מחכה לכן. אולי נשארה מישהי למזכרת מהתקופה ההיא שכל כך חוזרת... לא, זה לא קרה שוב חס וחלילה. רק שאנחנו חיים במעגלים שחוזרים ובאים ולוקחים אותנו לפעמים למקומות שלא ממש מתרפאים...

<t>נפלאות שלי, אתן מדהימות וצודקות ומבינות אותי והכל נכון. אני שומעת וחושבת על כל מה שיש לכן לומר ומנסה להתחזק. יוטי, לי באמת קשה עם עצמי. זה מאוד מאוד נכון. אבל זה לא סותר את הסביבה. הסביבה שלי לא מקבלת, לא תומכת, לא מכילה ולא מבינה. לא מזמן שמעתי על מישהי שאמרה עלי שאני צריכה טיפול,...

<t>חזרתי לכתוב. נראה שאפילו אם לא יתעניינו בי, לי זה יעשה טוב יותר. אני מאוד מאוד מיואשת. נכנסתי למין חור שחור. זהו, אני לא מתקדמת לשום מקום. עבר עלי חודש קשה מלא ציפיות דרוכות, מלא השתדלויות, קבלות רצונות והרבה הרבה תיקוה. הוהכל כאילו היה נגדי. הכתי לדיקור סיני שהיה נראה לי שיעזור לי...

<t>מקווה שתסלחנה על הנפילה של היום. בשעות הצהריים לא החזקתי להיום, אבל עכשיו כבר הוקל לי מעט. והקשה מכל זה שכשאני בכיוון של עלייה, הסביבה כאילו מצפה ממני לתנופה, בלי ויתורים. כשאני מתרסקת אז יעשו הכל בשביל ליישר את הקוים. מין סדר מוזר של היקום שכאילו מצפה ממני ליפול לפעמים כדי להגיע למקום...

<t>אז לקחתי את עצמי בידיים. החודש אני רגועה, משתדלת, משקיעה. החלטתי להשקיע קצת בזוגיות שמאד מאד נשחקה. משהו בחלק הפנימי והרגשי יותר. כאילו אנחנו לא מרשים לעצמינו להנות יותר ביחד. בסתר לבי אני מייחלת שזה יביא את הישועה. וגם אם זה קשה ולא ממש מתכוונים ובהתחלה זה ממש מזויף, אז אולי דווקא זה יעורר ...

<t>רסיסים, את כל כך רגישה ומבינה!! לא יאומן. זה מאוד נכון שאני רבה עם עצמי על התחושות הקשות שלא עוזבות אותי, מחד. ומאידך לפעמים אני כאילו מנסה לשמור על איזון, כאילו מישהו צווה עלי לא לשכוח. סוג של ערבוב בתחושות מטורפות שלא מאפשרות חזרה לשפיות. למשל, בחצי שנה הראשונה, לא יכולתי, ממש לא יכו...

<t>הרבה זמן שלא ביקרתי כאן. היה לי זמן קשה. ציפייה להריון שלא הגיע (אחרי הכימי כמובן) ובתקווה חדשה. כל כך קשה לרצות משהו שאבד לעולם ולחפש תחליף. זה כמו לרדוף אחרי הרוח או אחרי היום שעבר. ניסיתי להתנתק, לא לחשוב, לא לכתוב, לשכוח, לטבוע במה שיש. אבל זו הצגה אחת גדולה. החיים והרגשו...

<t>היה יום קשה אתמול, מאוד. נכנסתי לחרדה מוזרה עקב ההעלמות של האיש שלי. אני פשוט לא מכירה את עצמי. משהו שארך כשעתיים בערך טלטל אותי בכזאת עוצמה, שאם היו אומרים לי לפני שנה שזה קרה לי הייתי חושבת שהעולם פשוט השתגע. זה המשיך להשפיע כל כך וכל האנרגיות השליליות עלו. עצרתי את עצמי ב...

<t>טוב, אני שופכת, לפעמים בלי שליטה, ולפעמים אני תמהה אחרי שאני קוראת את עצמי, אף אחד בכלל לא מבין מה שכתבת. כנראה שזה עושה טוב גם ככה. זה כל כך נכון מה שכתבת על זה שהוא לא חי וזה מה שיש. ולכן הכי טוב לחשוב כמה זה הכי טוב, ומה הדבר החיובי. נכון וקשה כמו הכל. אז עכשיו אני בשיא ש...

<t>תודה על העידוד, בנות. כשאני עם עצמי אני מנסה להתחזק. התחלתי פשוט לשנן לעצמי שהכל לטובה, שכל מה שהשם עושה הכל לטובה. מה שכל הזמן מהתחלה ניסה האיש שלי להכניס לי לראש. (אבל לא אהבתי את הדימויים המזעזעים כאילו עדיף לך לגדל ילד פגוע וכאלה). הקשיים שלי הם בהתמודדות המשפחתית. עם הקרובים הקרוב...

<t>כמה שאת צודקת, רסיסים! הנפש שלי כל כך צריכה עזרה. רק שאין לימאיפה לקבל אותה. לא מסוגלת להתחבר לדוברות אנגלית, ולא בגלל השפה. אני דוברת אנגלית. וגם האנגליות שמדברות עברית עדיין נשארות במנטליות אחרת. אני ישראלית, יהודיה בדם ובנשמה וזקוקה לתמיכה הזאת. אין לי בסביבה את המותרות האלו.<b...

<t>למה כל כך קשה לי? כל כך כל כך. אני דוחה את היומולדת של הילדה בגן כבר כמה שבועות. פשוט לא יכולה לבוא ולראות איך הילדה שלי גדלה כל כך מהר. ואיך הזמן עובר ככה. הרי רק אתמול חגגנו לה בשנה שעברה והייתי עם בטן ענקית ממש אוטוטוטו בייבי. זה צורב אותי הזכרון ולא נותן לי לה...

<t>הוי, אני לא מאמינה, סוף סוף יש מישהו שמבין לליבי. רק פה בתמיכה שלכן אני מרגישה מישהו נורמלי שחווה דברים אנושיים.שזה בסדר. שלא חטאתי שלא עשיתי רע למרות שאני מתנהגת או נראית לפעמים כאילו כן. בכיתי הרבה בלילה האחרון. מעבר למצולות הקשיים הטבעיים, הגעגוע והקושי, זה קשה שבעתיים כשחוברים לזה מ...

<r>תודה יוטי. מה שאת כותבת נפלא בשבילי. יש גם דברים שקשה לומר... החברות שנכנסות להריון... וכאלה שכאילו בדווקא בדיוק אחרי, כזה לא מתוכנן... ואחת כזו שאפילו לא שיתפה אותי למרות שאני שיתפתי אותה בכל מה שקרה לי, עמוק עמוק. זה פוגע, וזה קשה. אני לא צריכה ילד של מישהו אחר. אני צריכה את היל...

<t>אני קוראת את הדפים של כולן. ומזדהה. ובוכה. ורואה שיש עוד כאלו כמוני. ואני לא חווה משהו מוזר ולא אנושי. זה איכשהו מעודד שנשים כמוני חזרו לשפיות, שהצליחו לשרוד ואפילו לחיות. וזה שלכל אחת יש את החבילה שלה. איך שהחיים שלה בנויים הילדים החיים ואלו שאינם ואלו שעזבו פתאום. הזוגיות האישית. המשפחה מס...

<t>כמה מהר מתפוגגת האשליה. ואחריה הנפילה. החרדה שמציפה את הלב בכל שלב בכל מצב. והעתיד הכל כך לוטה. סבך של זמן שעובר מהר והזמן שלפני והזמן שאחרי. וכשיורד גשם, וכשהוא חזק במיוחד. איפה הקטן שלי עכשיו?!?! הקשר והשייכות לאדמה חזק מאי פעם, היא מחזיקה באוצר שלי. הוי, עד מתי? הציפיה לימי...

<t>צר לי, מתחדשת, על האובדן שלך. יש לי פינה מיוחדת ורגישה במיוחד בלב, לכמוך וכמוני. תמיד אפשר להגיד שיש צרוץ גדולות יותר, אבל את האובדן הזה שאנחנו חווינו, לא כל אחד מסוגל להכיל, להבין ולכאוב. וזה לא שאני לבד, כי יש לי בן זוג, מישהו שחווה איתי ובאמת משתתף מכל הלב והנשמה, אבל הוא בסירה שלי,...

<t>את צודקת, כוכבת. ואני באמת מנסה ואוסיף לנסות. מחפשת דרכים אפילו חיצוניות להכניס שמחה וחיוניות לנפש שלי. ולא, אני לא חושבת שילד חדש יבוא במקום. בשום אופן לא. את הילד שגדלתי תשעה חודשים לא אשכח לעד וזכרו ילווה אותי לנצח. הוא טמון אי שם ולא רוצה שאדע היכן, טוב לו, אני בטוחה, בעולם המיוחד ...

<t>אני כל כך מודה לכן!!! אין לי מילים. אף פעם לא ידעתי שאפשר כל כך להשתתף בצער השני, להתפלל עליו ולהיות איתו, ככה בלי שום תמורה רק בגלל שנוגע ללב ואכפת!!! אני מאמינה בכל הברכות והתפילות שלכן, הן מחזקות אותי מאוד!! אתמול היה יום נורא ואיום. יום של נפילה. סתם על איזה שטות לא...

<t>אני נורא נורא מבולבלת. כל תהליך שקורה בגוף שלי, מקפיץ אותי, משגע ומטריף. אני מחפשת תשובות בנט ומתבלבלת עוד יותר. כולם בטוחים שהם יודעים וכולם סותרים את כולם.... אז מה באמת? כל האמון שהיה לי בגוף שלי, אבד והלך. אני שהרחם שלי תפקדה כמו שעון, ועשתה כל מה שצריך מתי שצריך, מב...

<t>תודה על התגובות. בשלב זה של החיים אני לא מרגישה צמיחה, הפוך אני מרגישה נבולה. אחת שלא יכולה להמשיך הלאה שתקועה איכשהו, אי שם, ביום הרע והנורא שלי. מה שלא יקרה סביבי, במה שלא אשתתף ובמה שלא אתעסק, הכל סביב זה חוגג. גם אם זה רק בתוך תוכי וגם אם אני משתפת את אישי. ורק אותו. כשאני מדב...

<t>הימים עוברים והקשיים מעמיקים. כל תינוק שנולד כל בטן חדשה, כל מה שקורה סביב (עם כל הפירגון) הכל מאוד מזכיר וכואב. אני באטרף לקבל הריון חדש, ונראה שככל שאני רוצה ורוצה זה בורח ובורח. שביעת הריונות כימיים, כאלו שלא מחזיקים מעמד ולא מצליחה אפילו לברר את הסיבה למה וכיצד. מה גורם לא...

<r><s>[u]</s>וחושבת שהנה היא עדיין בתוכי חיה<e>[/u]</e> - ממש!!! ממש!!! <s>[u]</s>גם כאלה שפתאם גיליתי אותם<e>[/u]</e> - זהו מבחן האמת! כמה אמיתי ונכון!! <s>[u]</s>"פתח לי שער בזמן של נעילת שער כי פנה יום"<e>[/u]</e> - משפט כל כך עוצמתי, תודה עליו!!<br...

<t>תודה רסיסים. הלואי שגם אני אוכל להעיד על עצמי שראיתי כבר את האור, סוף סוף! קראתי את הדף שלך. התרגשתי והזדהיתי מאוד. זה באמת עוזר שאנשים שחוו כמוני מזדהים ומרגישים אותי. יש לי באמת תקוה של הריון חדש שיתחיל מהר מהר, וכבר חרדה מעכשיו לגורלו ולגורל מצב הרוח שלי בו. הרי בכל ש...

<r>ואופס, שכחתי להגיב. <PO><s>[po]</s>רסיסים של אור<e>[/po]</e></PO> - קראתי את התגובה שלך כמה פעמים. אז קודם כל תודה! וזה שילדת אחרי, עודד אותי, כי אני עדיין מנסה ומתחילה להתייאש. וגם שיש חיים אחרי למרות שהכל נראה כל כך שחור. את הצמיחה אני מרגישה וגם את ההתבגרות...

<t>ופתאום בסביבה שלי כולם מחליטים ללדת, או להכנס להריון. ואני כמו חדלת אונים, תשושה, לא יכולה להתאושש ולא יכולה לחלום על זה אפילו.... והתינוקות ממלאים את הרחובות כאילו התחבאו עד היום מאחורי הסינרים, ושלא תחשבו, אני מפרגנת ואוהבת את כולם. וזה לא סותר את הכאב הפנימי שלי, החד והחותך. והתינוקו...

<t>והגרוע מכל זה הזכרונות. אלו שמפריעים לחיים השוטפים, שנדחפים בלי הזמנה לכל מקום ולכל זמן. זה, למשל, השופינג שעשיתי יומיים לפני הסוף, שורת החנויות שמעלה בי געגוע צורב ומונעת ממני פשוט לחוות את החויה הכל כך נעימה לכל אישה בצורה חיובית. או \ גם הנקיון היסודי שהתעקשתי עליו. כאחת שיש לה רחם מ...

<t>חזרתי לדף היום. סתם בשביל להציץ. באמת לא חשבתי שמישהו מתעניין בהגיגים שלי. וכל כך הופתעתי. אני ממש מודה לכל מי שטרחה להגיב. כל חיבוק וכל הזדהות חשובים בעיני כל כך. אז באמת יש לי כבר ילדים. חיים. אבל זה כל כך לא קשור. וזה שהסביבה משדרת, לא נורא העיקר שיש לך מישהו ומשהו, ז...

ניסיתי שוב.
הלידה השקטה שלי

פתחתי דף חדש.
הלידה השקטה שלי.

לא יודעת אם אני יודעת לחזק.
כרגע אני מתחזקת.

<t>אז הגעתי לבית חולים באחת עשרה בלילה. שעתיים לא הרגשתי דופק וכל השוקולד שאכלתי לא עזר. לפני שיצאתי מהבית נכנסתי להתקלח, מה שתמיד טוב לפני חדר לידה. וכן, הרגשתי. כבר ידעתי. שזהו. משהו מת בתוכי. לא אמרתי מילה ובשתיקה חדה צללנו את הדרך לבית החולים. BED N...

<t>קשה מאוד לכתוב וקשה יותר להרגיש. לתינוק שלי היו שני קשרים על חבל הטבור. ואני למודת קרב זרוזים בשמונה לידות קודמות, חיכיתי לרגע האחרון. כמה נורא. זה הלילות הארוכים כל כך של : למה חיכית? מה חשבת שתלדי טבעי? שהרחם שלך לא מנירוסטה פתאום? והדמעות הצורבות כל כך. <br...

לפני עשרה חודשים זה קרה.
הלב של התינוק שלי חדל מפעום.
זה שכל כך חיכיתי אליו 41 שבועות מלאים.

<t>היי, שיבולת! קפצתי לביקור, זוכרת אותי? צר לי על כל החדשות הרעות. ואני מאחלת מכל הלב את כל הברכות לטוב ולטוב ולטוב. וכמובן שתתחזקי. מי כמוני יודע כמה קשה. כמה נורא להיזכר. וכמה הגעגוע צורב. אני היום בטיפול סיני (אותנטי אנגלי) יקר בטרוף. מקווה שיביא בשורות...

<t>שיבולת, זה הזמן שלך להתחזק, בכל הכוחות. לעבור את התקופה הקשה. להסתדר בעבודה. להמשיך לגדל את הבת המקסימה שלך, עושה רושם שהיא חכמה ומיוחדת לגילה. להנות מהזוגיות הנהדרת שלך. זה לא קורה לכולן. לראות המון וורוד בהווה וכמובן בעתיד. מאחלת לך ומחבקת אותך. אולי עוד נתראה פעם בפורומים ש...

<t>ביי לכולן, מצטערת שהתפרצתי ככה. יהיה בסדר בהמשך חשוב לי רק לסכם שלא תהיה טעות: אני בחורה מאמינה. מאמינה שאלוקים אוהב אותי ולא מכה סתם. שיש לכל דבר סיבה אפילו אם היא לא ברורה. אני מאמינה שהילד שנפטר בתוך רחמי נשא עמו נשמה טובה שתעזור לי בהמשך חיי ובגידול ילדיי. קשה לי קשי...

<t>תודה לכולכן. זה אולי מרגיע שיש אנשים שחוו חויה דומה ומבינים ומרגישים, כאילו את לא לבד, זה קורה, אנשים עוברים את זה וממשיכים הלאה, לחיות. משום מה, כשבאים ואומרים לי שמישהי קברה תינוקת בת ארבעה חדשים שהסתבכה עם חמצן ומהלידה לא היתה בסדר, ורוצים שאתנחם, זה לא מנחם!!!! אני כל כך כואבת את הא...

<t>המון תודות לתגובות. יש לי איזה אובססיה לגבי הריון. זה אפילו מוזר. כי הרי חויתי הריון שלם ולידה קשה מאוד, ובכל זאת. אין לי מושג למה זה קורה. אולי הדימומים הם אלו שמעלים את רמת ההורמונים והמצב רוח ואז הכל בלי שליטה. גם הקושי של החלל הריק והצורך למלאות אותו. גם אין לי את היכולת הנפשית...

<t>תודה, שיבולת, על ההתייחסות וההשתתפות, זו הפעם הראשונה שנפתחתי למישהו מבחוץ. אין לי הרבה עזרה מקצועית כי אני לא בארץ כרגע. הגישה שלך כלפי התינוק החדש מקובלת עלי וכבר שמעתי עליה, ולמרות זאת, גם הרופאה שלי הגיעה לתובנה שזה עדיף על מה שאני עוברת. בכל זאת. אלא שאני מתקשה כרגע לבצע את זה בפוע...

<t>קשה לי לקרא את השרשור הזה. עברתי את החויה הנוראה הזאת לפני חדשיים, בעצמי. העובר שלי מת מהסתבכות חבל הטבור (שני קשרים) בשבוע 40+5. עברתי לידה איומה. קשה. זוועתית. נשארתי אבל בחיים. אני בדיפרסיה קשה מאז. אני בתוך בועה שחורה. וגם אין לי כמעט עזרה. חשבתי שהריון חדש יציל אותי, כזאת אני,...

החיפוש הניב 42 תוצאות