באופן טבעי

מזל טוב! מרגש.

קוראת אותך.

<r>יוליקו את כזאת מקסימה! תודה רבה על התשובה המושקעת והאוהבת. הלוואי שהיית רואה את הקטנה! לפעמים אני מפנטזת שאנחנו במקרה באותה עיר ונפגשות, אבל אני חושדת שזה לא כך... הקטנטנה אכן אוכלת בשמחה ובסקרנות, אוכל אצבעות כמו שהצעת. זה אפילו כבר לא נורא מלכלך כמו בהתחלה (או שבאמת הסטנדרטים התגמשו....

ריספקט! לגמרי מזדהה עם לא לקנות הביתה. ככה כשאני ממש רוצה משהו ומחליטה לקנות אותו אני צריכה לקפוץ למאפייה או למכולת וזה גם יוצא כמו חגיגה קטנה לכבוד הרצון הזה במקום הטיולים המציקים ומעוררי הבושה למגירת השוקולד לחתיכה קטנה ואז עוד אחת ואז עוד אחת ועוד אחת אחרונה...

בוכה איתך. את באמת גיבורה ומדהימה.
מייחלת ומאחלת שבעוד שנה תפגשי את שרית בחדר לידה ותצאי בידיים מלאות

<t>פשוט אלופה שאת ממשיכה עם האתגר! באמת מעורר השראה. סתם שואלת, אם לא מתאים לך זרקי ישר לפח ברוח הדף (: מה עם אתגר ספורט 21 יום? כל יום משהו, לא חייבת לצאת מהבית ולא צריכה ללבוש בגדי ספורט (אלא אם כן את עם נעלי עקב בשוטף, אז אולי כדאי לחלוץ). לי זה עוזר אם אני לא נותנת כותרת של "מעכש...

מזל טוב!!! בריאות, שפע חלב, שינה טובה ואושר לרוב!

<t>לנו יש 7.5 קילו וזה מספיק. צריך להשתמש בתכנית עם יותר מים כי החיתולים סופחים אליהם את המים ואז לא מתנקים היטב. זה תלוי גם בכמה חיתולים את משתמשת ביום וכמה יש לך בסך הכל. (אנחנו קנינו עוד כדי שנוכל לכבס פעם ב3 ימים ואז הקטנה הבהירה שהיא בכלל לא אוהבת חיתולים ועכשיו אנחנו משתמשות בהם רק ...

<t>שיחות בגרמנית שבורה לפעמים מדוייקות יותר מבשפה הנכונה. אני: אני מפחדת שגורה לא צוחקת איתי אלא רק איתך כי היא רואה אותי לעומק ויודעת שיש לי לב כבד היא: אוי זה עצוב, אבל זה לא נכון, אין לך רק לב כבד אני: נכון, יש לי גם ראש כבד... בא לי לבכות היום והדמעות לא יורדות. א...

מתפללת איתכם

<t>כל הכבוד בלבוסטה! נשמע מדהים האתגר שלך ושהוא מצליח לייצר שינוי אמיתי. אני סקרנית לשמוע, אם מתאים לך לספר, אם את מרגישה שזה משנה משהו גם מעבר לסדר ולנקיון. אני מרגישה שטיפוח הבית (אפילו אם זה רק אומר לשמור אותו במצב סביר) מאד קשור אצלי לתהליכים רגישים שאני עוברת. בקשר הדדי של...

חיבוק. מקשיבה לך.

<t>מזל טוב על הלידה! מקווה שאת מרגישה טוב. עשיתם בדיקות במהלך ההריון? אולי רופא ייתן לכם מסמך שהוא עשה לכם מעקב. אצלנו מסמך די פשוט הספיק כדי לקבל דרכון אחרי לידת בית, המיילדת לא היתה צריכה לבוא או משהו כזה. אם לא אז אולי יש אפשרות לעשות בדיקה להוכחת ההורות? בכל מקרה שולחת...

<t>סוף שבוע משפחתי. המשפחה שלנו שונה, צבעונית ודנדשה מהניילונים. פעם ראשונה שהתחלתי להכיר את הריח שלה, ממש מקרוב. איזה תענוג. מתוך ההתרפקות הזו על ההווה שחלמנו ואז יצרנו גם כשזה היה נראה בלתי אפשרי, אני יכולה להאמין שאמצא את הדרך גם במישור האחר. יותר מזה, אולי אפילו לא אצטרך לחלק את ...

תודה לכן על הפרחים והמילים, עושה לי נעים בגוף הידיעה שעיניים טובות קוראות אותי ולבבות פתוחים מלווים אותי.

איזה כיף לקרוא אותך

גם אני מאוהבת ביפני, כבר שנים... את קומנדטורה אהבתי במיוחד, למרות ש1q84 הכי סחף אותי. התאהבות מסוכנת כי הוא כותב ספרים ארוכים זה...

הקטנה מקסימה.

<t>יוצאת מהערפל הארס-פואטי המייגע ומנסה להמשיך לצעוד עם תחושת מטרה. הביקור בארץ ישראל הסגורה והחמה היה מרווה וגם מתיש, ואנחנו שוב בבית. באופן מפתיע לא היו הרבה שאלות על העתיד עם המשפחה (חברים פגשנו מעט כי היה מאתגר לכולם להתנייד) ומלבד כמה שאלות בסגנון "מתי גן" ו"כמה זמן עוד תניקי אותה" לא נדרש...

מקשיבה לך ומזדהה עם הרבה ממה שאת כותבת.

<r>גם אני קראתי את התשובות כאן וחשבתי שזה אוצר שלא כדאי שייעלם. ממש מעריכה את העצות המושקעות והערוכות היטב. יש גם את הדף <PO><s>[po]</s>מה נעשה עם הכעס הזה<e>[/po]</e></PO> שהוא אמנם עתיק וארוך אבל מתאים לנושא. יוליקו, זו הזדמנות בשבילי לתת לך <E>{@</E> על המילים החכמות והמיטיבות שלך כאן ...

תודה, יקרות.
דוכי, את מהממת.

<t>מאיפה להתחיל? השתתקתי. נאלמתי. לא יודעת בדיוק למה אבל חרדת חשיפה ותחושת פגיעות עצומה תקפה אותי ונאבקתי ערבים רבים בדחף להתגנב לפה ולמחוק הכל. למחוק אותי. תחושה קשה. הנחיתה בארץ היתה קשה אבל בניגוד לביקורים קודמים, תחושת הזרות כבר לא זרה לי. אני מרגישה כמו תיירת יותר מאשר בבית, וזה...

ממליצה על ארגובייבי עם הסתייגות: הוא מאד נוח, קל ללבישה, מתאים לטווח גילאים רחב. ההסתייגות היא שהבת שלי לא אוהבת אותו בכלל. אני מכירה תינוקות שנהנים בו מגיל לידה אבל היא לא אחת מהם. עדיין מקווה שהיא תגיע לגיל אחר וזה ישתנה.
לא יודעת איפה קונים יד 2 בארץ, מצטערת.

<r>תודה לכולכן יקרות! דוכיפת, אני מסמיקה ומתרגשת מההצעה שלך. באמת? בטח שאפשר! <E>{@</E> אנחנו בבידוד אצל הוריי. הם מקסימים ומתרגשים מאד להיות איתנו אבל גם לא פשוט. אחזור לספר כשאצליח להגיע לזה. בינתיים יש לי גורה שפיתחה חרדת נטישה ולא מוכנה שאזוז ממנה לרגע, גם לא אם בת הזו...

<t>כותבת כאן משהו שחשוב לי לזכור. זו הפעם הראשונה שאני עוזבת את הבית שלנו לתקופה ומרגישה שבאמת באמת החיים שלי קורים כאן. שזה הבית שלי. אבל בנימה מרגשת זו: אנחנו יוצאות לביקור מולדת וסוף סוף הגורה והשבט נפגשים. סוף סוף חיבוק לאמא אחרי הלידה. אני כל כך מתרגשת שבא לי לבכות. עוזבות עיר מושלגת,...

גיליתי את הבלוג שלך היום, את כותבת כל כך יפה.
שמחתי וכאבתי והתעניינתי איתך.

<r><s>[u]</s>מתברר שנורמות תרבותיות עוקפות בסיבוב את הידע המקצועי, מעוותות ומנצחות אותו<e>[/u]</e> ב ד י ו ק!!! זה גם בדיוק המקרה עם מוצקים, לדעתי. הידע המדעי ממש עלוב בתחום הזה, אבל זה לא גורם לכך שהרופאה תתן לי יותר מרחב תמרון, אלא דוקא שהיא תתחפר יותר עמוק בעמדה שלה. וזה עוד בלי...

<t>_ שנלקחה מהם בטרם קלטו מי לקח בעצם?_ נכון, גם אני תמהה. וחשבתי על זה כשכתבתי ותהיתי האם הם באמת בצד שנלקח ממנו או שהם בעצם התפוטרו מהתפקיד של החיים שלהם. חלק מהסיבה בגללה בחרתי ללדת בבית, היא שאני שונאת להיות מטופלת. אני נכנסת ללחץ שאני צריכה להיות נחמדה וטובה ומצד שני ...

וואי איזה פרומו עשית פה, מזמור... זה ממש לא מתחשב באנשים חסרי סבלנות (-;

רציתי גם לכתוב לך שהדיון בהגעה לסף יכולת האמפתיה עדיין הולך איתי ממש כמעט כל יום, נגעת בנקודה מכאיבה ומאד מדוייקת. אם תרצי להמשיך להעמיק, אשמח לקרוא אותך.

<t>_אמרתי פעם לרופא שלי: אני לא קורבן של אף אחד. יש הרבה אנשים שמרגישים שהרפואה מקרבנת אותם יותר מדי בקלות._ זה ממש חשוב בעיני. המטופלים שאני הכי מתרגזת עליהם (טוב נו, חוץ מכל מיני שיכורים עם בגדים מלאים קיא וחבלות ראש ב3 לפנות בוקר) הם הקורבנות מראש. אלו שבצורה בוטה כבר בלחיצת היד (טרם ימ...

<r>מתחברת למה שכתבתן על החלומות, על האיך ולא המה, ועל ההווה שמשתקף דרכם. ובמיוחד זה, מזמור, <s>[u]</s>במצבים קשים ועצובים בחיים, הצטערתי להתעורר<e>[/u]</e> צבט לי בלב, הזכיר לי זמנים כאלה שהתאכזבתי לחזור למציאות כל בוקר. <PO><s>[po]</s>תמרוש רוש<e>[/po]</e></PO>, <s>[u]</s>...

מקשיבה לך. שולחת חיבוק.

בלי לנסות לחשוף את זהותך (אני בטוחה שאני לא מכירה אותך כי אני ממש לא מהקהילה הפיזית), האם אתה יכול לתאר את קלארק קנט? הרי גם סופרמן הוא לא תמיד סופרמן. אז מי זה האדם שמאחורי המסיכה? איך הוא מרגיש? מה הוא אוהב? מה הוא צריך? יש אנשים שמכירים אותו בלי המסיכה?

_מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה
מאחלת שתמצאי את דרכך, בכבוד ובאהבה_

תודה אהובה

וואו. ממש קשה. שולחת גם חיבוק.
החוויה של השבר קשה מאד, אבל היום יום בתחושת אבל הכל בדמיון שלהם מרגיש לי אפילו יותר כבד.

<r><PO><s>[po]</s>אי ננה<e>[/po]</e></PO>, תודה <E>{@</E> <PO><s>[po]</s>תמרוש רוש<e>[/po]</e></PO>, סקרנית. שיחה חשובה עם בת הזוג הערב. שתינו כרגע בצומת דרכים לגבי המשך הקריירה, ערך עצמי בראי המקצוע, בית מול חוץ וכו'. אני חושבת שאם הייתי לבד בהתלבטויות היה לי יותר קל. יש ...

_לעצמי, אני ברוש, עומד זקוף או מתכופף, הכל בזמן ובמקום הנכון!
עד ששנשברתי _

ברוך הבא! רוצה לספר איך נשברת? בזמן שלך, יש לך כאן מקום.

עוד משהו ששמתי לב אליו: זה החלום הראשון שלי מאז הלידה שאני לבד בו, לא נזכרת פתאום שהתינוקת לא איתי, לא מחפשת אותה, לא מגנה עליה, לא מזיקה לה, לא מתייחסת להיותי אמא.

<t>רב החיים יש לי חלומות מזעזעים. אלימות על גבול הקומיקס, מוות שלי ושל יקרים לי, שואה, זוועות בקיצור. אבל פעם ב- יש לי חלום כזה שמרגיש אחרת, שמדבר איתי במקום לצרוח עלי, ואפילו אם הוא לא טוב הוא מעניין אותי ואני מקשיבה (את האחרים אני מעבירה בכל בוקר לסל המיחזור ומתעלמת מהם בהפגנתיות כשהם מתנקזים...

תודה תמרוש

שימחת אותי כל כך בתגובה האוהבת

סקרנית לשמוע, אם את רוצה לספר, על ההזדהות ועל השלום היחסי שלך.

<r>_לֵדָה בָּאָה וְלֹא בֵּרַכְנוּ מָוֶת פָּקַד וְלֹא סָפַדְנוּ כָּעֵת הֲמוֹנִים נוֹדְדִים בָּרְחוֹבוֹת מְנַסִּים לְהִזָּכֵר בַּמִּלָּה סְלִיחָה_ מצטטת את השיר ש <PO><s>[po]</s>מזמור לילה<e>[/po]</e></PO> שמה בדף הבית שלה, כי זה מאד התחבר לי לכאן. השחיקה שמייצר קונפליקט תמידי,...

<t>התור לרופאת הילדים מתקרב ואזלו התירוצים לדחות את החיסונים של 4 חודשים. אני שונאת לחסן. מרגישה כמו אשה דתיה שעושה לבן שלה ברית מילה. כי הרפואה היא בסופו של דבר מדע, ומדע גם הוא סוג של אמונה. אני חושבת שזה אחד הדברים שקשים לי במקצוע הזה: השכנוע. צריך כל כך הרבה אמון בבני אדם ואמונה בשיטה...

<r>קודם כל שולחת לך חיבוק ותמיכה. שמחה שיש נקודות אור בתקופה האחרונה. הן לא מבטלות את הכאב ומותר לך לקחת כמה זמן שתצטרכי. וגם מזל טוב ליום ההולדת <E>{@</E> רציתי רק לכתוב שמהיכרותי עם המערכת, הדרך לשנות אותה לא עוברת בתביעות. זה אפילו לא כל כך כואב לקופת/בית החולים כי יש להם ביטוח. זה לא ...

<r><s>[u]</s>שהאירועים בחייו של מי שנאטמתי לגביו, לא משנה כמה נוראים או משמחים, לא מזיזים אצלי כלום<e>[/u]</e> מזמור, הצלחת לתת מילים לרגש מאד חמקמק וכואב שעוד לא נתתי לי שם בתוכי. תודה. אני תוהה לגבי המעבר, אולי הוא לא חד כמו שאת מתארת? נדמה לי שאצלי זה יותר דומה לסף כלשהו. הקהות היא המ...

<r><s>[u]</s>בת כמה הגורה?? תזכרי את זה. את אמא ואת עכשיו מקיימת חיים.<e>[/u]</e> 4 וחצי חודשים... תודה על התזכורת! והמילים "מקיימת חיים" כל כך יפות ונותנות משמעות לזמן המרוח הזה. <s>[u]</s> חוגגת כאן למען עצמי: שלחתי אימייל לפרופסור הלבבי. הא!!!!!!! <e>[/u]</e> מל...

<t>ימים עמוסים, שיניים שרוצות לצאת ושגרה שמשאירה אותי בסוף כל יום עם תחושת עמימות, גם אם היה יום נעים. לפחות חזרנו להתעורר בחמש בבוקר וזה ממש בבחינת להוציא את העז... אני יוצאת הרבה החוצה עם הקטנה, עושות רונדלים עם המנשא ביער וליד הנהר, זה מחייה אותי. הרבה אנשים מתחילים לשאול מת...

<t>מקשיבה לך, תחת איזו כותרת שתבחרי. מזדהה עם הקושי לתפוס מקום, כמעט כל ערב אני מתלבטת אם למחוק כל מה שכתבתי אי פעם ולעשות לניק שלי התאבדות מקוונת. אבל אני נושמת ומזכירה לעצמי שזה בסדר, אפשר להתרווח, יש ערך בפרטים הקטנים ובקשרים שנטווים דרך המילים. כל כך כואב לי על הבת שלך. איך את תו...

<t>לא בטוחה שהבנתי את השאלות שלך עד הסוף. מה זאת אומרת "זה אנחנו עם עצמנו"? אני מרגישה שיש לי שתי אמהות. אמא שלי של הילדות שלי, ואמא שלי של עכשיו. לאמא של הילדות אני עדיין מחוברת ועדיין לפעמים מעורבבת, לטוב ולרע (ולמכוער מאד) . את אמא של ההווה אני אוהבת מאד ומעריכה ובאמת מחוברת בהרבה מובנ...

<r><s>[u]</s>אילו אסטרטגיות קיימות כדי להתנהל מול הדבר הזה?<e>[/u]</e> אין לי תשובה טובה, אבל רוצה להוסיף עוד שאלה, דומה אבל שונה: אילו אסטרטגיות יש כדי להתנהל <s>[b]</s>בתוך<e>[/b]</e> הדבר הזה? כשאת בתוך הקונפליקט מול מישהו זה משהו אחד, אבל גם האגרסיות הבלתי פוסקות מסביב הן משמע...

<r>_מיליון מילים וצבע של בגללם, בגללם, בגללם ובואו נסתער על האילו והאילו_ נכון, אבל אני חושבת שזה לא חדש ולא מיוחד לקורונה. בישראל יש תודעה מאד חזקה של "אנחנו" ו"הם", כשכל אחד מגדיר קצת אחרת מי נכלל באיזו קטגוריה. לרוב הקטגוריות הרחבות יותר מנצחות, כלומר ישראלים מול השאר או יהודים מול השאר...

<t>גם לי יש סיפור, בלי מוסר השכל. בתחילת הקשר עם אהובתי האירופאית והמנומסת היינו בלונג-דיסטנס-ריליישנשיפ. בביקור הארוך ביותר שלה היא נשארה בישראל 5 חודשים כמעט רצופים. בהתחלה, כמו תמיד, היא נהנתה מאד מהחום הישראלי (טמפרטורות וטמפרמנט) והסתובבה לה בתל אביב בצעדי ריקוד בזמן שאני עבדתי כמו חמור.<b...

ואו דוכי אני מבסוטה עלינו ששתינו המצאנו לנו את אותה השיטה!

אז עופי על עצמך חופשי, זה בבסיס השיטה
ברוכה הבאה מזמור! ותודה על ראשי התיבות שמזכירים את הבסיס החשוב

https://youtu.be/nryrwfr9CsE

כל כך יפה אצלך מזמור

<t>מאד מתחברת למה שאת כותבת. אני גיליתי ומגלה כמה תודעת המאבק חזקה בנו ובארצנו, ביתר שאת, אחרי שעזבתי אותה. לפעמים אני מדברת עם מישהו ואני קולטת שהוא נסגר, כאילו תקפתי אותו אפילו שממש לא התכוונתי. מגלה שהדרך שלי להתווכח היא אגרסיבית. שאני מייצרת צדדים במקום שבו אין כאלה. זה גם עושה אותי חברה טובה, כ...

_אז מה יקרה? תגמגמי קצת?
לכי לראיון,_
השתתפתי בפגישת ההכנה, שהיתה די משעממת, אבל אני מתכוונת להשתתף. אני אהיה שם כי זה היה רעיון שלי ופיתוח שלנו ואני גם חלק מהסיפור, רופאה צעירה, יזמית לרגע ואמא טרייה. (שכנוע עצמי זה לא הצד החזק שלי אבל אני עובדת על זה)

<r>יאללה נצלול לשאלת העומק, אני מאד אוהבת לצלול. הכי אני אוהבת לשחות בנהר בעיר שלנו, שהוא קריר ונראה קפוא גם כשהוא לא, ואז להסתכל למעלה, על פני המים מהצד של המים. מה ישמח אותי? חשבתי על זה הרבה בחושך בהנקות... לא הצלחתי להגיע לתשובה ברורה. אז החלטתי לקחת השראה מ <PO><s>[po]</s>פליי ליידי<...

<r>עונת השפעת רק מתחילה עכשיו בחצי הכדור הצפוני ולכן לדעתי מוקדם להגיד מה ההשפעה של הקורונה עליה. אני מסכימה עם <PO><s>[po]</s>תמרוש רוש<e>[/po]</e></PO> שההקפדה על היגיינה בהחלט יכולה לעזור (במיוחד מאחר ששפעת מועברת בהעברה טיפתית שנחסמת גם על ידי מסכות פשוטות). להגיד שהשפעת נעלמה נראה לי לא אח...

<t>קראתי פה הרבה באתר בזמן האחרון (משהו לקרוא בשקט עם גורה ישנה עלי או במנשא). גיליתי שאני כל כך לא מקורית שזה ממש מדהים. הייתי יכולה בקלות לכתוב בעצמי חלק ניכר מהבלוגים וגם לגלם כמה כותבות בדף אמהות וקריירה... אז זה בעצם שלב בחיים, אחרי לידה, שבו שאלות מתעוררות או מתחדשות. זה מוסיף לי אינפורמציה כד...

חחח דוכי D-: גם כשקמתי ב5 ריחמתי על עצמי אבל 4 זה כבר משהו אחר... אבל יש מגמת שיפור אז אני בטוחה שכמו שתמרוש אמרה, עוד חודש זה מאחורינו

<r><s>[u]</s> אז אני מרשה לעצמי רגע להיות לגמרי לגמרי בהווה והיום לא לחשוב על מה אהיה כשאהיה גדולה. אולי מכאן באמת מתחילים<e>[/u]</e> דוקא המשפט הזה שכתבתי בהיעדר השראה מסתובב איתי ביומיים האחרונים. אולי אני באמת ניגשת לזה מהכיוון הלא נכון. אני קופצת כל הזמן בין העבר לעתיד, מנסה להשליך מ...

<r>אהובות, תודה לכן! ממש מרגישה את התמיכה שלכן והדאגה לשלומי. אני אוכלת היטב ובריא בימים האחרונים, מנסה לשמור על הרגל כדי שתוכל להתאושש (נראה לי שזו דלקת בפאציה של כף הרגל), וישנה כמה שאני יכולה. כמעט מיד התחלתי להרגיש טוב יותר וגם רפלקס שחרור החלב, שהיה בזמן האחרון איטי מאד, חזר לעצמו... פשוט לא הז...

ממחקרים שקראתי לפני הלידה, בהשהיית החיתוך יש סיכון מוגבר לצהבת שנובע מכך שרמת ההמוגלובין הכללית של התינוק גבוהה יותר, ולכן אם יש פירוק של תאי דם אדומים יש יותר ממנו, ולכן יותר בילירובין. חוץ מזה לא מצאתי סיכונים שנראו לי משמעותיים. אני בחרתי לחתוך מאוחר (אחרי שהספיק לפעום).

<t>את הדברים הכי חכמים שלי אני כותבת כשאני לא יכולה לכתוב, בראש שלי, מדברת עם הקולות המדומיינים שלכן (לכל אחת מכן יש קול!). אבל היום כל מה שרציתי לכתוב בימים שלא הגעתי לזה ממש לא זמין לי. בימים האחרונים הגעתי לקצה שלי. מעבר לזה שהייתי מאד שמחה אם מישהי יכולה להגיד איפה מעבירים את התינוקת ...

ועדיין מחכה שתגיעי סופסוף למחשב הערב
D-: הגעתי... אפילו שלא ערב

יולי קו, כיף שבאת, ומאד התחברתי למה שכתבת. למרות שבאיזו פינה אני מרגישה שההריון וההורות הם תירוץ למשהו שהתבשל כבר הרבה זמן

<r><s>[u]</s>לכי על זה, דוכי, ממילא לא נראה מסעדה מבפנים בעתיד הניראה לעין<e>[/u]</e> אני מזמינה דג שלם, קריספי כזה עם מלא לימון וסלט ירוק בצד (כבר שנים לא אוכלת חיות אבל חיות מדומינות לא סובלות...) דוכיפת, כמה טוב שאת כאן. ותודה על הכתיבה שלך. _ואת יודעת מה? ואף על פי כן...

משהו התבחבש לי עם הציטוטים, לא נורא...

<r>_נלחץ לי כפתור "גמאני גמאני גמאני" רגע לפני שאני צוללת פה בקפיצת ראש ומוציאה את הקישקעס שלי_ <PO><s>[po]</s>דו כיפת<e>[/po]</e></PO>, זה מרגש אותי לחוש את הקרבה שבהזדהות ומסקרן אותי מאד לקרוא אותך ולחקור איתך יחד. אני מצטערת על הסערות שאת חווה בזוגיות עכשיו ומבינה שזה לוקח הרבה אנ...

<t>גם אני כאן. מחבקת. עברתי סיפור דומה לשלך בבי"ח זיו בצפת ואני מאד מזדהה, אולי לכן כותבת מעט, כדי לא לעורר שדים מרבצם... מה שכן, השדים כבר לא רוקדים לי בראש ובלב כמו שעשו כמעט שנה שלמה אחרי האבדן. זה עזר שנכנסתי שוב להריון (איבדתי אותו אחר כך, ושוב הריתי ולא איבדתי), אבל גם הזמן והעיבוד של הטר...

<r><PO><s>[po]</s>דף מוצנע<e>[/po]</e></PO> לפני כמה חודשים, בסגר הראשון שהיה בישראל, אני, אחי וחבר שלו מהצבא הקמנו סטארט אפ. מדובר במכשיר רפואי עם שכלול להגנה מפני הדבקה. אני הרופאה היחידה מבין שלושתנו והם עבדו יחד בסטארט אפ רפואי. אחי סיפר לי על הבעיה, אני נתתי רעיון לפתרון, שלושתנו שכל...

<r><s>[u]</s>נשביתי בקסמיך.<e>[/u]</e> אויש... מסמיקה... תודה <E>:)</E> _הקשבה כזו שעוזרת לי לחזק את שרירי הרצון. להבין מה אני רוצה. שנותנת לגיטימציה לכל האפשרויות._ בדיוק געש. איך את מוצאת את ההקשבה הזאת אצלך? מנסה למצוא אותה בתוכי ומגלה הרבה נסיונות התחמקות (מ...

<r>הי, מקווה שזה בסדר להצטרף אליכן מכיוון קצת אחר. אם לא, מוזמנות למחוק. אני לא מנסה לגרום אשמה, זה ממש לא הרצון שלי. קראתי את כל הדף והתפעלתי מהתהליכים, יוליקו אני מריעה לך על השינוי שהצלחת לעשות! ובלבוסטה נשמע שאת בדרך הנכונה עם המון אהבה ומודעות, אני בטוחה שתמצאי את הכלים שמתאימים לך. ...

<t>יש לי היום יום קשה. מסתובבת עם איזו טרדה בין העיניים, לא מצליחה לבטא את עצמי כמו שאני רוצה, לא שמחה. ישבתי וניסיתי להקשיב לזמזום הזה במקום לחכות שיתעופף כבר. פתאום התחברו לי כמה דברים יחד ויכולתי לתת יותר מקום לקושי (זה אחד הבאגים שלי, אני פשוט חייבת להבין. אם אין לי הסבר טוב אני לא מצליחה להניח ...

<r><PO><s>[po]</s>דו כיפת<e>[/po]</e></PO> יקרה, תודה! את צודקת, והמשפט שלך שהכי נגע בי הוא הבירור שנעשה מתוך אהבה ולא מתוך פחד. אני מאד רוצה לעשות אותו ככה אבל בפנים עדיין מרגישה, ממש פיזית, איזה חלק שרץ מהר מהר מהר ומת מפחד רק מהרעיון של לשבת רגע ולפרוט את הרצונות והאפשרויות שאולי אולי רוצים להתבט...

<t>תודה שאתן כאן, ותודה על החום שקורן מהתגובות שלכן. אפשר להגיד שהתגלגלתי להיות רופאה. זה נשמע מוזר לרוב האנשים ואולי הם חושבים שזו סוג של עאלק צניעות אבל באמת שזה פשוט יצא ככה. לא חלמתי להיות רופאה ואין במשפחה שלי רופאים. לא למדתי ביולוגיה בתיכון (חוץ ממה שהיה חובה) ולא ידעתי אילו איברים...

<t>יש עצב כזה שאפשר להוציא דרך העיניים והוא משרה שלווה, ויש עצב עם זמזום של אי-שקט, שמבקש תנועה, מבקש שינוי. אני שם. היום בבוקר דיברתי עם חברה וזה היה מרווה כמו כוס מים קרים באמצע המדבר. הבעיה עם כוס מים קרים היא שהיא לא חבית... ופתאום שטפה אותי הבדידות הגדולה שנערמה בחיי שכבות שכבות, שנים של מעברים...

כל כך כואב. בוכה איתך.

עצובה איתך ומקשיבה לך. חיבוק.

החיפוש הניב 78 תוצאות