הי יותמי אוהב אותך המון- אבא
ד"ש מעצנוני וסוסנוני!

<t>שנה חלפה מאז שכתבתי כאן בפעם האחרונה, וכאילו מדובר בחיים אחרים כמעט. אני קורא את דברי למעלה ולא יודע אם לצחוק או לבכות (מה שלא יהיה אוציא את המטפחת) כי במהלך שנה זאת הספקנו להיפרד מחלומות רבים כל כך ולבחור בכיוון אחר לגמרי. נפרדנו מחלום בניית הבית, זה היה גדול עלי, לפחות, הבנתי שכנראה אני לא הטיפ...

<r>פונה כאן לעזרת שוכני הכיכר -<br/> אני עובדת כפסיכולוגית בשדירות עם ילדי בית ספר יסודי.<br/> בגלל המצב הביטחוני הילדים פונו למבנה זמני וכך גם חדר הטיפולים בו אני עובדת. החדר מוזנח ואינו מסביר פנים.. הייתי רוצה לקראת שנת הלימודים החדשה לשדרג אותו בכל מה שנמצא במצב טוב ושיכול להתאים כדי להפוך אותו ל...

<t>אחד הדברים שהיו לי ברורים הפעם, שאני לא הולך להסתובב בתחושה ש"זה קשה". לא קשה. בטח לא יותר קשה מהרבה דברים אחרים שאני נדרש להם. לא רוצה להפוך לקורבן של עצמי. כי מה עניין הפסקת העישון למעשה? כפי שנכתב מעלה- יציאה מעבדות לחרות, ברוח החג, והסיגריות הן עבדות לשמה- ומספיק זמן הסתובבתי בתחושת קורבן של ...

<t>טוב. שימו לב לכותרת- ישירה, בלי התחכמויות. ואילו אפשרויות כבר רצו בראש- לחיות בלי מקלות, להיות או לא להיות, וכמובן שכל מיני כותרות נונסנס, כמו פעם (או-ווה, איזה זקן נוסטלגי הפכתי), אבל בחרתי בכוונה בכותרת פשוטה, ברורה, לא מתחמקת. כותרת מחייבת. שכולם ידעו, שכולם יוכלו ללוות את הניסיון הזה, וכאילו ...

<t>אני לא מאמין במונח "זמן איכות". זה תמיד נשמע לי כמו המצאה קפיטליסטית- קבלו את העובדה שאין ברירה, זמן עם הילדים רק בסופי שבוע וחגים- כל השאר מוקדש לעבודה כי צריך להרוויח מספיק כסף לממן את זמן האיכות המשפחתי של סוף השבוע או החופשה השנתית בטיז-א-נאבי.<br/> אז יש ברירה, ואם רוצים להיות נוכחים אז מוות...

<t>יותם חגג יומולדת 5, שירה כבר בת שנתיים וחצי. מקסים לראות את שניהם ביחד מדי פעם, כשיותם מחבק את שירה פתאום, או כששירה יושבת לצידו מול המחשב, אח ואחות, קשר נצחי שניטווה ביניהם בכל רגע.<br/> החיים בשבט הקטן שהקמנו כאן מעניינים תמיד. הסמיכות אל החברים הטובים שהפכו לשכנים ולשותפים לדרך מרגישה לנו כבר ...

קיץ חם
ים בם בם

אורז מלא ודוחן!

הי אבא של
ברוך הבא

<t>יותם גאון.<br/> נו טוב, מי לא יגיד זאת על ילדיו, אבל אני אובייקטיבי. בחיי.<br/> סדר היום של יותם כפי שהתהווה בזמן האחרון הוא פשוט: מחשב בבוקר (סרט), אחרי ארוחת הבוקר- מחשב (משחקים), אחר כך עוד קצת מחשב לקראת הצהריים (בריינפופ) וכו'... האמת, אנחנו חושבים להתחיל ולהציב גבולות מסוימים בעניין, כי זה ...

הי. אני אבא של יותם, האיש של ענת, וקוראים לי שי שבתאי. אני בן 32.
על יותם ובכלל אפשר לקרוא ב יומנו של אב טרי.
דף בית אישי

_אני שמחה שחזרת. תמיד קראתי אותך בשקיקה ואמשיך בזאת.
אני בטוחה שתצליחי לשמור על מי שאת גם במקום בו את נמצאת עכשיו._ @}

<t>אני חושב שהבנתי משהו. משהו עקרוני. חשוב.<br/> למרות כל ההצהרות, הכוונות, המלים היפות- אני "אב טרי" בעיקר ליותם. זה הרי נשמע ברור מאליו- הוא הבכור, ואיתו אני חווה כל רגע כחדש וראשוני. איתו אני עובר את ההתבגרות, בעוד ששירה עוברת חוויות שאני כבר מכיר קצת.<br/> ולפעמים זה מעט מתסכל אותי, התחושה הזו ה...

מזל טוב למשפחץ שליט @}

<t>בקצב הנוכחי, בטור הנדסי, בפעם הבאה שאכתוב, שירה תהיה בת שלוש, ויותם כבר ענק.<br/> ימים של שינויים רבים עוברים עלינו, עליהם אפשר לקרוא בדף אחר. המעבר לדרום, יחד עם עוד שתי משפחות, הוא אולי השינוי הגדול ביותר בחיי מזה זמן רב.<br/> <br/> אבל, נושאו של הדף הוא המבט שלי כאב על חיי, ובאופן טבעי, הילדים...

<t>איך מתחילים יומן חדש?<br/> ואולי זה לא יומן חדש, אלא רק פרק בתוך יומן, או אולי בכלל אני צריך לכתוב שני יומנים,ולהיקרא בשני כינויים?<br/> כמה שזה מוזר, חדש, שונה. מצד אחד, ישנה תחושת ה"הייתי שם כבר", ובעצם כאילו מדובר בתוספת על המוכר והידוע, המעובד. ומצד שני- זה חדש לגמרי. התמודדות שונה לחלוטין, ו...