<t>אצלינו עזרו כמה דברים (בן 4 ובת שנתיים):<br/> <br/> קודם כל הבנה עמוקה שההורים זקוקים לזמן שלהם ביחד (ובניפרד מהילדים) והבנה זו עוזרת לי לסמוך על ילדי גם כשאני בחדר הסמוך והם מפלסים דרכם אל השינה.<br/> <br/> ואז ה"טקסים " השונים (אבל אנחנו לא פנאטים, מארחים ומתארחים, והילדים נרדמים או שלא (אייקון...

אולי תבחרי לך ניק חדש, שיבטא את הכיוון שבו את רוצה למצוא את עצמך?
בהצלחה

<המרגיעון: האושר אינו תלוי בדבר, רק בנכונות לאושר>

אני רוצה לשתף גם בפחד שמציף אותי מדי פעם.
שלא יהיה לי כח. שתפגע הזוגיות. שהילדים יסבלו מהזנחה (איך סוחבים את כולם במנשא....)

<t>אחרי כמעט שנה. הילדים נפלאים. מביאים לפסגות האושר, וגם קרוב לשיגעון....אני עדיין כמעט לא מספיקה לעסוק ביצירה.<br/> הקטנה התחילה גן לפני שבועיים, ומרגישה שם טוב מאוד, אז בקרוב (בעוד שבוע) יתפנה זמן ליצירה וטיפולים.<br/> עדיין אין לי מחזור, אבל גם יקירי יודע שזה אינו אמצעי מניעה בטוח, ואנחנו חוגגים...