<t>אולגה דוניישקיה, ידידתי הענוגה, ספדה לא מזמן לאלכסיי הנפטר. לשם כך עברה בכיכר האדומה ושם להפתעתה, כך דיווחה לי בהתרגשות רבה יש לומר, עת עננה כיסתה את פניה החיוורות, כך אני משער כיוון שעדיין לא היה בידי המכשיר הנפלא של הוידאו-פון, אותו קניתי בשלושים ושישה אלפי פרנקים בפיצוציה השכונתית הטרה טרה בון...