אני מחבבת את ״אריה בלילות״. דוקא בגלל המופרכות שלו.
נכון שחיבתי פחתה קצת, אחרי שאחותי הפסיכולוגית הסבירה לי את המטאפורה על הסקס, אבל עדיין.
גם הבן שלי מחבב את הספר.
תמיד אנחנו משועשעים מההורים האלה ובכלל מהמוזרות של כל השתלשלות הארועים.

לא הייתי ברורה:
גלגלתי (עד 2004)
שם, תודה לאל, מצאתי את המלצת הנגד של בשמת.

עשיתי סדר בארון עליון, ומצאתי, עטוף באריזת מתנה פתוחה, ספר שתקעתי שם לפני 4 שנים...

גלגלתי (עד 2004) במעלה הדף ממלמלת-
לא יכול להיות ש״הדובון לא לא״ המזעזע לא הוזכר.
איכססס!! ספר נורא!
אפילו לספריה אני מתביישת לתרום אותו.