<t>בשמת,<br/> את מתייחסת בדברייך בדיוק לאותו מחקר שהתברר שהיה ממומן על ידי חברות טבק (רוזמן ופרידמן).<br/> לפי מה שאני קראתי והבנתי, לא נעשו מחקרים רבים נוספים ואלה שכן נעשו גם כן היו מוטים (לדוגמה מחקר שנעשה על ידי המכון לפסיכולוגיה ביהייביוריסטית שמצא, איזו הפתעה, שפסיכולוגיה ביהייביוריסטית מפחיתה...

חשוב לדעתי לציין שהמחקר שמתואר כאן מומן בתחילתו לפחות על ידי חברות הטבק, והראה תוצאות מרשימות שתומכות בתיאוריה הזו בעיקר כשזכה למימון מהן.
לחברות הטבק היה אינטרס להעביר את "האשמה" בגרימת מחלות לב וסרטן למוקד אחר, במקרה הזה אישיותי.

<r><U><s>[u]</s>יכול להיות שגילנו אהבה עוצמתית כזו שלא חווינו עד כה ומפחדים להישאר עם ה"פשרה" שיש בבית, טובה ככל שתהא<e>[/u]</e></U><br/> <br/> השאלה איך אפשר למדוד את העוצמה הזאת. הרי התנאים שבהם היא מתקיימת מתעתעים.<br/> האיסור, שבירת השיגרה, האינדיבידואליות האנוכית לעומת החובה כלפי המשפחה. כל אלה...

<t>באיזה גיל התחתנתם ומה הרגשת כלפיו כשהתחתנתם?<br/> <br/> <br/> המממ...<br/> תכונות האופי מולדות, אין ספק, אבל אנשים עוברים שינויים כלשהם בחיים. מצד אחד, באמת יכול להיות שאם היא הייתה בקשר ממשי עם הבחור אחרי כמה זמן ה"מים הגנובים" כבר הופכים לשגרה. מצד שני, מאוד יכול להיות שדווקא איתו היה מתפתח קשר...

לא לזה התכוונתי.
התכוונתי שאם לדוגמה היית לגמרי חופשייה ומסוגלת לממש את הקשר עם הבחור הזה ולהמשיך בו כמה שהיית רוצה, מה את חושבת שהיה קורה?

ההבדל הוא שהסינגלים שבינינו יכולים לבנות משהו אחר. אנחנו במלכוד 22 לחלוטין.

באמת? נשמע לי קצת כמו אובססיה שהופכת לבריחה מהמציאות. איך זה היה עם בעלך בהתחלה? ואיך את חושבת שזה יהיה אם היית נמצאת עם אותו בחור במערכת יחסים מחייבת במשך כמה שנים?

שביל את צודקת.

<t>היו המון דברים..<br/> חבר לשעבר שהרגשתי שנפרדתי ממנו מוקדם מדי ורציתי לחזור אבל לא ידעתי איך... נסעתי עד לאוניברסיטה שלו, בשעה שהוא יוצא מהלימודים ועשיתי את עצמי כאילו באתי לקחת ספר מהספרייה שלהם, שאין באוניברסיטה שלי.. הוא זה שקרא לי מרחוק והוא זה שהזמין אותי לביתו...<br/> ומי ל אמכיר את ה"שכחתי...

לא קראתי הכל, אבל את תחילת הדיון הדתי.
בקשר ל"לגמור רק לנרתיק בזמן שהחיבור יכול ליצור צאצאים"-
זה לא נכון, כי בזמן טהרה יש ימים לא פוריים.
בזמן הריון מותר לשכב.
זה כבר נכתב?