איזה סיפור לידה, מזכיר לי משהו... איזה כיף בכזו קלילות ומהירות

[u]ואני במקום לתפוס מלמטה ולהעביר קדימה, העברתי רגל אחת מעל חבל הטבור תפסתי אותה והתיישבתי על האסלה, הבנתן משהו?[/u]
גדול
שיהיה לכם הרבה מזל טוב (-:

[u]האם את רואה קשר בין אופן הלידות שלך לדרך בה את חיה?[/u]

לא חשבתי על זה אף פעם במובן של הזמן שזה לקח. אני מהירה, אני חושבת, ולא מאוד סבלנית לבזבוז זמן, אבל כל לידה שלי הייתה אחרת, וכל כך שונות אחת מהשנייה, שקשה לי להאמין שיש לזה קשר: הראשונה ארוכה מאוד (18 שעות) והשנייה קצרה להפליא (שעה)!
זה כן היה קשור אולי לחיים ה"טבעיים" שלי (בית בגליל, אוכל מלא, סוכר חום, לא קפה, לא סיגריות)
ֿאך בעיקר [u]לרצון ,התכוונות והתכוננות ללידה טבעית[/u] וכך היו שתי הלידות שלי למזלי...

[u]הגישה שלי היתה לא לפתח ציפיות על מנת לא להתאכזב[/u]
גישה מצויינת, דרך אגב, ללידות ולחיים בכלל, כל הכבוד
<אני עובדת על זה עכשיו בחיים שלי> p-:

אולי חוסר הצפיות שלך זה מה שגרם לך לשחרר ולזרום עם תהליך הלידה ובסוף הביא אותך ללידה בלי עיכובים (מהירה)

יש כאלה הטוענים שאישה יולדת איך שהיא חיה, עוד לא ממש הבנתי אם הטענה הזאת נכונה גם לגבי.
הלידות שלי היו מאוד מהירות - אני איטית באופן החשיבה ובהתנהלות, די פחדתי מכל התהליך של הלידה והגישה שלי היתה לא לפתח ציפיות על מנת לא להתאכזב.
האם את רואה קשר בין אופן הלידות שלך לדרך בה את חיה?

עכשיו לך [po]אהבה טהורה[/po] באהבה (-:

[u][b]הי לא יפה לכתוב סיפור לידה כזה מדהים בצורה כזאת מרושלת ;-)[/b][/u]
את צודקת ב100% אבל מישהי שאלה אותי איזה משהו לגבי הלידה בדף האישי שלי, ואני הייתי באמצע העבודה. לא ממש יכולתי לענות, ובטח לא לכתוב את הכל בפרטי פרטים. מצד שני, לא הצלחתי לכתוב סתם או לא לכתוב כלום, כי כמו שאת אומרת [u]אנחנו נשים, אלוהים בפרטים הקטנים, ככל שהלידה יותר קצרה הסיפור צריך להיות יותר ארוך[/u] , אז זה מה שיצא!!!
ומיכיוון שהסיפור יצא נחמד בסך הכל, החלטתי להקדיש לו עמוד אישי, אני מקווה שזה היה שווה!
מבטיחה להשלים אותו בהזדמנות ראשונה (עוד כמה שנים אולי (-: ) וגם להוסיף את הסיפור לידה של הלל

ועכשיו תשובות לכל השאלות שלך...

ילדתי מעל השטיח בין האמבטיה לכיור בחדר אמבטיה, כשאני מחזיקה את השיש של הכיור ואת האמבטיה. באותה תנוחה של הלידה הראשונה, מעין עמידה עם רגליים קצת כפופות. ליהי, המיילדת, על השיש (בתוך הסלולרי הכחול מדברת ברמקול) וירדן [b]מאחוריי[/b], (מיקום מיוחד לחסרי ניסיון במיילדות (-:) מה שגרם לו להעביר לי את נינה מאחורה, מהגב - נורא מצחיק! (-: ואני במקום לתפוס מלמטה ולהעביר קדימה, העברתי רגל אחת מעל חבל הטבור תפסתי אותה והתיישבתי על האסלה, הבנתן משהו? ([b]מי שפוגש אותי מקבל הדגמה אישית[/b] (-:)
התיישבתי על האסלה, ולילך (חברה שבאה לקחת את הלל) הגיעה ועזרה לירדן להעביר אותי לספה, למרות שהיה לי מאוד נוח על האסלה.
השיליה יצאה אולי איזה חצי שעה אחרי?? לא יודעת, לא התעסקנו עם זה, עד כאן ... (-: חיכינו למיילדת וזה יצא קצת אחרי שהיא הגיעה.

הלל התעוררה, וכל כך התרגשה לראות פתאום את התינוקת החדשה שבאה לבקר אותה! היא בכתה מהתרגשות. זה היה מדהים, רגע מרגש ובלתי נשכח.

תודה רבה לכולכם על הברכות החמות!

עכשיו תשובות:

[u][b]מה היה אורך הלידה הראשונה?[/b][/u]
הלידה הראשונה היתה 18 שעות מהציר הראשון, גם בבית (אז בכפר ורדים), גם לידת מים מתוכננת שלא הייתה (גם!!) )-:
להבדיל מנינה, עם הלל הייתי איזה 4 שעות, בפתיחה מלאה, בתוך המים והיא לא יצאה. כל הזמן הוציאה טיפונות את הראש וחזרה יצאה וחזרה עד שליהי אמרה לי לעמוד, ואני אמרתי "מה פתאום" - גם לא היה לי כוח להחזיק את הרגליים, וגם כל הלידת בית הזאת, כל השעות האלו בשביל ללדת במים, ועכשיו פתאום היא אומרת לי לעמוד מחוץ למים??? "מה פתאום" ואז ליהי אמרה לירדן באינטואיציה גדולה "היא חייבת לעמוד" וירדן אמר לי "תעמדי כי זה מה שצריך לעשות" בכזה ביטחון שלא יכולתי לסרב והסכמתי מיד.
ירדן וצביה (הדולה) הרימו אותי, ולפני שהספקתי ליישר את הרגליים, עוד לפני ציר הלחץ הבא, הלל פשוט קפצה על ההזדמנות (במובן המלא של המילה) ועשתה בנג'י, וכל הגוף יצא בבת אחת! מזל שליהי היתה מהירה מספיק כדי לתפוס אותה באוויר.
ואני שואלת את עצמי, למה הילדות שלי לא אוהבות להתקלח? .... (-:


[u][b]בקצב הזה היא תצטרך למלא מים כבר משבוע 37[/b][/u]
מצחיק, אהבתי ...

מזל טוב מזל טוב!!!
אני מאחלת לעצמי לידה כמעט כזאת..... כי כזאת יש רק אחת והיא שלכם :-)

[u]העברתי רוב הזמן בשירותים/אמבטיה, התקלחתי וחזרתי לסלון ושוב לשירותים[/u]

גם זו סוג של לידת מים P-:

מזל טוף!!!
אושר בריאת ונחת!!!!

[u]חייבת לשאול: באיזו תנוחה היית בזמן הלידה ממש[/u]
הי לא יפה לכתוב סיפור לידה כזה מדהים בצורה כזאת מרושלת ;-), לא הבנתי מהסיפור איפה התרחשה הלידה [באמבטיה? סלון? מטבח?על המיטה? על השטיח??]
באיזו תנוחה? כמה זמן אחרי יצאה השיליה? ואיך? מה עשיתם עד שהמיילדת הגיעה? נו באמת אנחנו נשים, אלוהים בפרטים הקטנים, ככל שהלידה יותר קצרה הסיפור צריך להיות יותר ארוך לא? d-:

הלוואי על כולנו!!!!!

חייבת לשאול: באיזו תנוחה היית בזמן הלידה ממש???

והמשך גידול קל ונעים!!!

מזל טוב!!!
איזה יופי של סיפור..
וסתם מתוך סקרנות - מה היה אורך הלידה הראשונה?
<מקווה בסתר ללידה שניה כזו..>
@}

[u]אם כי אני מיד הייתי מתכננת את לידה המים הבאה happy[/u]
בקצב הזה היא תצטרך למלא מים כבר משבוע 37 :-P

מזל טוב!!
{@

איזה כייף של לידה... אם כי אני מיד הייתי מתכננת את לידה המים הבאה :-) או לפחות מבלה בתוך הבריכה איזה שעה עם הגורה או שתיהן... מה, כל ההתכוננות הזו לחינם? צינורות, ברזים, משאבות ומגבות? רק על הסעיף של לידת המים עבדתי שבועיים שלמים...
מזל טוב ושהכל ילך ככה בקלות!

מזל טוב להולדת נינה- אח, איזה יופי של סיפור לידה!
[po]דף סיפור לידה[/po]

עשית לי צמרמורות.
איך בלידה שמרת על פוקוס כזה? מצדיעה לך
האמת- כתבת פה את פנטזיה שלי :-) כולםחושבים שאני משוגעת אבל ככה אני רוצה!

תכננו לידת מים בבית עם מיילדת (ליהי) כמובן, אך נינה כנראה לא רצתה להירטב (-: והחליטה לצאת מהר, מהר לפני שהספקנו לחשוב על למלא את הבריכה!!
הרגשתי ציר ראשון ארוך ולא כואב במיוחד בשעה 21:55, 10 דקות אחרי זה עוד ציר, גם לא חזק מדי. קמתי להעביר את הילדה הגדולה שלי (הלל, שנרדמה עלי בסלון) למיטה והנה עוד אחד, 5 דקות אחרי השני. חזרתי לסלון, ועוד ציר. התקשרתי לליהי להתייעץ, לוודא שאכן הלידה התחילה ושאלו לא צירים "מדומים".
ליהי הייתה בידיוק אחרי הוצאת תינוק אחר בכליל (בערך חצי שעה מהבית שלי), הצירים לא כאבו כל כך אז חשבתי שיש לי זמן, אמרתי לה שתיקח את הזמן ותבוא כשתוכל. היא באה - אחרי שנינה כבר הייתה בחוץ! (-:
כשניתקתי את הטלפון הצירים התחילו להתגבר ולהתגבר, ולהתגבר, ולהתגבר ... העברתי רוב הזמן בשירותים/אמבטיה, התקלחתי וחזרתי לסלון ושוב לשירותים
ירדן חיפש איזה רבע שעה מישהי שתבוא לקחת את הלל, כי לא רציתי שתהיה לה חוויה קשה מהקולות שלי בלידה, חיפש ולא מצא, עד שאמר "די! אני איתך עכשיו" ופתאום אמרתי "היא יוצאת" - ירדן חשב שזאת הייתה פעילות המעיים ואני הייתי בטוחה שזאת נינה. ירדן בא להוכיח לי שהוא צודק ונכנס לשוק כשהבין שצדקתי!!
מהרגע הזה נכנסתי לפוקוס ואמרתי לו מה לעשות. ירדן (תחת הוראותיי (-: ) התקשר לליהי, שהייתה איפהשהו בדרך, ושם אותה ברמקול: היא אמרה "שים יד, בציר הבא הראש יוצא" יצא "עכשיו הגוף יוצא, תתפוס" (או משהו כזה) יצא, תפס והעביר לי בשעה 22:59. לילך הגיע לקחת את הלל וירדן יצא מחדר אמבטיה - "יש תינוק!"
ליהי הגיעה 20 דק' אחר כך, הוציאה את השיליה והלל התעוררה להכיר את "נוקי" אחותה

[po]דף סיפור לידה[/po]
[po]דף סיפור לידת בית[/po]
[po]דף סיפור לידת בזק[/po]
[po]דף סיפור לידה ללא ליווי[/po]