כדאי למצוא [po]שם דף מתאים[/po] יותר

[po]אמא של דקל[/po] , מה שלומך?

יצא לי קצת אישי מדי, אולי אחרי שתקראי אני אמחוק.

חזקי ואמצי!
מכיוון שאת אילתית אני ממליצה לך להיכנס לדף של [po]נ ע מ ה[/po] (נדמה לי שככה) - משפחה שמגדלת את הילדים בבית בבאר אורה, אם אני לא טועה. אולי תמצאי בהם משפחה נחמדה ובאופנית לדבר איתם...
בקשר לעניין עצמו, בקצרה כי גם אני חייבת לנסות לישון: מסכימה עם קודמותי שכדאי לענות להיצמדות בהיצמדות. זה הרבה פעמים קשה, אבל בשבילי מה שקשה יותר זה לחשוב היום על ניסיונות ההתרחקות שלי ומה זה עשה לבן שלי ולי. אני מדברת על ילד שני, כביכול כבר הייתי מנוסה, אבל כל כך רציתי לישון בשקט קצת... רק מאז שהפסקתי לנסות להרחיק אותו - ואני מדברת על תינוק גדול, שבסך הכל העברתי אותו למיטת תינוקות מהמיטה שלנו, וזה היה בגיל שנה - ובסך הכל ניסיתי לגמול אותו מציצי בלילה - רק מאז שהפסקתי לנסות להרחיק אותו ולגמול אותו אני ישנה טוב בלילה. לפחות במובן שהמצפון שלי שקט, לא תמיד אני באמת ישנה... אז זה מהניסיון הקטן שלי. הרבה בזכות הקריאה פה באתר לאט לאט משהו השתנה אצלי - הציפיות שלי ממנו, מעצמי...
יש לך תינוק קטנטן בבית, ברור שהוא תלוי בך... אבל חשוב לא פחות מלתת לו את זה ככל יכולתך - ולא יותר מכפי יכולתך, שימי לב שאת צריכה לדאוג לעצמך כמו שכבר אמרו לפני - חשוב לנסות לבדוק אם יש משהו פיזי שמפריע לו. ולא הייתי הולכת רק לרופא קונבנציונלי, רובם לא מבינים כלום בהנקה.
לא ממליצה לעבור לתמ"ל, אלא רק אם ההנקה לא טובה לך ואת רוצה להפסיק אותה.
בקשר למיטה משפחתית - אפשר להיות דינמיים. כלומר לנסות שוב. אצלנו הדברים תמיד היו מאוד לא יציבים בקשר למקום השינה. זה אף פעם לא הפריע למישהו לישון. כלומר, על הבכורה עשינו מלא ניסיונות - התחלנו בעריסה, עברנו למיטה משלה, הצמדנו את המיטה שלה לשלנו, עברנו למזרונים על הרצפה, המשכנו לחדר משלה עם כניסה חופשית למיטה שלנו שעד היום היא המיטה המועדפת עליה... וכן הלאה. ההבדל בינה לבין הקטן - וזה מדהים אותי כשאני קולטת את זה עכשיו תוך כדי כתיבה, ותודה לך על זה - ההבדל הוא שאיתה פשוט ניסינו ללכת על מה שהתאים לכולם ברגע נתון, ואיתו - ניסיתי להתאים אותו בכוח לצרכים שלי (בלי לנסח אותם כמו שצריך לעצמי...) מי אמר שהבכורים סופגים את כל הטעויות?
שלא תביני מזה שהיא ישנה לילה רצוף אי פעם. כל עוד היא ינקה היא התעוררה כל שעתיים. גג שלוש. וזה נמשך עד גיל שנתיים.
סליחה על הניסוח החפוז, אני מוכרחה ללכת לישון.

היי.. קודם כל תודה על ההיענות והזמן שהקדשתן..
כמה תשובות שאני חייבת: דקל הוא בן בכור, שיישן במיטה שלו בחדר שלנו (ניסינו לינה משותפת וזה לא כל כך עבד..), הוא נמצא איתי במהלך היום ולרוב אנחנו מבלים בוקר בבית ולקראת צהריים יוצאים קצת לטייל בחוץ (ים, גינה, סבא סבתא וכו') בערב מקלחת, האכלה וכו', לגבי הנקה בלילה אז בד"כ אני יושבת במיטה והוא עליי ולאחרונה התחלתי להניק כשאני שוכבת על הצד והוא צמוד אליי.
זה הטכני.. ועכשיו כל השאר..
האמת שרצתי למחשב ממש כשהתעוררתי בבוקר לבדוק אם יש משהו.. ונתתי לעצמי את הזמן לעכל את מה שכתבתן במשך היום ולנסות לחשוב קצת על הדברים לפניי שישבתי להשיב, לגבי מנשא, דקל היה במנשא "מאיה" ממש שבועות ספורים אחרי שהוא נולד ועד גיל שלושה ארבעה חודשים (יחד עם תופעת הגזים) ומשום מה אחרי זה השתמשתי בו יותר לצרכים של הליכה ממושכת ופחות במשך היום.
אחרי שקראתי את הדברים בבוקר החלטתי שהיום אני מנסה להתבונן "בנו" מהצד, ניסיתי להיות יותר קשובה לו ולעצמי והדבר העיקרי שמצאתי (חוץ מכמובן כיף אדיר) זה שהוא ממש מלא אויר, הוא כל הזמן עושה גרעפסים, בחלקם הוא פולט מעט, בחלקם יש ממש כמות משמעותית (בעיקר אחרי האכלה), ונראה לי שיש גם קשר לזה שכשפרק הזמן בין האכלה להאכלה ארוך ואז הציצי יותר גדוש חלב. לפי כל המלצות ההנקה נראה לי שהוא יונק בסדר- אין רעשים, הוא מכסה את כל העטרה ובכל זאת... חלק מהעניין הוא שאנחנו גרים באילת ולצערי אין פה כל כך עם מי להתייעץ בנושא, זו גם הסיבה שדחיתי ביקור אצל רופא הילדים אף על פי שהוא נחמד מאוד.. איכשהו הייתה לי תחושה מה יהיו התגובות (ע"ע [u]וממליצה לך לקחת איתך בטחון עצמי שלווה וביקורתיות להנחיות שתקבלי[/u]).
בכל אופן.. היום החלטתי לעשות אמבטיה מוקדם, אח"כ בילינו לנו זמן משחקים על השמיכה ועם השינה חיכתי עד שירצה. כשהתחילו הסימנים החלטתי להכניס אותו למנשא, הוא התבונן קצת מסביב עד שהחליט לעצום עיניים ולהירדם. עכשיו... (רגע! משהו חייב לערער אותי- ולא, אני לא פולניה)
כשהנחתי אותו במיטה הוא התעורר ובכה ואז שוב הייתי צריכה לנדנד על הידיים עד שהוא נרדם. השאלה היא כמובן אם זה בסדר? ואם רק ככה הוא יישן עכשיו? ואם הוא לא יצליח לישון לבד? האמת, יקירותיי, לא אכפת לי כל כך.. היה לי איתו אחלה יום- הוא לא הלך לישון בוכה (וגם אני לא)- וזה בעצם הדבר הכי חשוב (הוא! אני מילא).

אם יש לכן רעיונות לעניין האויר אני ישמח לשמוע... לגביי אייפק אני צריכה לבדוק אם יש מי שמתעסק עם זה פה..
[u]אנחנו מאיזור פרדס חנה. מנסים לגבש עכשיו קבוצת אמהות / הורים / חברים וילדים למפגשים - אתם מוזמנים[/u] - הלוואי, אנחנו רק צריכים לצאת יום קודם.

ומילה אחרונה לסיום- תודה!
המון המון תודה, אני מניחה שאני "נשמעת" הרבה יותר טוב היום, וזה הרבה בזכותכן,
לילה טוב ושקט..
ZZZ

אני הייתי הולכת לבדוק אלרגיות באייפאק. הילדה שלי גם פלטה המון ובדיעבד כנראה היה קשר הדוק לרגישות לחלב פרה (שאני שתיתי- היא רק ינקה).
עוד משהו? יכול להיות שהוא קצת משועמם? או שאת קצת משועממת? אתם יוצאים החוצה? כי אם אין מספיק שעות אור ותזוזה ביום זה יכול להשפיע מאוד על השינה והעצבנות הכללית.
בהצלחה.

הי. שולחת לך חיזוקים.

כמה רעיונות ומחשבות ואחכ שאלות תגובות:
[list=1]
[*] כשקשה הכי חשוב לדעתי לדאוג לתחזוקה של עצמך. לאכול טוב, לנוח, להתקלח.
[/list]
אצלי זה גם במחיר של עוד כמה דקות בכי עד שאתארגן.
אמא סחוטה לדעתי תתקשה מאוד לייצר חלב מזין מספיק. צריך לעצור את גלגל ההתשה.
[list=1]
[*] בעקבות 1 ייתכן שאת מגיעה לערב כבר עייפה לא אכלת ושתית טוב והוא פשוט רעב. הדבר האחרון שאני מייעצת לך זה לעבור לתחליף אלא אם את רוצה לא להניק כי זה גלגל. לי עזר לשתות תה זרעי שומר בערב. מפחית גזים לך ולתינוק ומגביר את ייצור החלב. (בבוקר זה גרם לי לטפטופים רבים אבל בערב עזר ללילה).
[*] לפעמים מה שנראה כדפוס הוא בעצם תקופה. את ציינת שיניים והתיאור מתאים מאוד גם לקפיצת גדילה. בחורף יש גם הרבה וירוסים ולכן נטייה לינוק יותר.
[/list]

שאלות שמתקשרות לכל מיני פרשנויות:
מה קורה איתו ואיתך משך היום? מי מטפל בו?
יש עוד ילדים בבית?
איפה הוא ישן?
באיזו תנוחה הוא יונק בלילה?

אם משהו מרגיש לך לא בסדר - אל תוותרי עד שתמצאי מה זה או שזה ישתנה.
חוץ משיניים, קפיצת גדילה, ווירוס
אולי הוא משדר קושי שלך?
אפשר להיעזר באייפק / שיאצו בשבילו וגם בשבילך
לגבי פליטות - יכול להיות קשור לטונוס נמוך שניתן לחיזוק בפיזיותרפיה וכן לתנוחת ההאכלה.
לגבי להרדים - לדעתי להניק אם הוא מבקש לינוק, ואם לא - פשוט להיות איתו. לא להתאמץ להרדים אלא לזרום עם מה שהוא ואת רוצים לעשות.
לא רוצה להיות עם אף אחד - נורמלי מאוד לגיל. העצה הכי טובה שקראתי בענין הזה היתה כשילד נצמד להצמד אליו חזק. זה מדהים איך זה עובד. כמה זה מחזק אותם וכמה זה מעשיר מספק ומשחרר אותי.
לגבי ההתלבטות [u]נקרעת בין ללכת איתו ועם עצמי לבין ל"הציב גבולות" או ללמד אותו לישון לבד[/u]
אני מאחלת לך שתמצאי את הכוחות לעשות מה שאת חושבת. ממליצה מאוד על הספר הורים גם בלילה. וגם על הספר התינוק יודע. לא נראה לי לא טבעי ולא נורמלי ללמוד לישון לבד.
לגבי שינה משך היום ממליצה מאוד על מנשא חוך את הצורך לרוץ אליהם, ומגלה את הכייף שהם מתעוררים ופשוט נמצאים איתך במקום שהתקשורת תהיה בבכי. במקום שיקבל את מבוקשו = צרכו (תנועה ומגע) באמצעות בכי תתני לו את זה מראש באהבה. אני יודעת שזה לא קל אבל אם תרצי ללכת בכיוון הזה אפשר לעזור לך עם הרבה טיפים.
לגבי כעס הרבה פעמים מבינים מה קרה רק בדיעבד. גם עם שיניים בהתחלה לא רואים כלום רק סימנים.
לגבי רופא אם נראה לך שצריך אז תלכי רק לא ברור לי למה וממליצה לך לקחת איתך בטחון עצמי שלווה וביקורתיות להנחיות שתקבלי.

[u]אני מרגישה שאני איכשהו מאבדת את הדרך אליו ומוצאת את עצמי דיי כועסת ומותשת,[/u]
זה לדעתי עיקר הקושי וגם מקור הפתרון - בזה תתמקדי.
תנסי להוריד הילוך מדברים אחרים ליהנות מלהיות ביחד ולהתבונן בו ובעצמך.
לדעתי זה גם אופייני לגיל שלו.
הצרכים משתנים כבר לא רק אוכלים ישנים וכו אלא רוצים יותר לשחק ולגלות תחומי עניין.

לגבי [u]כבר חשבתי אולי להפסיק עם ההנקה ולעבור לתחליף ככה יהיה לו סדר בשעות ההאכלה ואולי זו הבעייה..[/u]
אני לא מבינה בהאכלה בבקבוק אבל ממה שניסיתי הלוגיסטיקה כבר קשה יותר מלהניק ולא ברור לי למה את חושבת שיהיה לו סדר. אני גם לא חושבת שזו הבעיה. לא מאמינה לא בהאכלה ולא באכילה לפי השעון.

נשמע קשה ומבלבל
אל תתייאשי הכל זמני - זו השקעה שווה!
אנחנו מאיזור פרדס חנה. מנסים לגבש עכשיו קבוצת אמהות / הורים / חברים וילדים למפגשים - אתם מוזמנים!

שלום לכולם.. עד היום נהגתי להכנס לקרוא וליישם לא מעט דברים, ועכשיו אני דיי נואשת ומשום מה מרגישה שאולי פה אני אמצא את התשובה או לפחות אפשרויות לכזו.
דקל בן חצי שנה אוטוטו, יונק הנקה מלאה, ילד מקסים ומדהים. הבעייה היא הלילה או אולי יותר נכון להגיד "שינה". הוא הולך לישון כל לילה בסביבות חצות, וזה אחרי אמבטיה והאכלה בשבע וחצי בערב, הוא בדכ נרדם אחרי האמבטייה אבל אז אחרי שעה הוא מתעורר בבכי, מחפש ציצי ולרוב זה כי יש לו גרעפס.. שוב נרדם ושוב אחרי שעה מתעורר.. וכך הלאה.. לרוב בשלב מסויים הוא כבר מוצא מהחדר ואז עד חצות הוא ער.. הוא מתקשה מאוד להירדם ובדכ הוא מצליח על הציצי או בידיים. עד כאן הכל נשמע כמעט נורמלי הבעייה היא שמשהו מרגיש לי לא בסדר, הוא עצבני נורא..(בקעו לו שתי שיניים תחתונות), ונראה לי שהוא מלא באויר בקיבה, אני לא יודעת אם ההאכלות התכופות (כי הוא רוצה) לא גורמות לו לפליטות מרובות ולגרעפסים כל הזמן. אני נלחמת עם עצמי אם להרדים ביידים או על הציצי, לאחרונה הוא לא מוכן להיות עם אף אחד אם הוא לא רואה אותי בסביבה, ואני נקרעת בין ללכת איתו ועם עצמי לבין ל"הציב גבולות" או ללמד אותו לישון לבד וכו'. גם במשך היום הוא לא מצליח לפתח יותר משעה רצופה של שינה וכל התעוררות היא בבכי, אני מקפידה לרוץ אליו מהר ואולי פה הטעות?
בימים האחרונים הוא ממש צועק בכעס, הוא לא בוכה אבל הוא ממש מביע את עצמו בצעקות עצבניות, בנשיכה של המוצץ או הדובי, בפה אין סימנים לשיניים חדשות, נפיחות או משהו דומה.
אם יש למישהו איזשהו רעיון, הצעה או כל דבר אחר אני ממש אשמח לשמוע, אני שוקלת אם לקחת אותו לרופא ואני לא יודעת אם אני סתם מגזימה..
אני מרגישה שאני איכשהו מאבדת את הדרך אליו ומוצאת את עצמי דיי כועסת ומותשת, כבר חשבתי אולי להפסיק עם ההנקה ולעבור לתחליף ככה יהיה לו סדר בשעות ההאכלה ואולי זו הבעייה..
אני מצטערת על עומס הדברים ואני באמת אשמח לשמוע כל רעיון או תחושה של מי מכם...
לילה טוב לכולם..