[sup]+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+[/sup]

אני פשוט לא מחייב את הילד שלי להיגמל הוא ניגמל וחזר אבל לי זה לא מפריע

_לצוות הגן נמאס והם הודיעו שהם לא יחליפו לה יותר
יישרנו קו ואמרנו לה גם כן שתא נחליף לה יותר_

?!?!?
אויש, ברור שלהחליף לה!

מחר בבוקר לומר לה - "יקירתי אהובתי, אני יודע שאת יכולה לעשות את הקקי בשירותים ואני סומך עליך שאת תעשי את זה, אם לא היום, אז אולי מחר או מחרתיים.
מהיום אני לא אדבר איתך יותר על הנושא הזה. את גדולה וחזקה".

ובפעם הבאה שזה קורה, כמו רובוט (אבל רובוט חברותי, נחמד וחביב!), לעזור לה להתנקות.
בסבלנות ובלי שמץ של מילת לחץ או נזיפה. מקסימום אפשר לומר "בטח בפעם הבאה הוא כבר יצא השירותים, הקקי הזה!", אבל גם זה לא חובה.

ולעדכן את הגננות.
מסכנה, ברור שמפריע לה.

בתי בת 4.5 עושה פיפי בשירותים בלי בעיות כבר יותר מ 8 חודשים.
קקי לעומת זאת…היא מסרבת בתוקף לעשות בשירותים … לא בורח לה בלילה…יש לה שליטה עצמית
ניסינו הרבה דברים…בלי לחץ……עם לחץ…שיחות…סירים וסיפורים…הורדנו חיתולים לפני כמה חודשים …
בהתחלה התאםקה,אהבתה מתחננת לחיתול ולא עזר כלום…בסוף למדה שהיא עושה בתחתונים ואז צמיד מישהו מחליף לה…או אנחנו או צוות הגן
ונראה שזה סידור שנוח לה…
לצוות הגן נמאס והם הודיעו שהם לא יחליפו לה יותר…
יישרנו קו ואמרנו לה גם כן שתא נחליף לה יותר…אז היא עושה בבגדים ונשארת מסריחה בגן וזה לא מזיז לה…בסוף הצוות נשבר ומחליף לה…
היא מטופלת אצל פסיכולוגית אבל כלום לא עוזר…הילדה סופר עקשנית…
מה עושים ?

משהו שעבד בשבילי בגיל 7 של הילד, בעניין הרטבת לילה שהיתה תמיד:
לילה אחד לפני השינה באתי אליו עם חבילה של פיג'מה חלופית, וסדינים.
אמרתי לו שאני סומכת עליו שהוא יכול לא לעשות פיפי מתוך שינה אבל אם זה כן קורה, שיחליף לעצמו מצעים ופיג'מה.
מאז זה קרה פעמיים בלבד ואחר כך הוא נגמל לגמרי.

אני הרבה פעמים רואה שהגמילה מהחיתול היא קודם כל אצל ההורים. ברגע שההורים נגמלים מהחיתול של הילד גם הילד יכול להיגמל.

שנה וארבעה זה הרבה זמן. באמת נשמע קשה. בקשר ל"שקר" של לשחק איתו את משחק התינוק, אולי כשהוא עושה את זה תנצלי את זה כהזדמנות להרגיש חמלה כלפי מצבו. נכון שזו לא סיטואציה חיננית (אני יודעת) ובכל זאת, הוא אומר לך בה משהו. כדאי לרכז מאמצים, לא להעמיד פנים אלא פשוט לנסות ברגעים האלה להרגיש אפמטיה כלפיו וכלפי מצבו ולהשתדל לעטוף אותו באהבה ככל שניתן. אפילו רק לחבק בלי לומר כלום. את לא צריכה לשחק איתו את המשחק.

בקשר לחיתול, הלוואי ויכנסו לכאן עוד אנשים שיתנו רעיונות. הילדות שלי גדלו בלי חיתולים, אז אני לא מבינה הרבה בנושא גמילה. בנושא שלוליות פיפי אני דוקא מבינה המון (-; . דעתי האישית היא, שאין קיצורי דרך. אין אפשרות באמת לדלג על שלוליות פיפי ואין גמילה בלעדיהן. הן חלק מהחיים, חלק מהילדים, חלק מהקבלה שלנו את הילדים ואין פרידה מחיתול בלי שלוליות פיפי. לרצות להימנע מזה זה כמו לרצות לא לדעת משהו מאוד בסיסי וקיים לגבי ילדינו. כמו לא להרשות להם להחצין את החלקים הפחות "חמודים" של הווייתם, וזה חוטא לילד בעיני. לדעתי האישית (מקווה שתקבלי ברוח טובה) בתור התחלה אתם ההורים צריכים לעבוד על עצמיכם ולקבל את זה לפני שבאים בדרישות מהילד. ואת יודעת מה? נראה לי לפעמים שרק הרעיון התאורטי של שלוליות פיפי מפחיד וכשזה קורה מגלים שזה בסך הכל שלולית פיפי...
עד כמה שנראה לי, רב "מביני העניין" פה באתר (את יכולה להזמין את [po]בשמת א[/po] לדף הזה (תשאירי לה הודעה בדף הבית שקישרתי אליו ותזמיני לדף הזה) כי היא מבינה הרבה בנושא) יגידו לך פשוט להוריד חיתול וזהו. שזה צעד ראשון. להוריד, לא לקנות יותר, שלא יהיה בבית, להעמיד את זה שאין יותר חיתול כעובדה מוגמרת. זה מסר מאוד עוצמתי לילד שאומר אנחנו עכשו בתוך התהליך. גם אתה וגם אנחנו. אנחנו מאמינים בך ובנו שמהיום נסתדר בבית הזה בלי חיתולים.

מעניין מה שאת אומרת, לקחתי לתשומת לבי. זאת אכן דרך יחסית נעימה ויש עוד דרכים הרבה פחות נעימות (שריטות, דחיפות ושאר הכאבות) שהן חלק מהשיגרה כבר שנה וארבעה חודשים (שלעתים רוויית כעסים כמו שאפשר לדמיין). לא חשבתי להסתיר את תחושותיי כי הנחתי כי הוא מרגיש מה אני חשה באמת וגם לא רציתי שיקבל פידבק חיובי על התנהגות לא רצויה. מתי זה עבר/אם עבר אצלכם? טוב, צריכה לסיים, אשמח להארות נוספות מכל כיוון...

פילפילונת, אין לי הרבה לומר לך בנושא החיתול, אם כי סקרנית מה יגידו לך.
יש לי מה להגיד בכל הנושאים האחרים שציינת.
בת כמה התינוקת? אני מבינה שדי חדשה בסביבה. הדיבור התינוקי פקד גם את ביתנו בזמנו כשנולדה אחות שניה וזה אכן מעצבן אבל ממש חשוב לא להגיד את זה. זאת דרך יחסית נעימה להביע את הרצון שלו להיות במקום הכהמרופד של אחותו. יותר כדאי להתאמץ ולאפשר לו את זה ולעזור לו לעבור את התקופה המאוד רגישה הזאת. אני חושבת שכדאי להפריד את נושא התינוקיות מנושא הגמילה, כי גמילה היא בעצם מעבר לשלב שהוא בכלל לא מכיר ולא הכיר מעולם. זה לא שהוא היה גמול וחזר לעשות בעקבות הלידה, גם דברים כאלה קורים והרבה, אבל לא קשור למקרה שלכם לדעתי.

בני בן שלוש וחמישה חודשים. לא מוכן לעשות פיפי או קקי בשירותים או בסיר (התנגדות נמרצת). נראה שמעדיף לעשות בחיתול. כשהוא ערום בבית (שקורה לא מעט) הוא יוצא לעשות בגינה, לפעמים באיזי ולפעמים ממש בשנייה האחרונה ומתפספס ליד הדלת. הייתה תקופה של כמה חודשים שהוא פשוט הייה מתאפק. נראה שעם חיתול הוא עושה הרבה יותר פיפי מאשר אם הוא בלי. הוא מוכן לעשות באמבטיה לפעמים. נהנה מפידבקים חיוביים כאשר עושה. בבוקר לפעמים קם יבש אך לא תמיד. בתוכי יש פחד מפיספוסים, אני שמה לב, בעיקר כי בן זוגי מאד מאד לחוץ מניקיון, מריח של פיפי על הספות על השטיח, יש ממש תגובה של פחד ולחץ מצד בן זוגי (גם אם לא אומר, זה מורגש). נראה לי שבני מפחד מאד לפספס. אני מנסה להגיד שזה מותר לפספס ושככה לומדים כמו שלומדים ללכת ובסוף יודעים, אבל בדרך נופלים (אחותו הקטנה בדיוק למדה ללכת).
באופן כללי אין לו המון רצון לעצמאות ואפילו נטייה להתנהג כמו תינוק ולהיצמד (משהו של החודשים האחרונים). למרות שמדבר מדהים, לפעמים מדבר כאילו הוא תינוק ורוצה שנטפל בו כמו באחותו. מהדיבור של התינוק אני מתחרפנת רוב הזמן, מעצבן אותי מאד ואני גם אומרת לו את זה. הוא לא מביע עניין בלהתלבש לבד או להוריד בגדים לבד. לפתוח בקבוק מים לבד. מבקש (דורש) שיעשו בשבילו. שיטפלו בו. אני תוהה אם ההצמדות לחיתול היא מאותו המקום. זה מעצבן אותי ובא לי שזה יישתנה. אבל אני לא יודעת איך לגשת לזה... מכיוון שפה לא מדובר בגמילה מהחיתול בלבד אלא בנושא יותר עמוק וטעון. עדיין לא עשיתי ניסיון ממוקד לגמול פשוט כי לא הרגיש לי שהוא בעניין וגם לי לא היו מספיק כוחות. אמרתי לעצמי בלי לחץ זה יבוא מעצמו. אבל אני שמה לב שכבר לא נעים לי כשאנחנו נפגשים עם ילדים אחרים קטנים ממנו שכבר גמולים ולא נעים לי להשיב לשאלות של אנשים למה הוא עם חיתול...
ובעיקר בא לי להיות אמא לילד ותינוקת ולא לשני תינוקות... הוא כזה מקסים וחכם וגדול ואשמח להרגיש אותו גדול ועצמאי...
אשמח להארות
תודה
פילפלונית

הייתי ממש מיואשת עד שקראתי את כל התגובות פה הבן שלי בן שלוש וחצי ולא מסכים לקקי בשרותים לאחר יעוץ עם רופא שהם מפחדים לאבד איבר שלהם הוא נתן לי משהוא שיגרום לו לעשות בכל מקרא הוא באמת עושה לעיתים יותר תכופות כל יומיים ולא פעם בשבוע אבל הוא בוכה ולחוץ ומסתובב בבית כמו אריה התי כבר ממש בלחץ קשה לי לראות אותו סובל נו תעשה כבר וזהוא וכל זה אפילו לא בשרותים בטיטול בכייף רק שיעשה. אבל אחרי שקראתי הבנתי שאני הבעיה למרות שבהתחלה בכלל לא לחצתי ובעלי לחץ אני הכרתי את התופעה מנסיוני בעבודה כמטפלת במעון אבל אחרי שנה כבר הה לי קשה מקוה מהיום לשנות את הגישה ובעזרת השם לקבל תוצאות טובות

בתי בת השלוש וחצי גמולה מחיתולים מלבד קקי, היא תתאפק איפה שלא תהיה עד שישימו לה טיטול, היא לא מוכנה בשום אופן לעות בשירותים מה עושים?????***

הבן שלי בן 4 ו5 חודשיים הוא לא מוכן לעשות קקי בשירותים בשום אופן רק בתחתונים מה עושים?הוא ילד חכם שיודע ומודע לך שקקי עושים בשירותים איך עוזרים לו אחרי הרבה מאמצים שניסיתי לעזור לו ללא הצלחה

ניסיתי והוא לא מוכן לעשות באמבטיה.
אולי אחכה עם זה עוד קצת?
תודה

האם בערב הוא יכול לעשות פיפי באמבטיה? (בתוך האמבט).
אם יישב באמבט, האם לא יעשה?

שוב תודה.
אז בערב כבר נלחצתי והצעתי לו חיתול אז הוא הסכים בשמחה ועשה פיפי לאחר כמה דקות.
מה עכשיו? נראה לי לא בריא להתאפק ככה יום שלם לא? זה לא עלול להיות מסוכן?

דעתי - להפסיק לספור לו שעות שהוא עושה או לא עושה. להפסיק להתעסק בזה. רוצה לעשות בים - שימלא גיגית ויעשה בה וישחק ים יבשה.

בשנת הצהריים למגן את המיטה בנוהל גמילה - שעוונית, מגבת גדולה פרושה ועליה סדין.

מה דעתכם-
בבוקר עשה פיפי בחיתול והורדנו אותו ולא שמנו חדש הוא מסכים להיות בלי חיתול אבל עד עכשיו לא עשה בכלל. נורמלי? מה לעשות בשנת הצהריים?

הצעתי לו להשקות עץ למטה והוא צחק ואמר שהוא רוצה לעשות פיפי בים (:

זו בעיה. בעיה מפני שבאמת לא צריך להילחם איתו, אבל החזרת טיטול בעייתית עוד יותר כי ההתרגלות לחיתול היא מה שיצר אצלו את ההתאפקות מלכתחילה.
אולי תציעי לו מקומות נוספים לעשות מלבד סיר ושירותים - אולי להשקות עץ בגינה הוא ישמח?

תודה
אז ננסה להוריד טיטול.
אני בטוחה כשירצה פיפי אז הוא יבקש שנשים לו חיתול ואז מה לעשות? לא נראה לי שאלחם איתו על זה

אולי כדאי להעביר ל [po]גמילה מחיתולים שאלות ותשובות[/po]

בכל אופן כדאי שתציצי בדפים [po]בשלות לגמילה מחיתולים[/po] ו [po]גמילה מחיתולים בגיל מאוחר[/po] (ואת תוכן הדף הזה להעביר לשם אח"כ).

[u]בלי טיטול הוא יכול להתאפק שעות![/u]
אולי הוא פשוט לא עושה בקצב שאת חושבת שהוא אמור לעשות?
לו היה מתאפק 10 שעות בלילה וקם יבש היית שמחה, נכון?
אני הייתי נותנת עוד צ'אנס לחיתול, מורידה לחץ, ומקציבה לזה יותר מאשר יום אחד בלבד. גמילה היא תהליך.

בני בן שנתיים+7 חודשים ולא מעונין להגמל. הוא מוריד טיטול מתיישב על הסיר/אסלה בשמחה אך לא עושה דבר וכשרוצה פיפי מבקש לשים טיטול. בלי טיטול הוא יכול להתאפק שעות! אז לאחר נסיון של יום אחד פחדתי מההתאפקות והחזרתי לו את הטיטול.
אני יודעת על הגירסה שלחכות שזה יגיע ממנו אך האם לא לדרבן אותו? כי בגיל שלו יהיה לו יותר קל נעים ונקי כשהוא יהיה גמול (לי לא אכפת להחליף טיטולים במילא אני עושה זאת גם לקטנה (:)
מה אתן אומרות?

פולה,
הבחורה המדוברת היתה אז בגיל התיכון, זה לקח מספר פגישות.
המטפל הוא אורטופד במקצועו הרגיל, במרפאה ברח' ביאליק בר"ג (מאוחדת או לאומית, לא זוכרת). בי הוא טיפל במהלך לימודי ההיפנוט, כש"נידבתי" את עצמי למען המדע. אבל לבטח יש מהפנטים אחרים שמתמחים בנושא זה.
שימי לב, שבארץ יכול להתקבל ללימודי היפנוט רק מי שהוא כבר רופא (או רופא שיניים), ורק משרד הבריאות יכול להסמיך את בעלי המקצוע.

ולענין:
הטיפול ההפנוטי פונה למצב תודעתי שהוא לא ערות ולא שינה. בתחילת הטיפול "נכנסים" למצב הזה, ובמהלך המפגש משוחחים (כאשר ההנחה היא ששלא הגנות התודעה התשובות של המטופל יהיו כנות ויבואו באמת מתוכו). במהלך הטיפול יוצרים התניה כלשהי, למשל: "אני ארגיש שהשלפוחית מלאה, וישר אתעורר, אתישב במיטה, וארוץ לשרותים".
גם במהלך הטיפול את מודעת לכל מה שקורה, ואי אפשר לאלץ אותך לעשות דברים שמצב רגיל לא היית עושה, כמו שמראים לפעמים בסרטים.
עם הזמן לומדים להכנס למצב ההיפנוטי גם ללא נוכחות המטפל, על מנת לחזק מדי פעם את ההתניה, וגם סתם כי זה טוב ועוזר להרגע.

מחזיקה לך אצבעות,
שלי

שלולית,
האם תוכלי להשאיר כאן פרטים לגבי ההיפנוזה.
אני מחפשת פתרון/טיפול לבני בן ה-11 שאף פעם לא נגמל בלילה, ניסינו הרבה דברים..מעדיפה משהו יותר טבעי....
תודה

לחגית, וגם לפלוני מראש הדף:
אמנם עבר זמן רב מאז שכתבתם, אבל רק היום נכנסתי לפה, ואולי אוכל להועיל גם לדורות הבאים:
האם חשבתם אולי לנסות היפנוזה?
אני התנדבתי לטיפול בהיפנוזה כחלק מסטאז' של מישהו שלמדאת זה, וכך טיפלתי בבעיה אחרת שהטרידה אותי, בצורה מצוינת.
לאור ההצלחה ביקשתי שיטפל במישהי שהכרתי וסבלה מהרטבת לילה (בגילאי העשרה), ואף שם - הבעיה הסתיימה.
התועלת לדעתי באה גם מעצם הטיפול, גם מהעובדה שהאמנו בו, וגם - לדעתי - מזז שהמטפל הוא מישהו דווקא שלא מוכר מהיום-יום.
יכול להיות ששוה לבדוק כיוון כזה?

[po]שיטת פאולה[/po]
אחרי שפעמונית וטיפול אצל ד"ר קושניר לא עזרו, הפאולה הצילה את המצב והלילות יבשים לגמרי כבר כמה חודשים.

אני יודעת שאת צריכה תמיכה אבל רק לפי כן, יש מצב שזו פליטת מקלדת והוא בן חמש?
בכול מקרה: יש מרפאה בבלינסון שמיועדת למרטיבים בגילאים גדולים אני לא יודעת מה המקסימום שלהם אבל אני יודעת על ילד בן12 שטופל שם

[u]הוא אומר שזה נוח לו אני צריכה עזרה דחוף[/u]
בלילה או ביום?
איך לא פנית עד כה לעזרה?!

אצלי הבן שלי עדיין עם חיתולים והוא כבר בן 15 הוא מתעקש להיות עם חיתולים הוא אומר שזה נוח לו אני צריכה עזרה דחוף!!!!!

[u]הוא עדיין ישן עם חיתול[/u]
אצלנו הוא נגמל מטיטול בלילה לפני הגמילה הסופית. כך שבעצם קנינו טיטולים אך ורק לקקי וגם זה היה רק בבית ולא בגן כי הוא לא עשה שם.
[u]האם זה לא ממש "בכח" - כי בעצם אילצתם אותו לעשות את זה מתי שאתם בחרתם[/u]
זה ממש לא היה ב"כח"- דיברנו איתו על זה הרבה לפני שנגמרה החבילה והכנו אותו כל הזמן והוא הראה אפילו הסכמה. חוץ מזה הוא עשה בסיר פעמיים (פעם חצי ישן אזהתפלק לו עם הפיפי והוא היה די מבסוט דוקא, ופעם במשחק בחוץ עם הסיר). נכון שברגע האמת לא היה לו קל, אבל הוא עשה את זה והיינו גאים בו מאד וגם הראנו לו את זה.
גם הדגשתי שיישמנו ועברנו תהליך שלם לפני שנגמרה החבילה (ולקח לה הרבה זמן להגמר...).
אני חושבת שהצעד שעשינו היה טוב מאד ואני שלמה עם זה לגמרי. מההתחלה הוא היה כל כך מבסוט שהצליח לו לעשות בסיר, ובהדרגה בשירותים. והיום את לא תאמיני שרק לפני חודשיים הוא נגמל. לעומת זאת הוא מרטיב בלילה בכמויות מסחריות. היה בסדר עד שנולד אחיו, היו בן חצי שנה. אבל זה סיפור אחר.
anyways - אם זה לא מרגיש לך טוב להפסיק לקנות טיטולים, תוכלי לפחות לנסות את הדברים האחרים שהצענו.

[u]אני מרגישה כאילו אולי יש יותר מקקי תקוע[/u]
גם אצלנו זה היה יותר מקקי תקוע. זה הפך למאבק שלנו איתו ושלו איתנו וכי נלחצנו והלחצנו אותו כנראה עד שהתייעצנו קצת וגם הבנו שצריך לפעול אחרת, וכך בחרנו לעשות

בהצלחה

אני כל כך שמחה שמצאתי את הדף הזה. אנחנו בדיוק באותו מצב. סירוב היסטרי לעשות קקי בשרותים.
רעיון הלהרפות ולא להציע הוא נהדר רק ש... נו כבר. אנחנו המון זמן לא אומרים כלום (ואז פתאום נלחצים מזה שהוא עוד מעט בן ארבע ו..עדיין לא עושה בשירותים).
הקטע של לא לקנות יותר חיתולים הוא בעייתי משתי סיבות. אחת, מעשית, מה עושים בלילה? הוא עדיין ישן עם חיתול ולא נכון לי להוריד הכל בבת אחת.
ושתיים, האם זה לא ממש "בכח" - כי בעצם אילצתם אותו לעשות את זה מתי שאתם בחרתם, לא?
אני מרגישה כאילו אולי יש יותר מקקי תקוע (אצלינו, כמובן) ואני תוהה אם אני לא מפספסת איזה כפתור אחר לגמרי שצריך ללחוץ עליו.

הי פלולה
אוי איזה הזדהות אני מרגישה עכשיו!
הבן שלי היום בן שלוש ו-9 ונגמל לפני חודשיים באופן סופי מעשיית קקי בטיטול. הוא לא היה מוכן בשום פנים ואופן לעשות בסיר או באסלה.( מפיפי, לעומת זאת הוא גמול כבר כמעט שנה.) אני הייתי די לחוצה מהעניין והוא כמובן הרגיש בזה וזה נהפך ממש למאבק סמוי ביננו. (עם אביו פחות). אמרו לי לשחרר לגמרי את הלחץ ולא להציע לו שום דבר. פשוט כשהוא ביקש טיטול לקקי, שמנו וזהו. יחד עם הורדת הלחץ החלטנו שכשנגמרת חבילת הטיטולים הנוכחית, פשוט לא קונים חדשה . כמובן שיידענו אותו בהחלטה הזאת וזה לא נחת עליו פתאום( אציין רק שהוא עשה עד אז קקי פעמיים בסיר אבל נלחץ מכך ולא המשיך).

וכך היה - הפעם הראשונה לא היתה פשוטה. במשך כמעט שעה הוא התעקש ובכה שהוא רוצה טיטול, היינו באותו זמן אצל הסבים ושם יש לו סיר והכל. הסברנו בעדינות שאפשר לעשות בסיר ושנגמרו הטיטולים ושניקח ספר ונשב לספר אני או אבא יחד איתו בשירותים. בסוף מצאתי ספר עוגות חדש של סבתא שלו (הוא אוהב בישול ) והצעתי לו לשבת ולראות עוגות מגרות ואולי נאפה אחת, וזה עבד!
אח"כ עוד כמה פעמים הוא נלחץ קצת אבל היה מאד שמח לראות שהוא עשה. אז... כמה הצעות לי אלייך:

[list=1]
[*] שחררי לחץ - ילדך מרגיש שאת לחוצה וזה עושה בדיוק ההפך. חוץ מזה זה לא מאד חריג בגילו.(אמרו לי אנשי
[/list]
מקצוע)
[list=1]
[*] למשך תקופה מוגדרת לא להציע כלום. לא לדבר על טיטול/סיר/אסלה. פשוט בלי יותר מידי מלים לשים טיטול וזהו. זה יכול מאד לקדם עניינים. שהשליטה תבוא ממנו!
[*] העבירו את עשיית הקקי בטיטול אל בית השימוש/מקלחת (אצלנו זה ביחד). הוא יכול אפילו לשבת עם טיטול על הסיר או על האסלה, אבל אל תלחצי אם הוא לא רוצה. אפשר גם בכריעה ואפשר לקחת ספר או משחק קטן פנימה. ולהסביר שגם אמא ואבא עושים בשירותים וכו'.גם את ההחלפה לעשות שם, אפשר בעמידה תוך התכופפות הילד. להראות לו את הקקי שיצא בטיטול, אפשר גם להעביר את הקקי לסיר או לתוך האסלה ישר ולתת לו להזרים מיים ולהפרד, כי זאת ממש פרידה בשבילו.
[*] ההחלטה וההודעה לילד על הפסקת קניית הטיטולים הגיעה רק לאחר תקופה שבה יישמנו את שלושת ההצעות הקודמות. זה חשוב שזה יהיה בהדרגה ותוך הכנה לכך.
[/list]
[list]
[*] והכי הכי חשוב : המון סבלנות, לא להפגין אכזבה בשום צורה, ולתת לו המון תמיכה ואהבה תוך כדי!
[/list]

אני מיואשת מעניין הקקי אצל הבן שלי. הוא מסרב לעשות קקי באסלה לחוץ מהרעיון של הקקי, ועושה קקי רק בלילה בטיטול. כיצד גומלים את הבחור - הוא בן שלוש וחצי.

[u]הוא לא רוצה להיות עם חיתול בלילה אבל אין ממש ברירה כי אחרת כל הבית מסריח בבוקר משתן.[/u]

לחתל ילד בן 7 זה באמת נראה לי קשה, במיוחד בשבילו. הוא בטח מרגיש שמראש לא סומכים עליו ומתיחסים אליו כמו תינוק. לא פלא שהוא לא רוצה.

אין לי רק ניסיון מועט עם בעיה כזו. אחייניתי בת 4.5 עדיין עושה פיפי במיטה - אבל לא מחתלים אותה.
דיברתי איתה על זה לאחר שהיא העלתה את הנושא בעצמה. זכרתי שקראתי כאן, לא יודעת אם בהקשר זה, שצריך לשאול את הילד למה לדעתו זה קורה, כי הוא יודע את התשובה.
שאלתי אותה למה לדעתה היא עושה פיפי במיטה. בהתחלה היא אמרה שאינה יודעת. אחכ אמרה שהיא לא מרגישה את זה. אמרתי לה שבמשך היום היא יודעת מתי יש לה פיפי ומרגישה את הרגשת הלחץ בתחתית הבטן. כל ערב לפני שהיא הולכת לישון לחשוב על זה, ולהגיד לעצמה שאם היא מרגישה את התחושה הזאת, שהיא רוצה להתעורר. דיברנו על דברים נוספים. היא אמרה שהיא מפחדת להתעורר כי היא יודעת שבערב ובצהריים כשצריך ללכת לישון, קשה לה להירדם. היא חוששת שאם תתעורר בלילה, לא תצליח שוב להירדם. האור בשירותים מסנוור ומעיר אותה. סיכמנו שאמא שלה תקנה אור קטן לשירותים, כזה שדולק כל הלילה, מלבד זה שיש בחדר. כמו כן, הסברתי לה שקמים בלילה לא ממש מתעוררים אלה מתוך חצי שינה (עיניים חצי סגורות) עושים פיפי ולכן לא קשה להירדם.
מאז עבר קצת יותר משבוע, וכמות הלילות בהם היא עושה פיפי במיטה, פחתה מכל לילה לכל יומיים-שלושה.

נדמה לי שישנם רופאים שטוענים שאם ילד לא נגמל עד גיל 6 בערך, ייתכן שישנה בעיה... ניסיתם לבדוק?

גם מינירין ניסינו..

יש לי ילד בן שבע שמעולם לא נגמל מחיתולי לילה..
העיניין הוא שהוא לא רוצה להיות עם חיתול בלילה אבל אין ממש ברירה כי אחרת כל הבית מסריח בבוקר משתן וגם לפעמים מצואה ניסנו הרבה שיטות כגון הפעמונית ואפילו הערנו אותו בלילה..רציתי לדעת אם יש לכם רעיונות?
אני שבע שנים מחתלת אני חושבת שהגיע הזמן להפסיק..

הוצא מהדף [po]בלי חיתולים התחלה מאוחרת[/po]
[sub]תוכן הדף [po]שאלה לגמילה מטיטול[/po] הועבר לכאן ומופיע בהמשך[/sub]