הגמרא מספרת עוד סיפור על חנוכה, שלפיו אדם הראשון הוא זה שקבע את החג:
"לפי שראה אדם הראשון יום שמתמעט והולך אמר אוי לי שמא בשביל שסרחתי עולם חשוך בעדי וחוזר לתוהו ובוהו וזו היא מיתה שנקנסה עלי מן השמים עמד וישב ח' ימים בתענית [ובתפלה] כיון שראה תקופת טבת וראה יום שמאריך והולך אמר מנהגו של עולם הוא הלך ועשה שמונה ימים טובים לשנה האחרת"
חוץ מזה אפשר לספר סיפורי נסים פרטיים מהחיים, זה לא חייב להיות נסים של הצלת חיים, כן, כי בכל יום קורים לנו נסים.
ואפשר לעשות ניסוי קטן שמדגים איך האור יותר חזק מהחושך:
לוקחים קופסה אטומה (לא שקופה) עם מכסה שנסגר הרמטית. לצורך העניין זו קופסה מלאה בחושך.
ולוקחים קופסה אחרת, לא אטומה, ובתוכה שמים נר קטן דולק (נרון כזה, מהעגולים הפחוסים שבאים בתוך כוסית אלומיניום קטנה). הקופסה לא צריכה להיות אטומה כדי שהנר יקבל חמצן ולא יכבה, וזה גם מגביר את האפקט.
עכשיו פותחים את הקופסה הראשונה בחדר מואר. טה דה! הקצת חושך שבקופסה לא גירש אפילו טיפ טיפה מהאור שבחדר. להפך, האור גירש את החושך מהקופסה.
עכשיו פותחים את הקופסה השנייה בחדר חשוך. טה דה! הקצת אור שבקופסה גירש הרבה חושך מהחדר. מסקנה: האור חזק יותר מהחושך, השמחה תמיד מנצחת את העצב, האהבה תמיד מנצחת את הפחד וכו'
