מדויק [po]היו היה[/po]

איזה תמימות וחוסר הבנה, התחסדות פרימטיבית, יש בפולי הרבה יותר ממין, כיום בכל רשת חברתית או אתר יש הרבה יותר שיח מיני או תמונות סמי פורנו, לדעתי צריך לדבר על זה אני משוכנעת שברגע שמדברים, כותבים או פותחים את הנושא, יש פחות "התלהבות" ויותר שאלות מדויקות לנושא.

[po]מדור מין ומיניות[/po]

היי לכולם!

קראתי את הפתיח והסכמתי שמתינות היא מידה טובה. שאישה זקוקה לזמן להיות עם עצמה מדי פעם. להקשיב לעצמה ולעשות מה שנכון ונעים ולא להלעיט באוכל / מוצרי צריכה / סקס / ספורט. מה שלא הבנתי היה למה זה קשור לפוליאמוריה.  

[u]זכיר כי הגשמת המיניות עם כמה בני זוג יכולה לספק תחושות נפלאות ולהביא לסיפוק עילאי, ויכולה גם להוות סימן לצורת חיים דקדנטית, חסרת אמפתיה ומוכוונת מטרה, באופן המזכיר את החיפוש חסר המנוחה של הצרכן בחברת הצריכה האולטרא-קפיטליסטית,[/u]

סכנת הצריכה המוגברת קיימת גם במונוגמיה (בגידות), בקניות, באוכל, בכל דבר. למה אתה חושב שבפוליאמוריה זה קיים יותר? להפך, בקבוצת פולי מעצם התנהלותה יש דגש על הצרכים של כל אחת מהמשתתפות - זמן להיות לבד, זמן להיות מטופלת ולא מטפלת, זמן לעבוד, זמן לנוח, זמן להזדיין. וזוגות ביחסים פתוחים מתאפיינים ברגישות גבוהה לצרכים של בני הזוג, כשיש עידוד שכל אחת תקשיב לעצמה באמת ותעשה רק מה שנכון לה. אני יכולה לומר מנסיוני בזוגיות פתוחה, שבגלל שמותר ונעים לעשות סקס עם מי שרוצים, אין מחסומים ואיסורים, אז גם אין התעסקות אובססיבית סביב העניין. אני עושה סקס באופי ובכמות שמתאימים לי, ובעלי בצורה שמתאימה לו, והכל מתוך הקשבה לעצמנו.

החברה המערבית, לטעמי, בגלל הטאבואים והאיסורים שיש בה, מאופיינת בצריכה נמוכה מאוד של סקס בריא ואוהב, מתחת לרמה שבריאה לנו כבני אדם, משום שסקס נתפס כטאבו, נשים רבות עדיין רואות סקס עם בעליהן כ"חובה לא נעימה", נשים וגברים רבים לא מצליחים למצוא סיפוק לצרכיהם עם הבעלים/רעיות שלהם, ובזוגות רבים אפילו אין התאמה מינית והסקס בכלל לא נעים / לא קורה, אבל אין להם אישור חברתי לעשות שום דבר בעניין. ולכן המון אנשים מתוסכלים מינית ופונים לדרכים אחרות (בגידות, פורנו, אלימות). מתפתח חסר שמוביל אחר כך להמון דברים לא בריאים. יש כאן בכלל בעיה של צריכה לא מספקת, שמובילה לחסר, שמוביל לצריכה מוגזמת של דברים אחרים.

במצב הזה אני שמחה שיש לי אהובים רבים. לא תמיד בעלי פנוי לעשות איתי סקס, לא תמיד מתחשק לו, לא תמיד המגע שלו זה המגע שאני צריכה. יש לי אהבות שונות לאנשים שונים, והם אוהבים אותי ונוגעים בי בכל מני צורות וגוונים. האפשרויות שלי לסיפוק בריא וטוב מתרחבות וכך אני מצליחה לממש את הצרכים האמיתיים שלי בצורה טובה יותר ולא לפתח חסר שמוביל לצריכה מוגזמת.

זו נקודת המבט שלי.

חיבוקים ויום טוב ונעים לנו,

שחר

__קשה לי גם לחשוב, אם יש משהו שנכון לכולם.
אני יודעת שאני בנויה ליחסים ארוכי טווח... אבל אולי זאת רק אני? איך אפשר לדעת אם זה מה שטבעי או לא?_
לדעתי, מה שחשוב הוא שכל אחת ואחד יבחרו לפי מה שמתאים להם\ן, לפי נטיות הלב, בלי קשר להכללות, לאידיאולוגיות, למה "טבעי" או לא לכלל, לאחרים\ות, בלי להשוות למה שקורה אצל אחרים\ות וכו'. ולכן גם אני, כבשמת, לא מתחברת למונח "מתינות" (שהיא מונח השוואתי וגם שיפוטי) ולהצגתו כערך בהקשר לנושא הנידון.

הממ. אני קוראת בעניין, ותוהה.
משהו לא מתחבר לי במלה "מתינות". או שהיא מעורפלת לי מדי בהקשר הזה, או אני לא יודעת מה.
קשה לי גם לחשוב, אם יש משהו שנכון לכולם.
אני יודעת שאני בנויה ליחסים ארוכי טווח עם בן זוג אחד בלבד, שרק איתו אני יכולה להגיע לעומק אמיתי, לאהבה שלמה, עמוקה, אמיתית, לפתיחות אמיתית, לביטחון אמיתי. למימד הזמן יש בעיני משמעות באיכות של מערכת יחסים, וגם למימד הבלעדיות והאינטימיות.
אבל אולי זאת רק אני? איך אפשר לדעת אם זה מה שטבעי או לא?
והאם זאת "מתינות"? לא הייתי משתמשת במושג הזה בכלל, בהקשר הזה. מתינות כאילו רומזת שיש פה נטיות "טבעיות" לקצוות, בעוד שעל המתינות צריך לעבוד, להתאמץ, להשתדל - אבל אם זה [b]הטבעי[/b] והנכון למין האנושי, אז זה צריך להיות המסלול שהכי פחות צריך להתאמץ בשבילו.
אם כי קשה להפריד היום את מה שטבעי מהתרבות הצרכנית של העיניים הגדולות, מהאופנה לצרוך כמה שיותר, גם בני אדם.
בקיצור, ממשיכה לתהות.

[u]אין לי עניין בפולמוסים מסוג זה. מי שיש לו השגות על דף זה מוזמן לפתוח דף משלו ולהתווכח שם[/u]

רום, זהו [po]דף בלוג[/po] . אינך רצוי כאן.

[u]שאלה - האם את מעדיפה שלא אכתוב בדף זה בכלל? (אני שואל בגלל המשפט "יש לך מספיק דפים להביע את דעותיך"). אני אכבד זאת[/u]
תודה על השאלה - אתה בהחלט מוזמן לכתוב בדף זה ובלבד שזה יכלול התייחסויות ישירות לדברים שנכתבו כאן ודיון מולם, כלומר לא חזרה על משנות שמופיעות כבר בדפים אחרים.

לידידך [po]רום הראל[/po] ההזמנה הזו אינה תקפה מפני שתגובותיו עונות על קריטריונים מגבילים שצוינו בראש הדף.

מתינות שלום - אני מקבל את את ההערה שלא צריך כאן את כל 12 התזות של דיטר - בעתיד אני מבקש (ואני יכול רק לבקש) שתאמרי לי זאת ותני לי את העונג למחוק את מה שאני כותב.. (וזה בהחלט מענג לפעמים). שמתי את רק את 2 התזות הרלוונטיות.שאלה - האם את מעדיפה שלא אכתוב בדף זה בכלל? (אני שואל בגלל המשפט "יש לך מספיק דפים להביע את דעותיך"). אני אכבד זאת.
כל טוב לך.

[po]גם מתונה[/po] , תודה על ההערה, אך דבריו של אופק בדף זה נראים כפי שהם נראים לאחר מחיקה - הסרתי טקסט ארוך מאוד באנגלית שהוא העתיק ממקור אחר, ושמאוד לא מתאים כאן.

_אופק יקר, יש לך מספיק דפים להביע את דעותיך (המעניינות) ולפרט אותן ככל שתרצה.
אנא השאר את הדף הזה נקי מהטפה, ואם אפשר בלי טקסטים ארוכים המועתקים ממקום אחר (אלה יימחקו מכאן)._

מתינות, יכול להיות שאת מבלבלת בין [po]with passion[/po] ל [po]רום הראל[/po]
כי אני דווקא רציתי להודות לאופק על דבריו בדף זה.

[u]קורה, אולי לך עוד לא קרה, שהנפש נקשרת בנפשו של מישהו, שכבר קשור למישהי, בעוד את קשורה....[/u]
תנוח דעתך, זה קרה גם קרה. וגם מומש.
היתה שם פגיעה מתמשכת.
יש אידיאולוגיה ומילים יפות, ויש רגשות של אנשים שאנחנו מכבדים. כולל עצמנו.

אופק, אולי אני טועה, אבל לדעתי אם כבר אז טנטרה היא ההפך הגמור ממתינות,
היוגה היא בהחלט [po]מתינות מינית[/po] ובכלל...
טנטרה, כמו שאני מבינה אותה,
דווקא אומרת לקבל את האנרגיה המינית ולא להדחיק :-) לחיות במלוא העוצמה על פני להתנזר מהחיים.
לחוות את מלוא התשוקה על פני לדשדש.
אהה, ושלא יהיה ספק, כל זה אפשרי גם עם בן זוג אחד קבוע (לפחות כך אני מבינה את התורה הנ"ל :-))

כתבת:
[b]"ישנו ערך לשמירת ניקיון מסוים של הגוף והנפש (כאחד!) ולבחירה להתייחד רק או בעיקר עם מי שגם נפשנו נקשרה בנפשו, בעבותות דקים או עבים..."[/b]
פוליאמורה בעיני, שייכת להתייחדות לא רק, אלא [b]עם[/b] מי שנפשנו נקשרה בנפשו.
קורה, אולי לך עוד לא קרה, שהנפש נקשרת בנפשו של מישהו, שכבר קשור למישהי, בעוד את קשורה....

לדעתי, פוליאמורה, אינה בהכרח זלילה חסרת רסן מעבר ליכולת הקיבה להכיל. היא יכולה גם להיות מנה ראשונה, מענגת לחך, מעוררת תאבון ותמיהה, על שילובי הטעם המעודנים. החיפוש, הוא לא בהכרח אחר גירויים בלתי פוסקים, או אישורים מבחוץ.

פשוט, לפעמים קורה, שהנפש נקשרת...

_מסכימה מאוד, גם לי מלאכה ידנית עוזרת לשמור על [po]מתינות מינית באופן טבעי[/po] ,
יחד עם זאת אצלנו השכנים לא רואים בעין יפה שאני עושה מלאכה ידנית בטבע,
אז אני עושה בבית, בפרטיות_
:-D התכוונתי יותר למה שנקרא קארמה יוגה...


סוגי מיניות שונים, בין אם הם "טבעיים" או "מובנים בתרבות", יכולים לשחרר ויכולים גם לדכא אותנו. זה אמור גם בהוללות, גם במתינות וגם בפרישות מוחלטת. הכל תלוי בנקודת המוצא הרגשית שלנו, מהיכן הגענו (יחסים לא מספקים עם אדם אחד במשך שנים? חוסר מערכת יחסים כלל? כמה מערכות יחסים קלושות ובלתי מחייבות? התאהבות נכזבת שלא מומשה? יחסים יציבים אבל אפלטוניים?). ותלוי גם בדפוסי החינוך וההתבגרות שלנו, האם אנחנו רוצים למרוד נגדם או מרגישים בנוח ללכת איתם כפי שהם.

אופק יקר, יש לך מספיק דפים להביע את דעותיך (המעניינות) ולפרט אותן ככל שתרצה.
אנא השאר את הדף הזה נקי מהטפה, ואם אפשר בלי טקסטים ארוכים המועתקים ממקום אחר (אלה יימחקו מכאן).
תודה.

תודה - אני גם מרגיש ב"חשיבותה ואת טבעיותה של המתינות המינית ולעתים אף פרישות מינית כמו גם את המקום המכובד שיש לתקופות לבד (להבדיל מתקופות של בדידות)."

אני רוצה להדגיש שפוליאמוריה היא ריבוי מאהבים. אני מדבר על אנשים שבאמת מרגישים שהפוליאמוריה נכונה להם (כמו שיש אנשים שמרגישים שהומוסקסואליות נכונה להם) הנתינה והקבלה של האהבה הן במרכז - ולא המין. המין הוא התוצאה ולא המטרה. כלומר כשיש אמון ותחושה של חיבור ולכן משיכה - המיניות שהיא חלק מאיתנו נוטה להתבטא. ואז אנחנו יכולים לבחור אם להזרים את האנרגיה למקומות אחרים או להיות מיניים. לדעתי מתינות מינית זה טנטרה - חברי שימי הבחין שמזון טבעונאי זה הטנטרה של המזון... דווקא הטנטרה רווחת יותר (הנחה שלי) באוכלסיות ה"מתירניות" (הבוגרות) יותר. יש הרבה פחות לחץ להיות מיניים ולהגיע למשגל... ויוצרים מקום לחושני יותר מאשר למיני (sensual as opposed to sexual).

אני מאד מתחבר לטקסטים של דיטר דהם Dieter Duhm מהקהילה ZEGG בגרמניה ושלוחותיה בעולם. מתוך הטקסט שלו POLITICAL TEXTS FOR A NONVIOLANT EARTH
[url=http://www.dieter-duhm.de/english/html/0302.htm]טקסטים פוליטיים למען עולם לא אלים[/url]
[list]
[*] "12 תזות לתרבות לא אלימה" Twelve theses for a non-violent society
[/list]
אני מעתיק רק את הכי רלוונטים כאן - ומאד ממליץ לקרוא את כל ה-12 בקישור.
[list=1]
[*] Sexuality
[/list]
Sexuality is an elementary force of life and of the joy of existence. Sexuality is free. It can neither be confined by marriage pledges nor by tight moral constrictions, instead it needs truth and trust. Create the moral and social conditions for free sexuality.

[list=1]
[*] Partnership
[/list]
Partnership is the highest form of relationship between the sexes. It has its roots in a common way of thinking. In no way is partnership in opposition to free sexuality, because it is itself free of jealousy. True partnership is the most radical model for a relationship between human beings that is free of violence and fear. Create the mental basis for a partnership free of jealousy.

מאוד אהבתי את מה שכתבת בפתיח של הדף, והזדהיתי עם כל מילה.

זכור לי שלאחר שחייתי כאשת-צוות במרכז ליוגה במשך כשנה, כאשר במשך תקופה זו היינו מחוייבים לשמור על פרישות (לא שהיא לא נשמרה גם בתקופות אחרות...D-:) ההרגשה היתה של [b]הצטברות אנרגיה רוחנית חזקה מאוד[/b].

לא קראתי את הדפים על פוליאמוריה, (סתם תהייה, - האם השם באמת מדוייק, האם זו באמת [b]אהבה[/b] מרובה, או [b]תשוקה[/b] מרובה?) אבל נראה לי שזו באמת דרך שמתחברת יותר ל [u]צורת חיים דקדנטית, חסרת אמפתיה ומוכוונת מטרה, באופן המזכיר את החיפוש חסר המנוחה של הצרכן בחברת הצריכה האולטרא-קפיטליסטית, אחר גירויים חדשים[/u] וקבלת סיפוקים ממקורות [b]חיצוניים[/b], וכמה שיותר.
חשוב, לדעתי, להבין מהיכן הוא מגיע, החיפוש חסר המנוחה הזה, ואת מה הוא בא להרגיע.

D-:

[u]כך גם ההתכנסות פנימה בעת ביצוע מלאכה ידנית, ההרהורים מול נוף טבע[/u]

מסכימה מאוד, גם לי מלאכה ידנית עוזרת לשמור על [po]מתינות מינית באופן טבעי[/po] ,
יחד עם זאת אצלנו השכנים לא רואים בעין יפה שאני עושה מלאכה ידנית בטבע,
אז אני עושה בבית, בפרטיות

ג'ארד דאימונד, מחבר "השיפמנז השלישי"- ספר מאלף ביותר על האבולוציה של האדם, מתיחס שם בין השאר למיניות של האדם [po]באופן טבעי[/po], כלומר להשפעה של חוקי האבולוציה על המיניות.
ע"פ דאימונד, מצב של ריבוי פרטנרים אינו אידאלי מבחינה אבולוציונית, משום שהסיכויים של הזכר האנושי (להבדיל ממינים אחרים) להעביר הלאה את הגנים שלו גדלים בהרבה אם הוא עוזר לנקבה לגדל את הצאצא שלהם, ובכך מבטיח שהצאצא ישרוד עד שיגיע לבגרות ויתרבה בעצמו.
מעבר לכך, האינטרס של הזכר הוא לדאוג לכך שהנקבה שהוא הזדווג איתה לא תזדווג עם זכרים אחרים, כדי שהוא לא יעזור בטעות לגדל צאצא שנושא מטען גנטי של זכר אחר, ולכן מבחינה אבולוציונית תא משפחתי יציב של שני פרטנרים שנאמנים זה לזה הוא אידאלי ברוב המקרים, להוציא מקרים של אי פריון, שאז בגידות וריבוי פרטנרים כן נחוצים במידה מסוימת, כדי להשיג הריון.
סתם, נקודה למחשבה.

באופן אישי, אני מאד מתחברת לגישה של [po]מתינות מינית באופן טבעי[/po].

[u]בכלל מתינות היא מידה נאה._ ספציפית בעניין המין, אני אישית לא הטיפוס שיחפש שפע של בני זוג, אבל יש לי רתיעה קלה מהנטייה להתבונן במתינות, באי-הקיצוניות ובדרך האמצע כמשהו שיש לשאוף אליו. אם הייתי בוחרת בדרל האמצע, ילדיי היו בגן, הייתי מחתלת בחיתולים ח"פ, אוכלת אוכל מרוסס ודגנים לא מלאים ומאכילה במטרנה במקום להיניק. קיצוניות לשם קיצוניות לא עושה לי את זה, וכמובן שתמיד יש מי שהרבה יותר קיצוני ממני, אבל יש דברים בהם אני קיצונית, או בעלת דעה מאוד מוצקה, ובדברים הללו לא הייתי מסכימה ש _מתינות היא מידה נאה.[/u]

[u]תודה.[/u]
בכלל מתינות היא מידה נאה. אבל אם מדברים על מה שבא [po]באופן טבעי[/po] , נראה לי שהטבע שלנו דוקא נוטה לחמדנות, על המתינות צריך לעבוד. ראיתי פעם סרט על חייו של הנסיך סידהרטא (שגדל והפך לבודהה) הוא התחיל את חייו בנהנתנות קיצונית, עבר לסיגוף קיצוני, עד שיום אחד ראה בשוק לולין הולך על חבל (או מבצע להטוט שיווי משקל אחר, זה היה לפני כמה שנים, אני כבר לא זוכרת), ואז הוא הגיע למסקנה שהמטרה היא דרך האמצע, שיווי המשקל. על זה צריך לעבוד.

כל מלה, תודה.

נמאס להיתקל בכל הדפים והמדורים החדשים המטיפים לפוליאמוריה וגורסים שהיא משקפת את טבעו האמיתי של האדם. ברצוני לחזור ולהזכיר את חשיבותה ואת טבעיותה של המתינות המינית ולעתים אף פרישות מינית, כמו גם את המקום המכובד שיש לתקופות לבד (להבדיל מתקופות של בדידות).

למרות שהאדם הוא "חיה חברתית", כשאדם יושב במדיטציה למשל הוא לבד - עם עצמו ועם הבריאה. לפעילות כזו של פרישות זמנית מרצון, יש מקום של כבוד בחיים בטבע. כך גם ההתכנסות פנימה בעת ביצוע מלאכה ידנית, ההרהורים מול נוף טבע מפעים, ההליכה המתונה והאטית, כולם שייכים לעולם של [po]באופן טבעי[/po] .

חשבו על אכילה מתונה, להבדיל מזלילה חסרת רסן של יותר מזון מאשר הקיבה מסוגלת להכיל. כך גם פיתוח יחסים קרובים ומקרבים מול מספר מצומצם של בני אדם (חברים או משפחה), להבדיל מחיפוש בלתי פוסק אחר אנשים חדשים ואחר אישורים חיצוניים ממישהו אחר.

ישנו ערך לשמירת ניקיון מסוים של הגוף והנפש (כאחד!) ולבחירה להתייחד רק או בעיקר עם מי שגם נפשנו נקשרה בנפשו, בעבותות דקים או עבים...

זאת להבדיל מנהייה אחר עוד ועוד פרטנרים, אי-הסתפקות באדם הקיים שמולנו, ומציאת הצדקות רציונלית לתשוקתו של אגו גדול מדי.

אין לי דבר נגד הפוליאמוריה כפי שהיא אלא נגד הניסיון להציג אותה כפן היחיד או העיקרי או הרצוי של החיים [po]באופן טבעי[/po] .

אזכיר כי הגשמת המיניות עם כמה בני זוג יכולה לספק תחושות נפלאות ולהביא לסיפוק עילאי, ויכולה גם להוות סימן לצורת חיים דקדנטית, חסרת אמפתיה ומוכוונת מטרה, באופן המזכיר את החיפוש חסר המנוחה של הצרכן בחברת הצריכה האולטרא-קפיטליסטית, אחר גירויים חדשים. הפלסטיק, הניאון והטפלון שמתנפלים עלינו מכל כיוון, תמיד יותר קורצים מאשר העץ, האבן והחול, חומרים פשוטים שנמצאים לידינו ועלינו רק להעריך אותם. פשוטים ומוכרים כמו הפרטנר שמלווה אותנו שנה, שנתיים או עשר.

[b]זהו דף-בית-אישי וגם [po]דף בלוג[/po] , ולכן תגובות וכחניות, משתלחות, נמוכות ומטומטמות (שרווחות מדי באתר בימים אלה) יימחקו מייד. אני גם אשמח אם אחרים שנתקלים בהן כשאני לא כאן, ימחקו אותן בשמי. תודה.[/b]