על ידי תבשיל_קדרה* » 23 נובמבר 2001, 22:11
על "מקובלים" - (צריך לפתוח דף, אבל אני רוצה לכתוב מהר וללכת לישון)
אני מצאתי "חבורה" של אנשים להיות חברה אתם רק בגיל 15 (וגם הם - גרו רחוק, אז נפגשנו מעט). עד אז הייתי מאוד מאוד בצד. לא הבנתי אנשים, הם כנראה גם לא הבינו אותי.
יום אחד, בגיל 20 או יותר, אחרי "חוויה מתקנת" של להיות מוקפת באנשים בטכניון, נסעתי באוטובוס, ושמעתי את מי שישבה לפני, שבתיכון היתה בצופים (= ה_ מקובלים של השכבה) מספרת כמה קשה להכיר אנשים בתל אביב, כסטודנטית.
אני מודה, שהתגנבה לליבי גם שמחה לאיד.
על "מקובלים" - (צריך לפתוח דף, אבל אני רוצה לכתוב מהר וללכת לישון)
אני מצאתי "חבורה" של אנשים להיות חברה אתם רק בגיל 15 (וגם הם - גרו רחוק, אז נפגשנו מעט). עד אז הייתי מאוד מאוד בצד. לא הבנתי אנשים, הם כנראה גם לא הבינו אותי.
יום אחד, בגיל 20 או יותר, אחרי "חוויה מתקנת" של להיות מוקפת באנשים בטכניון, נסעתי באוטובוס, ושמעתי את מי שישבה לפני, שבתיכון היתה בצופים (= [b]ה_[/b] מקובלים של השכבה) מספרת כמה קשה להכיר אנשים בתל אביב, כסטודנטית.
אני מודה, שהתגנבה לליבי גם שמחה לאיד.