את יודעת מה, חתיכת שיעור פה!
ההגנות שלנו תוקעות בסופו של יום, אותנו...
ואיפה הישועה?
אלוהים ...
שקרוב מאד אצל ילדים.

צויליך היקר אכן רעיון מעולה. אבל מה עושים כשיש לך אוטו יד שניה שקניתי ממישהו שגר מחוץ לקו הירוק? החלונות ממוגנים ואי אפשר לנפץ אותם. והוא ניסה אוי כמה שבן זוגי ניסה ולא הצליח. לבסוף
אלוהים נתן מרוחו והילד הצליח לפתוח את הדלת עם השלט.

במה לדעתכם אפשר לשבור שמשה את אתה באמצע שום מקום ואין לך פטיש?
כל דבר ממתכת בצד הדרך - חתיכת פח, ברזל בניין, פחית שימורים חלודה, מסמר, בורג מקרש שבור...
א. לשרוט טוב את השמשה הקטנה - לשפשף בכוח כמו עם צמר פלדה.
ב. אבן גדולה, אם אין גדולה אפשר להכניס אותה בחולצה ולנופף כמו קלע דוד. טרח בחלון, בשריטות.

<נכתב ע"י צוויליך, מנתץ מנוסה ומגייוור בגירסה למדינות עולם שלישי עניות>>

אפשר גם תמיד כנוהל לפתוח קצת את אחד החלונות מיד כשנכנסים לרכב
לא מתאים למכוניות בהן הנעילה האוטומטית כוללת סגירת חלונות.

במה לדעתכם אפשר לשבור שמשה את אתה באמצע שום מקום ואין לך פטיש?
אמצע שום מקום - כלומר מדבר? אבן!

נתקפתי בהלה איומה. אני פה והיא שם. מה אם היינו לבד בבית?
לאחותי זה קרה. היא הייתה לבד עם הקטן, ונכנסה לשניה לשירותים לפני ההנקה, והדלת ננעלה.
התינוק צרח מרעב, השכנים לא שמעו את זעקות ה"הצילו" שלה, ובעלה היה אמור להגיע רק בערב.
בסוף היא הצליחה לשבור חלון בין השירותים לבית, טפסה ויצאה.
אחרי כל זה - הרבה חלב להנקה לא היה לה........

לא קשור לאוטו, לכן התלבטתי אם לספר כאן ובכל זאת נדמה לי שיש כאן מסר חשוב אז שיהיה... אפשר לערוך מאוחר יותר)
לי קרה שהייתי בחדר אמבטיה והדלת נסגרה וננעלה ( הלך הקפיץ של הלשון ) אני הייתי נעולה והתינוקת שלי
( אז בגיל שנה בערך) היתה בצד השני. היה מזל אחד גדול שזה קרה בסופ"ש וזוגי היה בבית.
נתקפתי בהלה איומה. אני פה והיא שם. מה אם היינו לבד בבית? ( אופייני מאוד לסתם ימים ).
הפחד והבהלה והתסריטים שרצו לי בראש.. היתי פשוט בהיסטריה והוצאתי את כל המנגנונים של הידיות מכל הדלתות בבית.

אפשר גם תמיד כנוהל לפתוח קצת את אחד החלונות מיד
זה בעיה בחלק מהמכוניות. אצלינו למשל חייבים להדליק את המנוע כדי לפתוח חלונות.

אבל העלו פה רעיונות מצויינים איך להשאיר את המפתח בחוץ. לגבי הזכוכיות, כדאי באמת לבחור חלון מרוחק, פעם פרצו לי לאוטו וגנבו את הרדיו. מדהים כמה שברי זכוכית היו באוטו מהסיפור הזה.הייתי צריכה לנהוג שעה כדי להגיע הביתה וכמה שלא ניקיתי זכוכיות מהמושב היו חתיכות כל הדרך.

במה לדעתכם אפשר לשבור שמשה את אתה באמצע שום מקום ואין לך פטיש?(או שהפטיש באוטו הנעול:-) )

לא מזמן הלכתי למרפאה. מישהי נכנסה בבהלה ואמרה שיש תינוק לבד באוטו. ישר כל אנשי הצוות וכמה לקוחות(לפחות 20-30 איש גידרו את האוטו. בסוף התברר שהיה שם אבא באוטו, הוא פשוט התכופף והיה מוסתר מאחורי כסא הבטיחות בספסל האחורי... כמה שהוא נבהל:-D

אפשר גם תמיד כנוהל לפתוח קצת את אחד החלונות מיד כשנכנסים לרכב, ואם המפתחות ננעלים בפנים,
אפשר לפתוח עם היד מבחוץ.

אשתי פעם הכניסה את הילד (בן שנה וחצי אז) עם המפתח ביד שלו לאוטו וסגרה את הדלת. הילד כמובן לחץ על כפתור האזעקה ונעל את הדלתות. לשמחת כולנו, כמו שכתבת, אלוהים נתן מרוחו לבן השנה וחצי שלחץ על האזעקה עוד פעם ופתח את האוטו מחדש כעבור חצי דקה. מזל שהם אוהבים ללחוץ על דברים כמה פעמים . אנחנו, כמובן, מקפידים מאז לא להכניס אותו עם המפתח למושב שלו...
בכל מקרה - נדמה לי שרגשי האשמה שלך הם קצת מוגזמים. במקרה הכי גרוע, אם הילד היה נכנס ללחץ, אני מניח שפשוט היית שוברת את החלון עם משהו מאסיבי יותר. זה רק עניין של כסף.

נדמה לי שהחלון לא מתנפץ. הוא נהיה רסיסים מודבקים.
את התופעה הזאת ראיתי בחלונות הגדולים (קדמי / אחורי). לא יודעת אם נכון גם לצדדיים (כששברו לי חלון בשביל לגנוב את הרדיו - מצאתי את החלון בצורת הרבה רסיסים).

ההורים שלי מחביאים באופן קבוע מפתח רזרבי בתוך אחד הפנסים של הרכב. מכניסים אותו לשם ע"י פתיחת הפנס עם מברג, ובמקרה הצורך - מוצאים מברג או מקסימום שוברים את הפנס.
הם התחילו לעשות את זה אחרי שאבדו להם המפתחות של המכונית תוך כדי צלילה באילת.
(הסוף היה טוב ומופלא - צוללן אחר מצא אותם).

אוי, כמה מפחיד. מזתומרת לא ראויה?! מה שאם הבנים אמרה הוא בדיוק מה שרציתי לצעוק לך כאן.
אני מצאתי בחנות הדולר מחזיק מפתחות שמחוברת אליו מין לולאת-צמיד של "חוט טלפון" מסולסל וגמיש - וכשהמפתח לא במתנע, אני מיד משחילה אותו על היד שלי. זה מאפשר לי שתי ידיים פנויות להוציא מהרכב ילדות, תיקים ושקיות. אפשר גם לחבר את המפתח בקליפס לבגד או לתיק כשהוא לא בשימוש.

להונדה יש פטנט שלא מאפשר נעילת מפתחות באוטו. רק בגלל זה אני נשארת נאמנה.
ולהבא במקרה של היסטריה אפשר גם להזמין פורץ, אם אומרים לו שיש ילד כלוא באוטו הוא בדר"כ מגיע מאוד מהר (1/4 שעה זה סביר?)
כמובן שביום חם כשהאוטו לא בצל, זו בעיה.

_אם היית שאננה וחושבת שזה לא כ"כ נורא שהוא בפנים, היית לא ראויה.
מכוון שעשית הכל כדי להוציאו מהר, את ראויה בריבוע._

בדיוק מה שחשבתי גם.

נדמה לי שהחלון לא מתנפץ. הוא נהיה רסיסים מודבקים.

ובטח שלא מנפצים שמשה קדמית או אחורית.
חלונצ'יק משולש.

זה יכול להיות מסוכן לנפץ את החלון כשהילדים בפנים. אי אפשר ממש לשלוט על כיוון השברים. לא?

לי זה קרה במוסך לפני כמה חודשים.
אור היתה בכסא שלה, קשורה, המפתחות בסוויץ, החלונות סגורים והמוסכניק בדק איזו בעיה חשמלית ועל הדרך גרם לאזעקה לפעול ולכל הדלתות להינעל.
אני בחוץ, הילדה בפנים והאוטו מצפצף.

יצא שהשארתי אותה שם ונסעתי עם מישהו מהם הביתה להביא מפתחות ספייר.
הרגשתי לא נח (בלשון המעטה) להשאיר אותה שם איתם. מצד שני - לא היתה דרך שמישהו אחר יביא את הספייר (גם אני לא ממש ידעתי איפה הוא).

אני מקפידה לא להשאיר מפתחות באוטו סגור ולו בגלל החשש שמאיזושהי סיבה הוא ינעל את עצמו (לך תבין מכוניות עם נעילה חשמלית. עושות דברים מוזרים...), אבל לפעמים מפספסים...

כדאי לדעת שברוב הביטוחים המקיפים ביטוח חלונות כלול ולא דורש השתתפות עצמית (ז"א שכל מה שיעלה לכם זה הטרחה והזמן של ללכת להתקין חלון חדש ולנקות את השברים של הישן).

חשתי לא ראויה לבטחון שלו בי. לאימהות
מה פתאום???
לכל אחד יכולה לקרות תקלה כזאת.
אני ממש יכולה להרגיש פיסית אתתחושה של לדחוף את הדלת כשהמח כבר יודע שזו טעות, אבלא מספיק לעצור את תנופת היד.
אם היית שאננה וחושבת שזה לא כ"כ נורא שהוא בפנים, היית לא ראויה.
מכוון שעשית הכל כדי להוציאו מהר, את ראויה בריבוע.

אלמונית -
זה נשמע כל כך מפחיד מה שעברת, מקוה שחזרת לנשום.

אני, כשאני מכניסה את הילדים לאוטו (והדברים והכל) משאירה בכוונה דלתות פתוחות, כדי שלא יקרה מצב שהילדים קשורים ואני עוד בחוץ וכל הדלתות סגורות. יש לי פחד גדול מזה שפתאום, דווקא כשהם קשורים והכל, תקרה איזו תקלה והדלתות לא ייפתחו לי.

ופעם אחת השארתי אותן בפנים כי היו לי המון דברים ביד
אני, במצבים כאלה, שמה את המפתח על גג האוטו.
קרה לי פעם שזה מה שעשיתי, ואח"כ חצי שעה חיפשתי את המפתח (יש לנו אוטו גבוה ואני נמוכה).

הקטע הוא שתמיד תמיד תמיד המפתחות איתי ופעם אחת השארתי אותן בפנים כי היו לי המון דברים ביד ולא הסתדרתי לסדר את הכסא עם הענייינים בידיים. פעם אחת מספיקה.
חבל שלומדים לקח בדרך הקשה.

עוד במכונית הקודמת שלנו (סובארו, שידוע ביכולת שלו להינעל ללא מפתח) הזוגי החביא מפתחות רזרבים מתחת למכסה המנוע (המכסה שלנו היה נפתח מבחוץ ולא מתוך האוטו) כך שתמיד יכולנו להשתמש בו. ממליצה, למי שיכול לעשות סידור דומה.

טוב שנגמר ככה.

אחרי שקרה לנו דבר כזה (חורף, בחניון מקורה - כך שלא היתה סכנת התחממות), עם ילדים קטנים מכדי להצליח לפתוח - היה מנגנון לגד פתיחת דלתות מאחור, והם לא הצליחו לפתוח את הכפתור וגם לא לעבור מאחורה לפנים, הסקנו שתי מסקנות:
1 - לימדנו את הילדים איך פותחים דלתות. (טוב שהעלת את הנושא. הגיע הזמן ללמד גם את הקטנה).
2 - לא משאירים מפתח באוטו, ואם כן - לא סוגרים את כל הדלתות.
כשאני עוצרת בצד הדרך לפשפש את הקטנה, אני - כמו גדולה - מכבה את המנוע ולוקחת את המפתח אתי, גם אם אני באמצע שומקום.

אתמול התרחש הסיוט הגדול של חיי. קשרתי את בני לכסא הבטיחות , סגרתי את הדלת כשהמפתחות בפנים ומסיבה לא ברורה, אולי בשל תקלה לא הצלחתי לפתוח את הדלתות מבחוץ.
ראיתי אותו בפנים ובא לי לצרוח מאימה!! באותו רגע התחשק לי להתאבד.למות. חשתי לא ראויה לבטחון שלו בי. לאימהות.
עליתי למעלה והערתי את השכנה לקחתי מפתחות רזרוים ממנה נכנסתתי הביתה וחיפשתי את המפתחות הנוספים. לא מצאתי, כנראה שבעלי לקח אותם בטעות אבל הוא בעיר אחרת. חיפשתי חפץ כבד וברב טימטומי לקחתי בקבוק מיים של שני ליטר.
הערתי גם עוד זוג שכנים שהוא אינסטלטור וכולבויניק כזה. כמו כן הזעקתי את אבי שגר לא רחוק, אבל באמצע השיחה נכבה הטלפון שלי. אח"כ התברר שהיתה תקלה איזורית , אבי נבהל ולא הבין מה קרה והגיע גם הוא בפיג'מה.עד שהתלבשו ובאו השכנים, ניגשתי לאוטו וביקשתי מבני לנסות לפתוח את הדלת. אלוהים נתן מרוחו לבן השנתיים שפתח את הידית מבפנים(מסתבר שבקבוק מיים לא מממש שובר שמשות..... וגם לא אבנים קטנות שמצאתי שם.)
כשבני פתח את הדלת בדיוק הגיעו השכנים ואני הייתי הסטרית ולא הצלחתי לדבר. הם אמרו שגם להם זה קרה פעם, ושפעם הבאה אביא פטיש ואשבור את החלון הקטן שבצד השני. עליתי עם בני הביתה(השארתי את הדלת פתוחה וכל השכנים התעוררו מהדפיקות הנמרצות שלי , וגם תהו שכן צעקתי מבחוץ ולא חיכיתי שיפתחו כדי לא לבזבז זמן.)
תודה לאלוהים שעזר לבני לפתוח את הדלת
תודה לשכנים שאני יכולה להעיר אותם
תודה לאבי שהגיע אלי (אבל כבר לא הייתי שם ולא יכול היה לתפוז אותי בטלפון וממש דאג)
סליחה על שעשיתי כך. אני מצטערת. אני מספרת לא כדי לקבל סליחה אלא כדי שתהיו עירניים, שתדעו ושתדעו מה לעשות במקרים איומים כאלו.