על ידי טל* » 02 אוקטובר 2011, 22:53
הי לכן,
הודגע הראשונה שלי כאן באתר המקסים הזה, אליו אני בעצם פונה עם כל שאלה שיש לי (אבל תמיד מוצאת מישהי שכתבה את ההודעה כאן קודם, אז עד עכשיו לא היה לי צורך לכתוב). עכשיו יש לי בעיה שאיני יודעת איך לפתור ואדשמח מאוד מאוד לעזרה.
הסיפור הוא כזה - אני אמא למלאכית בת 4 חודשים, מלאכית אמיתית, רגועה מאוד, מחייכת כל היום וחוץ מכמה פעמים בזמן נסיעות לא שמענו אותה בוכה באמת לעולם.
מאז שנולדה נירדמה על הידיים, ככה היה טוב לי וככה לה, או בערסול וקפיצה על הפיזיו או בהנקה. כך גם בהרדמות ביום וגם בלילה לשינה של הלילה. חשוב לי לציין שבלילה תמיד ישנה טוב והיו לה בין 5-8 שעות רצוף ואז התעוררות לאכול כל 2-3 שעות, עד בד"כ 8-9 כשהיא קמה.
מאז שנולדה, כשראיתי שעייפה, קפצתי איתה קצת על הפיזיו בתנוחת בטן לבטן והיא נירדמה, לקח בין 5-30 דקות, עד גיל חודש זה קרה בערך בין 10-12 בלילה, אח"כ התחילה להירדם בין 8-9 בערב וממש לא הפריע לי שהיא נירדמת לי על הידיים. לאחרונה המצב נהיה קצת מסובך ואיני יודעת איך לתקן אותו:
אני רואה שהיא עייפה בד"כ בין 8-9 בערב, היא או נרדמת בהנקה או משפשפת מאוד עיניים ואז מתחילה סאגה שלמה, תנוחת הערסול על הכדור היא כבר לא אוהבת, היא מתנגדת לכל צורת הרדמה חוץ מיניקה ואז היא נירדמת על הציצי, אני מניחה אותה במיטה אחרי שאני מוודאה שהיא ישנה שינה עמוקה מספיק, והיא מתעוררת אחרי 1-10 דקות, ככה בד"כ 2-5 פעמים עד שנרדמת. זה לוקח בין שעה וחצי לשלוש שעות כל ערב, בהן היא אוכלת יותר מידי (כי היא בין שעה וחצי לשלוש שעות כמעט ורק יונקת), לעיתים היא פולטת מלא (גם ככה היא תינוקת פולטת ), כי היא אכלה יותר מידי והחשש הגדול שלי הוא שאני עושה לה נזק בזה שאני מניקה אותה כ"כ הרבה ושבעצם זה מה שמונע ממנה להירדם טוב או שמעיר אותה אחרי כמה דקות, כי מציקה לה הבטן. אני לא יודעת איך לשבור את המעגל הזה כי ההנקה זה הדבר היחיד שמרדים אותה באמת. ובאמת שניסיתי הכל - הליכות בבית בכל מיני פוזות על הידיים, מנשא (על המנשא היא לעיתים נירדמת אבל גם זה בד"כ אחרי הנקה ארוכה מאוד), ניסיתי לעשות לה אמבטיה ארוכה ומסאג' כי חברות שלהן טקס שינה קבוע אמרו שזה מעייף מאוד, לא עזר. הבעיה היא אינה שהיא לא עייפה, היא מאוד עייפה, אבל משום מה היא ממש נילחמת בשינה. הרבה פעמים בעיניים עצומות, ממש מתפתלת עם הידיים והרגליים עלי ולא נרגעת אלא אם כן אני נותנת לה שוב ציצי. ניסיתי גם את הדרךשל פשוט להניח אותה במיטה כשאני רואה שהיא עייפה, אבל זה אבוד מראש, היא מרימה את הראש (היא ישנה על הבטן) גבוה, מתקדמת במיטה, דופקת לפעמים את הראש במזרון ומתלוננת, תלונה שתהפוך לבכי אם לא ארים אותה. זה קרהגם בערבים שניסיתי לשכב לידה (המיטה שלה מחוברת לשלנו) וללטף אותה ולשיר לה.
לגבי מוצץ - היא לוקחת מעט מאוד אבל זה לא עוזר לה להירדם במיטה אלא רק לפעמים במנשא.
בעלי עובד ברוב הערבים בשבוע אז אני לבד בעניין וזאת עוד בעיה קשה מאוד - היא נירדמת רק על הציצי אז אני לא יכולה להשאיר אותה עם אבא שלה. היה לי משהו חשוב לפני שבועיים ועזבתי אותם לבד בערב לשעה, עם בקבוק שאוב כמובן, היא סירבה לבקבוק וחזרתי אחרי חצי שעה לאחר שצרחה והוא לא הצליח להרגיע אותה (מציינת שוב שמדובר בתינוקת שלא בוכה בכלל...).
מצטערת שיצא ארוך אבל אני קצת מיואשת ולא יודעת מה לעשות. חשוב לי מאוד מאוד לציין שאני לא מאמינה באף שיטה שגורמת לתינוק לבכות ושבאמת אין לי כוונה כאן לחנך אותה, אני מנסה לזרום איתה בכל מה שהיא צריכה, אם היא צריכה הרדמה על הידיים זה מה שתקבל, רק הייתי שמחה שההרדמה תהיה על הידיים ולא על הציצי (כדי למנוע לה כאבי בטן ופליטות מרובות וכדי לאפשר גם לבעלי להרדים אותה מידי פעם), ושההרדמה תיהיה עשר דקות ולא שעתיים-שלוש. אני באמת חושבת שהמצב הקיים הוא יותר לא טוב לה מאשר לי (למרות שגם אני הייתי שמחה לשעה-שעתיים בערב כדי לאכול, להתקלח ולעשות קצת דברים שלא הספקתי במהלך היום) והייתי שמחה לעזור לה להיכנס ביותר נועם ורוגע אל השינה ולא במלחמה.
וגם אם למישהי אין באמת עיצה אבל יכולה להגיד שהיא עברה משהו דומה וזה עובר או שהיא לא חושבת שהנקה כ"כ ארוכה יכולה לגרום לה לכאבי בטן, גם אשמח לשמוע.
תודה
הי לכן,
הודגע הראשונה שלי כאן באתר המקסים הזה, אליו אני בעצם פונה עם כל שאלה שיש לי (אבל תמיד מוצאת מישהי שכתבה את ההודעה כאן קודם, אז עד עכשיו לא היה לי צורך לכתוב). עכשיו יש לי בעיה שאיני יודעת איך לפתור ואדשמח מאוד מאוד לעזרה.
הסיפור הוא כזה - אני אמא למלאכית בת 4 חודשים, מלאכית אמיתית, רגועה מאוד, מחייכת כל היום וחוץ מכמה פעמים בזמן נסיעות לא שמענו אותה בוכה באמת לעולם.
מאז שנולדה נירדמה על הידיים, ככה היה טוב לי וככה לה, או בערסול וקפיצה על הפיזיו או בהנקה. כך גם בהרדמות ביום וגם בלילה לשינה של הלילה. חשוב לי לציין שבלילה תמיד ישנה טוב והיו לה בין 5-8 שעות רצוף ואז התעוררות לאכול כל 2-3 שעות, עד בד"כ 8-9 כשהיא קמה.
מאז שנולדה, כשראיתי שעייפה, קפצתי איתה קצת על הפיזיו בתנוחת בטן לבטן והיא נירדמה, לקח בין 5-30 דקות, עד גיל חודש זה קרה בערך בין 10-12 בלילה, אח"כ התחילה להירדם בין 8-9 בערב וממש לא הפריע לי שהיא נירדמת לי על הידיים. לאחרונה המצב נהיה קצת מסובך ואיני יודעת איך לתקן אותו:
אני רואה שהיא עייפה בד"כ בין 8-9 בערב, היא או נרדמת בהנקה או משפשפת מאוד עיניים ואז מתחילה סאגה שלמה, תנוחת הערסול על הכדור היא כבר לא אוהבת, היא מתנגדת לכל צורת הרדמה חוץ מיניקה ואז היא נירדמת על הציצי, אני מניחה אותה במיטה אחרי שאני מוודאה שהיא ישנה שינה עמוקה מספיק, והיא מתעוררת אחרי 1-10 דקות, ככה בד"כ 2-5 פעמים עד שנרדמת. זה לוקח בין שעה וחצי לשלוש שעות כל ערב, בהן היא אוכלת יותר מידי (כי היא בין שעה וחצי לשלוש שעות כמעט ורק יונקת), לעיתים היא פולטת מלא (גם ככה היא תינוקת פולטת ), כי היא אכלה יותר מידי והחשש הגדול שלי הוא שאני עושה לה נזק בזה שאני מניקה אותה כ"כ הרבה ושבעצם זה מה שמונע ממנה להירדם טוב או שמעיר אותה אחרי כמה דקות, כי מציקה לה הבטן. אני לא יודעת איך לשבור את המעגל הזה כי ההנקה זה הדבר היחיד שמרדים אותה באמת. ובאמת שניסיתי הכל - הליכות בבית בכל מיני פוזות על הידיים, מנשא (על המנשא היא לעיתים נירדמת אבל גם זה בד"כ אחרי הנקה ארוכה מאוד), ניסיתי לעשות לה אמבטיה ארוכה ומסאג' כי חברות שלהן טקס שינה קבוע אמרו שזה מעייף מאוד, לא עזר. הבעיה היא אינה שהיא לא עייפה, היא מאוד עייפה, אבל משום מה היא ממש נילחמת בשינה. הרבה פעמים בעיניים עצומות, ממש מתפתלת עם הידיים והרגליים עלי ולא נרגעת אלא אם כן אני נותנת לה שוב ציצי. ניסיתי גם את הדרךשל פשוט להניח אותה במיטה כשאני רואה שהיא עייפה, אבל זה אבוד מראש, היא מרימה את הראש (היא ישנה על הבטן) גבוה, מתקדמת במיטה, דופקת לפעמים את הראש במזרון ומתלוננת, תלונה שתהפוך לבכי אם לא ארים אותה. זה קרהגם בערבים שניסיתי לשכב לידה (המיטה שלה מחוברת לשלנו) וללטף אותה ולשיר לה.
לגבי מוצץ - היא לוקחת מעט מאוד אבל זה לא עוזר לה להירדם במיטה אלא רק לפעמים במנשא.
בעלי עובד ברוב הערבים בשבוע אז אני לבד בעניין וזאת עוד בעיה קשה מאוד - היא נירדמת רק על הציצי אז אני לא יכולה להשאיר אותה עם אבא שלה. היה לי משהו חשוב לפני שבועיים ועזבתי אותם לבד בערב לשעה, עם בקבוק שאוב כמובן, היא סירבה לבקבוק וחזרתי אחרי חצי שעה לאחר שצרחה והוא לא הצליח להרגיע אותה (מציינת שוב שמדובר בתינוקת שלא בוכה בכלל...).
מצטערת שיצא ארוך אבל אני קצת מיואשת ולא יודעת מה לעשות. חשוב לי מאוד מאוד לציין שאני לא מאמינה באף שיטה שגורמת לתינוק לבכות ושבאמת אין לי כוונה כאן לחנך אותה, אני מנסה לזרום איתה בכל מה שהיא צריכה, אם היא צריכה הרדמה על הידיים זה מה שתקבל, רק הייתי שמחה שההרדמה תהיה על הידיים ולא על הציצי (כדי למנוע לה כאבי בטן ופליטות מרובות וכדי לאפשר גם לבעלי להרדים אותה מידי פעם), ושההרדמה תיהיה עשר דקות ולא שעתיים-שלוש. אני באמת חושבת שהמצב הקיים הוא יותר לא טוב לה מאשר לי (למרות שגם אני הייתי שמחה לשעה-שעתיים בערב כדי לאכול, להתקלח ולעשות קצת דברים שלא הספקתי במהלך היום) והייתי שמחה לעזור לה להיכנס ביותר נועם ורוגע אל השינה ולא במלחמה.
וגם אם למישהי אין באמת עיצה אבל יכולה להגיד שהיא עברה משהו דומה וזה עובר או שהיא לא חושבת שהנקה כ"כ ארוכה יכולה לגרום לה לכאבי בטן, גם אשמח לשמוע.
תודה