על ידי לוטוס* » 27 מאי 2006, 23:20
שלום לכולם, לפני חצי שנה התחילה לי הפלה טבעית בשבוע 9 (שבוע שבו אומרים קורות רב ההפלות הטבעיות). למרות השמחה בהריון והזמנת הנשמה, חשתי הקלה בהפלה, כי לא הייתי באמת מוכנה להריון ולתינוק (יש לי 2 ילדים די קטנים בבית) ואפילו שמחתי שהנשמה חשה זאת ו"שחררה" אותי. ההפלה התחילה טבעית, אבל בעקבות לחץ רפואי ומשפחתי, וגם כי זה היה ערב ראש השנה ורציתי להכנס "נקיה" לשנה החדשה, החלטתי להגיע לבי"ח לביצוע גרידה. מה שעברתי בבית חולים היה עבורי סיוט. התחושה שאני חסרת הכרה ורופא אנטיפת מחטט לי בין הרגליים היתה מזעזעת מבחינה אנרגטית ונפשית. באופן כללי, כניסה לבתי חולים די שוברת אותי רגשית. (את הראשון ילדתי בבית). לפני חודשיים נכנסתי שוב להריון מתוכנן ורצוי מאוד, ואני מרגישה שהפעם הייתי מאוד מוכנה לקראתו. היו הרבה חרדות לפני האולטרסאונד הראשון, והרבה שמחה כשנצפה דופק על המסך וראו שהכל תקין. לקראת שבוע 9 נכנסתי לחרדות של ממש (ובד"כ אני ממש, אבל ממש לא חרדתית), והתחלתי להרגיש תחושה מוזרה, ובעצם לא "להרגיש" את העובר, וגם חלמתי חלום שאני מגיעה לבי"ח לגרידה וממש בטראומה לעבור את זה שוב. לפני יומיים התחיל דימום, כמו ירידה של הפקק הרירי (ככה התחילה ההפלה הקודמת). בכיתי כי מיד ראיתי לאן הדברים מובילים. ואכן, באולטרסאונד הסתבר שהתינוק כניראה הפסיק להתפתח מיד אחרי האולטרסאונד הראשון. היה בי הרבה עצב וכאב, החמצה, אפילו תחושה של אבדן נשיות, כי אני לא מצליחה להחזיק הריונות. הרופא המליץ לי להגיע בדחיפות למיון נשים לביצוע גרידה, אך לאחר ויכוח עם בן זוגי על העניין, אמר שאני יכולה לחכות "גג" על יום ראשון או שני. ניסיתי לשתות תה מרווה, לעשות אמבטיה חמה עם תמציות רוזמרין, מרווה בהירה, קינמון ואגוז מוסקט, וגם למרוח על הבטן, לקחתי את התרופה ההומיאופטית שלי, וגם הגעתי להומיאופטית וקיבלתי תרופה חדשה שאני לוקחת. אבל לא ממש מתקדם שום דבר. אני מרגישה שמשהו קורה לי בתוך הגוף, אבל זה לא יוצא החוצה. בלילה חלמתי שאני מגיעה לבי"ח ויש שם רופא ממש נחמד ורגיש, ואני רוצה להגיע רק אליו, והוא רק נוגע לי בבטן ומראה לי שהתינוק שלי בסדר. ההומיאופטית שלי אמרה לי על החלום שאני לא מודעת לזה שיש בעיה, ובגלל זה הגוף שלי לא מוציא את זה לבד (כי אחרת התרופה הייתה אמורה להשפיע מיידית), ואולי זה טוב שאני יעבור גרידה בבי"ח במובן הפיסי, ואשמור על התחושה הטובה שלי לתוך ההריון הבא. אני חשה המון שלווה וקבלה. הייתי מאוד רוצה שכן תתפתח הפלה טבעית, וגם הייתי שמחה לעצות, אני לא קוראת אנגלית בכלל, ולא הבנתי מהדף הזה אם אפשר לעשות את הפעולה עם הצמחים בשבוע שאני נמצאת בו ובאיזה סיכונים, וכמה ימים לעשות את זה. ומצד שני יש הרבה לחץ על ה"דד ליין" גם מבחינת הלחץ המשפחתי (יש לנו במשפחה אנשי רפואה לחוצים), גם כי אני לא רוצה לפגוע לעצמי ברחם ובסיכוי ללדת, וגם כי יש בכל זאת מציאות ואני צריכה לחזור לעבודה (בינתיים אני לא מסוגלת לעבוד לא פיזית ולא נפשית). תודה
שלום לכולם, לפני חצי שנה התחילה לי הפלה טבעית בשבוע 9 (שבוע שבו אומרים קורות רב ההפלות הטבעיות). למרות השמחה בהריון והזמנת הנשמה, חשתי הקלה בהפלה, כי לא הייתי באמת מוכנה להריון ולתינוק (יש לי 2 ילדים די קטנים בבית) ואפילו שמחתי שהנשמה חשה זאת ו"שחררה" אותי. ההפלה התחילה טבעית, אבל בעקבות לחץ רפואי ומשפחתי, וגם כי זה היה ערב ראש השנה ורציתי להכנס "נקיה" לשנה החדשה, החלטתי להגיע לבי"ח לביצוע גרידה. מה שעברתי בבית חולים היה עבורי סיוט. התחושה שאני חסרת הכרה ורופא אנטיפת מחטט לי בין הרגליים היתה מזעזעת מבחינה אנרגטית ונפשית. באופן כללי, כניסה לבתי חולים די שוברת אותי רגשית. (את הראשון ילדתי בבית). לפני חודשיים נכנסתי שוב להריון מתוכנן ורצוי מאוד, ואני מרגישה שהפעם הייתי מאוד מוכנה לקראתו. היו הרבה חרדות לפני האולטרסאונד הראשון, והרבה שמחה כשנצפה דופק על המסך וראו שהכל תקין. לקראת שבוע 9 נכנסתי לחרדות של ממש (ובד"כ אני ממש, אבל ממש לא חרדתית), והתחלתי להרגיש תחושה מוזרה, ובעצם לא "להרגיש" את העובר, וגם חלמתי חלום שאני מגיעה לבי"ח לגרידה וממש בטראומה לעבור את זה שוב. לפני יומיים התחיל דימום, כמו ירידה של הפקק הרירי (ככה התחילה ההפלה הקודמת). בכיתי כי מיד ראיתי לאן הדברים מובילים. ואכן, באולטרסאונד הסתבר שהתינוק כניראה הפסיק להתפתח מיד אחרי האולטרסאונד הראשון. היה בי הרבה עצב וכאב, החמצה, אפילו תחושה של אבדן נשיות, כי אני לא מצליחה להחזיק הריונות. הרופא המליץ לי להגיע בדחיפות למיון נשים לביצוע גרידה, אך לאחר ויכוח עם בן זוגי על העניין, אמר שאני יכולה לחכות "גג" על יום ראשון או שני. ניסיתי לשתות תה מרווה, לעשות אמבטיה חמה עם תמציות רוזמרין, מרווה בהירה, קינמון ואגוז מוסקט, וגם למרוח על הבטן, לקחתי את התרופה ההומיאופטית שלי, וגם הגעתי להומיאופטית וקיבלתי תרופה חדשה שאני לוקחת. אבל לא ממש מתקדם שום דבר. אני מרגישה שמשהו קורה לי בתוך הגוף, אבל זה לא יוצא החוצה. בלילה חלמתי שאני מגיעה לבי"ח ויש שם רופא ממש נחמד ורגיש, ואני רוצה להגיע רק אליו, והוא רק נוגע לי בבטן ומראה לי שהתינוק שלי בסדר. ההומיאופטית שלי אמרה לי על החלום שאני לא מודעת לזה שיש בעיה, ובגלל זה הגוף שלי לא מוציא את זה לבד (כי אחרת התרופה הייתה אמורה להשפיע מיידית), ואולי זה טוב שאני יעבור גרידה בבי"ח במובן הפיסי, ואשמור על התחושה הטובה שלי לתוך ההריון הבא. אני חשה המון שלווה וקבלה. הייתי מאוד רוצה שכן תתפתח הפלה טבעית, וגם הייתי שמחה לעצות, אני לא קוראת אנגלית בכלל, ולא הבנתי מהדף הזה אם אפשר לעשות את הפעולה עם הצמחים בשבוע שאני נמצאת בו ובאיזה סיכונים, וכמה ימים לעשות את זה. ומצד שני יש הרבה לחץ על ה"דד ליין" גם מבחינת הלחץ המשפחתי (יש לנו במשפחה אנשי רפואה לחוצים), גם כי אני לא רוצה לפגוע לעצמי ברחם ובסיכוי ללדת, וגם כי יש בכל זאת מציאות ואני צריכה לחזור לעבודה (בינתיים אני לא מסוגלת לעבוד לא פיזית ולא נפשית). תודה