על ידי עינת_ש* » 12 ספטמבר 2010, 21:36
ג' נ י, שתהיה לך לידה קלה קודם כל!
פלוני אלמונית שכתבה אחריך נרשמה והיא נמצאת קרוב יחסית, כתבי לה כשיגיע הרגע.
אום שלום{{}}, אני בטבעון, ניידת בבקרים, ויכולה לארח בביתי תמיד.. אם את מעוניינת בתמיכה שלחי לי פרטי התקשרות אליך.
אני מעתיקה לכאן מייל ששלחתי היום, לאמא שביקשה תמיכה. היא נתנה לי השראה לכתוב ואולי המילים שלי ייתנו השראה לעוד אנשים:
אני שמחה לשמוע שהולך לכם, אני שמחה שיותר זורם ופחות לחוץ,
זו תופעה נפוצה מאוד בילד ראשון וקשב ראשון,
הייתי שם ואני יודעת בדיוק מה זה... (-:
לקח לי המון המון זמן לשחרר ולהפסיק לפשפש מתוך לחץ, גם אחרי שהבן שלי הביע עצמו בבירור.
כמו שאמרתי לך אז, אני אזכיר לך שוב, שהשינוי הגדול בעיניי מתרחש בילד השני, כשאנחנו יותר בטוחות בעצמנו ומנוסות באופן כללי,
מה שחשוב הוא שנכיר במגבלות שלנו ונכיר בעובדה שאנחנו לומדים שפה חדשה, ולומדים אותה לבד, בלי דוגמאות חיות (לפחות לא בחיי היום יום), וזה מאוד מאוד קשה! תתארי לך ללמוד שפה זרה מספר, בלי לשמוע או לראות אף אחד שמדבר בה, כמה זה קשה? כמעט בלתי אפשרי!
אבל כאן יש לך את הבן שלך, שהוא המורה הכי טוב שיהיה לך לקשב, כי כמה שאני או כל תומכת אחרת נסביר, נעודד ונשתף, זה יתגמד ויתבטל לעומת הנסיון וה"שיעורים" (והפספוסים) שתקבלי מהבן שלך, שהם-הם ורק הם אלו שילמדו אותך את השפה הזו.
בסופו של דבר גידלתי את בני בלי חיתולים, ואני יכולה לומר לך בלב שלם שזו הדרך הכי נכונה להתייחס אל הפרשות הגוף של ילדינו, מכל בחינה אפשרית. אני יודעת שטעיתי בדרך ואני כל הזמן לומדת, ואני יודעת שבילדים הבאים אהיה הרבה יותר טבעית, כי אני כבר מדברת שוטף...
אני מאמינה שכשהם יגדלו ויהפכו להורים אז המצב יהיה הרבה יותר מתקדם בחברה, וגם יותר קל עבורם, כי תהיה להם את החוויה האישית שלהם לשאוב ממנה השראה,
וכך בסופו של דבר נולד השינוי.
תרגישי חופשייה להתקשר מתי שתרצי,
אני אעביר מייל בין הבנות ואחזור אליך, יש סיכוי שזה ייקח כמה ימים..
אני שמחה שאת מעוניינת בפגישה אישית עם תומכת, זה מאוד תורם לביטחון ולהרגשה הטובה, שיש עם מי לדבר ויש מי ש"רואה אתכם" במו עיניו.. בדר"כ התומכת נשארת זמינה לשאלות טלפוניות (וגם אני בלי קשר) כך שחשוב לי שתדעי שיהיה לך תמיד עם מי לדבר! אני יודעת כמה זה חשוב..
שנה טובה לכם ורק טוב,
עינת
[po]ג' נ י[/po], שתהיה לך לידה קלה קודם כל! [po]פלוני אלמונית[/po] שכתבה אחריך נרשמה והיא נמצאת קרוב יחסית, כתבי לה כשיגיע הרגע.
[po]אום שלום[/po]{{}}, אני בטבעון, ניידת בבקרים, ויכולה לארח בביתי תמיד.. אם את מעוניינת בתמיכה שלחי לי פרטי התקשרות אליך.
אני מעתיקה לכאן מייל ששלחתי היום, לאמא שביקשה תמיכה. היא נתנה לי השראה לכתוב ואולי המילים שלי ייתנו השראה לעוד אנשים:
אני שמחה לשמוע שהולך לכם, אני שמחה שיותר זורם ופחות לחוץ,
זו תופעה נפוצה מאוד בילד ראשון וקשב ראשון,
הייתי שם ואני יודעת בדיוק מה זה... (-:
לקח לי המון המון זמן לשחרר ולהפסיק לפשפש מתוך לחץ, גם אחרי שהבן שלי הביע עצמו בבירור.
כמו שאמרתי לך אז, אני אזכיר לך שוב, שהשינוי הגדול בעיניי מתרחש בילד השני, כשאנחנו יותר בטוחות בעצמנו ומנוסות באופן כללי,
מה שחשוב הוא שנכיר במגבלות שלנו ונכיר בעובדה שאנחנו לומדים שפה חדשה, ולומדים אותה לבד, בלי דוגמאות חיות (לפחות לא בחיי היום יום), וזה מאוד מאוד קשה! תתארי לך ללמוד שפה זרה מספר, בלי לשמוע או לראות אף אחד שמדבר בה, כמה זה קשה? כמעט בלתי אפשרי!
אבל כאן יש לך את הבן שלך, שהוא המורה הכי טוב שיהיה לך לקשב, כי כמה שאני או כל תומכת אחרת נסביר, נעודד ונשתף, זה יתגמד ויתבטל לעומת הנסיון וה"שיעורים" (והפספוסים) שתקבלי מהבן שלך, שהם-הם ורק הם אלו שילמדו אותך את השפה הזו.
בסופו של דבר גידלתי את בני בלי חיתולים, ואני יכולה לומר לך בלב שלם שזו הדרך הכי נכונה להתייחס אל הפרשות הגוף של ילדינו, מכל בחינה אפשרית. אני יודעת שטעיתי בדרך ואני כל הזמן לומדת, ואני יודעת שבילדים הבאים אהיה הרבה יותר טבעית, כי אני כבר מדברת שוטף...
אני מאמינה שכשהם יגדלו ויהפכו להורים אז המצב יהיה הרבה יותר מתקדם בחברה, וגם יותר קל עבורם, כי תהיה להם את החוויה האישית שלהם לשאוב ממנה השראה,
וכך בסופו של דבר נולד השינוי.
תרגישי חופשייה להתקשר מתי שתרצי,
אני אעביר מייל בין הבנות ואחזור אליך, יש סיכוי שזה ייקח כמה ימים..
אני שמחה שאת מעוניינת בפגישה אישית עם תומכת, זה מאוד תורם לביטחון ולהרגשה הטובה, שיש עם מי לדבר ויש מי ש"רואה אתכם" במו עיניו.. בדר"כ התומכת נשארת זמינה לשאלות טלפוניות (וגם אני בלי קשר) כך שחשוב לי שתדעי שיהיה לך תמיד עם מי לדבר! אני יודעת כמה זה חשוב..
שנה טובה לכם ורק טוב,
עינת