במדינות אירופה וגם בדרום אמריקה ובצפונה מאוד מקובל ונהוג חוץ מחופי ים נודיסטים גם לינה משותפת וכל מה שיוצא בזה. להפך, רוב רובם של המחקרים מעודדים אינטימיות ליד הילד ובלבד שאחר מעשה ההורים יתחבקו יתנשקו יגידו מילות אהבה. אין שום דבר מביך ואין שום בושה בלהיות אינטימיים ליד הילדים ואף ההפך הוא הנכון זה יגדיר להם מה נכון ומה לא נכון לעשות במערכת יחסים ויראה להם אהבה מה היא. הציבור הישראלי לא פתוח לשיחות על מין ומיניות בריאה ואולי בגלל זה הפער הענק בין הריונות לא רצויים בגיל העשרה ובין לדעת מה זה רגש של אהבה וכבוד הדדי. הורים, תעשו סקס ותאהבו את הילדים שלכם ואל תשכחו אותם במכוניות זה הכי חשוב

עד איזה גיל מומלצת לינה משותפת?
הילדים שלי כבר בני 11 ו 9 ועדין דורשים לישון איתנו, או מעדיפים לישון איתנו, או מגיעים אלינו באמצע הלילה.
איך מסיימים את זה בדרך הנכונה והנעימה, מתי אוכל שתהיה לי פרטיות עם בן זוגי בלילות???

_אבל זה לא כיף להכנס למיטה בדממה
מה עושים?_
nvמה זאת אומרת מה עושים? עושים בחדר אחר!

האמת? כשהיו לי תינוקות בגיל הזה היתי פרגמטית עד אין סוף.
כל מה שאפשר לעשות כדי שהם ימשיכו לישון - קטן עלי.... עד חצי המלכות.
באשמתי או שבלי קשר - גם הם התעוררו מרעשים.
אנחנו עשינו סקס ואת כל השיחות שלנו לא במיטה.
למעשה זה היה כיף

שנים שאני נכנסת למיטה בדממה. עם בנזוג ואחר כך בלי...
לא מכירה את הבעיה אבל בהחלט צרות של עשירים.
בוודאי יגיעו אלה שייעצו לך מחר (שעה מאוחרת לבאופן עכשיו)

הקטנטונת בת חצי שנה וישנה על מזרון לידינו.
לאחרונה אם אנחנו נכנסים למיטה ומתחילים לדבר, היא מתעוררת.גם משלל רעשים אחרים.
בגדול היא ישנה מצוין כל הלילה ואין לי שום כוונה להוציא אותה מהחדר שלנו,
אבל זה לא כיף להכנס למיטה בדממה
מה עושים?

והמחיר?
לפני שלש שנים, 900-1500 ש"ח.
יאפי לגמרי, ויקר.

כשחיפשתי את אתר באופן... עלה לי קישור שהוביל לקישור שהוביל ל: מיטונת

מצא חן בעיני.... שילוב טוב לאמהות שמפחדות "למחוץ" את הילד... או שכואב להן הגב.

<אם כי אני באופן אישי ישנה עם התינוקות מגיל 0-1 במיטה שלי ממש>

בחבר ה שלנו המודרנית נחשב ש צריך פרטיות גם לילדים וגם יהורים. אם תספרי בעת משבר כל שהוא על מיטה משפחתית עובדת סוציאלית כבר תדע לנצל זאת כחוסר גבולות וחינוך לא ראוי וילד לא יוכל בעתיד להפרד. משהוא כאן משתבש עם מה שנחשב נורמטיבי בחברה.הייתי רוצה לקרוא על זה חומר יותר מעמיק ואם יש מאמרים על כך. בעיני לשון עם ילדים זה דבר אחד מין על יד הילדים זה דבר אחר. עד איזה גיל ישנים יחד. האם בנים ובנות זה אותו דבר מבחינת מיטה משפחתית. ומה עם אם חד הורית. כאן ישר מתעוררת הדעה הכללית שהאם דואגת לצורך שלה בחברה ולכן הילדים ישנים אתה. אני עד עכשיו האמנתי לצורך בגבולות אך משהוא בי השתנה כאשר הפםקתי להאמין למערכות. הגבולות האלה זו עוד דרך לחנך את ההורים והילדים שלהם להיות כאלה כמו שהחברה רוצה כלומר הרצון של חברה ונוחיות שלה זה הנורמה. האם זה נכון. התפיםה שלי שוב הולכת להשתנות. יש לי שוב חומר למחשבה.האם אספיק בחיים האלה לחשוב ולהשתנות כל כך הרבה. אשמח לקבל תגובות.קצב החיים משגע אותי.I

בדיוק דיברתי על זה עם בעלי לא מזמן- בתנו בת 3.5 באמת לא קרה שאפילו פעם אחת היא התעוררה, או "הפריעה" לנו באמצע.
אולי זה היא, ואולי זה העניין שאנחנו שם לידה, היא לא צריכה לחפש אותנו במקום אחר אם במקרה היא מתעוררת. אין לנו בעיה לשלב את זה עם הנקות שלה וכו'.
בכלל זו נראית לי חווייה שנצרבת גם ברובד האנרגטי של התודעה אצלה. היא אמנם לא מתעוררת ולא לוקחת חלק פעיל בכך, אבל בטוח אנרגטית היא חשה במה שמתרחש וסופגת את זה.

לא יודעת מה איתכם, אצלינו ("הדוסים") אסור ממש שהילד יראה משהו או אפילו יבין ואפילו תינוק (השלכות לעתיד וכאלה)

מה עושים אז? מתחבאים מתחת לשמיכה בשקט בשקט?

אנחנו משאירים את הילדים בחדר ההורים ועושים אהבה בחדר
של הילדי .שם יותר שקט

כשאני הולך לישון מאוחר ואני ליד המחשב, לא לידו, הוא מתעורר וקורא לי.
אצלנו במצבים כאלו הוא קורא רק לאמא. (אולי כשיצא מהשלב האדיפלי...)

למי שיודע שהוא רוצה לינה משותפת מראש - לקנות שתי מיטות.
ואפשר גם מזרונים על הרצפה. הרבה יותר זול, והילד עצמאי לבוא וללכת ממיטת ההורים למיטה שלו כבר בגיל חצי שנה.

מדוע אתן כועסות על הגננת? לכל אחד יש נסיון עם הילדים הפרטיים שלו, ואם הנסיון שלה טוב בשבילה ובשביל ילדיה אז מה הבעייה?
שהיא מנסה לומר לי מה טוב לילד הפרטי שלי.
אם כל העניין הוא נסיונה עם ילדיה הפרטיים -- מדוע עובדת היותה גננת רלוונטית?

מתחילים לקרוא שעות ארוכות במיטה ... במצבים כאלה מיטה משפחתית היא בלתי אפשרית
הילד (שלי לפחות) ישן הכי טוב כשאני לידו, ולא אכפת לו שיש מנורת לילה (או אפילו אור מלא לעיתים).
כשאני הולך לישון מאוחר ואני ליד המחשב, לא לידו, הוא מתעורר וקורא לי. אני בא שוכב לידו דקה והא נרדם שוב.

למי שיודע שהוא רוצה לינה משותפת מראש - לקנות שתי מיטות. כמו אצל דתיים (לא תאמינו למחירי המיטות). ניתן לחבר באופן קבוע או בחיבור ניתוק מהיר. יש הרבה יותר מקום ממיטה זוגית רגילה או גדולה. על הסדק מתגברים.
כשנגמר המקום מוסיפים מיטות סוכנות. מסגרת ברזל, ארבע רגלים ומזרון. להשיג אצל הסבא-סבתא או בקיבוץ.

מדוע אתן כועסות על הגננת? לכל אחד יש נסיון עם הילדים הפרטיים שלו, ואם הנסיון שלה טוב בשבילה ובשביל ילדיה אז מה הבעייה?
יש גם בעייה של שנת ההורים עצמם. יש אנשים שמתקשים להרדם גם כאשר הם עייפים מאוד ולכן הם "משכיבים את הטלוויזיה לישון" גם כאשר השידורים גרועים ורק אז הם מתחילים לקרוא שעות ארוכות במיטה ומפריעים לילדים לישון. בדרך כלל לאנשים אלה מספיקות 4 שעות שינה והם אח"כ מתפקדים כל היום, כולל עבודה מחוץ לבית.יש די הרבה אנשים כאלה לפי מחקרי שינה. הילדים זקוקים להרבה יותר שעות שינה. (לפעמים גם בן/בת הזוג סובלים אבל הם מתרגלים לישון גם כאשר האור דולק).
במצבים כאלה מיטה משפחתית היא בלתי אפשרית.
בקיצור - אין שיטה טובה לכולם.

גננת יקרה,
אני מזמינה אותך לעיין ב-מדור מיטה משפחתית.
תהני

גננת יקרה,חבל על הזמן, מה שלא למדנו עד עכשיו כבר לא נלמד.
<פלותית סיימה לפחות ג' כיתות וחשבה שהיא כבר יודעת הכל על פרטיות>

אוי וי, אני לא חושבת שהבנת לאיזה אתר הגעת..
תתכונני "לחטוף בראש"

אני חושבת שהילד צריך לדעת שיש לו מיטה שהיא רק שלו וכן להוריו יש מיטה משלהם ,נכון לפעמים הילד בוכה ורוצה את הוריו בלילה ,בזמו שזה קורה יש ללכת אל הילד להרגיע אותו וללטפו אבל אין להכנע לבכיו ,לי יש 2 ילדים ,ילדה בת 2.5 וילד בן 1.5 ,הילדה הגדולה מאוד אוהבת לישון איתי במשך כל ימות השבוע איני מרשה לה אך בשבת בצהרים אני והיא ישנות יחד וכיף לנו מאוד הדבר אינו מגביל לכל הזמן ,איני נכנעת לביכה בזמן השינה וגם אני מלמדת אותה מהי פרטיות.

ואני ממש מתבאסת שהבן שלי עבר לחדר משלו. פשוט זוועה לקום בלילה ולעבור חדר במקום פשוט להסתובב אליו ולהתחבק.

הי ג'ינג'ית,
אצלינו סידור השינה הוא כזה שאם יש צורך יכולים כולנו לישון באותו חדר, ולא מאוד צפוף.
אני, למשל, שונאת לישון לבד, ועוד יורת שונאת להרדם לבד.
ממליצה גם לכם לאפשר לג'ינג'י ג'וניור לישון אתכם באופן קבוע.

בתור התחלה, נראה לי שכדאי לשים לו מזרון ליד המיטה שלכם, כדי שלפחות תצליחו לישון קצת. אחרי שתשנו ותהיו יותר רעננים, כדאי לברר אם משהו מפחיד אותו ובגללו הוא לא רוצה לישון לבד. וחוץ מזה, ברגע שמסתדרים עם הקטע הלוגיסטי, אין שום בעיה שהוא ישן אתכם -- ראי מדור מיטה משפחתית.

שלום בנות,
אני בפורום זה בפעם הראשונה, יש לי בן ג'ינג'י שכרגע חגג שנתיים ואני בהריון בחודש רביעי, לפני כשבועיים נסענו לצימר בצפון אני ובעלי ע"מ למלא מצברים לבד, ובננו נשאר אצל הסבתא וישן במיטה עם אחותי בת ה- 14. (נסענו סה"כ ל2 לילות) מאז שחזרנו הבן רוצה לישון איתנו כל לילה במיטה ולא מוכן לישון בחדר המקסים שלו ומיטה הנוחה שלו שישן בא תמיד, (בגיל 4 חודשים העברנו אותו למיטת תינוק בחדר שלו ובגיל שנה וחצי העברנו אותו למיטת ספפה כי פחדנו שהוא יקפוץ מהסורגים אחרי שהורדנו את כל השלבים). בקיצור אנחנו כבר כמה ימים לא ישנים, הוא נגיד הולך לישון במיטה שלנו אחרי אמבטיה ובקבוק חלב וסיפור ואחרי שנרדם אנחנו מעבירים אותו למיטה שלו בחדרו, בסביבות השעה 1:00 הוא קם וצועק אמא.......... ורץ ישר למיטה שלנו (לדעתי כאילו הוא קם פתאום ורואה שהוא לא במיטה שהוא התחיל לישון בא אז יש לו מן "ניפוץ ציפיות" אני בהתחלה הכנסתי אותו למיטה שלנו ומהר מאד גילינו שהוא חושב שהמיטה שלו, פורש רגלים וידיים כמו סופרמן , בועט ואומר בעיקר לבעלי , זוז!!!! אז מלפני שבוע איך שאני שומעת שהוא קם ואומר פיפס' קטן ישר אני קמה למיטה שלו מהר ומחבקת אותו ואומרת לו שאמא תישן איתו במיטה הנוחה והיפה שלו. אז אנחנו אני והוא ישנים עד הבוקר ביחד כי הוא לא נותן לי לקום ולעזוב אותו ובעלי החל מהשעה 1:00 בבוקר ישן לבד במיטה הזוגית שלנו!.

די! אני כבר מיואשת! מה עושים?

התכוונת ל"הורים גם בלילה"?

לכל אלה שצפוף להם או זקוקים ליותר אינטימיות אספר איך התמודדנו- בן זוגי שיחיה ואני - עם הלינה המשותפת :
דבר ראשון, כשקונים מיטה, קונים אותה כמה שיותר גדולה. נכון, זה יותר כסף. אבל תחשבו על הכסף שאתם חוסכים כשאתם לא קונים חדר תינוקות (שהתינוק בין כה וכה מסרב לישון בו או מתעורר בו כל הזמן כי הוא לבד וצריך את אמא והשד.
דבר שני פנו את חדר השינה מכל גירויים לא נחוצים. חדר השינה שלי לבן ואין בו שידות ותמונות על הקיר. אבל זו לא חובה. אם כי מומלץ לגבי תינוקות שגירויי יתר מעבירים אותם על דעתם.
אח"כ קחו ספה ישנה דו מושבית מהסלון או מכל מכר אחר שמאס בספת הדו שבסלון שלו. הניחו על הספה את מזרן התינוקות (זה נכנס בול). אח"כ הכניסו את הספה לחדר, הצמידו את הספה לקיר. אח"כ הצמידו את המיטה הזוגית לספה.
כשאנחנו עוסקים בסקס אני "דוחפת" בעדינות את הבן שלי לתוך הספה ומניחה בינו לביני כרית הנקה, כך שהוא גם לא יכול לראות אותי - למי שזה מפריע זה פתרון טוב.במקרה שהוא עומד להתעור אנחנו רואים צ'יק צ'ק ואפשר להצמיד לו ציצי לדקה ואז שוב יש שקט תעשייתי עד סוף הסקס.
כך, כשהמיטה הוארכה, אצלינו היא כרגע כשלושה מטר ועשרים ס"מ... !
גם הבן הגדול שלי יכול להכנס איתנו למיטה והוא אכן מגיע בעקבות חלום רע באמצע הלילה או לחליפין לפנות בוקר, כי הוא כמעט בן שש ואמרנו לו שבאים למיטה של אמא ואבא רק כשיש אור בוקר בחלון, אלא אם כן זה מקרה חירום.
הגדול גם הוא נרדם אצלינו ולפני שאנחנו הולכים לישון אנחנו מעבירים אותו למיטה שלו.
נכון, זה עשוי להשמע כטרחה גדולה, אבל זה לא, בעיקר אל מול מה שזה נותן לילד ולמשפחתיות שלנו.
מומלץ !!
דרך אגב, לכל מי שיש חששות לגבי שינה יחד, יש ספר שנקרא - שנת תינוקות או משהו כזה והוא נכתב בידי רופא אמריקאי שכל הספר מטרתו לגרום לקורא להבין ששינה משפחתית היא ממולצת ביותר לתינוקות. תמותת התינוקות יורדת בעקבות כך (אלא אם כן ההורים שיכורים או מסוממים ממשהו) והתינוק מעלה טוב יותר במשקל , כשמניקים, האם יכולה לישון יותר והכל יופי טופי...
ענת

שלום לעוגיה
אז ,כן העברתי אותה למיטה שלה בחדר שלנו ועכשיו היא מתעוררת באמצע הלילה ורוצה לשחק כדי להשאר במיטה לידינו אולי?
חשוב לציין שלפני שבוע היא היתה מתעוררת כל שלוש שעות ועכשיו כל שעתיים וגם נישארת ערה כחצי שעה, כשהיא מתעוררת אני לוקחת אותה למיטה שלי להניק וכשהיא נרדמת אני מחזירה אותה למיטה שלה. אני מאמינה שזה בגלל השינוי החדש ואני מקווה אולי לשמוע עוד טיפים מהמנוסות. בנוגע לסקס ,הרבה יותר נוח עכשיו שיש פרטיות במרחב שלנו.

לא מבינה מה ההתלבטות
את רוצה שהיא תישן איתכם או לא?
מה מפריע לך? הפגיעה באינטימיות?
אם את רוצה להעביר את התינוקת לחדר נפרד זה אומר שיש לכם עוד חדר בבית
אולי פשוט תעבירו את העניינים האינטימיים שלכם לשם?
בחשבון פשוט - שינה זה כמה שעות טובות (בשאיפה) כל לילה.
סקס... לא יודעת איך אצלכם אבל אצלנו זה קצת פחות מזה
לא סיבה לוותר על שינה עם הילדה
(חוץ מזה שלא חייבים להעביר אותה לחדר אחר. אפשר להשאיר אותה בחדר שלכם רק במיטה משלה)

הי בנות, בטור פעם ראשונה אני די מתרגשת
ני גם מחפשת עזרה בנושא, אני ובעלי שוקלים להעביר את הקטנה לחדר ניפרד
כרגע היא בת 8 חודשים וקשה לי לחשוב על זה שהיא תהייה רחוקה ממני ,אני גם רוצה לנשום אותה,אבל אני מבינה
אולי? שיותר חשוב שיהייו לה שני הורים ביחד ומאושרים מאשר שהיא תישן איתנו,אם כל האמונות בטבעי ולידתה בבית אני מרגישה קצת מבולבלת. מה לעשות? האם יש מישהו מקצועי בפורום הזה או מישהו שיש לו יותר ניסיון בנושא?

גילה תודה!
אתמול ניסיתי להלביש בחדר האמבטיה רק את השכבה הראשונה (לזה היא מסכימה) לעטוף אותה במגבת ולהמשיך את ההלבשה בניחותא, לאחר ההנקה, על הספה בסלון. היא היתה מבסוטה.
גם הערב זה עבד.
עכשיו קראתי שאתם הלבשתם תוך כדי הנקה... ננסה גם את זה!

יוליה -
זה לא קשור לדף, אבל אנחנו, כשהילדים היו קטנים, הנקנו מיד אחרי האמבטיה, והלבשנו תוך כדי הנקה (אבא יכול לעזור, אבל גם אני, ביד אחת, הצלחתי לסגור אוברולים עם 700 לחצניות). ככה מדלגים על שלב הבכי והכעס (-:

תודה בשמת ויוליה על העצות. אני אנסה להעביר את האמבטיה לערב נראה איך זה יעבוד...

פלונית,
האם ניסית אמבטיה לפני השינה? הפיצפונת שלנו נרדמת יותר מהר ויותר חזק מאז שהעברתי את האמבטיה לערב. (גם היא בת שלושה חודשים) לעיתים היא מאד כועסת שמלבישים אותה, אבל אחרי הבכי הכועס היא בכל זאת נרדמת בכייף בהנקה על הצד במיטה.

פלונית, אפשר גם כשהילדה ערה...

פלונית, ראיתי את זה בסרטים ובסדרות. יש תינוקות כאלה, שמרגישים ומייד מפריעים...
הנחמה היחידה : גם זה עובר...
כמו כן, נסו ביום. אולי בבוקר או בצהרים היא מוכנה לישון במרחק של מטר.
אני מכירה כאלה שפתרו את הבעיה בזה, שהאמא מחזיקה יד אחת שנוגעת בתינוק בזמן שעושים אהבה. נכון, זה בטח קצת מקשה, אבל יותר טוב מכלום.
אה, ועוד עצה חצופה: אפשר להספיק הרבה בעשר דקות...

אני חושבת שאנחנו בבעיה בנושא הזה.אני כשלושה חודשים לאחר הלידה ועוד לא הייתי באינטימיות עם בעלי. התינוקת שלנו נרדמת בלילה משהיא נולדה רק אם אני לידה קרוב קרוב נושמת עליה,או במנשא או עלי. אם אני עוזבת אותה כשהיא שוכבת במיטה ומתרחקת אפילו מטר היא מתעוררת אחרי עשר דקות +- בוכה. אין לי אפילו הזדמנות להיות עם בעלי.האים זה תמיד ככה בהתחלה? וזה עובר. או שהילדה שלי כזאת? אני זקוקה לעצה...

ענן, אצלנו קרה משהו מעניין: הזוגיות רק השתפרה עם המעבר למיטה משפחתית.
והחיים כל כך נזילים, והילדים כל כך שונים, שכדאי לזרום עד שבאמת תרצי לשנות. ואז - נעזור לך...

מיטה משפחתית נשמעת נהדר. מה שכן (ואני מניחה שיש בניכם כאלה שלא יסכימו איתי) נראה לי שמגיל מסויים הייתי רוצה לקבל את חיי הזוגיים בחזרה ולהעביר את התינוק למיטה משלו. אין לי מושג מתי בדיוק, ואין לי רצון לקבוע גיל שרירותי, פשוט לחכות ולראות מתי הזמן הנכון.
השאלה היא איך מגיבים תינוקות לשינוי כזה?

בסה"כ אני מחזקת את הדעה שכשהילדים ישנים במיטות משלהם בחדרים נפרדים, קשה יותר לצפות מתי הם מתעוררים, על פי התזוזות שלהם. אצל אגם ומור אנחנו מכירים כבר את השעות שבהם הם ישנים קל יותר (אצל אגם אין כאלו, בעצם. הוא ישן כמו דב מהרגע שנרדם עד 6 בבוקר). אצל מור בסביבות 1 בלילה תזוזות, לרוב הוא גם צריך פיפי.
אצל ליבי כמובן יותר קשה לצפות, אבל תוך 4 שנים נדע...

שגית - חבצלת - יש לילות שגם אצלינו, הם כאילו עושים דווקא. אבל אני חושבת שאלה אותם לילות בהם ממילא הם קמים יותר, נרדמים קשה יותר, לא נותנים לי להתהפך לתנוחה החביבה עלי - לילות בהם הכל מחורבש.

גם אצלנו, וזה מציק מאוד לפעמים, כאילו שני הילדים הקטנים מתעוררים או צריכים אותנו בדיוק כשאנחנו בתחילת העניין, כאילו הם דואגים שלא יהיו להם עוד אחים
(צירוף מקרים מצחיק בלבד)

איך זה שיש ילדים "מתחשבים" וילדים "משביתי שמחות"? וזה מינקות...יש כאלה שישנים כשצריך ומתעוררים רק אחרי, ויש כאלה (הקטנטן שלנו למשל) שפשוט יש להם תזמון מה זה גרוע...סוג של רגישות מיוחדת?!

למה לפתוח הכל אין שומדבר שנשאר רק בין בני הזוג? אז מה אם אלו הילדים שלנו!!!

מנסיון של ילדים גדולים שאינם ישנים עמנו, אני יכולה לספר שההתעוררות שלהם בזמן קיום יחסים היא מביכה, אך משיחות איתם לאחר מעשה ישנה איזו שהיא הקלה. הם כבר יודעים שאנחנו עושים את זה, ואם הדלת סגורה אז הם משתדלים לא להכנס. הגילוי של הילד שהוריו מקיימים יחסי מין, חשוב ביותר, והעובדה שהם גילו זאת מאפשרת פתיחת נושא רגיש זה לדיון.

רציתי רק להוסיף, שהיצירתיות (כמו פגישות באמצע היום) נדרשת בלי קשר למיטה המשפחתית, ואני מכירה אותה גם ממשפחות שישנות בחלוקה הרגילה לחדרים - פשוט, כשיש תינוקות וילדים קטנים בבית, זו לא ממש אותה ספונטניות חופשית של טרום-הילד-הראשון... לעתים קרובות, היצירתיות נדרשת פשוט מפני שלפחות אחד מבני הזוג (אמא, לדוגמא...) נרדם נורא מוקדם יחד עם הילדים, ובן הזוג לא מוצא שום פרטנר כשהוא מגיע למיטה...

תודה רבה לכן על התשובות

לאסנת,
הדאגה מחוסר האינטימיות אכן מובנת וברורה, אבל כמו שחברה שלי אמרה, כל מה שצריך זה קצת יצירתיות בנושא וזהו. חדר השינה נשאר חדר לשינה, ואת שאר העיניינים אפשר לעשות במקומות אחרים בבית, למרות שאולי תצטרכו לעבור דירה ; - )

בשמת - מה שאמרת לגבי שנות החמישים והשישים, לא רק בתל אביב, אלא גם במעברות (כמובן), קרה. הילדים נהגו לישון יחד באותה המיטה, לפעמים שניים או שלושה ילדים.
היום אנשים שהגיעו לכל מיני תפקידים רמים (בן אליעזר למשל) מספרים עם טיפה בושה שהם ישנו יחד עם אחיהם באותה המיטה, כמובן שבאותו החדר. מתוך מצוקה ומחסור של מיטות וחדרים. ומה הילדים שלנו יגידו בעוד 20 שנה? שהם ישנו עם אמא ואבא במיטה. אותו הדבר. !!!

אני תומכת נלהבת בשינה משותפת ונוהגת כך עם שני ילדי ובן זוגי. אבל אני חייבת להודות שאכן יש פגיעה באינטימיות הזוגית - במובן הזה, שיש יותר צורך בתכנון וביצירתיות על מנת לקיים יחסי מין ופחות מקום לספונטניות. למזלי, גם לי וגם לבעלי יש עבודה די גמישה ואנו מבריזים לעיתים באמצע היום מהעבודה ונפגשים בבית. אבל לעיתים חסרה האפשרות להתחבק ולהיות לבד במיטה הזוגית שלנו (מה גם שהבן שלי מקנא לי נוראות ובכל פעם שבעלי מעז לגעת, בני בוכה ומיילל). יחד עם זאת, היתרונות של השינה המשותפת הם כה גדולים בעיני - שהיא עדיין מועדפת גם במחיר הזה.

אסנת, את התיאוריה הזאת קראת ב"עקרון הרצף" של ג'ין לידלוף, לפי דעתי.
בכל אופן, האינטימיות הזאת היתה נהוגה בכל העולם עד לפני כמה עשרות שנים, וגם בארץ.
למי שלא יודע, עוד בשנות החמישים נהגו לגור כאן משפחות שלמות בחדר אחד ולהשכיר את החדר השני או את שני החדרים הנותרים (בדירת 3 חדרים בתל אביב, למשל). ואני מדברת על מעמד בינוני, כולל ייקים ועוד. נדמה לכם שבגלל שישנו ההורים וכל הילדים באותו חדר אז נעלמה האינטימיות?
עכשיו, שרמת החיים השתפרה, ויש לפחות חדר שינה להורים וחדר שינה לילדים (ואפילו חדר לכל ילד, מה שלא היה נהוג בילדותי המוקדמת וגם בתקופת התיכון זכו בו רק עשירים וצ'ופריסטים אחרים), זה פתאום נחשב "חריג" ושונה...

אגב, גם לא אסון גדול כשהילד מתעורר באמצע... זה עלול להיות לא נעים אם הילד בחדר אחר, כי אז הוא עלול להופיע פתאום בחדר השינה שלכם עוד לפני שתקלטו שהוא התעורר ושהוא שם, וגם בוודאי תקפידו פחות להתכסות מפני שהרי הוא ישן בחדר אחר. לעומת זאת, כשילד שישן איתכם מתעורר באמצע, אתם מודעים היטב לתהליך ההתעוררות שלו ויכולים "לטפל" בעניין בקלות.

אינטימיות לא חייבת להיות דווקא במיטה או דווקא בלילה. (ואגב, גם כשילד ישן בחדר אחר הוא עלול להתעורר בדיוק באמצע...)

היום, הילדים כבר בני שנה ושליש, כשהולכים לישון - הילדים בצד אחד של המיטה ("ההרחבה"), ואנחנו בשאר.
בד"כ - הם ישנים חזק בתחילת הלילה.

לי עוד אין ילדים יש לי ילד/ה בדרך. אני מאוד מעוניינת שיגיע הזמן ,לישון שלושתינו ביחד. לי זה נראה מאוד טבעי. אבל בעלי קצת חושש, במיוחד מעניין של האינטימיות, אני יודעת שיש כאן משהי שכבר שאלה אבל ענתה לה רק משהי אחת. אשמח אם לא אכפת לכן/ם לענות לי, איך אתם מתמודדים עם העניין הזה? (שמעתי פעם תאוריה שאני לא יודעת עד כמה היא נכונה, על כך שאינטימיות של ההורים ליד הילד הישן מונעת ממנו בעתיד את תסביך האדיפוס)

ראו גם: מין במיטה המשפחתית, מדור מיטה משפחתית, מדור מין ומיניות.