על ידי בשמת_א* » 17 אוקטובר 2016, 16:40
המיילדת חיברה לי את עלמה אבל זה היה מאוד מאוד קצר. לקחו אותה מהר לבדיקות ואותי תפרו. בחמישי בבוקר התייעצתי עם יועצת הנקה שהסתובבה במחלקה, עלמה לא ינקה. זה בכלל לא עניין אותה. היועצת אמרה שאולי יש לה מים. בחמישי בערב היא התחילה לצרוח, לקחנו אותה להתייעץ בתינוקייה ונתנו לה מוצץ ובקבוק
קודם כל
שנית את מתארת סיפור קלאסי של כישלון הנקה (ואולי אפילו אמרתי לך את זה אז). כל השתלשלות העניינים גרמה נזק, כל חוליה בשרשרת.
וכן, שחלות פוליציסטיות ידועות בתור אחד הגורמים לבעיות בהנקה וזה כנראה קשור בעניין הורמונאלי. מצד שני, בסיפור שלך יש כל כך הרבה נזקים שגם בלי שום בעיה פיזית, כל אמא היתה נתקלת פה בבעיית הנקה )-:
אשתף אותך בגילויים הכי חדשים שלמדתי בכנס ההנקה עם ננסי מורבאכר שהיה בספטמבר כאן: היא סיפרה על מחקר שנעשה לגבי הנקה/שאיבה בשעה הראשונה לאחר הלידה לעומת בשש השעות הראשונות לאחר הלידה. ההבדל בכמויות החלב הלך וגדל וכבר היה משהו כמו כפול תוך ימים ספורים! זה מדהים!
המסקנה: נכון למדנו שאם מניחים תינוקות על הבטן של אמא מייד אחרי שיצאו מהרחם, הם זוחלים בעצמם לשד של אמא ומתחילים לינוק, בדרך כלל תוך שעה מהלידה?
ואז הם יונקים ויונקים ויונקים עד שנרדמים על השד?
ונשארים על אמא ומתעוררים ויונקים שוב?
מסתבר שזה לא רק טוב לתינוק. זה קריטי לייצור החלב של האמא.
אז הטיפים שלי:
- להיפגש עם יועצת הנקה הפעם עוד לפני הלידה. דברי שוב עם עדי יותם, היא עברה דרומה אבל תוכל לתת לך המלצה על יועצת רלבנטית באיזורך כיום. תגיעי מוכנה!
- אם את מתכננת לידה טבעית וללא עירוי, הכי טוב. עירוי גורם בצקת ומקשה על ההנקה, אפידורל מסמם גם את התינוק ומשפיע עד חודש אחרי הלידה, וכן הלאה. אז אם הלידה לא טבעית - תתכונני! תדעי מה צפוי ותתארגני לזה בעזרת היועצת.
- אפס הפרדה. אל תרשי לאף אחד לקחת לך את התינוק/ת, בכלל, לפני שהוא/היא ינקו. לא "לקחו אותה מהר לבדיקות" ולא נעליים. פשוט תהיי אסרטיבית או תקחי מישהו שיהיה אסרטיבי בשבילך - השקילה והבדיקות יכולים לחכות, אם אין מקרה חירום.
- להחזיק את התינוק/ת עור לעור - את והוא עירומים זה על זה, עליכם שמיכה. שום חציצה ביניכם. זה עוזר לעודד ליניקה, זה עוזר להגביר את החלב, זה מגביר את ההורמונים שלך.
- להיניק כמה שיותר פעמים ביממה, ממש תשדרי לתינוק/ת שלך "לינוק לינוק לינוק". הקולטנים לייצור החלב מיוצרים בשבועות הראשונים. זה הזמן להנקה אינטנסיבית, כמה שיותר יותר טוב. כל הנקה תציעי שני צדדים. תלמדי הנקה אינסטינקטיבית (שבה את שרועה לך בנוחיות בתנוחה של כסא נוח והתינוק עלייך, נח, ישן או יונק). ככל שתניקי יותר בשבועות הראשונים - יותר פעמים, לעתים יותר קרובות, משני הצדדים - ככה תצליחי לייצר יותר חלב.
- הסיבה להשאיר את התינוק צמוד היא קודם כל שלא יתאפשר לתת לו שום דבר אחר. לא בקבוק ולא כלום. בטח שלא מוצץ. זה מחרב הנקה ידוע ולא אסביר פה למה. חוץ מזה, כפי שאמרתי - מגע עור לעור מעודד הנקה ומעודד ייצור חלב. וגם מעודד התפתחות המוח והאינטליגנציה.
- בלי תינוקייה. ואם אפשר, תשתחררי הביתה לפני הזמן. בבית אפשר להשיג עזרה. שיטפלו בך, שיהיה לך שקט, תיכנסי למיטה עם התינוק החדש ותניקי. ועלמה תוכל להצטרף ולהתכרבל (-: אם מתאים לך ואם אין כל מיני סבים וסבתות ודודים ודודות שישמחו לשעשע אותה ולכייף איתה.
- אם יש מקרה חירום חס וחלילה טפו טפו טפו חמסה חמסה תתחילי מייד לשאוב, ככה בשעה הראשונה אחרי הלידה. תקחי איתך משאבה ידנית או משהו, תשאבי אפילו תוך כדי תפירה, יסיח את דעתך... את מה ששאבת אפשר לתת לה בכפית (בכפית בלבד! זו כמות זעירה). איתה, צריך לשלוח מישהו (את האיש?) שלא יזוז ממנה לרגע ויוודא שלא מכניסים לה כלום לפה, בטח לא בקבוק! ברגע שאפשר, לטפטף לה לפה את החלב ששאבת, בכפית. ולהחזיר אלייך, הכי מהר שאפשר.
לסיכום:
גם עם שחלות פוליציסטיות, מנגנון ההנקה משתפר מלידה ללידה. יש יותר צנרת והגוף יודע יותר לעבוד.
הכי קריטי להוציא חלב (להניק, ואם אי אפשר אז לשאוב) כמה שיותר, כדי לייצר כמה שיותר.
ומן הצד השני, שהתינוקת שלך תהיה על השד כמה שיותר כדי להתאמן ביניקה לפני שהשד מתמלא ביום השלישי-רביעי, וגם אחר כך.
בטח יש עוד טיפים אבל לא זוכרת כרגע. מצד שני יש פה מספיק מתמצאות (-:
שאיבות לעתים קרובות (כל שעה שעתיים כשאת ערה) יגבירו את הכמויות שלך ויאפשרו ביסוס של אספקת החלב.
[u]המיילדת חיברה לי את עלמה אבל זה היה מאוד מאוד קצר. לקחו אותה מהר לבדיקות ואותי תפרו. בחמישי בבוקר התייעצתי עם יועצת הנקה שהסתובבה במחלקה, עלמה לא ינקה. זה בכלל לא עניין אותה. היועצת אמרה שאולי יש לה מים. בחמישי בערב היא התחילה לצרוח, לקחנו אותה להתייעץ בתינוקייה ונתנו לה מוצץ ובקבוק[/u]
קודם כל ((-))
שנית את מתארת סיפור קלאסי של כישלון הנקה (ואולי אפילו אמרתי לך את זה אז). כל השתלשלות העניינים גרמה נזק, כל חוליה בשרשרת.
וכן, שחלות פוליציסטיות ידועות בתור אחד הגורמים לבעיות בהנקה וזה כנראה קשור בעניין הורמונאלי. מצד שני, בסיפור שלך יש כל כך הרבה נזקים שגם בלי שום בעיה פיזית, כל אמא היתה נתקלת פה בבעיית הנקה )-:
אשתף אותך בגילויים הכי חדשים שלמדתי בכנס ההנקה עם ננסי מורבאכר שהיה בספטמבר כאן: היא סיפרה על מחקר שנעשה לגבי הנקה/שאיבה בשעה הראשונה לאחר הלידה לעומת בשש השעות הראשונות לאחר הלידה. ההבדל בכמויות החלב הלך וגדל וכבר היה משהו כמו כפול תוך ימים ספורים! זה מדהים!
המסקנה: נכון למדנו שאם מניחים תינוקות על הבטן של אמא מייד אחרי שיצאו מהרחם, הם זוחלים בעצמם לשד של אמא ומתחילים לינוק, בדרך כלל תוך שעה מהלידה?
ואז הם יונקים ויונקים ויונקים עד שנרדמים על השד?
ונשארים על אמא ומתעוררים ויונקים שוב?
מסתבר שזה לא רק טוב לתינוק. זה קריטי לייצור החלב של האמא.
אז הטיפים שלי:
[list=1]
[*] להיפגש עם יועצת הנקה הפעם עוד לפני הלידה. דברי שוב עם [po]עדי יותם[/po], היא עברה דרומה אבל תוכל לתת לך המלצה על יועצת רלבנטית באיזורך כיום. תגיעי מוכנה!
[*] אם את מתכננת לידה טבעית וללא עירוי, הכי טוב. עירוי גורם בצקת ומקשה על ההנקה, אפידורל מסמם גם את התינוק ומשפיע עד חודש אחרי הלידה, וכן הלאה. אז אם הלידה לא טבעית - תתכונני! תדעי מה צפוי ותתארגני לזה בעזרת היועצת.
[*] אפס הפרדה. אל תרשי לאף אחד לקחת לך את התינוק/ת, בכלל, לפני שהוא/היא ינקו. לא "לקחו אותה מהר לבדיקות" ולא נעליים. פשוט תהיי אסרטיבית או תקחי מישהו שיהיה אסרטיבי בשבילך - השקילה והבדיקות יכולים לחכות, אם אין מקרה חירום.
[*] להחזיק את התינוק/ת עור לעור - את והוא עירומים זה על זה, עליכם שמיכה. שום חציצה ביניכם. זה עוזר לעודד ליניקה, זה עוזר להגביר את החלב, זה מגביר את ההורמונים שלך.
[*] להיניק כמה שיותר פעמים ביממה, ממש תשדרי לתינוק/ת שלך "לינוק לינוק לינוק". הקולטנים לייצור החלב מיוצרים בשבועות הראשונים. זה הזמן להנקה אינטנסיבית, כמה שיותר יותר טוב. כל הנקה תציעי שני צדדים. תלמדי הנקה אינסטינקטיבית (שבה את שרועה לך בנוחיות בתנוחה של כסא נוח והתינוק עלייך, נח, ישן או יונק). ככל שתניקי יותר בשבועות הראשונים - יותר פעמים, לעתים יותר קרובות, משני הצדדים - ככה תצליחי לייצר יותר חלב.
[/list]
[list=1]
[*] הסיבה להשאיר את התינוק צמוד היא קודם כל שלא יתאפשר לתת לו שום דבר אחר. לא בקבוק ולא כלום. בטח שלא מוצץ. זה מחרב הנקה ידוע ולא אסביר פה למה. חוץ מזה, כפי שאמרתי - מגע עור לעור מעודד הנקה ומעודד ייצור חלב. וגם מעודד התפתחות המוח והאינטליגנציה.
[/list]
[list=1]
[*] בלי תינוקייה. ואם אפשר, תשתחררי הביתה לפני הזמן. בבית אפשר להשיג עזרה. שיטפלו בך, שיהיה לך שקט, תיכנסי למיטה עם התינוק החדש ותניקי. ועלמה תוכל להצטרף ולהתכרבל (-: אם מתאים לך ואם אין כל מיני סבים וסבתות ודודים ודודות שישמחו לשעשע אותה ולכייף איתה.
[/list]
[list]
[*] אם יש מקרה חירום חס וחלילה טפו טפו טפו חמסה חמסה תתחילי מייד לשאוב, ככה בשעה הראשונה אחרי הלידה. תקחי איתך משאבה ידנית או משהו, תשאבי אפילו תוך כדי תפירה, יסיח את דעתך... את מה ששאבת אפשר לתת לה בכפית (בכפית בלבד! זו כמות זעירה). איתה, צריך לשלוח מישהו (את האיש?) שלא יזוז ממנה לרגע ויוודא שלא מכניסים לה כלום לפה, בטח לא בקבוק! ברגע שאפשר, לטפטף לה לפה את החלב ששאבת, בכפית. ולהחזיר אלייך, הכי מהר שאפשר.
[/list]
לסיכום:
גם עם שחלות פוליציסטיות, מנגנון ההנקה משתפר מלידה ללידה. יש יותר צנרת והגוף יודע יותר לעבוד.
הכי קריטי להוציא חלב (להניק, ואם אי אפשר אז לשאוב) כמה שיותר, כדי לייצר כמה שיותר.
ומן הצד השני, שהתינוקת שלך תהיה על השד כמה שיותר כדי להתאמן ביניקה לפני שהשד מתמלא ביום השלישי-רביעי, וגם אחר כך.
בטח יש עוד טיפים אבל לא זוכרת כרגע. מצד שני יש פה מספיק מתמצאות (-:
שאיבות לעתים קרובות (כל שעה שעתיים כשאת ערה) יגבירו את הכמויות שלך ויאפשרו ביסוס של אספקת החלב.