על ידי תמרוש_רוש » 29 ינואר 2008, 04:35
אני באיזשהו שלב בתהליך הזה...
עד עכשיו עבדתי כמרפאה בעיסוק.
לפני כשנה עשיתי קורס מסז', ואחר כך קורס בעוצמת הרכות - וזה מה שאני רוצה לעשות, באופן פרטי במשרה חלקית, בנוסף על הריפוי בעיסוק - שהרבה יותר קל לעבוד בו "מוסדית", בעיקר כי קליניקה פרטית ברב"ע ילדים אומר
טונה של ציוד ומקום - וזה לא קל לארגון ולתחזוקה. בשביל המסז' / עוצמת הרכות כל מה שאני צריכה זה חדר, שולחן, וארון עם סדינים ומגבות.
לפני כשנה, כשמלאו לי שלושים, עשיתי "חשבון נפש / תכנית חומש" (אני אוהבת מאוד תכניות חומש להתפתחות אישית, הן עובדות אצלי יופי), והבנתי שהמטרות שלי לחמש השנים הבאות הן:
- ללמוד להיות אמא
- ללמוד להיות עצמאית.
האמהוּת כבר בדרך (אוטוטו יולדת...
מתישהו בפברואר).
עצמאות - הרבה זמן הייתי קצת משותקת רק מהמחשבה על להיות עצמאית, בייחוד בתחום הטיפולי, בלי גיבוי של מוסד שלם מאחורייך, ועם מחויבות ישירה לקליינטים, וכל הבירוקרטיות והפרוצדורות, והצורך ליצור לבד את התמיכה המקצועית שלי מקולגות.
בינתיים, גיליתי שהכל - בייחוד כל העניינים הטכניים - מסתדר הרבה יותר בקלות משחשבתי, כשעושים כל פעם דבר אחד.
ונושמים ונחים אחר כך.
הוצאתי כרטיס ביקור, וזו חווייה מלמדת מאוד. אני ממליצה לכל מי שבהתהליך לעצב טיוטה, להתייחס לתוכן, לצורה, ליצור לעצמה שם עסק ולוגו, ואז לקחת את הטיוטה לשלושה-ארבעה אנשים שונים, ולבקש פידבק.
אחר כך הוצאתי פלאייר, שצריך לייצג גם את עצמי וגם את השיטה - כי אף אחד במדינת ויקטוריה לא יודע מה זה עוצמת הרכות - אני שייכת לקבוצה הראשונה שהוסמכה פה, עד עכשיו היו רק קורסים בסידני ובחוף המזרחי של אוסטרליה. אז זה ליצור את המודעות מאפס, ליצור שוק חדש - בהתחלה זה היה מפחיד, עכשיו זה איכשהו משמח וממריץ אותי.
כשכתבתי את הפלאייר - זה היה תרגול מצוין ב"לכתוב שבחים על עצמך". אין לך ברירה, את פשוט צריכה לכתוב על עצמך מכל טוב. זה התפקיד שלך בסיטואציה הזאת, וזהו זה. מתרגלים...
ואחר כך כבר הייתי בשלבי הריון די מתקדמים, אז פרסמתי את עצמי ממש מעט, רק במקום העבודה הישן שלי ושמתי פלאיירים בחנות אורגנית אחת, אבל זה הספיק בשביל להביא לי שני קליינטים מזדמנים ושתי קליינטיות "קבועות", וזה בדיוק מה שהייתי צריכה עד הלידה, התנסות במקצוע החדש, אבל בלי יותר מדי מחויבות, ובטח בלי לחץ להיבנות על זה מבחינה כלכלית.
אני רואה יתרון רב ביכולת לבנות עסק במשרה חלקית, לצד עבודה קבועה ו"מוסדית". אני לא יודעת מה יהיה המינון של כל אחד מהמרכיבים האלה אחרי הלידה, או בטווח הארוך - אבל נעים לי לחשוב שיש לי את שתי האופציות ושאני אוכל לתמרן ביניהן. זה גם נותן לי מרווח נשימה כלכלי, מאפשר לי את התקופה הראשונית של השקעה בעסק, כאשר הפירות (והרווחים) יתחילו להבשיל רק מאוחר יותר.
ההדרגתיות גם מאפשרת לי לעבוד ברמה הרגשית, על הפחדים והחששות והתקיעויות והאתגרים שיש בלהיות עצמאית.
כרגע אני שמחה מאוד
:-):-)
אני באיזשהו שלב בתהליך הזה...
עד עכשיו עבדתי כמרפאה בעיסוק.
לפני כשנה עשיתי קורס מסז', ואחר כך קורס בעוצמת הרכות - וזה מה שאני רוצה לעשות, באופן פרטי במשרה חלקית, בנוסף על הריפוי בעיסוק - שהרבה יותר קל לעבוד בו "מוסדית", בעיקר כי קליניקה פרטית ברב"ע ילדים אומר [b]טונה[/b] של ציוד ומקום - וזה לא קל לארגון ולתחזוקה. בשביל המסז' / עוצמת הרכות כל מה שאני צריכה זה חדר, שולחן, וארון עם סדינים ומגבות.
לפני כשנה, כשמלאו לי שלושים, עשיתי "חשבון נפש / תכנית חומש" (אני אוהבת מאוד תכניות חומש להתפתחות אישית, הן עובדות אצלי יופי), והבנתי שהמטרות שלי לחמש השנים הבאות הן:
[list=1]
[*] ללמוד להיות אמא
[*] ללמוד להיות עצמאית.
[/list]
האמהוּת כבר בדרך (אוטוטו יולדת... :-) מתישהו בפברואר).
עצמאות - הרבה זמן הייתי קצת משותקת רק מהמחשבה על להיות עצמאית, בייחוד בתחום הטיפולי, בלי גיבוי של מוסד שלם מאחורייך, ועם מחויבות ישירה לקליינטים, וכל הבירוקרטיות והפרוצדורות, והצורך ליצור לבד את התמיכה המקצועית שלי מקולגות.
בינתיים, גיליתי שהכל - בייחוד כל העניינים הטכניים - מסתדר הרבה יותר בקלות משחשבתי, כשעושים כל פעם דבר אחד.
ונושמים ונחים אחר כך.
הוצאתי כרטיס ביקור, וזו חווייה מלמדת מאוד. אני ממליצה לכל מי שבהתהליך לעצב טיוטה, להתייחס לתוכן, לצורה, ליצור לעצמה שם עסק ולוגו, ואז לקחת את הטיוטה לשלושה-ארבעה אנשים שונים, ולבקש פידבק.
אחר כך הוצאתי פלאייר, שצריך לייצג גם את עצמי וגם את השיטה - כי אף אחד במדינת ויקטוריה לא יודע מה זה עוצמת הרכות - אני שייכת לקבוצה הראשונה שהוסמכה פה, עד עכשיו היו רק קורסים בסידני ובחוף המזרחי של אוסטרליה. אז זה ליצור את המודעות מאפס, ליצור שוק חדש - בהתחלה זה היה מפחיד, עכשיו זה איכשהו משמח וממריץ אותי.
כשכתבתי את הפלאייר - זה היה תרגול מצוין ב"לכתוב שבחים על עצמך". אין לך ברירה, את פשוט צריכה לכתוב על עצמך מכל טוב. זה התפקיד שלך בסיטואציה הזאת, וזהו זה. מתרגלים... ;-)
ואחר כך כבר הייתי בשלבי הריון די מתקדמים, אז פרסמתי את עצמי ממש מעט, רק במקום העבודה הישן שלי ושמתי פלאיירים בחנות אורגנית אחת, אבל זה הספיק בשביל להביא לי שני קליינטים מזדמנים ושתי קליינטיות "קבועות", וזה בדיוק מה שהייתי צריכה עד הלידה, התנסות במקצוע החדש, אבל בלי יותר מדי מחויבות, ובטח בלי לחץ להיבנות על זה מבחינה כלכלית.
אני רואה יתרון רב ביכולת לבנות עסק במשרה חלקית, לצד עבודה קבועה ו"מוסדית". אני לא יודעת מה יהיה המינון של כל אחד מהמרכיבים האלה אחרי הלידה, או בטווח הארוך - אבל נעים לי לחשוב שיש לי את שתי האופציות ושאני אוכל לתמרן ביניהן. זה גם נותן לי מרווח נשימה כלכלי, מאפשר לי את התקופה הראשונית של השקעה בעסק, כאשר הפירות (והרווחים) יתחילו להבשיל רק מאוחר יותר.
ההדרגתיות גם מאפשרת לי לעבוד ברמה הרגשית, על הפחדים והחששות והתקיעויות והאתגרים שיש בלהיות עצמאית.
כרגע אני שמחה מאוד :-):-):-)