ניצן אמ
תודה, עדיין לא הספקתי לפתוח את הלינק, אך אנסה היום
חלוקית נחל
יש הבדל מהותי בעיני בין הפוסט האחרון שלך שהבהיר את האינטרסים של המפרסם וכו' לבין ההודעה שהתייחסתי אליה, שניסתה לדמות סיטואציה עם התייחסות ספציפית לאנשים, לצורה שלהם, למה שהם אמרו או לא אמרו. היה בזה פן רכילותי בעיני, מלגלג באופן אישי על אנשים אמיתיים, צהבהב. גם את בהתייחסותך לנפשות הפועלות מתייחסת בעיקר לצורה של דנה ספקטור ולגיל של פרופ' רולידר. הבחירה הזו "לקשט" את המסר בתיאור הזה, באופן אישי רגישה לי עוד מאותו דבר
אחדד שוב: זו הייתה כתיבה הומוריסטית!!! אין בה שום פן רכילותי כי אני לא מכירה אותם ולא יודעת מה הייתה ההתנהלות הספציפית
וחזרתי וציינתי זאת. השתמשתי בחומרים בהם הם משתמשים על מנת להבהיר את הנקודה שלי בנוגע לסלידה מהסגנון הזה!
מבחינתי היה אפשר לכתוב זאת עיתונאית איקס, פרופסור איקס
כמו שאמרה ניצן, זה לא דיון אישי. הוא ציבורי
את העניין במראה של אותה עיתונאית איקס הכנסתי כיוון שאני יודעת שזה נושא שהיא עוסקת בו (נדמה לי, אני טועה?) רבות
וכן כי ידוע לי ש"דיבור" כזה מקובל בתחום. זו הייתה פארודיה
ומעל הכל, האופן בו בחרה להצטלם. והיא אשה מודעת, אין לי ספק בזה
באשר לגילו של רולידר. ההתייחסות הייתה לצורך הערכה שלי באשר לסיכוי שגבר מהדור שלו, בעל קריירה תובענית ודעות כפי שהציג
... אכן היה דמות כה דומיננטית בחינוך ילדיו
ההערכה שלי, על בסיס נתונים אלה בלבד, היא שאשתו היא שבאמת הייתה שם יותר, ושאם כבר הייתי מתייעצת איתה כמומחית
בדיוק כפי שניסחת:
אני לדוג' באם הייתי פונה ליועץ בסגנון זה היה חשוב לי לפנות ליועצת שהיא אמא בעצמה כי בעיני יש חשיבות עצומה להתנסות האישית באמהות ולעוצמות שהיא מביאה עימה.
כל מילה! לזה אני מכוונת, שהמומחים האמיתיים עבורי הם קודם כל אמהות או אבות נוכחים
ואז מי שאני מכירה וסומכת עליהם באופן אישי, או מי שנשמע לי לאורך זמן מעמיק, חכם ואכפתי
איני יכולה לראות איך רולידר ודומיו יכולים להיכנס לרובריקה הזאת עבורי. בשבילי ילד דוקטור זה לא קבלה לכלום
וגם כל אלה שכן אשמח להקשיב להם רק דעות עבורי. קשה לי להאמין שיש מי שיכול להתמחות בילדינו הספציפיים יותר מאיתנו
ולדעתי בדגש יתר כאשר אנו בחינוך ביתי, מפני שאז אנו מבלים איתם את חלק הארי של היממה ומכירים את הפנים השונים בעולמם
אני חשה את הנקודה הזו חזק מאוד אצלי
על פני אמהות שרואות את ילדיהן אחרי שמונה שעות שהן עלומות עבורם, וצריכות להתחיל לפענח על מה הילד מדבר
בוודאי אם הוא פעוט שאינו יודע עדיין לנסח בבהירות
או מצד שני מתבגר (זה מתחיל היום בגיל 6, לא?) שאין לו עצבים לפרט מה עבר עליו
באם בשלב כלשהו אתקל בקשיי למידה כלשהם או ארגיש שמשהו בתהליך הזה לא מתקדם כראוי בהחלט אפנה ליועץ או איש בעל נסיון וידע שאני מאמינה בו וביכולתו לעזור לי
אשמח אם תפרטי מהם קשיי למידה בעינייך. זה נושא שאני מתחבטת רבות בנוגע לעמדתי בו
המון תודה גם לך על הדיון. הלוואי וידעתי לעשות לב
בשמת א
עד שבאת את בורחת... מה הבחיל אותך? מה דעתך?
נהנית לקרוא אותך בדפים השונים
אבודה ומחפשת
למה הורה מומחה צריך לענוד את הישגיו הלימודיים (והלימודיים בלבד) של ילדיו כהוכחה למומחיותו?
שאלה כל כך טובה בעיניי. בכלל מה שכתבת
אם יום אחד תחליטי שאת רוצה להיות הורה... אז כבר כיף לילדיך לכשייוולדו שאמם שואלת שאלות ולא מחפשת כל מיני קישוטים לענוד בעצמה
יוטי בעיר
אושר אי אפשר למדוד בצורה כזאת, אי אפשר "להראות השגים".
הצרה איתי שאני לא מבינה מה כל כך הישג בלהיות דוקטור, ברוב המקצועות האקדמיים
זה כשלעצמו מטריד אותי, מה יש לנפנף בזה. כולה ישבת למדת, כתבת עבודה. בהמון זמן בד"כ
אולי אם אתה חוקר מוח שפיצח איזה שלב שיביא לייצור תרופה מצילת חיים
אבל ברוב המקצועות זה יכול להיות רק הישג אישי אם חקרת תחום שאתה אוהב ונהנית מזה. בעיניי כרגיל - ההישג הוא ההנאה
אבל הישג מוחלט?!? משהו להתנאות בו? תמיד היה מוזר בעיניי
יודעת שאת לאו דוקא בדעה הפוכה, סתם שפכתי את זה עליך
דגנית ב
למה את כל כך תוקפנית כלפיי?
אם הכוונה הייתה שאסגור את הדף ואנדף מפה, אז ממש כמעט הצלחת.
פתחתי, חטפתי בום (ולא בפעם הראשונה) וסגרתי
אבל תנחשי מה? החלטתי לנסות להידבר בכל זאת. חאליק, עם הפלשתינאים מדברים עכשיו
אלא שכאן הדיון הוא אך ורק על הפלסטיקה, על המסר שבתקשורת (בין בני אדם בכלל, אבל גם על התקשורת הכתובה) על הקליפות הלעוסות להמונים, על הפרסונה ולא על האדם. א. מתוך שלא לשמה, בא לשמה, לפעמים.
מה מתוך שלא לשמה בא לשמה? שכן דנו באדם באופן אישי? ממש לא. האדם הוא כאן דוגמה בלבד.
אישית האמת, דנה ספקטור נראית לי בחורה חמודה ומוכשרת, בטח היינו נהיות חברות
זה כל כך לא אישי לגביה. אין לי בלבי דבר עליה, ומראש אמרתי גם לא על טיב אמהותה. אני ממש לא יודעת אם אני אם טובה ממנה
וגם לא עסוקה בזה
אני בכלל חושבת שלבקר אמהות אחרות זה אסון, גם אם מפתה לפעמים
עם כל זה - חשיפת הילדה כפי שקרה היא בעיניי דבר פסול, אך אין בכך כדי לומר שאני באמהותי לא עושה דברים פסולים מזה
אין איך לשקול
דבר נוסף: מתוך שלא לשמה בא לשמה, הוא ציטוט שמדבר על דבר טוב, על עליית מדרגה
קיום מצוות שלא לשם שמים שהותמר לכדי אמונה - דבר חיובי על פי משנת הכותב.
לכן לא ברור לי אם הבנתי נכון את משפטך. כי הוא נקרא לי כאילו מדבר חיובי (הדיון בפלסטיקה) התדרדרנו לשלילי (רכילות)
אבל אולי טעיתי בהבנת הנקרא. אשמח לתיקון.
_השלטון הבלתי מעורער של התקשורת היודעת-כל במוחם של הרוב המוחלט של הציבור
שבא אח"כ ומקיא עלי את המידע המוסמך שספג, במקרה זה מידי שתי ישויות בלתי מעורערות בתחום החינוך ואורחות החיים התקינים:
פרופ' עם ילד דוקטור ואשה נוירוטית מהטלוויזיה
יחד עם עלבון וכעס מובן לי,יש במשפט הזה כל כך הרבה התנשאות: כותבת עצבנית וחדת עיין, כה איתנה בהשקפת עולמה (כמו אותו ציבור מקיא וגורואיו), שאינה טורחת לקרוא עד הסוף ויוצאת מדקלמת את משנתה הסדורה._
מה שהיה במשפט הזה הוא צער סרקזם ואירוניה. בסדר הזה. מבחינתי לפחות. לא התנשאות
חלק מאותו ציבור הוא משפחתי וחבריי האהובים, אינטיליגנטים ומקסימים. אז מה?
זה לא מפריע לי להאמין רק במה שעיניי רואות, ולנתח את המציאות מהזווית שלי. לא טענתי שאני טובה מאיש.
עכשיו לנושא האיתנה בהשקפת עולמי - לא נראה לי. עד הרגע אפילו לא ידעתי שיש לי השקפת עולם
כתבתי מחשבות שעלו בי ומעסיקות אותי
להבדיל מן הציבור וגורואיו כדברייך את, אין לי אף גורו אז אני לא יכולה להיות כמו.
שכן מעולם איני מקיאה על איש דברים שמישהו אחר אמר/כתב בעיתון וכדו', סתם, לפעמים נפלט לי בסמול טוק, ואני ישר מתנצלת
ועל זה אני מדברת בין השאר.
לא מבינה למה טובים הגורואים באופן כללי, ואם כבר אז דוקא אלה?! לא חראם?
לדעתה, ירצו לא יהודי מנוחין אלא בוגר מרדן; שאינו הולך בתלם. וכאן פרובוקטיבית מידי בעיני (מצטטת מהזיכרון) "אלןף טניס"... אני לא מסכימה או לא לא מסכימה אני אומרת שיש לה ביקורת. לא באופנית אבל ביקורת.
בוודאי שקראתי את זה. זה אחד המשפטים שהכי זעזעו אותי, אבל החלטתי לרחם על עשרת קוראיי...
אבל אם כבר פתחת את זה אז יאללה:
יש פה שלוש בעיות מהותיות בעיניי במשפט הזה
א. אז להתהדר בילד כוכב רוק/אלוף טניס זה עדיף על דוקטור? זה ב-ד-י-ו-ק אותו הדבר. הציפייה לכייר את הילד שלך לכיוון מסוים, "שווה"
ב. ספקטור ברחה פה למילוליות פופוליסטית ולא התאמצה עם הטיעון, בכל זאת כתבה "לעם", אבל היא הלא יודעת בוודאי שיהודי מנוחין
משול לכוכב רוק/אלוף טניס מבחינת כבוד, כסף, חיים לחוצים, משמעת עצמית, אישיות הישגית ועוד.
סתם תקעה אותו בתור ההיפך כאילו, כי יש לו שם של זקן מהשטייטעל והיא מאמינה שהקוראים שלה לא יודעים מי הוא.
יהודי מנוחין הולך בתלם? עאלק.
ללכת בתלם זה תלוש משכורת מעל הממוצע מחברת היי-טק ברמת החייל.
יהודי מנוחין הוא אמן, איש שכולו הגשמה עצמית, ובדיוק הכוכב שכביכול אנחנו רוצים שילדינו יהיו, לדברי הכתבה
ג. אם רולידר כל כך מיושן ותלם וכל זה, ומאיה הרי מתעתדת להיות טייגר וודס של הלבנט, אי שם בשנות השלושים של המאה...
מדוע נעזרת בו הכותבת בכל זאת, על פני להעיף אותו לכל השדים והרוחות ולהביא הביתה את עמוס מנסדורף?
גבר זקן בעל כוח ואשה צעירה בעלת, ובכן נכסים טוב הרשי לי לרדת מתחת לצוואר אבל את התחלת - יש לה ציצי קטן! לא קראת, לא הסתכלת אבל את משתלחת ומקללת (טפשה ואומללה). ספקטור לפחות קוראת ככה רק לעצמה ולא לאחרים. רגע, אולי התבלבלת? זו ששרועה בכל הודה על הספה עם גופייה ופוש אפ, וידיים מתנופפות זו ספקטור. מיני? צעירה, קייץ. ברכיים? ישבה עם שמלת קייץ על השטיח וזוית צילום מלמטה כדי לתפוס את הילדה. אני ראיתי בתמונות הבעות ספונטניות מצד המשתתפים אבל מי שמחזיק פטיש ובאמת המוחלטת...
זה לא אני, זה הראש הכחול שלך...
ממש לא התכוונתי שיש לה חזה גדול או משהו בסגנון. להבנתי כל מה שיש לאשה צעירה ונאה להראות הוא "נכסים" במובן התקשורתי
למשל הברכיים. שוב אני שואלת, את יכולה לדמיין צילום הפוך, בו המאבחן הוא בחור חשוף ברכיים?
ועדיין קיץ, כן? נו.... לא.
כי אף מאבחן לא יגיע כך לעבודה, בטח לא אם הוא עומד להיות מצולם. יש קודים אחרים להצגת גברים ונשים בעולם
(בוקר טוב!)
גם מבחינת התקשורת וגם האדם את עצמו
חוץ מזה אין שום דבר ספונטני בצילומים האלה, ובד"כ יש שם מלבישה. הכל מודע, ואני שוב אומרת זאת מידע מקצועי
עם זאת אני סתם דמות מהאינטרנט ואת יכולה לבחור שלא להאמין לי ולחשוב שאני ילד מתבגר ומשועמם בית אל
זה מה שכיף, אני נובאדי, לכן אני גם לא מבינה איך אני מצליחה להרגיז אותך כל כך
לא התכוונתי לקלל את המאבחנת, אך ייתכן שמוטב אם הייתי מכנה אותה חסרת מודעות, שהצטלמה כאובייקט שלא בטובתה
ולא התבלבלתי ביניהן, זה מה שרציתי להדגיש, שתיהן ממלאות תפקידים של אובייקט מיני, עבור אוכלוסיות שונות
אגב, כולנו כך (הנשים) לדעתי, כל הזמן. לכך אנו מחונכות כך וזה מוטמע ברמה כל כל גורפת
שרוב הזמן זה נעלם מעינינו גם כשאנו האובייקט, וגם כשאחיותינו, שאר הנשים
אבל כשזה מתווך באופן כה מודע לעצמו, בוטה וחשוף כמו בצילומי הכתבה הזו (כמו בכמעט כל חומר ויזואלי אחר שנחשפתי אליו אי פעם)
באצטלה של עצות להורים.... אותי זה מקומם
כאשר כמיטב הבנתי אני מכניסה מהות, בלי להסכים במיוחד עם המאמר הזה או להתעלם מצורמנות הפלקט, ובלי להצטרף למקהלה, מעירים לי 'סמכי עלי, הכל קונספירציה מרושעת'.
הבנתי שאת מדברת עם ניצן. ובכל זאת, על איזו מהות את מדברת?
לא אומרת שאינה קיימת, רק אנא צטטי, כי לא ידעתי למה להתייחס
וחבל לי שאת חשה מותקפת מכל מיני צדדים וקוראת לי "הם", כי זו רק אני שהשתמשתי בביטוי "סמכי עלי", וכאמור ביותר משמץ אירוניה
אבל את הביטוי קונספירציה מרושעת נדמה לי שאת הכנסת, ואשמח אם לא תתקעי לי אותו לפי. אני דיברתי על כלכלה בלבד.
_אגב דיון? יש אחדות דעה שספקטור איומה ובתה מסכנה (לא שיש לי משהו נגד ההורים רק חראם על הילדה, קולה!!! טצק, טצק טצק) רולידר הוא זקן רשע, דמגוג וחסר דעה המאבחנת היא אביזר מין וממיזם כזה (איזה מיזם?) לא יכול לבוא שום דבר טוב. כל זה בלי לקרוא.
סבבה. החיים פשוטים עכשיו. אין בעיות בעולם ואם יש - נקרא לאושיה מ"באופן".
וסוכריה - הכל הייה בצחוק בכלל._
אני לא אמרתי על רולידר דמגוג בשום מקום, אבל זה שאת טוענת כאן שכן, זו דמגוגיה
איפה ראית אחדות דעים. כולה אני, ניצן ואולי
אמא ל 5. כל השאר הביעו מגוון דעות או שהתייחסו רק לשולי הדיון והצחוקים
קולה בגיל שנה וחצי זה בעסה לדעתי. אישית אני מאמינה שגם בגיל 30, אבל אז אתה מחליט לבד
אבל את מטה את הדיון, עם כל כמה שקולה זה בעסה בעיניי, לא לשם כך התכנסנו. הדיון היה בחשיפה וגם את הבעת אי נוחות ממנה
מיזם - איזה מיזם? ברור שזה נאמר בהומור
ובנוגע לכך שאת הביקורת ברחוב לא המציאו ספקטור או רולידר, אז פעם אחרונה:
אלה היו ד-ו-ג-מ-א-ו-ת ! ! !
למידע הגס, הרדוד, המוטה והמוטעה שהתקשורת מאביסה אותנו בו, כאילו היה בעל סמכות או תוקף כלשהו
ליל מנוחה