על ידי קורנית* » 17 יולי 2006, 21:50
עד אתמול נמנעתי מלספר לקטנים 7 ו 9.5. הגדולה 12.5 שמעה באופן כללי בכותרות, אבל לא נתתי לה לרדת לפרטים. אתמול בלילה הבום נשמע כבר מאוד קרוב אלינו ( עמק יזרעאל), העברנו אותם ישנים לחדר שלנו, ובבוקר התמודדנו עם השאלות. אז כל אחד קיבל את המינימום ההכרחי כדי לספק את צרכיו לדעת, וכדי לדעת איך להתנהג. הקטנה - יש אנשים רעים שיורים עלינו, ואנחנו מחזירים.אין מה לדאוג, כמה כללי זהירות שיש להקפיד עליהם..( אולי לא ממש נכון אבל עוזר להירדם בשקט) אני לא חווה שם הווצרות של פחדים. היום בקיטנה היו שני בומים יחסית קרובים. הילדים המשיכו לשחק כאילו כלום, רק אמרו, אה כן, זה בגלל המלחמה. האמצעי - קיבל הסברים קצת יותר מפורטים אבל ממש לא יותר מדי. קצת יותר מעודכן שנופלים טילים גם במקומות אחרים ואנחנו לא ממש שומעים, יודע שאין מה לנדנד שרוצים לבריכה או מקום ציבורי אחר, מבחינתו לישון איתנו בחדר זה כיף,
החדר שלנו מיד הועמס בספרים משחקים חרוזים ועוד תעסוקות.
הגדולה כבר שואלת שאלות - איך הכל התחיל,מה עושים, אפשר לומר לה מה הגיוני לבקש בשעה כזו ומה לא(למשל לא נוסעים לחוף הכרמל לגלוש,מה אפשר לעשות), אחריות כשהיא יוצאת מהבית, לאן הולכים,אחריות בתוך הבית, בקיצור עולם אחר של שיחה. עדיין חשוב לי שתישן בשקט, ואני לא מאפשרת לה להיתקע מול החדשות. אי אפשר להשוות מראה עיניים למשמע אזניים. איכשהו כשזה רק בנשמע, זה נראה פחות נורא ומעורר חרדה. אבל אין לי ספק שהיאפוחדת מאוד בתוך תוכה.
עד אתמול נמנעתי מלספר לקטנים 7 ו 9.5. הגדולה 12.5 שמעה באופן כללי בכותרות, אבל לא נתתי לה לרדת לפרטים. אתמול בלילה הבום נשמע כבר מאוד קרוב אלינו ( עמק יזרעאל), העברנו אותם ישנים לחדר שלנו, ובבוקר התמודדנו עם השאלות. אז כל אחד קיבל את המינימום ההכרחי כדי לספק את צרכיו לדעת, וכדי לדעת איך להתנהג. הקטנה - יש אנשים רעים שיורים עלינו, ואנחנו מחזירים.אין מה לדאוג, כמה כללי זהירות שיש להקפיד עליהם..( אולי לא ממש נכון אבל עוזר להירדם בשקט) אני לא חווה שם הווצרות של פחדים. היום בקיטנה היו שני בומים יחסית קרובים. הילדים המשיכו לשחק כאילו כלום, רק אמרו, אה כן, זה בגלל המלחמה. האמצעי - קיבל הסברים קצת יותר מפורטים אבל ממש לא יותר מדי. קצת יותר מעודכן שנופלים טילים גם במקומות אחרים ואנחנו לא ממש שומעים, יודע שאין מה לנדנד שרוצים לבריכה או מקום ציבורי אחר, מבחינתו לישון איתנו בחדר זה כיף,
החדר שלנו מיד הועמס בספרים משחקים חרוזים ועוד תעסוקות.
הגדולה כבר שואלת שאלות - איך הכל התחיל,מה עושים, אפשר לומר לה מה הגיוני לבקש בשעה כזו ומה לא(למשל לא נוסעים לחוף הכרמל לגלוש,מה אפשר לעשות), אחריות כשהיא יוצאת מהבית, לאן הולכים,אחריות בתוך הבית, בקיצור עולם אחר של שיחה. עדיין חשוב לי שתישן בשקט, ואני לא מאפשרת לה להיתקע מול החדשות. אי אפשר להשוות מראה עיניים למשמע אזניים. איכשהו כשזה רק בנשמע, זה נראה פחות נורא ומעורר חרדה. אבל אין לי ספק שהיאפוחדת מאוד בתוך תוכה.