על ידי בשמת_א* » 25 נובמבר 2005, 19:35
פשוט זה החלק הכי מעצבן
וואללה? החלק הכי אהוב עלי...
איך עושים את זה למשל כשאני פשוט חייבת (לנשמה שלי) לשטוף את הרצפה והקטן מיילל?
אני קניתי מגב שבחנות חתכו לי אותו לגודל של הילדה, אז גם יש שני מגבים בבית וגם אחד מהם מתאים לילדים.
אני נותנת לקטן את המגב וגם סמרטוט, ש"יעזור".
אני מדקלמת לעצמי בלב כל הזמן את מה שפליי ליידי אומרת, שזה לא צריך להיות מושלם.
גם נקיון שנעשה לא-כמו-שצריך עדיין מברך את המשפחה.
אני מצליחה לנקות יחד איתו בצורה שלא מעליבה אותו.
אגב, גם אני משתמשת במים בלבד או במים עם קצת נוזל ניקוי כללי של אקובר.
למשל, אם לשנינו יש מגב עם סמרטוט רטוב נעבור שנינו על החדר.
אחרי זה אני אסחוב עם המגב, ואשאל אותו אם גם הוא רוצה לסחוב. הוא עושה בדרך כלל חלק קטן ואני סוחבת מסביב.
כשאני לא משקיעה ועושה ניקוי מאוד מזורז (משתדלת שבכל שבוע יהיה מקום אחד שמקבל טיפול שלם, וכל השאר - פחות), אז אני לא עוברת אחר כך עם סמרטוט סחוט היטב. אני סוחבת מאוד יסודי.
את הליכלוך שמצטבר בסחיבה אני אוספת עם חתיכת טישו, לעתים קרובות נייר מגבת או טישו ששלפתי מסל הניירות או מהשולחן (משומשים שעוד לא הגיעו לפח, לא במצב סופני). זה חוסך טינופת על הסמרטוט ובתוך הדלי שלי, שככה מחזיק לכל הבית.
בזמן האחרון משתמשת במגב בתור מטאטא לאסוף את האבקים:
מרטיבה אותו וסוחבת יסודי על יבש, בלי סמרטוט, וככה זורקת את האבק וכו' לפח עוד לפני שמתחילה השטיפה.
חוסך הרבה מים, וגם טינופת רטובה.
אני מאוד משתדלת להכניס את עצמי לשיגרה של ניקוי הבית כל שבוע ביום קבוע (אצלי: יום חמישי), כי אני מרגישה שהשיגרה תשמור עלי מאופסת. שמתי לב שכשאני עושה את הדברים בזמן וכשהבית בעצם לא מספיק להתלכלך באמת זה הרבה יותר קל, וגם אני צריכה פחות כוחות נפשיים להרים את עצמי בשפכטל כדי לעשות את זה.
כאילו, אם אין שיגרה קבועה אז את צריכה להחליט באופן מיוחד: היום רוחצים את הבית.
אם "תמיד רוחצים את הבית ביום חמישי" אז זה ברור לך: הגיע יום חמישי, רוחצים. משהו נפשי משתחרר, ואת מוצאת את הדרך לעשות.
כביסה בחורף:
המתקן המתקפל שבתוך הבית (אצלנו עומד בסלון, ואכן כשנתחיל לחמם הוא גם יתרום משמעותית ללחות בבית).
זה מצויין במיוחד עם תינוקות או ילדים במנשא, כי קל לשים אותם במנשא ולתלות או להוריד. ככה הייתי מרדימה את התינוקות כשהיו לי.
אני לעתים קרובות מקפלת בשלבים.
נגיד, באה למתקן, שולפת רק את הגרביים של הינוקא, מקפלת, שמה במקום, הולכת לשים סיר תפוחי אדמה על האש.
עוברת שם אחרי כמה זמן, שולפת כמה דברים, מקפלת, משאירה על המתקן, הינוקא מבקש לינוק.
הנה עכשיו אקום מהמחשב ואלך לקפל כמה דברים.
אם תגידי מה הבעיה בקיפול הכביסה, אולי יהיו לי רעיונות.
בכל אופן, בבית עם ילדים קטנים, צריך לקחת בחשבון: הפסקות מרובות, עבודה בחלקים, ויצירתיות בלתי נלאית - לשתף את הילדים בכל מיני דרכים וצורות, כל ילד לפי טבעו.
למשל, הינוקא אוהב לעזור. אז אני נותנת לו בגד שלו עם משימה להביא אותו לחדר השינה. הוא הולך ברצון, ואני מקפלת בזמן הזה עוד שני פריטים (הבית פיצפון) ומספיקה להדביק אותו ולעזור לו לשים במקום, ואז חוזרים למתקן.
זה גם חדר כושר... פעילות הליכה מרובה...
(-:
[u]פשוט זה החלק הכי מעצבן[/u]
וואללה? החלק הכי אהוב עלי...
איך עושים את זה למשל כשאני פשוט חייבת (לנשמה שלי) לשטוף את הרצפה והקטן מיילל?
אני קניתי מגב שבחנות חתכו לי אותו לגודל של הילדה, אז גם יש שני מגבים בבית וגם אחד מהם מתאים לילדים.
אני נותנת לקטן את המגב וגם סמרטוט, ש"יעזור".
אני מדקלמת לעצמי בלב כל הזמן את מה שפליי ליידי אומרת, שזה לא צריך להיות מושלם.
גם נקיון שנעשה לא-כמו-שצריך עדיין מברך את המשפחה.
אני מצליחה לנקות יחד איתו בצורה שלא מעליבה אותו.
אגב, גם אני משתמשת במים בלבד או במים עם קצת נוזל ניקוי כללי של אקובר.
למשל, אם לשנינו יש מגב עם סמרטוט רטוב נעבור שנינו על החדר.
אחרי זה אני אסחוב עם המגב, ואשאל אותו אם גם הוא רוצה לסחוב. הוא עושה בדרך כלל חלק קטן ואני סוחבת מסביב.
כשאני לא משקיעה ועושה ניקוי מאוד מזורז (משתדלת שבכל שבוע יהיה מקום אחד שמקבל טיפול שלם, וכל השאר - פחות), אז אני לא עוברת אחר כך עם סמרטוט סחוט היטב. אני סוחבת מאוד יסודי.
את הליכלוך שמצטבר בסחיבה אני אוספת עם חתיכת טישו, לעתים קרובות נייר מגבת או טישו ששלפתי מסל הניירות או מהשולחן (משומשים שעוד לא הגיעו לפח, לא במצב סופני). זה חוסך טינופת על הסמרטוט ובתוך הדלי שלי, שככה מחזיק לכל הבית.
בזמן האחרון משתמשת במגב בתור מטאטא לאסוף את האבקים:
מרטיבה אותו וסוחבת יסודי על יבש, בלי סמרטוט, וככה זורקת את האבק וכו' לפח עוד לפני שמתחילה השטיפה.
חוסך הרבה מים, וגם טינופת רטובה.
אני מאוד משתדלת להכניס את עצמי לשיגרה של ניקוי הבית כל שבוע ביום קבוע (אצלי: יום חמישי), כי אני מרגישה שהשיגרה תשמור עלי מאופסת. שמתי לב שכשאני עושה את הדברים בזמן וכשהבית בעצם לא מספיק להתלכלך באמת זה הרבה יותר קל, וגם אני צריכה פחות כוחות נפשיים להרים את עצמי בשפכטל כדי לעשות את זה.
כאילו, אם אין שיגרה קבועה אז את צריכה להחליט באופן מיוחד: היום רוחצים את הבית.
אם "תמיד רוחצים את הבית ביום חמישי" אז זה ברור לך: הגיע יום חמישי, רוחצים. משהו נפשי משתחרר, ואת מוצאת את הדרך לעשות.
כביסה בחורף:
המתקן המתקפל שבתוך הבית (אצלנו עומד בסלון, ואכן כשנתחיל לחמם הוא גם יתרום משמעותית ללחות בבית).
זה מצויין במיוחד עם תינוקות או ילדים במנשא, כי קל לשים אותם במנשא ולתלות או להוריד. ככה הייתי מרדימה את התינוקות כשהיו לי.
אני לעתים קרובות מקפלת בשלבים.
נגיד, באה למתקן, שולפת רק את הגרביים של הינוקא, מקפלת, שמה במקום, הולכת לשים סיר תפוחי אדמה על האש.
עוברת שם אחרי כמה זמן, שולפת כמה דברים, מקפלת, משאירה על המתקן, הינוקא מבקש לינוק.
הנה עכשיו אקום מהמחשב ואלך לקפל כמה דברים.
אם תגידי מה הבעיה בקיפול הכביסה, אולי יהיו לי רעיונות.
בכל אופן, בבית עם ילדים קטנים, צריך לקחת בחשבון: הפסקות מרובות, עבודה בחלקים, ויצירתיות בלתי נלאית - לשתף את הילדים בכל מיני דרכים וצורות, כל ילד לפי טבעו.
למשל, הינוקא אוהב לעזור. אז אני נותנת לו בגד שלו עם משימה להביא אותו לחדר השינה. הוא הולך ברצון, ואני מקפלת בזמן הזה עוד שני פריטים (הבית פיצפון) ומספיקה להדביק אותו ולעזור לו לשים במקום, ואז חוזרים למתקן.
זה גם חדר כושר... פעילות הליכה מרובה...
(-:
ממש כמו מריחה רעננות ירוקה כשהוגה אותו. פשוט משמח אותי.