ביום המכירה עצמו העמסתי על הרכב עוד כמה דברים שלא הספקתי אתמול.
זכרתי גם להצטייד באוכל ליום שלם.
אבא שלי הסיע אותי עם כל הדברים. הגענו למכללה, השאירו לי שם שולחן גדול, מצאתי פינה מוצלת והתחלתי לסדר את הדברים.
אחותי שלומדת שם, באה בבוקר לעזור לי לסדר.
ואחר כך במשך היום בכל פעם שהייתה לה הפסקה, באה לעזור לי לסדר ולמכור.
ניסיתי לחשוב אם יש לי דרך לעשות תא מדידה. אולי יש שם איזה עץ או עמוד לקשור אליו בדים.
אבא שלי הציע לי להשתמש באחד השולחנות כדופן לתא, ואז עלה בדעתי שמהשולחן עצמו אני יכולה לעשות תא !
אלו היו שולחנות מאוד ארוכים, אז הצבנו את השולחן ככה שהחלק העליון שלו היה הדופן האחורי של התא, ואז על הרגליים שלו שעכשיו שתיים מהן היו למעלה, תליתי בדים מקדימה ומהצדדים - וזה יצר תא מושלם !
הייתי גאה בעצמי.
סידרתי את הסטנדים עם הבגדים, סידרתי את השולחנות (בסוף 'אימצתי' לעצמי שניים בנוסף לשולחן שעשיתי ממנו תא. לשמחתי לא הייתה דרישה אליהם), פרשתי בדים צבעוניים על השולחנות, וסידרתי עליהם פריטים נוספים שהיו לי (למשל תיקים) וגם סלסלות עם בגדים פחות שווים - שכתבתי עליהן 5 ש"ח לפריט.
לצערי, קצת אחרי שתליתי את הבגדים על אחד הסטנדים, הוא פתאום התפרק. כנראה שהמשקל היה לו כבד מדי.
די נבהלתי - גם בגלל שמישהי השאילה לי אותו, ולא ידעתי מה לעשות.
וגם כי לא ידעתי איך אתלה עכשיו את כל הבגדים.
בינתיים העברתי את כל הבגדים לסטנד השני, והוא אמנם החזיק אותם, אבל זה היה נורא צפוף.
בסוף עלה בדעתי להדביק את הסטנד הראשון עם מסקינג-טייפ (מזל שהבאתי), מה שאיפשר לי לפחות חלק מהבגדים להעביר אליו. כבר לא יכולתי לתלות עליו הרבה, אבל זה שיפר את המצב.
************
זהו. ואז היה הקטע של המכירה.
למרות שדי חששתי מזה, באופן מפתיע עשיתי את זה די טבעי.
אני אמנם לא פלפלית גדולה, אבל זה היה בסדר.
כשאחותי הגיעה היא התחילה להכניס קצת אקשן כל פעם. (היא מדברת עם האנשים, מציעה להם דברים, מבינה במידות, במותגים וכו'....)
הקנייה הייתה בטיפטופים.
באיזה שלב כשראיתי שזה לא זז מספיק, אז החלטתי להוריד מחירים.
לא בטוח שזה מה שהיה משנה, כי הרבה אנשים פשוט עברו ליד ובכלל לא הסתכלו. זה לא שהם הסתכלו על הסחורה או על המחיר ולא היו מרוצים.
שמתי לב שגם בדוכן נוסף שהקימו שם, של בגדים חדשים הודיים וכל מיני - אנשים כמעט לא נכנסו. אפילו אליי נכנסו יותר.
כנראה שאנשים שם לא ממש היו במוד המתאים לקניות. אולי זה לא היה זמן טוב (שבוע אחרון של לימודים), או אולי לא אוכלוסיה הכי מתאימה לצורך העניין.
קנו, אבל מעט.
כשקנו זה היה בעיקר בהפסקות, ובין לבין היה די רדום.
כשכבר הגיע אחר הצהריים החלטתי להוריד מחירים בצורה דרסטית, אז הרבה דברים שהיו קודם 15 ו20 ש"ח הורדתי ל-5.
דברים שהיו 30 ו-20 הורדתי ל10.
מכנסי ג'ינס טובים הורדתי ל20.
ממש ירידה לזנות.
תליתי שלטים בולטים כמו 'מבצע סוף היום, כל ה..., 5 ש"ח בלבד !'
זה בהחלט שיפר את המכירות, אבל לא בהרבה את ההכנסות
.
***********
יצאתי משם בערב. אחרי שהייתי שם איזה 12 שעות.
מתברר שקנו בערך חצי מהבגדים (היו לי יותר מ100).
משהו שלא הבנתי - היו לי שם מכנסי ג'ינס ממש מעולים, ואנשים כמעט לא הסתכלו עליהם.
בחשבון סופי התברר שקנו בערך ב-600 ש"ח.
שזה נשמע יפה.
אבל, בהתחשב בכך שלפני כן במשך שבוע וחצי טרחתי על העניין איזה 20 שעות, וביום המכירה עצמו הייתי 12 שעות -
זה משאיר כ18 ש"ח לשעה. בלי להתייחס למחירי הפריטים עצמם. רק על העבודה.
עכשיו, אם מקזזים מזה את מחיר הדלק (נסיעות לקחת את הסטנדים והלוך ושוב למכללה), את ה'מעשר' שנתתי לאחותי על העזרה, ואת המחיר שאני הולכת לשלם על סטנד חדש לזו ששברתי לה -
נשאר לי במקרה הטוב 10 ש"ח לשעה ! (שוב, בלי להתייחס למחיר הפריטים).
***********
סיכום החוויה:
- כחוויה - זה היה נהדר. ויש לי סיפוק מזה שזה משהו שהחלטתי ללכת עליו ועשיתי אותו מהתחלה עד הסוף. במיוחד שזה משהו שדי חששתי לעשות - גם מבחינת ההתעסקות הלוגיסטית, וגם מבחינת פשוט לעמוד ולמכור.
- כלכלית - זה לא היה משתלם בכלל.
אבל ! אני חושבת שאולי כן אפשר לעשות את זה יותר כלכלי.
קודם כל מתארת לעצמי שאם כבר היה לי ניסיון בזה - אז כל ההכנות היו לוקחות לי הרבה פחות זמן.
וגם, אם הייתי מוכרת באופן קבוע, אז היה לי יותר מלאי, ומה שלא נמכר פעם שעברה - הייתי מוכרת בפעם הבאה.
מישהו שמתעסק בזה יכול למשל להחזיק את המלאי ואת הסטנדים ברכב באופן קבוע, ולא צריך כל פעם לפרוק ולהעמיס וכו'.
וגם, יכול להיות שיש אוכלוסיות שהיה יותר מתאים להגיע אליהן. זה משהו שאולי כדאי לבדוק אותו.
אולי היו עוד דברים שהיו משפרים את המצב, אני לא יודעת.
נגיד סטנד נוסף - כדי שהבגדים יהיו תלויים ברווחה, ויהיה אפשר לראות בקלות את הסחורה.
לשים שילוט יותר מאיר ובולט.
לעצב את הסביבה בצורה יותר מושכת. לא יודעת.
מי שמתעסק בזה לאורך זמן בטח מבין יותר ויותר מה כדאי ומה לא.
דבר נוסף שמישהו אמר לי מניסיון שלו -
שכשאנשים נמצאים במקום מסוים שלא במטרה לקנות - יש סיכוי הרבה יותר נמוך שיקנו מאשר כשהם הולכים במטרה לקנות.
ככה שאולי באמת למכור במכללה זה לא רעיון כזה טוב.
אולי לעשות מכירה מכוונת שיגיעו אליה מי שמתכוונים לקנות, או למכור במקומות כמו שווקים וכו' - זה יהיה יותר אפקטיבי.
*************
שכחתי להגיד שפגשתי שם את
רויטל S שניחשה שזו אני בעקבות הדף.
היה ממש כיף לפגוש אותה, וגם קיבלתי מלא מחמאות.
.
היא סיפרה לי שאמור להיות בקרוב 'שוק פתוח' במדרחוב בת"א, שבו כל אחד יכול למכור.
בהתחלה חשבתי שאת מה שיישאר אלך למכור שם,
אבל בסוף היום כבר הרגשתי שרק בא לי להיפטר ממה שנשאר ואין לי כוח להתעסק עם זה שוב בקרוב - אז בדרך הביתה הכנסתי את הכול למכולה של בגדים למסירה, ושלום על ישראל.
לפחות יש לי עכשיו הרבה יותר מקום בחדר
.
גם זה משהו.
תודה לכולם על העזרה.
ביום המכירה עצמו העמסתי על הרכב עוד כמה דברים שלא הספקתי אתמול.
זכרתי גם להצטייד באוכל ליום שלם.
אבא שלי הסיע אותי עם כל הדברים. הגענו למכללה, השאירו לי שם שולחן גדול, מצאתי פינה מוצלת והתחלתי לסדר את הדברים.
אחותי שלומדת שם, באה בבוקר לעזור לי לסדר.
ואחר כך במשך היום בכל פעם שהייתה לה הפסקה, באה לעזור לי לסדר ולמכור.
ניסיתי לחשוב אם יש לי דרך לעשות תא מדידה. אולי יש שם איזה עץ או עמוד לקשור אליו בדים.
אבא שלי הציע לי להשתמש באחד השולחנות כדופן לתא, ואז עלה בדעתי שמהשולחן עצמו אני יכולה לעשות תא !
אלו היו שולחנות מאוד ארוכים, אז הצבנו את השולחן ככה שהחלק העליון שלו היה הדופן האחורי של התא, ואז על הרגליים שלו שעכשיו שתיים מהן היו למעלה, תליתי בדים מקדימה ומהצדדים - וזה יצר תא מושלם !
הייתי גאה בעצמי. :-)
סידרתי את הסטנדים עם הבגדים, סידרתי את השולחנות (בסוף 'אימצתי' לעצמי שניים בנוסף לשולחן שעשיתי ממנו תא. לשמחתי לא הייתה דרישה אליהם), פרשתי בדים צבעוניים על השולחנות, וסידרתי עליהם פריטים נוספים שהיו לי (למשל תיקים) וגם סלסלות עם בגדים פחות שווים - שכתבתי עליהן 5 ש"ח לפריט.
לצערי, קצת אחרי שתליתי את הבגדים על אחד הסטנדים, הוא פתאום התפרק. כנראה שהמשקל היה לו כבד מדי.
די נבהלתי - גם בגלל שמישהי השאילה לי אותו, ולא ידעתי מה לעשות.
וגם כי לא ידעתי איך אתלה עכשיו את כל הבגדים.
בינתיים העברתי את כל הבגדים לסטנד השני, והוא אמנם החזיק אותם, אבל זה היה נורא צפוף.
בסוף עלה בדעתי להדביק את הסטנד הראשון עם מסקינג-טייפ (מזל שהבאתי), מה שאיפשר לי לפחות חלק מהבגדים להעביר אליו. כבר לא יכולתי לתלות עליו הרבה, אבל זה שיפר את המצב.
************
זהו. ואז היה הקטע של המכירה.
למרות שדי חששתי מזה, באופן מפתיע עשיתי את זה די טבעי.
אני אמנם לא פלפלית גדולה, אבל זה היה בסדר.
כשאחותי הגיעה היא התחילה להכניס קצת אקשן כל פעם. (היא מדברת עם האנשים, מציעה להם דברים, מבינה במידות, במותגים וכו'....)
הקנייה הייתה בטיפטופים.
באיזה שלב כשראיתי שזה לא זז מספיק, אז החלטתי להוריד מחירים.
לא בטוח שזה מה שהיה משנה, כי הרבה אנשים פשוט עברו ליד ובכלל לא הסתכלו. זה לא שהם הסתכלו על הסחורה או על המחיר ולא היו מרוצים.
שמתי לב שגם בדוכן נוסף שהקימו שם, של בגדים חדשים הודיים וכל מיני - אנשים כמעט לא נכנסו. אפילו אליי נכנסו יותר.
כנראה שאנשים שם לא ממש היו במוד המתאים לקניות. אולי זה לא היה זמן טוב (שבוע אחרון של לימודים), או אולי לא אוכלוסיה הכי מתאימה לצורך העניין.
קנו, אבל מעט.
כשקנו זה היה בעיקר בהפסקות, ובין לבין היה די רדום.
כשכבר הגיע אחר הצהריים החלטתי להוריד מחירים בצורה דרסטית, אז הרבה דברים שהיו קודם 15 ו20 ש"ח הורדתי ל-5.
דברים שהיו 30 ו-20 הורדתי ל10.
מכנסי ג'ינס טובים הורדתי ל20.
ממש ירידה לזנות. :-P
תליתי שלטים בולטים כמו 'מבצע סוף היום, כל ה..., 5 ש"ח בלבד !'
זה בהחלט שיפר את המכירות, אבל לא בהרבה את ההכנסות :-).
***********
יצאתי משם בערב. אחרי שהייתי שם איזה 12 שעות.
מתברר שקנו בערך חצי מהבגדים (היו לי יותר מ100).
משהו שלא הבנתי - היו לי שם מכנסי ג'ינס ממש מעולים, ואנשים כמעט לא הסתכלו עליהם.
בחשבון סופי התברר שקנו בערך ב-600 ש"ח.
שזה נשמע יפה.
אבל, בהתחשב בכך שלפני כן במשך שבוע וחצי טרחתי על העניין איזה 20 שעות, וביום המכירה עצמו הייתי 12 שעות -
זה משאיר כ18 ש"ח לשעה. בלי להתייחס למחירי הפריטים עצמם. רק על העבודה.
עכשיו, אם מקזזים מזה את מחיר הדלק (נסיעות לקחת את הסטנדים והלוך ושוב למכללה), את ה'מעשר' שנתתי לאחותי על העזרה, ואת המחיר שאני הולכת לשלם על סטנד חדש לזו ששברתי לה -
נשאר לי במקרה הטוב 10 ש"ח לשעה ! (שוב, בלי להתייחס למחיר הפריטים).
***********
סיכום החוויה:
[list]
[*] כחוויה - זה היה נהדר. ויש לי סיפוק מזה שזה משהו שהחלטתי ללכת עליו ועשיתי אותו מהתחלה עד הסוף. במיוחד שזה משהו שדי חששתי לעשות - גם מבחינת ההתעסקות הלוגיסטית, וגם מבחינת פשוט לעמוד ולמכור.
[/list]
[list]
[*] כלכלית - זה לא היה משתלם בכלל.
[/list]
אבל ! אני חושבת שאולי כן אפשר לעשות את זה יותר כלכלי.
קודם כל מתארת לעצמי שאם כבר היה לי ניסיון בזה - אז כל ההכנות היו לוקחות לי הרבה פחות זמן.
וגם, אם הייתי מוכרת באופן קבוע, אז היה לי יותר מלאי, ומה שלא נמכר פעם שעברה - הייתי מוכרת בפעם הבאה.
מישהו שמתעסק בזה יכול למשל להחזיק את המלאי ואת הסטנדים ברכב באופן קבוע, ולא צריך כל פעם לפרוק ולהעמיס וכו'.
וגם, יכול להיות שיש אוכלוסיות שהיה יותר מתאים להגיע אליהן. זה משהו שאולי כדאי לבדוק אותו.
אולי היו עוד דברים שהיו משפרים את המצב, אני לא יודעת.
נגיד סטנד נוסף - כדי שהבגדים יהיו תלויים ברווחה, ויהיה אפשר לראות בקלות את הסחורה.
לשים שילוט יותר מאיר ובולט.
לעצב את הסביבה בצורה יותר מושכת. לא יודעת.
מי שמתעסק בזה לאורך זמן בטח מבין יותר ויותר מה כדאי ומה לא.
דבר נוסף שמישהו אמר לי מניסיון שלו - [b]שכשאנשים נמצאים במקום מסוים שלא במטרה לקנות - יש סיכוי הרבה יותר נמוך שיקנו מאשר כשהם הולכים במטרה לקנות[/b].
ככה שאולי באמת למכור במכללה זה לא רעיון כזה טוב.
אולי לעשות מכירה מכוונת שיגיעו אליה מי שמתכוונים לקנות, או למכור במקומות כמו שווקים וכו' - זה יהיה יותר אפקטיבי.
*************
שכחתי להגיד שפגשתי שם את [po]רויטל S[/po] שניחשה שזו אני בעקבות הדף.
היה ממש כיף לפגוש אותה, וגם קיבלתי מלא מחמאות. :-).
היא סיפרה לי שאמור להיות בקרוב 'שוק פתוח' במדרחוב בת"א, שבו כל אחד יכול למכור.
בהתחלה חשבתי שאת מה שיישאר אלך למכור שם,
אבל בסוף היום כבר הרגשתי שרק בא לי להיפטר ממה שנשאר ואין לי כוח להתעסק עם זה שוב בקרוב - אז בדרך הביתה הכנסתי את הכול למכולה של בגדים למסירה, ושלום על ישראל.
לפחות יש לי עכשיו הרבה יותר מקום בחדר :-).
גם זה משהו.
תודה לכולם על העזרה.
{@