על ידי אנונימי » 14 יוני 2008, 20:57
== דפוס 170 --
Fruit Trees ==
_מתוך הספר "A Pattern Language" Amazon:0195019199 מאת כריסטופר אלכסנדר. תרגום: יונת שרון
גם ב{{}}שטח משותף (67) הסמוך לבתי מלאכה, משרדים ובתים, וגם בגינות פרטיות -- גן חבוי למחצה (111), כדאי לשתול עצי פרי. אחרי הכל, גן הוא דבר שימושי, בין אם הוא ציבורי ובין אם פרטי. אבל הוא לא משק חקלאי. גן מסוג ביניים, גם שימושי אבל גם יפה באביב ובסתיו, ומקום נהדר לטייל בו בגלל שהוא מריח נפלא, הוא הבוסתן.
באקלימים המתאימים לעצי פרי, המטעים מעניקים למקום זהות קסומה כמעט: חשבו על הפרדסים של דרום קליפורניה, עצי הדובדבן של יפן, מטעי הזיתים של יוון. אבל צמיחת הערים נוטה להרוס את העצים האלה ואת האיכות שהם אוצרים.
לעובדה שעצי פרי נתונים לשינויי העונות יש השלכות מיוחדות. בוסתנים מספקים חוויה שכמעט אבדה בערים -- החוויה של גידול, קטיף, הזנה ממקורות מקומיים; ללכת לאורך רחוב עירוני, לקטוף תפוח מעץ, ולנגוס בו.
עצי פרי בשטח ציבורי מוסיפים הרבה יותר לשכונה ולקהילה מאשר אותם העצים בחצרות פרטיות: עצים פרטיים מניבים יותר פירות מאשר משפחה אחת מסוגלת לאכול. בשטח ציבורי, העצים מהווים מוקד לתחושות שותפות בתועלת ובאחריות. ומאחר שהם זקוקים לטיפול שנתי, גיזום וקטיף, עצי פרי מושכים אנשים באופן טבעי למעורבות בטיפוח השטחים המשותפים. זהו מקום טבעי עבור אנשים לקחת אחריות לשטח המשותף שלהם, להתגאות בתוצאות, להעסיק את עצמם ואת ילדיהם בזמנם הפנוי.
דמיינו איך קהילה מתחילה בהדרגה לגדל חלק מתצרוכת הפירות שלה, מיצים, שימורים. בהתחלה זה יהיה חלק קטן מאוד, אבל הוא יפרוץ את הדרך. העבודה הדרושה היא לא רבה אם היא נעשית בצוותא, והסיפוק ממנה גדול.
לכן:
נטעו בוסתנים קטנים של עצי פרי בגינות ובשטחים ציבוריים לאורך שבילים ורחובות, בפארקים, בשכונות: בכל מקום שיש בו קהילה מגובשת שיכולה לטפל בעצים ולקטוף את הפירות.
אם יש עץ פרי נחמד במיוחד, עשו תחתיו מקום אצל העץ (171), עם מושב גן (176), או בנו שביל שיוביל אל העץ -- שבילים ויעדים (120)...== דפוס 170 -- [url=http://www.ahartman.com/apl/patterns/apl170.htm]Fruit Trees[/url] ==
[sup]_[b]מתוך הספר "A Pattern Language" Amazon:0195019199 מאת [po]כריסטופר אלכסנדר[/po].[/b] תרגום: [po]יונת שרון [/po][/sup]
[img]http://www.beofen-tv.co.il/books/apl/170photo.jpg[/img]
[sub]גם ב{{}}[po]שטח משותף[/po] (67) הסמוך לבתי מלאכה, משרדים ובתים, וגם בגינות פרטיות -- [po]גן חבוי למחצה[/po] (111), כדאי לשתול עצי פרי. אחרי הכל, גן הוא דבר שימושי, בין אם הוא ציבורי ובין אם פרטי. אבל הוא לא משק חקלאי. גן מסוג ביניים, גם שימושי אבל גם יפה באביב ובסתיו, ומקום נהדר לטייל בו בגלל שהוא מריח נפלא, הוא הבוסתן.[/sub]
[hr]
[h=4] באקלימים המתאימים לעצי פרי, המטעים מעניקים למקום זהות קסומה כמעט: חשבו על הפרדסים של דרום קליפורניה, עצי הדובדבן של יפן, מטעי הזיתים של יוון. אבל צמיחת הערים נוטה להרוס את העצים האלה ואת האיכות שהם אוצרים. [/h]
לעובדה שעצי פרי נתונים לשינויי העונות יש השלכות מיוחדות. בוסתנים מספקים חוויה שכמעט אבדה בערים -- החוויה של גידול, קטיף, הזנה ממקורות מקומיים; ללכת לאורך רחוב עירוני, לקטוף תפוח מעץ, ולנגוס בו.
עצי פרי בשטח ציבורי מוסיפים הרבה יותר לשכונה ולקהילה מאשר אותם העצים בחצרות פרטיות: עצים פרטיים מניבים יותר פירות מאשר משפחה אחת מסוגלת לאכול. בשטח ציבורי, העצים מהווים מוקד לתחושות שותפות בתועלת ובאחריות. ומאחר שהם זקוקים לטיפול שנתי, גיזום וקטיף, עצי פרי מושכים אנשים באופן טבעי למעורבות בטיפוח השטחים המשותפים. זהו מקום טבעי עבור אנשים לקחת אחריות לשטח המשותף שלהם, להתגאות בתוצאות, להעסיק את עצמם ואת ילדיהם בזמנם הפנוי.
דמיינו איך קהילה מתחילה בהדרגה לגדל חלק מתצרוכת הפירות שלה, מיצים, שימורים. בהתחלה זה יהיה חלק קטן מאוד, אבל הוא יפרוץ את הדרך. העבודה הדרושה היא לא רבה אם היא נעשית בצוותא, והסיפוק ממנה גדול.
לכן:
[h=4] נטעו בוסתנים קטנים של עצי פרי בגינות ובשטחים ציבוריים לאורך שבילים ורחובות, בפארקים, בשכונות: בכל מקום שיש בו קהילה מגובשת שיכולה לטפל בעצים ולקטוף את הפירות. [/h]
[img]http://www.beofen-tv.co.il/books/apl/170diagram.gif[/img]
[hr]
[sub]אם יש עץ פרי נחמד במיוחד, עשו תחתיו [po]מקום אצל העץ[/po] (171), עם [po]מושב גן[/po] (176), או בנו שביל שיוביל אל העץ -- [po]שבילים ויעדים[/po] (120)...[/sub]