שמחה שאני יכולה לייעץ,
גם אני מתלבטת איך לשפר, איך להיות נוכחת
אבל לפני שממשיכה נעצרת על משפט אחד שנראה לי מיותר בתהליך של שינוי :
אני כולי מכוונת פנימה בצורה לא טובה...
כי כרגע נראה לי שאת מכוונת על המוכר לך ולכן הצעתי להפסיק את הפעולה המוכרת לך.
כדי שתוכלי ללמוד משהו חדש.
גם לי בהתחלה אחרי הרבה שנים של לבד ועינוג עצמי היה קשה להנות ולגמור מהביחד.
אבל הייתי פעם ממש מזמן בסדנת זוגיות עם עקרונות מהטנטרה ואני זוכרת שהמנחה כיוונה להפסקת האוננות כדרך לחיבור עם האחר.
והיפסקתי והייתי שנה לבד וגם שנה בלי שחוויתי אורגזמה, ואז הכרתי אותו
התאהבתי מיד , אבל מינית......היה אחר, יותר מושלם אבל פחות מענג ספציפית.
ונתתי לזה זמן, הרבה זמן , למדתי והקשבתי ואהבתי וזה קרה וקורה ונעלם וחוזר....
אנחנו הרבה זמן יחד עם ילדים משפחה ...הכל.... ועדין יש מצבים שאני רק בשלי, בפנטזיה ,ויש מצבים אחרים שאנחנו יחד
והחיבור מופלא
לפעמים יש קסם ולפעמים אין. לפעמים זה תלוי בי או בו ולפעמים - בכלל, משהו אחר משרה את הקסם/חסד הזה.
לא הייתי רוצה שתחשבי שמה שאת עושה אינו טוב.
תלכי עם עצמך ואולי כדאי שתנסי לראות איך מתוך ההקשבה שלך לעצמך תקשיבי גם לו וגם לדבר החדש שנוצר.
ואולי גם... תסתכלי כמה את באמת מוכנה להיות בקשר הזוגי איתו
כמה באמת מתוכך שלם עם החיבור
איפה את לא רוצה להיות ואולי משתמשת באוננות כתירוץ?
אל כל מה שהוא לא הוא וכנראה גם לא ממש אני.
(אני חושבת שמתוך המשפט הזה כתבתי לך את השורות האחרונות. אם הן לא מתאימות לך, אז הן לא במקומן)