על ידי פלוני_אלמונית* » 06 מרץ 2011, 14:47
המסר הזה הוא לגברים בלבד. (למרות שהנשים הן רוב מוחץ כאן).
מה עושים כשמתחיל ריב עם האשה?
קודם כל חשוב מאוד שתדע ותפנים - אין כל טעם להתווכח עם האשה! אמנם כל ריב וסכסוך הם דברים שכדאי להימנע מהם, אך הריב שלך עם אשתך ממש מיותר. לאשה יש יכולת מילולית הרבה יותר טובה מאשר לגבר. בויכוח ובריב (מילולי) האשה תמיד מנצחת ואתה תמיד מפסיד. גם אם אתה "מנצח" בויכוח, בסופו של דבר אתה מפסיד. כי אם קורה שאתה "מנצח" אותה בויכוח, היא כועסת. וכשהיא כועסת, זה ממש ממש ההפסד שלך. אתה לא יכול לבוא לאשתך בטענות, כי בטענות היא יותר חזקה ממך.
מה אתה כן יכול לעשות?
כשהיא באה אליך בטענות, בשום אופן אל תענה לטענות שלה בטענות משלך. בטענות, אתה חלש יותר ממנה.
אתה יכול להסביר לה את עמדתך. להסביר לה מה אתה חושב או מה אתה מרגיש. להסביר לה, ולא להתווכח איתה. כל הזמן תזכור כי בויכוח היא מנצחת. תכניס לך את זה טוב לראש. כשאתה בא להסביר את עצמך, אתה לא יכול להשליך את זה עליה, כי זה כמו לבוא בטענות! קודם אתה צריך לשאול אותה, אם היא מוכנה לשמוע מה דעתך / מה אתה חושב / מה אתה מרגיש. להגיד לה שאתה רק רוצה להגיד לה מה אתה מרגיש או חושב. אם תשאל אותה יפה, היא תקשיב. אם היא תענה לך משהו שנדמה לך, שעלול לגרור אותך לויכוח, תגיד לה במפורש, שאתה לא רוצה להתווכח איתה. אתה רק רצית להגיד מה אתה חושב / מרגיש.
קל לפייס את הגבר, קשה יותר לפייס ולרצות את האשה, ויש לה סיבות לכך. זה התפקיד של הגבר לפייס ולרצות את האשה. אל תתלונן, אתה הגבר וזה התפקיד שלך. אשה לא מסופקת ולא מפוייסת, זו צרה צרורה! היא לא אשמה! ככה אלוהים ברא אותנו. גם אם אתה לא דתי, והתנ"ך הוא רק מיתולוגיה עבורך, זכור - כשהאל אמר לאשה: 'ואל אישך תשוקתך', זו לא היתה ברכה, זו היתה ענישה. מצד שני, אתה גם יודע שהאשה שאיתך כשהיא אשה מפוייסת מחוזרת ומסופקת היא פרי גן העדן. לא פחות. אל תשכח, אתה זה שצריך לחזר אחריה. ייתכן שהפסקת לחזר אחריה, ייתכן שאתה חושב שאם התחתנתם אז הכל מובן מאליו. אתה טועה! גם כשהיא נענית לפניותיך / לבקשותיך / לדרישותיך, כולל המין, אם זה לא בא ממקום של חיזור ריצוי ופיוס, זה הגורם שמתסיס מריבות. אפילו אם היא לא יודעת שזה הגורם. 'והוא ימשול בך', זה לא השלטון שלך, זה החיזור! זו התלות שלה בחיזור. אשה מחוזרת היא אשה שמחה. החיזור קוטל דכאונות, וימנע את המריבות.
שוב, אל תתלונן, אתה הגבר, וזה התפקיד שלך. תניח לאגו הגברי שלך. אל תחשוב אפילו, שאם אתה המפרנס העיקרי / היחיד, יש לך זכות יתר. לא רק שאין לך זכויות יתר, אין לך ברירה, אלא לוותר לה. זו לא כניעה ולא פגיעה בכבוד הגברי. אתה לא מפסיד כלום, אתה יכול רק להרויח . האשה היא עקרת הבית, "עקרת" המשפחה. העיקר של המשפחה. בלי האשה אין משפחה. (אבל יש משפחות בלי גבר). אם תוותר לה יפה, זה יוכיח לה שאתה מכבד אותה, והיא דווקא תכבד אותך. "דבר אלי בפרחים אהובי", זה לא רק שם של שיר ישן. זו הדרך לדבר לליבן של נשים. לא חייבים להביא כל הזמן פרחים, אבל אתה חייב תמיד לדבר אליה בדרך של הפרחים. אם אתה לא יודע "לדבר בפרחים", לך ללמוד!! זה יהיה השיעור הכי חשוב בחייך. אל תחשוש שאם היא ממשיכה בויכוח וממשיכה בטענות, היא לא הקשיבה. כשתבקש ממנה להסביר את עצמך, כשתדבר אליה בדרך הפרחים, גם אם היא ממשיכה לבוא בטענות, היא מפנימה את דבריך.
ייתכן שאתה מרגיש שאתה מתפוצץ ולא יכול להתאפק, (כי האשה יכולה לפעמים לשגע פילים, אז בטח לשגע אותך). תגיד לה שאתה לא רוצה לריב, ולכן אתה מוכרח לצאת החוצה להירגע. צא ותמצא מקום ודרך לפרוק את הכעס אם צריך. אבל לא אשה אחרת! לא ידידה וגם לא חברה שלה. לא אשה. זה לא הזמן לשיחה עם אשה אחרת. זה עלול להגביר את הזעם עליך. אל תעז לחשוב שהיא לא תדע. היא תדע! עדיף שהיא אפילו לא תחשוד. אם כשאתה חוזר, הריב נמשך, ושוב אתה לא רגוע ועלול להתפרץ, צא שוב. אבל תזכור! לא לטרוק את הדלת! חשוב שתגיד לה בנחת שאתה מוכרח לצאת להירגע. כשתחזור ויהיה שקט, זה הזמן לבקש ממנה שתסכים לשמוע מה אתה חושב או מרגיש. *היזהר מלגלוש
לטענות*.
אם זה עדיין לא משכנע אותך, זכור – גם גברים וגם נשים משתוקקים לקשר זוגי, אבל הקשר הוא לא שיוויוני ! בקשר של גבר ואשה, הגבר מרויח ומקבל הרבה יותר ממה שהאשה מרויחה מהקשר שלה עם הגבר. גם ביחסי מין הגבר נהנה הרבה יותר מהאשה. פירוש הדבר - שגם אם אתה זה שמביא את כל הכסף, אתה מרויח מהקשר הרבה יותר, ואתה נהנה הרבה יותר ממנה. את זה אתה חייב לזכור, ולהבין למה אתה צריך להתחשב בה יותר, ברצונות שלה. כי משמעות הדבר שלך, יש הרבה מאוד מה להפסיד. לה, לפעמים, כשאתה לא מכבד אותה, כבר אין מה להפסיד, והיא מחליטה לפרק את הקשר. (זכור, כמעט תמיד זו האשה שמחליטה לפרק. - למה? הסיבות הן במה שכתבתי קודם). בסטטיסטיקה, ה"לפעמים" הזה, כבר עבר את שליש הזוגות הנשואים. זכור, כשהיא חוצה את הרוביקון, לא יעזור בית דין! ואז אתה מפסיד בגדול. היא לא מפסידה. חיזורים לא היו לה, כי אתה לא חיזרת. לפחות נפתח פתח לסיכויים חדשים.
זכור, כשהיא תהיה מרוצה יהיה לה קל לוותר לך, לרצות אותך. זה בטבע של האשה לרצות. לרצות את ילדיה, לרצות את הוריה, וגם לרצות את בעלה, אותך.
המסר הזה הוא [b]לגברים בלבד[/b]. (למרות שהנשים הן רוב מוחץ כאן).
מה עושים כשמתחיל ריב עם האשה?
קודם כל חשוב מאוד שתדע ותפנים - [b]אין כל טעם להתווכח עם האשה![/b] אמנם כל ריב וסכסוך הם דברים שכדאי להימנע מהם, אך הריב שלך עם אשתך [b]ממש מיותר[/b]. לאשה יש יכולת מילולית הרבה יותר טובה מאשר לגבר. בויכוח ובריב (מילולי) [b]האשה תמיד מנצחת ואתה תמיד מפסיד[/b]. גם אם אתה "מנצח" בויכוח, בסופו של דבר אתה מפסיד. כי אם קורה שאתה "מנצח" אותה בויכוח, היא כועסת. וכשהיא כועסת, זה [b]ממש ממש ההפסד שלך[/b]. אתה לא יכול לבוא לאשתך בטענות, כי בטענות היא יותר חזקה ממך.
מה אתה כן יכול לעשות?
כשהיא באה אליך בטענות, [b]בשום אופן אל תענה לטענות שלה בטענות משלך[/b]. בטענות, אתה חלש יותר ממנה.
אתה יכול להסביר לה את עמדתך. להסביר לה מה אתה חושב או מה אתה מרגיש. [b]להסביר[/b] לה, ולא להתווכח איתה. כל הזמן תזכור כי בויכוח היא מנצחת. תכניס לך את זה טוב לראש. כשאתה בא להסביר את עצמך, אתה לא יכול להשליך את זה עליה, כי [b]זה כמו לבוא בטענות![/b] קודם אתה צריך לשאול אותה, אם היא מוכנה לשמוע מה דעתך / מה אתה חושב / מה אתה מרגיש. להגיד לה שאתה [b]רק[/b] רוצה להגיד לה מה אתה מרגיש או חושב. אם תשאל אותה יפה, היא תקשיב. אם היא תענה לך משהו שנדמה לך, שעלול לגרור אותך לויכוח, תגיד לה [b]במפורש[/b], שאתה לא רוצה להתווכח איתה. אתה רק רצית להגיד מה אתה חושב / מרגיש.
קל לפייס את הגבר, קשה יותר לפייס ולרצות את האשה, ויש לה סיבות לכך. זה התפקיד של הגבר לפייס ולרצות את האשה. אל תתלונן, אתה הגבר וזה התפקיד שלך. אשה לא מסופקת ולא מפוייסת, זו צרה צרורה! [b]היא לא אשמה![/b] ככה אלוהים ברא אותנו. גם אם אתה לא דתי, והתנ"ך הוא רק מיתולוגיה עבורך, זכור - כשהאל אמר לאשה: 'ואל אישך תשוקתך', [b]זו לא היתה ברכה[/b], זו היתה ענישה. מצד שני, אתה גם יודע שהאשה שאיתך כשהיא אשה מפוייסת מחוזרת ומסופקת היא פרי גן העדן. לא פחות. אל תשכח, אתה זה שצריך לחזר אחריה. ייתכן שהפסקת לחזר אחריה, ייתכן שאתה חושב שאם התחתנתם אז הכל מובן מאליו. [b]אתה טועה![/b] גם כשהיא נענית לפניותיך / לבקשותיך / לדרישותיך, כולל המין, אם זה לא בא ממקום של חיזור ריצוי ופיוס, זה הגורם שמתסיס מריבות. אפילו אם [b]היא[/b] לא יודעת שזה הגורם. 'והוא ימשול בך', זה לא השלטון שלך, זה החיזור! זו התלות שלה בחיזור. אשה מחוזרת היא אשה שמחה. החיזור קוטל דכאונות, וימנע את המריבות.
שוב, אל תתלונן, אתה הגבר, וזה התפקיד שלך. תניח לאגו הגברי שלך. אל תחשוב אפילו, שאם אתה המפרנס העיקרי / היחיד, יש לך זכות יתר. לא רק שאין לך זכויות יתר, אין לך ברירה, אלא לוותר לה. זו לא כניעה ולא פגיעה בכבוד הגברי. אתה לא מפסיד כלום, אתה יכול רק להרויח . האשה היא עקרת הבית, "עקרת" המשפחה. העיקר של המשפחה. בלי האשה אין משפחה. (אבל יש משפחות בלי גבר). אם תוותר לה יפה, זה יוכיח לה שאתה מכבד אותה, והיא דווקא תכבד אותך. "דבר אלי בפרחים אהובי", זה לא רק שם של שיר ישן. זו הדרך לדבר לליבן של נשים. לא חייבים להביא כל הזמן פרחים, אבל אתה חייב [b]תמיד[/b] לדבר אליה בדרך של הפרחים. אם אתה לא יודע "לדבר בפרחים", [b]לך ללמוד!![/b] זה יהיה השיעור הכי חשוב בחייך. אל תחשוש שאם היא ממשיכה בויכוח וממשיכה בטענות, היא לא הקשיבה. כשתבקש ממנה להסביר את עצמך, כשתדבר אליה בדרך הפרחים, גם אם היא ממשיכה לבוא בטענות, היא מפנימה את דבריך.
ייתכן שאתה מרגיש שאתה מתפוצץ ולא יכול להתאפק, (כי האשה יכולה לפעמים לשגע פילים, אז בטח לשגע אותך). תגיד לה שאתה לא רוצה לריב, ולכן אתה מוכרח לצאת החוצה להירגע. צא ותמצא מקום ודרך לפרוק את הכעס אם צריך. אבל לא אשה אחרת! לא ידידה וגם לא חברה שלה. לא אשה. זה לא הזמן לשיחה עם אשה אחרת. זה עלול להגביר את הזעם עליך. אל תעז לחשוב שהיא לא תדע. היא תדע! עדיף שהיא אפילו לא תחשוד. אם כשאתה חוזר, הריב נמשך, ושוב אתה לא רגוע ועלול להתפרץ, צא שוב. אבל תזכור! לא לטרוק את הדלת! חשוב שתגיד לה בנחת שאתה מוכרח לצאת להירגע. כשתחזור ויהיה שקט, זה הזמן לבקש ממנה שתסכים לשמוע מה אתה חושב או מרגיש. *היזהר מלגלוש
לטענות*.
אם זה עדיין לא משכנע אותך, זכור – גם גברים וגם נשים משתוקקים לקשר זוגי, אבל [b]הקשר הוא לא שיוויוני[/b] ! בקשר של גבר ואשה, הגבר מרויח ומקבל הרבה יותר ממה שהאשה מרויחה מהקשר שלה עם הגבר. גם ביחסי מין הגבר נהנה הרבה יותר מהאשה. פירוש הדבר - שגם אם אתה זה שמביא את כל הכסף, אתה מרויח מהקשר הרבה יותר, [b]ואתה נהנה הרבה יותר ממנה[/b]. את זה אתה חייב לזכור, ולהבין למה [b]אתה[/b] צריך להתחשב בה יותר, ברצונות שלה. כי משמעות הדבר [b]שלך[/b], יש הרבה מאוד מה להפסיד. לה, לפעמים, כשאתה לא מכבד אותה, כבר אין מה להפסיד, והיא מחליטה לפרק את הקשר. (זכור, כמעט תמיד זו האשה שמחליטה לפרק. - למה? הסיבות הן במה שכתבתי קודם). בסטטיסטיקה, ה"לפעמים" הזה, כבר עבר את שליש הזוגות הנשואים. זכור, כשהיא חוצה את הרוביקון, לא יעזור בית דין! ואז אתה מפסיד בגדול. היא לא מפסידה. חיזורים לא היו לה, כי אתה לא חיזרת. לפחות נפתח פתח לסיכויים חדשים.
זכור, כשהיא תהיה מרוצה יהיה לה קל לוותר לך, לרצות אותך. זה בטבע של האשה לרצות. לרצות את ילדיה, לרצות את הוריה, וגם לרצות את בעלה, אותך.