אל תתמדקי ב12 קג' פחות.אלא בלאכול אוכל שמתאים לגוף שלך בזמן שמתאים לגוף שלך וכ',לעשות פעילות גופנית.

דיאטה זה פשוט מין בור שנופלים אליו ואז מתחילים לחשוב מחשבות ממש רעות על איך- אני- לא -מסוגלת -לתפוס -את -עצמי- בידים.
במקום להפנות את האנרגיה לדברים חשובים ומועילים קצת יותר: למשל : לארגן לעצמך זמן איכות של פעילות גופנית ,לארגן אוכל טוב ,לפגוש אנשים שטוב לך לפגוש וכ'

וחוץ מזה , שבדיאטה רק משמינים.

שלום, אני כל פעם מתחילה דיאטה ( תזונה נכונה), בכדאי לרדת במשקל אני צריכה לרדת כמעט 12 קילו לחזור לגוף שהיה לי, בנוסף, פעם אחרונה לקחתי את עצמי בידיים וירדתי די יפה, אך פתאום הכל חזר בחזרה, - יש איזה שהוא טיפ שאתם יכולים להביא לי בכדאי להחזיק את עצמי ולהתמקד במטרה שלי להרזות בלי שיבושים בדרך.
זה מאוד חשוב לי

[sup]+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+[/sup]

החיים באמת לא קלים

דף ועט
רשימות
כמו רשימת מכולת
כמו רשימת בעד ונגד
מתחילות ליצור תמונת חיים יותר ברורה
למשל:
בעד השארות בישוב: נגד השארות בישוב
כתבי הכל
כנ"ל לגבי זוגיות, או כל נושא אחר
תוך כדי מאמינה שתמצאי איזה תחום הכי רלוונטי באותו רגע והרשימה תעזור לך להתחיל לטפל בקשיים ולמצוא את הנתיב הנכון.
הנתיב הנכון לפעמים הדרך איליו ארוכה מפותלת ויש בה המון פציעות, אך שווה להגיע לשם.
הפסק זמן לשבת ולכתוב כאן זה כבר המטר הראשון בנתיב.
אז מה צריך עכשיו כדי לעבור לחצי ק"מ הבאים.
בהצלחה
ודרך צלחה.

[u]תמיד אומרים שהאמא תשים את המסיכה קודם כל על עצמה, ואח"כ על הילד...[/u]
אמהות פולניות מקבלות הנחיות אחרות מהדיילת:-)

והכי חשוב לזכור ש"אין יאוש כלל בעולם"
באמת!

בהנחיות שקיבלנו במלחמת המפרץ, וגם באזהרות של הדיילת לפני הטיסה
תמיד אומרים שהאמא תשים את המסיכה קודם כל על עצמה, ואח"כ על הילד...
אם תנסי להציל קודם אותם
סביר להניח שמהר מאוד לא יהיה שם מי שיציל...

[u]ואם את מבינה שקודם את צריכה לטפל בעצמך -זאת ממש תובנה שתקדם אותך.[/u]

ציפציף, אני ממש שמחה לקרוא את מה שכתבת. כי יש לי הרגשה שאני מאוד אגואיסטית. הזוגיות שלי בקרשים, אם המצב ימשיך כך, יש סיכוי סביר שהמשפחה שלי תתפרק, אבל אני דבר ראשון בוחרת להתמקד בעצמי. אבל אני מרגישה שאם אני לא אתמקד בעצמי ורק בעצמי נטו, אז שום נסיון לשפר את הזוגיות לא יעזור. קודם אני צריכה להיות שלמה עם עצמי ועם מי שאני ולשם כך אני צריכה לעשות הרבה שינויים. אבל זה מאוד קשה, ביחוד למי שהתרגלה במשך שנים לשים את בן הזוג והילדים במרכז.

[u]חושבת שכדאי לרשום לעצמך את כל התחומים בהם את רוצה לקחת את עצמך בידיים ומה בדיוק בכל אחד ואז להתחיל במה שנראה הכי קל לביצוע[/u]

פריחה והתחדשות, נראה לי שאנחנו חושבות אותו דבר... אתמול החלטתי לחשוב מה הדבר הכי מיידי שאני יכולה לשנות כדי להרגיש יותר טוב והחלטתי שזה נושא המזון. מאוד הזנחתי לאחרונה את נושא האכילה הנכונה, דבר שחשוב לי מאוד, וזה משפיע עלי לרעה. אז מהיום יותר פירות, ירקות ודגנים ופחות שוקולד ובשר.
לקחתי את "לבסוף מוצאים אהבה" מהספריה לפני כמה ימים בעקבות כל ההמלצות שהיו עליו כאן באתר אבל אני מוצאת שאני פשוט לא מסוגלת לגשת לספר. אפילו מבחינה פיזית - החבאתי אותו באיזה מגירה נידחת ואני מתעלמת מקיומו. אני מרגישה שאני ממש לא רוצה לטפל לבנושא הזוגי כרגע. אני מרגישה שקודם אני צריכה לחזור להיות מי שהייתי, להחזיר לעצמי בעיקר את הבטחון העצמי האבוד ואז אולי אוכל לנסות ולתקן את הזוגיות, או להמשיך הלאה.

אני מכירה את זה ממש טוב. אני חושבת שכדאי לרשום לעצמך את כל התחומים בהם את רוצה לקחת את עצמך בידיים ומה בדיוק בכל אחד ואז להתחיל במה שנראה הכי קל לביצוע
יש הרבה חומר על זה באתר. לא כתבת על נושא תעסוקתי ועל ההורות שלך: בהם את מרוצה? אני ממליצה לקרוא את " [po]לבסוף מוצאים אהבה[/po] " ואולי להעזר במטפל.

אם את כותבת על זה,סימן שאת כבר בתהליך חשוב של רצון לתקן.ואם את מבינה שקודם את צריכה לטפל בעצמך -זאת ממש תובנה שתקדם אותך.
לדעתי תתחילי בבירור עם עצמך,מה הכי חשוב בשבילך לתקן ולשפר,בד"כ זה משליך ישר לזוגיות ומהדהד.
ואם צריך,כדאי לשקול עזרה מקצועית.לפחות לתת "פוש" לשינוי אמיתי וטוב.

מיואשת, אני כל כך מצטערת לשמוע שאת מזדהה איתי. את בטח יודעת שזה מצב שלא היינו מאחלות לאף אחד. בקשר למה לעשות, הלוואי והייתי יודעת, יש כל כך הרבה דברים שצריך לעשות ולשנות, כל כך הרבה שינויים דרסטיים שיטלטלו את החיים שלי ושל שאר בני המשפחה הקרובים לי, שאני פשוט לא יודעת אם אני רוצה להתחיל, ואם כן מאיפוא. אני מחפשת ספר שאולי יעזור לתת לי קצת הכוונה. כרגע אין לי קצה של חוט אבל אם אמצא כמובן שאשתף.
חושבת עליך ומחזיקה אצבעות לשתינו שנמצא את הדרך הנכונה.

מזדהה מאוד עם מה שכתבת. כרגע, נמצאת בפלונטר דומה. אפיסת כוחות, נטולת אנרגיות, לא מסוגלת לעשות כלום. תקועה. מה עושים?

רע לי. אני גרה במקום שאני לא אוהבת, עם גבר שאני לא בטוחה שאני אוהבת, רחוקה מחברים וממשפחה. אני יודעת שלפני שאנסה לראות אם אפשר לתקן דברים שקשורים גם לאחרים (הזוגיות שלי למשל) אני קודם כל צריכה לטפל בעצמי. השאלה איך מתחילים.איך יוצאים מהקונכיה שבניתי לעצמי ומוצאים את האני שפעם הייתי, זו שמסוגלת להתמודד עם החיים?