^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

מיכל, מאוד כואב לשמוע אותך. בטוחה שמצפה לך עתיד טוב וכל מה שאת מאחלת לעצמך. לפני שהייתי עוזבת הייתי עושה הכל כדי להביא את הזוגיות הזו עם אבי בנך לרמה שתספק אותך. אימון אישי, טיפול זוגי או כל דבר שיעזור. שולחת לך הרבה אהבה.

כן. לפעמים.
אני יכולה לשאול-למה התחתנת אתו? לא כשאלת קינטור אלא באמת.

הגבר שאיתי . שאיתו אני חיה את חיי. הוא לא האיש שיודע לעשות לי טוב. הוא לא האחד שיודע להגיד מילה טובה או להפתיע.
הוא זה שישן כל היום על הספה.
ושוכח לקרוא לי לבוא איתו לחדר.
הוא זה שהבאתי איתו ילד לעולם כמעט בלי לקבל שום מחמאה.
כמעט בלי להרגיש אישה.
הוא זה שלא יודע לבטא את רגשותיו אליי.
הוא אומר שהוא לא רגיל להחמיא בצורה שאני רוצה לשמוע.

אני אשה יפה.
וצעירה .
ועכשיו גם אמא צעירה.

אבל עדיין לא מאושרת...

עדיין מחפשת את האחד ...
שיכבוש את ליבי...

למה אני נשואה ועדיין לא מרגישה מאושרת ?
מישהו יכול להסביר לי??

רציתי לנסות לעזוב. אך הוריי אמרו לי שאסור לי ושבשום פנים הם לא יתמכו בזה.
גם אמרו לי. את לא תמצאי אהבה.
לא יהיה גבר אחר.
הכל בראש שלך.

לא יודעת מה לעשות...
יש לי חלק בלב שאינו שלם ...עם עצמו.

היתי רוצה שיחזירו לי את זכות הבחירה אבל עדיין לא להגיד שויתרתי על מה שלקחתי...


יש כאן מישהי שמזדהה עם ההרגשה שלי ??

שיתוף:הגבר שאיתי