בת 45 עם שתיים גדולות , הכי הייתי רוצה עוד תינוק , מנסה לשכנע את בעלי כבר כמה שנים ללא הצלחה וכנראה שכבר מאוחר מדי , קשה לי מאוד, עצובה בוכה הרבה ולא מפסיקה לחשוב על זה, בחוץ אני עם מסכה לא מרגישים אבל בפנים סבל תמידי, לא עובר יום שאני מצטערת שלא לחצתי והתעקשתי , מקווה שאצליח להתאושש מתישהו ):

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

בת 41 פלוס 3 בנות 12, 10, 4.5 שוקלת להביא ילד נוסף, מאוד רוצה הפסקתי גלולות ונכנסתי לדאון ממש, בעבר הייתי נקלטת בשניות מפסיקה גלולןת ונקלטת בנתיים 3 חודשים לא נקלטתי .. רוצה מאןד ילד נוסף .. האם אפשרי? קבעתי תור לרופא פיריין חודש הבא במידה ואקבל.. הלוואי הלוואי ותיהיה בשורה משמחת ואכנס להריון לפניי

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

שלום לכולם ,
בת 43 + והיום עשיתי בדיקת היריון ויצא חיובי הפתעה !! חיזקתם אותי תודה רבה

הי.אמא ל 4בנים
.בת 40.גדול בן 16 קטן בן 5
לילד רביעי לקח לי המון זמן לשכנע את בעלי ובסוף היה פרייה אחרי שנתיים נולד. מאז לא משתכנע לעוד אבל אני ממש רוצה ומרגיש לי שנגמר הזמן... עכשיו פתאום בא שמוכן כי רואה שזה לא עוזב אותי.פתאום אני מתלבטת.לעשות לו את זה ? ברור יאהב אבל האם יגרום לבעיות בזוגיות? חזרנו כבר לחיים של גדולים ופתאום לחזור ללא שינה מלחיץ אותי.בילד 4 לא הלחיץ אז אולי סימן שלא ? זה פייר לילדים או לילד שיוולד שיהיה לו הורים מבוגרים? בכלל ילך כי בעלי לא מוכן שוב הפרייה...אשמח לשמוע תובנות שלכן:)

כתבתי בדף הזה במרץ 2019 - עברו כמעט שנתיים של חיבוטי נפש. בינתיים חגגתי 40 בשבוע שעבר וגם הגעתי סוף סוף להחלטה שננסה להביא ילד (הלוואי שילדה) מספר 4.
אז מתחילים ממש היום
אני בכלל לא חוששת מתגובות הילדים (היום בני 12, 8, 4) - הם יאהבו את הרעיון לבטח. אך אני מאוד חוששת מבריאות העובר, מתגובות הסביבה, מההשפעה על החיים שלנו, ומרגישה קצת כמו בת עשרה שלוקחת החלטות פזיזות.
אבל קראתי את כל הדף מההתחלה, והתחזקתי. מקווה לעדכן במהרה עם חדשות טובות

הריון לא צפוי בגיל 41 - מקווה שהכל עבר אצלך בשלום

דרך אגב אתמול לפני 20 שנה ילדתי את הבן הבכור שלנו והיום יש לנו 8 בנים ו3 בנות...היה לי גם הריון של תאומות זהות בגיל 37 ואת שני האחרונים ילדתי אחד ב39 והאחרון בגיל כמעט 41...מאז שנתיים כמעט עברו ללא הריון...תחושה לא נעימה למי שרגילה להיות שנה בהריון ושנה מניקה...משתדלת להיות אופטימית

בת 42 וחצי...יש לנו 11 ילדים ב״ה והרצון העז להחזיק שוב תינוק מופלא ולהנות ממנו לא מפסיק מאוהבת עד הגג בכל אחד מהילדים שלנו וברור שמקווה לנס שיקרה ושוב אזכה להרות וללדת תינוק בריא ושלם בעז״ה...ולידה אלו אותיות ליד ה׳ אז כמובן לחוות חוויה שלהיות ליד ה׳ אני לא הייתי מוותרת לעולם

הריון 5 לא מתוכנן או צפוי. חשבנו שסיימנו עם עניין הילדים ופתאום הגיעה הפתעה... שנינו לא יודעים מה לעשות, מצד אחד אין בנו מסוגלות נפשית וגם כוחות לילד נוסף מצד שני המחשבה להפסיק את ההריון קשה מנשוא... בנוסף ישנו פחד עצום מההריון ומבריאות העובר. הרשת מלאה בסיפורים מפחידים, על סיכונים וסטטיסטיקות ועוד ועוד סיבות למה לא ללדת בגיל מבוגר... ועדיין רב התגובות כאן מעודדות ומנחמות. לא יודעת מה יקרה מכאן, רק מקווה שיהיה הכי טוב והכי נכון...

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

וואו. מזדהה אני הייטקיסטית בת 42 וחצי וההנאה והנחת האינסופיים ממספר 3 מעוררים אצלי חשק לעוד אחת/אחד כזו...האם באמת מגיע הרגע שבו מרגישים בצורה חד משמעית ש׳זהו׳?
לגבי כל השיקולים - הכל מסתדר בסוף מסביב לילד (עם או עם פחות חופשים, עם או עם פחות החלפת מכונית.. כי כולנו יודעות שזה לא באמת חשוב). אצלי הפחד הוא שהריון נוסף, בגיל מאוחר מסכן את כל מה שיש. העיקר זה המקום בלב )

שלום לכולן,
איזה דף נפלא! קראתי הכל הכל, ואני אתחיל בלהודות לבטן
אני בת 38 (אבל כל כך מרגישה בת 40...) עם 3 ילדים מקסימים - בן 10, בת 6, בן 2.
ואני ובעלי יושבים על הגדר - להישאר עם 3 ילדים או להביא את ה-4?
יש אינספור סיבות למה לא להביא: הקריירה (אני הייטקיסטית), הפחד שלא נסתדר עם הכסף, העובדה שאנחנו בדיוק מתחילים לזכות בקצת חופש וזמן פנוי, כי יש 3 ילדים בריאים אז למה להתגרות בגורל, כי עוד ילד ידרוש עוד תשומת לב ועוד כוחות ועוד כביסה ועוד נקיונות...
ויש רק סיבה אחת קטנה למה כן להביא: כי נורא בא לנו ואנחנו אוהבים ילדים.
אז החלטנו לא להביא, וכבר נתתי את הבגדים, את המיטה והסלקלים ואת כסאות האוכל והצעצועים.
אבל אז לפני שבועיים בעלי אמר לי שהוא רוצה, והכמיהה התעוררה... ואני לא רוצה להדחיק אותה ושהיא תתעורר כשכבר יהיה מאוחר.
המשפחות שלנו בוודאות יהיו נגד, ואין לנו הרבה עזרה. אז האם אנחנו הולכים לקראת טעות? האם אנחנו מוסיפים עוד עול על הצואר?
יש בי חלק שקצת מצטער שלא נכנסתי להריון בטעות כי אז ההחלטה הייתה נעשית עבורי, אבל אני כזו גברת-מתוכננת
יש מקום בבית, יש מקום באוטו ויש מקום בלב. פשוט להביא עוד ילד נראה לי כמו החלטה לא אחראית. ואם בגלל זה לא יהיה לנו כסף לעזור לשלושת הילדים הקיימים?
אני מצפה לתגובותיכן

אני למדתי בגיל 43,ההריון היה בסדר,קצת יותר כבד מהקודמים,לידה רגילה ודי זריזה ,היה חשש בבדיקת הסוכר אז הייתי צריכה לעשות אותה שוב,מה שלא קרה בהריונות הקודמים.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

16לתיקון

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

שלום אני בת 43מאוד רוצה הריון .תינוק

נוסף בבית יש לי 3 בנות 1 בת 21 .יש6 ו 10 למישהיא יש ניסיון בהריון מאוחר ויכול לומר לי איך עבר עליה ההריון

איזה דף מקסים❤❤❤ וכל כך מעודד אני הולכת על הריון בכל הכח ועברתי את גיל 44!
תאחלו לי בהצלחה

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

שלום לכולם, תגובות מדהימות, אז החלטתי גם לשתף ולבקש עצה. בת 41, קרייריסטית מוחלטת. 3 ילדים, בפברואר 2018 עברתי הפלה עצמונית של הריון טבעי. מאד התעצבתי למרות שבהתחלה בכלל הייתי בשוק שנקלטתי ככה מייד. מרגישה כפויית טובה כי מאז ועד היום מנסה ולא מצליחה, למרות שמבייצת. רוצה לקבל טיפים אישיים שעזרו לכן, לסייע לגוף בגיל כזה להיקלט להריון מהר ובקלות. משהו שהרגשתן שעזר. תודה רבה

שמעתי על מלא שנכנסו טבעי בגיל 40

יש לי בת יחידה בין שני בנים וכשהייתי בהריון בה היו לי בחילות והקאות. בשני הבנים לא היו לי. אז בחילות והקאות לא קשורים לבן

בת 42, בבית בת 14 ובן 11, מתחילה פרק ב' , מתחתנת מחדש בקרוב לגבר מקסים. התעורר בי לאחרונה צורך עז בילד נוסף, בן זוגי מלא חששות עקב הגיל והבעיות הנלוות, (גם לו יש 2 ילדים מנישואים קודמים) אבל אני רוצה ילד משותף איתו, מישהי באותה סירה? מה הסיכוי להיכנס להריון בריא באופן טבעי בגיל 42? או שאני סתם משלה את עצמי?..

צודקת. לדעתי כן.
אך מציעה לחכות לשמוע כותבות נוספות.

להעביר לאתר התמיכה?

בדרך כלל- הקאות מעידות על כך שזה בן בבטן- לבעלך... (:

הכל משמיים...ולטובה. !!..

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

בת כמעט 40 אחרי שלוש שנים סוף סוף זה קורה, אבל למרבה הצער לא הכל ורוד כמו שחשבתי
אני די מושבתת עם הקאות ובחילות כולם בבית מתוסכלים מהמצב
בעלי די בשוק כל הזמן תמך בהריון ושזה קרה באמת הוא בדיכאון
בקיצור על הפנים

לכי על זה

אצלי- מאוד דומה היה. ההתלבטות היתה קשה- אבל אני מברכת על החלטתי להמשיך את ההריון. היום הקטני בן שבע וחצי. בין בתי הבכורה לצעיר- 16 שנה הפרש...

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

בת 43 חושדת שנכנסתי להיריון 4, אם לבן בכור בן 13 בת שנייה בת 11 וקטנה בת 6, לא ברור אם זה קרה אבל באמת נדהמת מהתגובות, הכי חוששת לילד בבגרותו עם הורים מבוגרים ( בעלי בן 51)
אשמח לשמוע מה אתן חושבות

לא חושבת שמישהי באמת יכולה לייעץ לך כי בסופו של דבר ההחלטה היא שלך ושל בעלך, וזה עניין להרגשה האישית שלכם.

אבל מאחר וביקשת דעות, אומר לך שאני אישית לא הייתי לוקחת את הסיכון, לא של טיפולי פוריות וההשלכות שלהם על הגוף וגם לא של הריון נוסף בגיל ארבעים פלוס, כי חס וחלילה יכולים להיות סיבוכים או מומים והייתי רואה בזה מין סוג של התגרות בגורל, "להכריח" את זה לקרות. ארבעה ילדים זה יפה מאוד, הרבה לא זוכות גם לזה...
אבל זו רק דעתי ותחושתי האישית כמובן.
מבחינה הלכתית אין לי מושג.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

שלום!

אני אוטוטו בת 41, אמא ל- 4ילדים (12,10,6.5,5) שלושה נולדו לאחר טיפולי פיריון (הפריות מבחנה + מוקפאים) והרביעי הגיע טבעי.
עד עכשיו לא ניסינו למנוע הריון ובחצי השנה החארונה הכמיהה לתינוק נוסף הולכת וגדלה. מתחילה להבין שאולי בגילי אני כבר צריכה לעשות השתדלות נוספת, כלומר ללכת על טיפולי פריון

אך האם זה נכון ללכת עכשיו בגילי לטיפולי פריון או שמא אני יכולה להגיד תודה על ארבעה ילדים מקסימים שקבילנו במתנה מהקב"ה?
בעיניי זו זכות להחזיק תינוק ולגדל אותו.

בבקשה תייעצו לי מה האתן חושבות?

גם מבחינה הלכתית האם זה נכון להסתכן שוב ולעבור תהליך של טיפולי פיריון? כאשר יש לי שני בנים ושתי בנות?

איזה כיף. תודה לשמוע. גם אותי הדף הזה חיזק. אני היום בת 49... מברכת כל רגע. (אני לא דתייה אגב) תהיננה מפרי בטנכן.

באמת שהדף הזה מחזק.אני בת 43עם תינוקת בת שלושה חודשים וחצי,ילדתי אותה חודש לפני שמלאו לי 43הריון טבעי ללא סיבוכים או בעיות,לידה קלה ןמהירה,הקטנה שמעלינו בת שש,הייתי בטוחה שגמרנו עם שלב התינוקות,זו הילדה החמישית,שש שנים לא מנעתי הריון ופתאום זה הגיע במפתיע,אני מאוד רציתי ילד נוסף,בעלי הרבה פחות, עכשיו אני רוצה עוד אחד כדי שלא יהיה לה משעמם כשתגדל.ממש מקווה שנצליח.בעלי ממש לא מעוניין,נראה לו הזוי,אבל לי נראה הכי הגיוני שכל עוד אני יכולה אני עושה.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

וואו איזה כיף למצוא את הדף הזה ומשמח לקרוא שיש עוד כ"כ הרבה נשים עם הדילמה שלי... אני בת 41.5 אמא לשלוש בנות מדהימות. שתיים גדולות 10,8 ואחת קטנה בת שנתיים שמאז שנולדה לא מפסיקה הכמיהה לחוות שוב את החוויה המדהימה הזו. אחרי תקופה ממש ארוכה של ייסורי נפש ומסע שכנועים של הבעל החלטנו לנסות. ממש חוששת ועדיין נעה בין הכמיהה לפחדים. איך יודעים שבאמת רוצים?

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

בת 41.5 עם שלשה בבית הקטן בן 8, מנסה כבר שנתיים ללא כל התערבות ובאופן טבעי בלבד ולא הולך , כבר חשבתי שלא נורא אם יהיה מצויין ואם לא נוותר אבל זה לא מרפה , הכמיהה הזו לילד נוסף , זה בועט לי בבטן ואני דומעת מהתרגשות כל פעם שמישהי לידי בהריון- מה עושים?

חגיגה. את הולכת לקבל מתנה לכל המשפחה. המון בדיקות. אבל איזה יופי.
ב ה צ ל ח ה

זה הצליח! ואני עדיין לא מעכלת את זה...נמצאת בשבוע 7 עם מלא בחילות כל הזמן. הילדים הגדולים לא יודעים עדיין. נראה לי נורא מוזר לבוא ולספר להם שאמא שלהם בהריון...הם יהיו בשוק.
ומה עם החברים...מעניין איך הם יגיבו שכולנו באותו סטטאוס של 3 ילדים. ובני אותו גיל.

וכמובן שכל הפחדים והחששות מתעוררים שוב..ותהיות האם זה היה צעד נכון??? ומה עם הבדיקות שרק יהיו תקינות...וכו'...
בקיצור, הראש עובד בלי הפסקה
מפחידדדדד....שרק יעבור בשלום אמן!

אולי תנסי שינוי בתזונה...

שאלת שאלה מצוינת...הכמיהה הזאת לעוד ילד לא מרפה. שוחחתי עם כמה רופאי נשים שאמרו לי לא להתחיל טיפולי פוריות בגיל הזה. במידה וכבר יש לי 3 ילדים בריאים.או בכלל שיש כבר ילדים.
מאחלת לך בהצלחה בניסיונות
ואם לא אני גם מנחמת בעובדה שיש לי 3 ילדים בריאים ומקסימים בבית.

גם אני בת 41 מאוד רוצה רביעי , כבר שנתיים מנסה , וללא הצלחה , איך עושים זאת ???
אני מרגישה שזה לא מרפה הכמיהה הזו לילד נוסף...

שלום לכולן, קראתי...וקראתי...ומסתבר שאני לא היחידה. כנ"ל בת 42 + עם 3 ילדים גדולים. הקטן עכשיו חגג 10 גדולה בת 15 ובאמצע אוטוטו 12.
למה חיכיתי עד עכשיו...כי תמיד היו תירוצים! כמו לכולנו אני חושבת על ילד 4, ועל הריון נוסף. שבוע שעבר הוצאתי את ההתקן לאחר הרבה פחדים, ועכשיו לעבודה. אם בכלל יצליח?! רק שהמחשבות והחששות לא מרפות ממני. קראתי שרובכן עברתן את זה. האם זה נכון? למה לשנות את הבית עכשיו שהם כבר גדולים? איך יגיבו כל החברים? ולמה להעמיס על העומס הקיים גם ככה בכל יום...ובכל זאת, הבית מתרוקן. חוזרת מהעבודה כל אחד בחדר שלו ושקט! אשמח לקבל עידודים וחיזוקים( זה תמיד עוזר )...

מעניין... אולי כדאי לחכות לנכד? נראה לי שטיפולי פוריות בגיל שהוא אוטוטו גיל המעבר, זו טלטלה לא נוחה להורמונים שלך...

היי. 42 +2 עברתי טיפולי פוריות לילד נוסף.הצלחתי להרות פעמיים אןלם לא ללדת.לצערי הפלתי.מתחרטת .לא הייתי ממליצה על טיפולי פוריות בגלל הסיכון לחלות בסרטן...יש לך עבר 3 חבל לסכן את מה שיש...

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

שלום בנות.
בחיפוש חןפשי הגעתי אליכם...וכנראה לא סתם.
אני בת 42+ יש לנו 3 ילדים נפלאים. הקטן כבר עבר בר מצווה...כבר כמעט עשר שנים שאנחנו לא מונעים הריון ובעצם רצינו עוד ילדים. אבל לא באמת התאמצנו ...לא הגיע הריון ספונטני. הבדיקה כללית הסתבר כי לבעלי זרע חלש ואצלי סהכ בסדר. מעבר לזה לא עשינו בדיקות נוספות. רופאת פריון שפגשנו הציעה רק טיפולי פוריות.
יש כמה התלבטויות ואשמח לשיתוף ועצות מנשים מנוסות...
ראשית. האם הפער לא גדול מדי. פתאום אחרי 14 שנה להביא תינוק...ואולי יגדל לבד כי לא בטוח שיגיעו שניים...
ושנית. האם להתחיל בטיפולים? כמה להתאמץ ומה עם הסכנה הבריאותית בכך?
ובכלל...הגוף לא אותו דבר. איך זה ללדת בגיל 44...קצת חוששת. סהכ אני בריאה תודה לאל אבל בכל זאת חוששת. מה דעתכן? אשמח לתגובות ועידוד...

כיצד יוצאים מהלופ המטורף הזה של רצון לעוד ילד ... יש לי פשוט צל שהולך איתי לכל מקום וכל הזמן מזכיר לי כמה אני רוצה עוד ילד , בכל פעם שהמחזור מגיע בעלי נושם לרווחה ואני מתרסקת מבפנים, מנסה להתנהג בשגרה אבל קשה לי מאוד ממש שבורה...בוכה המון לעצמי שלא נדבר על כל מיני האשמות עצמיות של איפה הייתי עד היום , ומה נזכרתי עכשיו ..אבל זה לא עכשיו אנחנו מנסים כבר קרוב לשנתיים ...מעולם לא האמנתי שבאמת יהיה קשה להכנס להריון שוב כנראה חלמתי...לאחר 3 הריונות שנכנסתי בקלות האחרון בגיל 38 לא חשבתי שיהיה באמת קושי תחושה נוראית ..מישהי מזדהה?

בת 44 עם 3 ילדים כבר קרוב לשנתיים חולמת על ילד רביעי ללא הצלחה..אמנם גרידה אחת באמצע אבל זהו, קשה לי המחשבה שצריך להמשיך הלאה ואולי לוותר בעלי ממש לא בקטע של עוד ילד פעם רצה אבל הזמן עשה את שלו ...נכון שהוא משתף פעולה אבל רק בשביל שאהיה מאושרת , קבענו לעצמנו תאריך נסיון אחרון עד לחודש יוני ...תחושה נוראית החוסר הצלחה מתערבב עם רצון מטורף לילד ....לא מצליחה לצאת מזה

אני בת 42 ורוצה מאוד להיכנס להריון טיבעי ..אשמח לקבל המלצות ..כל חודש אני מתאכזבת מחדש

כמובן שאפשר להיכנס להריון טבעי אחרי גיל 40, אבל סטטיסטית הסיכוי לא גבוה.
בתור בוגרת טיפולי פוריות מרובים, יכולה להגיד לך בביטחון, ובניגוד למה שנכתב לעיל, שהגיל הוא ה-פקטור מבחינת הסיכוי. יש ירידה באיכות הביציות שמתחילה סביב גיל 35 (סטטיסטית, הכל סטטיסטית כמובן) ונפילה דרמטית נוספת סביב גיל 40.
כל זה לא אומר כלום לגבי הסיכויים האישיים שלך, כמובן. אבל להגיד שזה לא פקטור מרכזי זו פשוט טעות.
מאחלת לך הריון מהיר טבעי קל ובריא.

אני בת ארבעים. ובשבוע ה-32 להריון טבעי ביותר.
כן זה קרה הכי בקלות שיכול להיות. כלומר בפעם היחידה בערך שקרתה באותו חודש (מביך להגיד אבל כן..) בלי שום התכוונות לזה או מאמצים בכיוון. אה ותוך כדי הנקה מלאה (כמה פעמים ביום, כולל בלילה)
גם אמא שלי בזמנו נכנסה להריון טבעי ביותר בגיל 42 וחצי בלי מאמצים מיוחדים.
ומכירה עוד כמה וכמה מקרים כאלה...
אבל... זה לא אומר כלום...
להריון הקודם לקח לי כמה וכמה חודשים טובים להיכנס, והייתי (קצת) יותר צעירה..
הגיל הוא רק אחד הפקטורים להצלחה לכניסה להריון, ממש לא היחיד ואפילו לא בטוחה שהמרכזי שבהם.

האם באמת אפשר להיכנס להריון טיבעי אחרי גיל 40 בקלות

אני בת 38 ויש לי בן יחיד אני מחדת מהלידה מה עלי לעשות מישהי כולה ליעץ תודה

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

שיפי מה אתך? הכל הסתדר בהריון בעזהש?

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

יש לי 3 ילדים מדהימים ועכשיו מתחילה לעבוד על רביעי אבל קראתי כתבות מלחיצות ומאיימות על הריון בגיל הזה ונכנסתי לסרטים. צריכה לשמוע קצת שהכל בסדר אצלכן... לפני 3 שנים ניסיתי והדופק הפסיק אז ירדנו מזה ושוב פעם בא לי. הרי זה לא עובר... 41 וקצת זה לא פשוט.. זה גם אומר להחליף רכב ולדחוף מיטה לחדר שהילד רגיל להיות לבד... שתפו אותי שהבטחון יעלה לי. בבקשה

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

היי.
אני בת 43+ אמא ל4 מופלאים, הגדול בן 18 לפני גיוס והקטן בן 8. בשנה שעברה איבדתי 2 הריונות את האחרון שהיה כבר בשבוע 11 איבדתי בזמן המלחמה (אני גרה בדרום הסוער).
לאחר תקופה קשה בעלי ואני החלטנו לנסות שוב בפעם האחרונה.
לאחר חודשים מטלטלים נפשית, פיזית והורמונלית גיליתי שאני בהריון.
השמחה והבילבול חוגגים אצלי יום יום, שמחה מאד מהמחשבה שיהיה לנו עוד ילד מקסים ומבולבלת ממה שעלול להיות, מתפללת ומקווה שהפעם יצליח ויחזיק מעמד, שלא יישבר לי שוב הלב...
אמשיך לקרוא את השיתופים הנהדרים והמחזקים שלכן ומקווה לשתף בחוויות טובות.
תחזיקו אצבעות!

בדצמבר אהיה בת 42 ב"ה יש לי ארבעה ילדים הגדול בן 15 וחצי השני בן 14 ותאומים בני 11.. לפני חמישה חודשים התחתנתי פעם שניה ובעלי ואני נורא רוצים ילד משותף מה הסיכוי שלנו להריון טבעי?? בעלי בן 54

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

שלום, אני אמא לחמישה ילדים בת 42. חשבתי שסגרנו עם חמישה אבל כשהחמישית הגיעה מתוקה וטהורה התחילו כמיהות לעוד ילד. אני מרגישה שיש לנו שליחות בעולם הזה. זו המהות שלנו כאן ואין דבר טבעי יותר ונשי יותר מאשר הריון, לידה והנקה. כל שאר הדברים ממש קטנים לעומת החוויה העצומה הזאת. יחד עם זאת אני מודה שיש חששות לא מעטות שבאות עם גיל כשלי ובכלל עם כל הענין הזה שהוא פלא פלאים ונס גדול! מה עם לא ילך טוב? זה יכול להשאיר טעם מר בסוף...לפני שהתחתנתי לא חשבתי בחיים על משפחה כה גדולה ועכשיו הכמיהה עצומה...את החמישית קיבלנו במתנה כשהייתי בת 41.

שלום, אני בת 39 כמעט 40
אם גאה לבת 8 ובן 5.
מאז שאני זוכרת את עצמי - גם כשהייתי קטנה -תמיד התלבטתי אם אני רוצה 2 או 3 ילדים, ללא יכולת החלטה אמיתית.
בעלי -בכלל מתנגד כמעט לדון בעניין ומבחינתנו 2 זה די והותר והוא לא מצליח להבין למה שלישי. יש לציין שהוא גם עובד מאוד קשה וגם נמצא לרוב עם הילדים אחהצ כי עבודתו מאפשרת לו וגם אחראי (מרצונו ובעיקר מתוך פדנטיות) על רוב ניהול משק הבית (בישול קניות נקיון) ואני אחראית יותר על הצד הערכי חינוכי חברתי, כך שלשלישי יש משמעות מבחינתו ברמת המשאבים שיצרוך ממנו. מצד שני תמיד הנקתי מלא לפחות שנה ואת כל מה שקשור בטיפול בתינוקות אני עושה בהנאה רבה, לוקחת חצי שנה חלד ובסהכ אני שותפה מלאה בטיפול בילדים.
בכל אופן כרגיל, כמו ברוב חיי, אני ממשיכה בהתלבטויות - ילד שלישי כן לא, ובינתיים הזמן עובר וכמעט נגמר.
ההרגשה שלי היא שרציונלית אין באמת סיבה להביא עוד ילד, ולכן אני גם לא יכולה להיות מספיק משכנעת ואסרטיבית בעניין מולו. ומצד שני אני מרגישה שזה צורך עמוק ממני. אולי כי בעצמי יש לי עוד 2 אחים (ואילו לבעלי רק אח אחד...). עכשיו גם לא מאוד רוצה שלישי אבל חוששת שאתחרט בעתיד. כמובן גם חוששת שמשהו לא יהיה בסדר עם ההריון או התינוק או ההרכב המשפחתי (היום מרגיש לי שהמשפחה הרמונית ומושלמת). בקיצור, צריכה עצות לגבי איך לקבל החלטה (לא היה אכפת לי כמובן להסתפק ב2 לו הייתי מרגישה שלמה עם זה, אבל גם עם 3 לא מרגישה שלמה בגלל חשש כאמור לבעיות), ובמידה ומחליטה שכן - איך משכנעת את בעלי? אני באמת רוצה שיבוא גם ממנו... אגב הוא טוען שאם יהיה שלישי הוא מרגיש שזה יהיה בלתי נמנע ובסופו של דבר נתגרש כי הוא לא יוכל להכיל שלישי. ובו בזמן אני גם יודעת שאוהב אותי מאוד ושאם ממש אתן לו אולטימטום בלית ברירה יסכים אבל אני ממש לא רוצה את ככה. מה גם שעם עצמי עוד לא החלטתי כאמור.
בקיצור מבקשת עצותיכם לגבי קבלת ההחלטה ובמידה וכן - כיצד לשכנע את בן זוגי
תודה רבה מראש!!

בת 44 עוברת הפלה נוספת...עברתי לפני שלוש שנים גרידה...נישאתי בשנית ורצינו להביא ילד משותף..הרופאים סקפטים לגבי סיכוי נוסף להכנס להריון בכלל...

בת 44, באיזה שבוע את?. מאחלת בהצלחה.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

בת 44 בהריון חמישי ולפני 2הפלות זה לא מפחיד בגיל שלי

אני בת41 יש 3 בנים שנולדו בקיסרי. אני מאד רוצה בת אך החשש גדול שמא הניתוח ה4 לא יעבור בשלום וגם הגיל לא תורם.מתלבטת מאד וצריכה עידוד

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

פלונית אלמונית , איזה קטע שזו את מההודעה של ה11.3.12 הזדהתי כל כך עם מה שכתבת עוד לפני שהגבת לי

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

תודה על התגובות,
האמת ששקלנו הפלה אבל אחרי ששמעתי דופק, הבנתי שאני פשוט לא מסוגלת, אני רוצה להתחבר להריון , לשמוח בו ובנתיים כל כך מנותקת
וחסרת שמחת חיים. מפחדת שהחיבור לא יגיע, מפחדת שזה יפרק את המשפחה, מפחדת שלא נסתדר כלכלית (ארבעה ילדים פתאום נראה לי פריוילגיה של עשירים),
מפחדת שלא יהיה לנו סבלנות, מפחדת מעצמי (אולי הבאסה הזאת לא תעבור). דוקא בן זוגי יותר זורם עם זה אבל נראה לי שבניגוד אליו אני כבר התחלתי את המסע...

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

קרנית שלום, נראה לי שאנחנו כמעט באותו מצב. אני בת 43 בהריון שלישי ספונטני. בגיל 40 רציתי הריון ולאחר בדיקת הפרופיל ההורמונלי נאמר לי חד משמעית שאין שום סיכוי. נאמר לי- את אפילו לא זקוקה להתקן .והנה חלפו שלוש שנים. השלמתי עם העובדה שנזכרנו מאוחר מידי ולהפתעתי התערבתי. כבר בשבוע חמש החלו הסימנים והתעלמתי מהם. לפני שבוע עשיתי בדיקה והנה- הריון+שק+ דופק. היום אני באמצע שבוע שמונה. גם אני מאוד חוששת. מבריאות העובר ואיך הגוף שלי יתמודד עם ההריון. זה כבר מרגיש יותר קשה מהריונות קודמים. מה גם שאנו נוסעים בעוד שבועיים לטיול בת מצווה של בתי הגבורה שהוזמן לפני כחצי שנה... הרופאה שלי אמרה שאת החלק המסובך עברתי והוא ההתעברות. אני מאמינה שאם נקפיד על חיים בריאים ונעשה את כל הבדיקות הדרושות נדע יותר לקראת מה הולכים. שיהיה לך בהצלחה. מבינה אותך מאוד

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

קרנית יקרה,
אם תגללי אחורה לתאריך 11.3.12 תוכלי לקרוא את מה שכתבתי לפני יותר משלוש שנים....במהלכו של הריון חמישי...
גם אני קראתי את זה היום , זוכרת את התחושות לגמרי לפני ואחרי.
את התגובות בכל המעגלים את הדיסאוננס בין הרצון לפלא הזה לבין תגובת החברה להריון , הפחדים הבריאותיים וכל השאר.
אספר לך שנולד ילד מדהים ,היום הוא כבר בן 3 והאושר הוא בלתי ניתן להסבר, אל תוותרי על ההריון , תאמיני ביכולות שלך, קיבלת מתנה תתענגי ותהני ממנה.
פער של 12 שנה הוא פער סביר, אצלי יש 18 וזה מדהים!
הקושי והוויתורים קיימים, וכמובן החשיבה לעתיד, אבל את תלמדי להתמודד עם התגובות , תגלי שיש עוד כמוך, היצור שגדל בתוך יהפוך לדבק של המשפחה החיבור והקסם , לא תאמיני איך יכול היה להיות אחרת .
אם את צריכה עוד חיזוקים אני כאן,
בכל מקרה מאוד מאוד כיף לך, כל מי שיגיד אחרת מת מקנאה ביכולת שלך.
בהצלחה

אני בת 42 בהריון רביעי לא מתוכנן , עם כל זה שהרעיון על משפחה גדולה מאוד קוסם אני מלאה חששות ופחדים
אני מוצאת את עצמי מודאגת בעיקר מההריון : מהתגובות של אנשים, הערות , מפחדת מהתגובות של ילדי (הבכור שלי בן 12)
לא מרגישה מספיק חזקה להתמודד עם זה מאחר ואני בעצמי חוששת ומופתעת מכל הענין
מפחדת שהפחדים ילוו אותי חודשים (אני בשבוע 6)
בקיצור פחדים.....
יש פה כאלה שעברו את זה? מחפשת חיזוקים...

נהנתנית, את צודקת ששעון החול אוזל, לגוף שלנו יש גבול, אולי זה לא בדיוק עכשיו אלא עוד שנה/שנתיים אבל זה כבר קרוב
אני בדיוק באותה התלבטות ומרגישה שגם אצלי שעון החול אוזל (תכף בת 40)
אז כדי להחליט אני מנסה לקחת את עצמי 5 או 10 שנים קדימה
על מה אצטער יותר
שלא יצאתי, שלא חסכתי, שלא ישנתי, שלא התקדמתי בקריירה, שלא הקדשתי מספיק לכל ילד (אצלי צפופים) , שלא נסעתי לחופשה זוגית, שלא לקחתי קורס שרציתי, שלא פגשתי יותר את החברות, שלא....
ובצד השני - שלא הבאתי ילד כשיכולתי
אצלי בינתיים המטוטלת נוטה לכיוון השני, כי אני חושבת שאצטער יותר אם לא אביא ילד מאשר אם אקח על עצמי עומס נוסף

מה גם שאצלי היה הריון בהפתעה לפני כמה חודשים, ועם כל החששות והפחדים, בתוך ההורמנים של תחילת ההריון, שמחתי בו הרבה יותר מאשר הצטערתי, ועשיתי מאמצים להשלים עם המציאות המפתיעה, ואז ההריון נפל בשבוע 8 (הפסקת דופק) והאבל היה אבל.
עכשיו מתכננים לנסות שוב, מתוך מקום מפוכח ואמיתי
אם שוב יסתיים מוקדם לדעתי בזאת נעצור. ואם יהיה עגול ומשעמם.... אני מקווה לחזור עוד שנתיים שלוש לספר אם היה כדאי להשקפתי.
מאחלת לך את הבחירה המתאימה לך

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

בת 41 אם לשלוש מאחר לי המחזור וחוששת אם אני לא מבוגרת מדי?

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

כתבתי הרבה אז המלל נחתך... התכוונתי שיש לי סבלנות לגדל תינוק וגם תמיד הנקתי עד גיל שנה וחצי כך שלזה אני מחכה.
מה שכתבתי לגבי גיל 37 זו הייתה דוגמא, מהולדת הקטנה שלי בכל שנה תירצתי תירוצים... זהו אשמח לחיזוקים או הפרחת החששות.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

שלום, אין לי מושג איך הגעתי לאתר בזה. לא מצליחה להרדם. בת 42.5 עם שלוש בנות ( 15.5, 12.5 והקטנה בת 10) שנים שאני חושבת על ילד רביעי במיוחד אם זה יהיה בן- ככה קצת לגוון אבל שנים שאני מתרצת תירוצים... אני בת 37 הקטנה בת חמש עד שאכנס להריון תהיה בת שש, תגדל לבד. עכשיו פתאום נכנסתי ללחץ והבנתי ששעון החול מתחיל להגמר ואיזה שטויות זה רווח גדול במיוחד אחרי שקראתי את החיזוקים למעלה... אבל עדיין החשש הגדול שמשהו יקרה. אמא שלי ילדה את אחותי בהפרש של חמש שנים וזה שינה לנו את החיים, אחותי נולדה עם פיגור ומאז עברו 30 שנה והחיים שלנו לקחו כיוון אחר לגמריי. המשפט שמהדהד הוא למה להתגרות בגורל זכית בשלוש בנות, תגידי תודה! יש רווקות בלי ילדים יש כאלו עם ילד אחד או שניים שמסתפקים בזה אז למה לא אני? רואה חברות שלי שלא היו קרייריסטיות כמוני ועשו ארבעה ילדים אחד אחרי השני ותכלס זכו...סליחה על החפירה... אני ממש בהתלבטות. אגב הכינוי שבחרתי הוא בגלל שעכשיו שהבנות גדלו אנחנו נוסעים הרבה לחול, קונים בגדים יושבים בבתי קפה, יוצאים לבלות בערב בלי לחשוב על בייבי סיטר ופתאום לחזור אחורה נראה לי היסטרי... סבלנות יש

פרח, בהצלחה!

כן. הוא פנוי.

פרח אדום זה טוב?

פרח, בהצלחה!
הכינוי שבחרת בו כבר בשימוש. תוכלי לבחור לך כינוי אחר?

שלום לכולן.
אני בת 39,5 . יש לי שני ילדים 12ו10. נשואה בשנית.
בגלל הנישואין הראשונים (שהיו לא פשוטים בלשון המעטה ) החלטתי שאני לא יכולה יותר לסמוך על אף אחד מספיק בשביל לעשות ילדים ביחד. היתה תקופה שרציתי להביא ילד נוסף לבד, אבל הבנתי שיהיה לי קשה מאוד כלכלית.
ואז.... פגשתי בחור מקסים ומיוחד!!!! והתחתנו .
והנה אני היום פה , מתרגשת לעבור את כל הדרך הזו עם איש שאני אוהבת.

מקווה שהכל ילך בקלות

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

כתבתי לפני כחודש ולא זכיתי לתגובות, מנסה שוב.
בת 39, שלושה צפופי , חולמת על עוד,
שואלם (פחות משנתיים בין אחד לשני) את עצמי האם ייתכן שהכמיהה לילד מסתירה פחד מגדילה (שלי) - אני בדרך לפתיחת עסק עצמאי והעניין נדחה שוב ושוב בשנים האחרונות,
המשפחה נפלאה עכשיו כמו שהיא, חוששת שעוד ילד יפר את האיזון וחס וחלילה.... מפחדת לקלקל
בעלי היה מאד נוכח בגידול של השניים הגדולים, עכשיו עסוק הרבה יותר ורוב העומס עלי
הרבה חששות, כמיהה גדולה, וסימן שאלה מעל הכל

מזל טוב, אבא לשלוש. זה נשמע מקסים. תצפו לעזרה בביביסיטרים דווקא מהבת הקטנה, כי הגדולות כבר יהיו עסוקות מידיי. בתי הגדולה עזבה את הבית, והיום היא לוקחת את שני הבנים הקטנהם בני חמש ושתיים עשרה ליום יף בדירתה. לכו על זה. ותשמחו, מי יודע אולי זה אפילו יהיה בן...

אני מבין שהרווחנו עוד כמה שנים של עניין.
בודאי!!
אין על זה

אני צעירה אמנם, אבל רואה סביבי גם נשים שחצו את ה45 וילדו (נדיר אמנם, אבל קייםפ)

תודה פלונית. אנחנו הורים שמשקיעים את כל כולנו בילדים ומפה הלחץ, להתחיל הכול מהתחלה אחרי שכבר עברנו פאזה.
אולי צריך קצת לשחרר ולאזן בין הורות לבין דברים אחרים. תודה על העידוד, אני בטוח שההשקעה תשתלם. כשאני שומע את אמא שלי אומרת
"כמה הייתי רוצה לחזור שוב לימים שהבית היה מלא בילדים וחברים וחברות שלכם שבאו ועשו בלגאן"
אני מבין שהרווחנו עוד כמה שנים של עניין.
תודה

מזל טוב!
ההפתעות, אפילו ממש טובות, הרבה פעמים יכולות להלחיץ. ככל שיש פחות תחושת שליטה, רף החרדה עולה.
אם אין מחשבות על הפלה, אז עוד יותר טוב!
אם אתם בריאים ומסודרים כלכלית, זה גם טוב.
אז ממה בעצם החשש?
הסיכונים בהריון בגיל מאוחר יחסית יותר גבוהים סטטיסטית , אבל עדיין רב הסיכויים הם לתינוק בריא לחלוטין והריון תקין.
חשוב ללכת לרופא רגוע שלא מתרגש מגיל האישה, אלא יותר שם לב למצב הבריאותי של הפציינטית הספציפים. יש כאלה.
נכון, שגידול התינוק יכול לפגוע בקריירה, אבל אפשר לשים קריירה על הולד לזמן מסוים, אפשר להפחית שעות לתקופה מסוימת.
זה מקובל.
אם אתם הורים לשלוש בנות, אתם כבר בטח יודעים שלגדל ילד זה לא פשוט, דורש הרבה השקעה, התמסרות בגוף ובנפש,
ואתם גם בטח גם יודעים שכמעט ואין דבר יותר מספק מהורות, למרות האתגרים. מי שלא מרגיש כך, בדרך כלל בוחר שלא להביא ילדים רבים לעולם.
בקיצור, שיהיה הריון קל ונעים וגידול בנחת.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

שלום לכל הנשים...הפעם גבר.
אחרי חופשה מהנה וזוגית שלי ושל אישתי, גילינו הבוקר שהיא בהריון. היא בת 42 .... יש לנו 3 בנות הגדולה בת 14 והצעירה בת 6. מפעם לפעם חשבנו על ניסיון נוסף להביא בן ... זה הגיע בהפתעה ומלחיץ אותנו , למרות שאנחנו לא מעלים על הפרק אפילו הפלה.
צריך קצת חיזוקים.
שנינו בריאים ועובדים כשכירים הרבה שעות.
תודה

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

שלךום וברכה שימו לב אני בת 49 לי היה ברור שגמרתי ללדת יש לי שמונה ילדים לאחרונה החלו סימני הריון להופיע אני כבר סבתא ל3 נכדים ולא יודעת מה לעשות בבדיקת שתן יצא לי חיובי בדיקת דם אני צריכה לחזור בעלי לא מוכן בשום אופן שהמשיך את ההריון אין לו כח הוא בן 57אני סוף סוף התחלתי להנות החיים לרצוח זה מחריד אותי אנא אשמח לקבל עזרה הדרכה ועיצה

יש לי שלושה מתוקים, התחלתי מאוחר והם צפופים מאד (גדולה בת 3 ו-9 אמצעי בן שנתיים וקטנטונת בת 3 חודשים) ומהרגע שהיא נולדה אני חולמת על עוד ילד. לא מבינה מהיכן נבטה בי הכמיהה למשפחה גדולה, כי לפעמים אני נחנקת ומשתגעת כשאין אף רגע של "שיח מבוגרים" ואני מתרוצצת ומשרתת ומכבה שריפות ואיכשהוא 'שורדת' את היום. טוב שזה רק לפעמים.... יש הרבה נחת בגידול שלהם והגדולים חברים ממש קרובים וטובים והתפתחה ביניהם אחאות מדהימה. ואני מקווה שכך יהיה גם עם השלישית כשתגדל קצת.
אני בת 39 בקרוב וחולמת על עוד ילד, אפילו שניים.
אני באה ממשפחה של שתי אחיות. בעלי בן יחיד. תמיד ייחלתי למשפחה כמו שיש לי (שלושה) אבל בשניה שנודלה השלישית, עוד בחדר הלידה (לידה טבעית שלא בכוונה) כבר חשבתי שאני לא רוצה שזו תהיה הילדה האחרונה שלי.
מישהי חוותה משהו דומה?
מכל הבחינות יהיה קשה להתמודד עם עוד ילד, נצטרך לעבור דירה ואנחנו ממש לא טובעים בכסף (חיים בשכירות זולה, ומעבר יקפיץ את השכ"ד באלף חמש מאות / אלפיים בחודש). אני בדרך לפתיחת עסק עצמאי ואצטרך לדחות את העניין עוד קצת. בעלי שכיר והרבה לא נמצא, ואנחנו מקבלים הרבה עזרה מהמשפחה, אבל הם גרים רחוק מאיתנו.
ובכל זאת הכמיהה חזקה מאד מאד, ואפילו לא תמיד נעצרת בילד רביעי (חמישה זה המקסימום שאפשרי מבחינת הגיל שלי ולפעמים אני חולמת על עוד שניים או על תאומים...) לפעמים אני מפחדת שאני רוצה עוד ילד כדי לברוח מעצמי, או כדי להישאר אמא צעירה ולא להתקדם הלאה בחיים. מפחדת שהחלום שלי על עוד ילד הוא לא 'נקי' ולא עומד ברשות עצמו.
אנא שתפו אותי במחשבותיכן.

קראתי עכשיו את כל הדף, קשה לי להאמין שהיו לי כל כך הרבה התלבטויות, אם להביא את היצור המתוק שאני כל כך אוהבת, ושהמשפחה כולה אוהבת כל כך. לא פעם הוא אמר לי- אמא את היית תינוקת ואני הייתי אבא שלך, ואבא של כולכם.
מדובר באהבה עצומה שנכנסה לחיי לפני חמש שנים, תודה לכל מי שתמכה בי אז ללכת על ההריון ההוא...

פלוני אלמונית יקרה,

הי לכולם אני בת 42 אמא ל 2 בנים חיילים מאוד רוצה להכנס להריון מזרע שבעלי המנוח הותיר לפני שנפטר יש בי התלבטויות ופחדים מזה 4 שנים אך השעון הביולוגי מתקתק ויש בי רצון וגם פחד מה לעשות??

אני מבינה שקשה לך. מבינה גם את התשוקה לעוד תינוק. זה צורך הורמונלי ורגשי מאוד עמוק ודוחק.
בכל זאת להחליט ללדת ילד שאביו מת עוד לפני שנהרה מרגיש לי קשה מאוד. לילד. ואולי גם לך.
תמיד תהיה השוואה פנימית בין הילדים עם אבא והילד בלי, וגם היומיום יהיה כנראה יותר מורכב.
אני בטוחה שחשבת כבר על כך.
שני ילדים גדולים בריאים זו ברכה בפני עצמה.
לפי דעתי כדאי להניח לנושא.
אני שולחת לך חיבוק גדול, והרבה כח, לכל מקרה ולכל החלטה שתחליטי.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

הי לכולם אני בת 42 אמא ל 2 בנים חיילים מאוד רוצה להכנס להריון מזרע שבעלי המנוח הותיר לפני שנפטר יש בי התלבטויות ופחדים מזה 4 שנים אך השעון הביולוגי מתקתק ויש בי רצון וגם פחד מה לעשות??

מציעה לך לפנות לפורום "אובדן הריון" בתפוז. זו נשמעת חוויה שכדאי לעבד.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

שלום לכולם
אני בת 43 ויש לי ארבעה ילדים מדהימים!!
עברתי הפלה בחודש חמישי!!! לפני שלושה חודשים החוויה היתה מאוד קשה ומטלטלת
מאוד השתוקקנו לילד הזה
הסיבות להפלה לא היו ידועות, פשוט יום אחד לא היה דופק...
אני ממש רוצה לנסות שוב וחוששת מאוד
קשה לי עדיין להתאושש מהפעם הקודמת
ההריון היה טבעי, וכל הסביבה של האנשים לא חסכה הערות ממני, למעט כמובן שהמשפחה ששמחה מאוד איתי.
אני לא בטוחה כבר שזה אפשרי בגילי
אשמח לתגובתכם

אני מאמינה שלעתים כדאי לקפוץ למים, בלי חשבון ( תרתי משמע). אם יש לכם מקום בלב ורצון להגדיל את המשפחה, תגלו שזה מסתדר כלכלית, גם אם בראייה רציונאלית עכשווית זה לא נראה אפשרי. ואולי... הספק הכלכלי הוא בעצם ספק רגשי?

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

הי. אני קוראת את כולכן פה, ונפעמת! כבר שנה שאני ובעלי בשיחות שמתחילות, מעייפות אך סופן תלוי באויר ללא החלטה או מסקנה.. באוקטובר אהיה בת 41. בעלי חוגג מחר 52..... יש לנו 3 ילדים מדהימים שהם האוצרות שלי! הגדול בן 13,שניה בת 9 ואחרונה בת 6. רגע לפני שלא אוכל יותר, אני רוצה תינוק נוסף! בעלי אוהב ילדים ולא מתנגד לרעיון אבל נושא הפרנסה לא נותן מנוח.... כסף זה דבר נהדר ומקל על החיים, כשקיים .... וכשלא, זה מכשול ועכבה לדברים כ"כ יפים, תמימים ומבורכים.... כמו ילד.... למה דבר כ"כ יפה צריך להיות כ"כ קשה להחלטה?? בא לי פשוט "לקפוץ למים ולהתחיל לשחות...." ולקוות....

שאלה לבטן:
תודה על העידוד...
מה את ממליצה לאכול?? ממה להמנע??

קודם כל מאחלת הצלחה רבה. חוץ מזה אולי לשנות את התזונה...

שלום לכולן.
אני בת 40.5
כבר כמעט שנה מנסה להכנס להריון ולא מצליחה.(לא מצאו לי בעיה מסויימת).
יש לי 3 ילדים בבית, אבל הרצון לילד נוסף לא מרפה..
עשיתי כבר שתי הזרעות שלא הצליחו..):
בעלי לא כ"כ רוצה בילד נוסף, ולכן לא רוצה שנמשיך בטיפולים(הורמונים, IVF), אבל אני מפחדת לפספס את הרכבת.
אני לא יודעת מה לעשות: מצד אחד כ"כ משתוקקת לילד נוסף ומצד שני מפחדת לסכן את מה שיש.
בעלי אומר לראות את הטוב במה שיש לנו(בלי עין הרע), אבל אני לא מצליחה. כ"כ רוצה להחזיק שוב בתינוק..
מישהי מכירה מישהו במצב דומה? מישהי יכולה ליעץ לי?