על ידי מ_אוריאל* » 23 אוגוסט 2006, 17:42
טליה, אילנית וכוווווולם:-)
נראה לי שכשמטפלים ברגישויות בכלל צריכה לעלות צניעות, כי אלה כוחות גדולים, כמעט תמיד לא ברורים,
המצריכים המון ידע הבנה ומן הסתם גם רגישות,
לפני שנים היה לי מטופל, ילד בן 7 בין סיבות הפניה נאמר כי הוא מאוד סובל כשיש רעש, בכיתה
הוא לפעמים שם ידיים על האוזניים, צורח די ורץ החוצה, ילד נחמד, רגוע בדרך כלל ומאוד מאוד חכם,
באבחון נאמר שההורים גרושים ושתהליך הגירושין היה ממושך, קשה ובעייתי,
באבחון הכירולוגי אפשר היה לראות שחיקה גדולה בכל הקשור לרגשות, אז מה עושים?
מצד אחד אפשר להניח שהרגישות השמיעתית קשורה למה שילד זה שמע בבית,
אבל אני לא פסיכולוג ולא הולך להיכנס לשיחות עומק על מה היה, מצד שני,
אולי הוא נולד כך, עם רגישות שמיעתית, כלומר זה אורגני, אבל אני גם לא נוירולוג,
מה אני יודע על בדיקת מסלולי השמיעה במוח, מצד שלישי אולי זה שילוב של שניהם,אורגני ונרכש,
אבל אני צריך ורוצה לעזור, אז השתמשתי בטכניקה של הרפיה עמוקה, חשיפה מבוקרת לרעש ואז שוב הרפיה ,
וזה עבד, לקח כ 40טיפולים ,שיתוף פעולה מלא מצד האם, בשילוב עם שיחות, תיקון מוטורי וחיזוק כח הרצון,
הילד התחיל לתפקד בבית הספר,
לומר שהטיפול מושלם, ברור שלא ,אנחנו עושים כמיטב יכולתנו בתחום מאוד בעייתי ,
כל העניין הזה של רגישויות, עדיין חדש מבחינה טיפולית לא?
טליה, מה שכתבת על השימוש במדיטציית האפור מרתק,
שמעתי מעוד מטפלות שזה עושה יופי של עבודה,
ויש גם כאלה שלא מסתדר להם עם טיפול זה, כמוני.
נראה לי שככל שהעולם מסביב הופך ליותר אלים, מנוכר וטכנולוגי,
יותר ויותר אנשים מפתחים מה שנקרא רגישויות יתר, נרכשות או מולדות מועצמות,
כך נראה שאולי זו תגובה הגיונית למצב, המערכת אצל הרגישים מטבעם מתקשה להסתגל לשינויים,
מגנה על עצמה, מה דעתכם?
בחלונית: יום של גשם יפה כמו יום של שמש
טליה, אילנית וכוווווולם:-)
נראה לי שכשמטפלים ברגישויות בכלל צריכה לעלות צניעות, כי אלה כוחות גדולים, כמעט תמיד לא ברורים,
המצריכים המון ידע הבנה ומן הסתם גם רגישות,
לפני שנים היה לי מטופל, ילד בן 7 בין סיבות הפניה נאמר כי הוא מאוד סובל כשיש רעש, בכיתה
הוא לפעמים שם ידיים על האוזניים, צורח די ורץ החוצה, ילד נחמד, רגוע בדרך כלל ומאוד מאוד חכם,
באבחון נאמר שההורים גרושים ושתהליך הגירושין היה ממושך, קשה ובעייתי,
באבחון הכירולוגי אפשר היה לראות שחיקה גדולה בכל הקשור לרגשות, אז מה עושים?
מצד אחד אפשר להניח שהרגישות השמיעתית קשורה למה שילד זה שמע בבית,
אבל אני לא פסיכולוג ולא הולך להיכנס לשיחות עומק על מה היה, מצד שני,
אולי הוא נולד כך, עם רגישות שמיעתית, כלומר זה אורגני, אבל אני גם לא נוירולוג,
מה אני יודע על בדיקת מסלולי השמיעה במוח, מצד שלישי אולי זה שילוב של שניהם,אורגני ונרכש,
אבל אני צריך ורוצה לעזור, אז השתמשתי בטכניקה של הרפיה עמוקה, חשיפה מבוקרת לרעש ואז שוב הרפיה ,
וזה עבד, לקח כ 40טיפולים ,שיתוף פעולה מלא מצד האם, בשילוב עם שיחות, תיקון מוטורי וחיזוק כח הרצון,
הילד התחיל לתפקד בבית הספר,
לומר שהטיפול מושלם, ברור שלא ,אנחנו עושים כמיטב יכולתנו בתחום מאוד בעייתי ,
כל העניין הזה של רגישויות, עדיין חדש מבחינה טיפולית לא?
טליה, מה שכתבת על השימוש במדיטציית האפור מרתק,
שמעתי מעוד מטפלות שזה עושה יופי של עבודה,
ויש גם כאלה שלא מסתדר להם עם טיפול זה, כמוני.
נראה לי שככל שהעולם מסביב הופך ליותר אלים, מנוכר וטכנולוגי,
יותר ויותר אנשים מפתחים מה שנקרא רגישויות יתר, נרכשות או מולדות מועצמות,
כך נראה שאולי זו תגובה הגיונית למצב, המערכת אצל הרגישים מטבעם מתקשה להסתגל לשינויים,
מגנה על עצמה, מה דעתכם?
בחלונית: יום של גשם יפה כמו יום של שמש