משה, תודה על תשובתך המעודדת.
פומיקי, תודה על ההפנייה.
@} @} @}

שלום רחלי, תודה רבה על שאלתך.

בנוסף למה שכתוב בהפנייה למה שכבר נכתב (חשוב ביותר לקרא את מה שכבר נכתב בנושא), אני רוצה להבהיר שניתן וצריך לעבוד עם אפילפטיים. אמנם צריך לפרק את התנועה לפירוקים קטנטנים על מנת שיוכלו להתמודד עם הקשיים הספציפיים שלהם (לכל אחד קושי ויכולת שונה). קרה כבר שהאפילפסיה נרגעה מאוד בעקבות השיכלול של הרישות הנורולוגי.

מה שחשוב לזכור הוא מה אסור לתרגל. כל מה שקשור לסיבובים של הראש לכיוון כלשהו, אסור לתירגול מעבר ל "סלאו מושן" לאת ביותר ובמידה והתרגול של תנועות הראש לצדדים (לכל הכיוונים) אינה גורמת להתקף או ניתוק "ממושך".

בכל מקרה, נראה שחשוב ביותר להיות בקשר עם הרופא המטפל. להסביר לו מה עומדים לעשות ולקבל ממנו אישור שבמקרה המיוחד הזה מותר לתרגל.

במידה ומותר, אני מאוד ממליץ למצא את הדרך הנכונה לתרגול עם המתורגל הספציפי. כשהרישות הנוירולוגי מתפתח ומשתכלל, יכולה לחול הטבה בכל התפקודים ואולי גם בהתקפים האפילפטיים.

הי, רחלי
אני לא יודעת אם תמצאי את התשובה לשאלתך
אך בכל זאת מומלץ לך להיכנס ולצפות בדף- לטפל באפילפסיה .
בהצלחה רבה!

משה,
אני יודעת שיש הרבה קוראים בבלוג אך לא לכולם יש אומץ לכתוב, אז... חברה הצטרפו אלינו גם אני הססתי עד שהעזתי לכתוב בפעם הראשונה ומאז זה כבר יותר קל. אף אחד לא שופט או מבקר אתכם, להיפך נלמד יחד מהתהיות והטעויות של כולנו.

ולשאלתי.
האם יש הצלחות לטיפול בילדים אפליפטיים? מדובר בילדה אפליפטית עם עיכוב התפתחותי נילווה להפרעה, הלומדת בחנ"מ.
עשיתי לה איבחון והיה לה מאוד קשה לשמור על קשב לאור הניתוקים, הבהיות, אסוציאציות ונוקשות מחשבתית תהומית.
אני סקפטית לגבי המשך הטיפול מהסיבה שאיננה מבינה הוראות בסיסיות ואיננה משתפת פעולה באופן מלא. השאלה המרכזית בעיניינה היא אם הפרעה אפילפטית היא הפרעה אורגנית- האם יש מקום לפיתוח מיומנויות המבוססות על פיתוח הרישות העצבי של המוח?

יש רגישויות יתר, בעיקר שמיעתית. מוחאת כפיים הפוך,.p.t.s.d . נראה שהפחד לנשום עמוק נובע מהצורך לעצור תהליכים רגשיים. מדיטציית אפור הייתה ההנחיה הראשונה בעבודה איתה ואז נוצר הקושי בנשימה. המטפלת פנתה אלי לעזרה בטענה שהמטופלת אומרת שאסור לה לנשום עמוק. אפנה אותה לאישור רפואי בנושא. תודה.

מקריאה שניה ושלישית של מה שכתבת, נראה שמדיטציית האפור יכולה אולי להועיל. יכול להיות שמה שיש לה זה פוביות? האם זה יכול לנבוע מרגישות ייתר?

שרי בנושא אפילפסיה, מומלץ תמיד לשוחח עם הרופא המטפל. לכל סובל המצב שונה במקצת.
באופן כללי לא מומלץ לעשות שום דבר שהמטופל יודע שיכניס אותו להתקף.
תנועות מהירות של הראש, תנועות צנטריפוגה למיניהן, עפעופים, נשימות מהירות (לאת ועמוק נראה שטוב להם)
אני ממליץ לבדוק בכף היד מה מרגש אותה ייתר על המידה ולא להיכנס לשם. ריגוש ייתר יכול לגרום להתקפים.
מצד שני, אני מכיר סובלים מאפילפסיה, שמוכנים לעשות כל דבר ולא לרגיש שונים, כי המצב שלהם לא עומד להשתנות. בחלק מהפעמים, כשמאוזנים תרופתית טוב, ניתן לעשות איתם כמעת כל דבר. למרות זאת הייתי נוקט זהירות רבה.

איבחנתי אישה בת 40 שלוקחת topomax לאפילפסיה. מתבטא אצלה בהזיות של ריח שריפה. טוענת שלא מומלץ לה לנשום עמוק. וזאת בעיה רצינית אצלה- נושא הנשימה. אני יודעת שיש גם בעיה עם עיפעופים האם מותר?. אשמח לקבל אינפורמציה בנושא.
בכתובית כתוב "קחו אוויר - זה בחינם!

תודה וחבל.

שלוםRU , לצערי הרב, השיטה אינה מטפלת באפילפסיה, אבל יכולה לעזור במידה וישנם סימפטומים גופניים אחרים משולבים באפילפסיה, כפי שקורה פעמים רבות. בהצלחה.

האם ניתן לטפל באפילפסיה באמצעות השיטה? ילדה בת 9 הסובלת מהתקפים קלים כתוצאה דווקא מנשימה מלאה ומודעת למשך כ 2 דקות. (מתבטא כחלימה, בהייה, המבט זגוגי למשך שניות ארוכות וכשחוזרת ל"הכרה" לא זוכרת מה נאמר או קרה באותן שניות, בימים אלה מתחילה טיפול תרופתי) האם יש ניסיון בתחום?
תודה

נשמע טוב, אנא היזהרי בכל מה שיכול לגרות את המוח בצורה סיבובית או ווסטיבולארית. כמו כן היזהרי מהפעלת העפעוף, תנועות ראש מהירות, או כל מה שמשנה את התפיסה המרחבית במהירות או בכלל.
לדעתי האפילפסיה נובעת מחוסר תקשורת תקינה בין ההמיספרות. המצב גורם לעליה חדה של אנרגיה ומתח בהמיספרה הימנית ולכן חלה התפרקות של המתח תוך כדי ביטויו בגוף.
יכול להיות שדווקא תרגול של השילוב בין ההמיספרות הוא הפיתרון לאפילפסיה. למראת זאת לא הייתי מתרגל ללא רופא מפקח הלוקח אחריות על כל מה שקורה בזמן התרגול.
בהצלחה

משה,
זכור לי שאחד ה"עקרונות" אומר לא לטפל באפילפטיים.
ובכן במהלך השנים "נתקלתי" בדי הרבה כאלה.. חלקם סבלו מהתקפים שחלפו בגיל מסוים, חלקם עדיין סובלים מידי פעם, האחרונה שאבחנתי "חוטפת התקף" כשמתרגשת מאד, או כשעייפה מאד, לעיתים אם נוסעת בלילה אז האורות המרצדים גורמים להתקף.. היא כמובן מטפלת תרופתית.
השאלה שלי בעצם, היא, מדוע לא לטפל (כמובן באישור הרופא המטפל וכו..), נראה לי שדווקא מערכות הגוף המאויימות בעת התקף הן אלה שחייבים לעבוד עליהן.. נכון, לאט ובהדרגה, ואפילו חשבתי על דרך אחרת: מכיוון שמדובר בילדה צעירה, לעבוד צמודה פיזית אליה, למשל, "גילגולי עיפרון" כשאנו חבוקות, או "פרופלור" איטי שאני אבצע והיא צמודה לגופי ה"י כך שהיא דורכת עם כפות רגליה על כפות רגלי...מה דעתך?